פורטל:עולם הישיבות/ספר ישיבתי/7
ספר קצות החושן (בעגה הישיבתית "הקצות") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. הספר אינו נצמד לדברי השולחן ערוך, אלא משתמש בהם כבסיס לבירור סוגיות והעלאת חידושים. ספר זה תרם תרומה עצומה לפריחת הלמדנות באירופה והשפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והעיון בו נפוץ מאוד בהן. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
הספר נכתב על סדר השולחן ערוך, חלק חושן משפט, ולכן נקרא שמו "קצות החושן" כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט.
הספר נכתב כהמשך לחיבורים סמ"ע, שפתי כהן, ואורים ותומים – נושאי הכלים לשולחן ערוך חושן משפט הקודמים לו, וסיים יחד עם בן זוגו הנתיבות המשפט את סוגת נושאי הכלים לשולחן ערוך.
את התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות ומרכזיותו בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא מתאר הרב זווין (בהסכמתו של הרב זוין לספר טבעות זהב לרמא"ל שפירא): "שיטות הראשונים במקצוע גדול שבתורה זה, סברותיהם ומקורותיהם ודעותיהם, נעוצים ומשורשים ומבוססים ב'קצות החושן' יותר מבחושן (השולחן ערוך) גופו. החושן נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, האור הגנוז של הראשונים בוקע דרך פסקי ה'שולחן ערוך', הלוך הם והנלוים להם, ועבור דרך נושאי כליו, מורינו ומאורינו הכוהנים ותורתם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב'קצהו'. הפך הקצה לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, הוגים בו בעיון נמרץ לאו דווקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים בו בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים קוים, תליסר מתיבתא במישרין ובעקיפין, לארכן ולרחבם, ומה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד. דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות".
בעקבות ספר ה'קצות החושן' נכתב ספר "נתיבות המשפט" בו משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי הספר קצות החושן. לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".
על ספר קצות החושן נכתבו מספר ספרי ביאורים וחידושים. ידועים במיוחד ספרי 'טבעת החושן' של הרב חיים פינחס שיינברג, ומהדורתו של הרב יחיאל דזימיטרובסקי הכוללת הערות למדניות בשם 'מלואי חושן'.