תנין גמדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "תנינון" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג של דג, ראו תנינון (דג).
קריאת טבלת מיוןתנין גמדי מצוי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
תת־משפחה: תנינים
סוג: תנין גמדי
מין: תנין גמדי מצוי
שם מדעי
Osteolaemus tetraspis
תחום תפוצה
אזורי התפוצה של התנין הגמדי ביבשת אפריקה
אזורי התפוצה של התנין הגמדי ביבשת אפריקה
ראש של תנין גמדי

תנין גמדי או תנינון (שם מדעי: Osteolaemus), סוג בתת-משפחת תניניים הכולל מין יחיד: תנין גמדי מצוי (Osteolaemus tetraspis).

התנין הגמדי הוא אחד מששת מיני התנינים החיים באפריקה. הוא התנין הקטן ביותר מכל סוגי התנינים. התנין הגמדי אינו מין ידוע למדי לעומת שאר מיני התנינים, ולכן חלק מן הידע עליו לקוח מן הידע שיש למיני התנינים הדומים להם. התנין הגמדי לא נמצא ברמת שימור גבוהה, והוא ניצוד בשביל בשרו ועורו אך לא ברמה מסחרית. כיום מעריכים שקיימים בין 25,000 ל-50,000 תנינים גמדיים בטבע.

תפוצה

התנין הגמדי חי בביצה (ביצות טרופיות באקלים סאב-סהרה במערב אפריקה ומערב מרכז אפריקה. תחום תפוצתו משתרע מן סנגל במערב עד לרפובליקה המרכז אפריקאית במזרח. בנוסף גבולה הדרומי של תפוצתו נמצא מדינת אנגולה. תת המין O. t. tetraspis חי בעיקר באזור המערבי של תפוצת התנין הגמדי, ואילו תת-המין O. t. osborni חי באזור המזרחי של תפוצת התנין הגמדי באזור יערות הגשם של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

גודל

התנין הגמדי מגיע לאורך של מטר וחצי. הגודל המרבי אליו יכול להגיע התנין הגמדי הוא 1.9 מטר. גבו של תנין גמדי בוגר הוא שחור וצידי גופו צהובים. בטנו חומה בהירה, וראשו מעוטר בדוגמאות שונות בצבע צהוב. לתנין זה צוואר, גב וזנב עבים וקשים במיוחד. הזכרים לרוב גדולים מן הנקבות, כשאורכם מגיע ל-2.1 מ' במקרים נדירים. אורכן של הנקבות מגיע ל-1.9 מ' (האורך הממוצע). משקלו הממוצע של זכר 25 ק"ג ושל נקבה 21 ק"ג

תזונה

התנין הגמדי איטי. הוא יצור לילי. בדומה לתנינים אחרים, הוא ניזון מיונקים, מחסרי חוליות, מדו-חיים ומעופות. תת-המין של נהר הקונגו ניזון בתקופה הגשומה בעיקר מדגים, בעוד בתקופה היבשה הוא מסתמך גם כן על יונקים, חסרי חוליות, דו-חיים ועופות. במשך היום התנין נמצא בתוך מאורה שחפר מתחת לשורשי עץ בסמוך למקור המים שבו הוא שוכן ובו הוא נח במשך היום. למאורה של התנין יכולות להיות מספר כניסות.

רבייה

נקבות התנין הגמדי בונות את הקן שישמש למקום האחסנה לביציהן בקרבת תחילת עונת הרבייה. עונת הרבייה מתחילה עם העונה הגשומה בחודשים מאי ויולי. הקן נמצא קרוב למים, והוא בנוי מערימה לחה של עלים, מאדמה ומענפים שהנקבה אספה. בכל תטולה מגיע מספר הביצים בערך ל-10, אולם הוא יכול להגיע גם ל-20. לאחר כ-105-85 ימים אחרי ההטלה בוקעות הביצים, ומהן יוצאים צאצאי התנין הגמדי באורך של כ-28 סנטימטרים. לאחר הבקיעה הנקבה שומרת על הקן ומשגיחה על צאצאיה פן יטרפו בידי תנינים או טורפים אחרים.

מיון התנין הגמדי:

תניני המערות

בעשור האחרון נתגלתה בגבון אוכלוסייה של תנין גמדי החיה בתוך מערות. עיקר תזונתם הוא עטלפים וצרצרים החיים במערות באלפיהם. בשל ריכוז השתנן הגבוה במימי המערות (כתוצאה משתן העטלפים) צבעם של תנינים אלו הוא כתום.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנין גמדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0