עד אחד נאמן באיסורין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי נאמן אחד להעיד האם דבר מסוים הוא מותר או אסור, זאת בשונה מדיני ממונות בהם נצרכים שני עדים כדי לקבוע את המציאות. לדוגמה, אם יש חתיכה שיש ספק האם היא חלב האסור באכילה, או שומן המותר, ואדם אחד מעיד שהיא של שומן, אדם זה נאמן על כך ומותר לאכול את החתיכה[1].

מקור

קיימות שלוש שיטות בראשונים במקור הלכה זו:

  1. רש"י במסכת גיטין[2] למד זאת מסברא, שכמו שהתורה האמינה לכל אחד על תרומה, שחיטה, ניקור הגיד והחלב, כך בכל האיסורים.
  2. ברש"י במסכת יבמות מובא מקור דומה, לשיטה זו מדובר בסברא, שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר[3].
  3. שיטה נוספת נמצאת בתוספות שכתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי הנדה סופרת את ימי נידתה בעצמה ”וספרה לה - לעצמה”, ומכאן שהיא עצמה נאמנת.[4]

הגבלות הכלל

לכלל זה יש מספר הגבלות:

  • עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר[5].
  • ראיות ברורות סותרות עד אחד.
  • עד אחד נאמן רק בדבר שהוא ספק ולא הוחזק באיסור אמנם אם בידו הדבר (לדוגמה: אדם מעיד על פרי שהוא מעושר, כיוון שהוא יכול לעשר אותו) נאמן אף כאשר הוחזק האיסור[6].
  • בדיני אשת איש עריות עד אחד נאמן רק להתיר אך לא לאסור, כיוון שאין דבר שבערווה פחות משניים[7]. "דבר שבערווה", דהיינו בכל דיני אישות, כגון קידושין, גירושין ועדות על אשת איש שזנתה על מנת שתהיה אסורה לבעלה, אין עד אחד נאמן אלא רק שני עדים[8] - דין זה נלמד מגזירה שווה מממון – שכמו שבעדות ממון אין עד אחד נאמן אלא צריך שני עדים שיעידו, כך גם בענייני אישות צריך שני עדים שיעידו ולא מספיק עד אחד[9].

חילוק בין עדות לאסור לעדות להתיר

התוספות במסכת קידושין[10] טוען ש"עד אחד נאמן" נאמר רק להתיר, אבל לאסור נאמן רק בשני מקרים: "בידו לאסור" – יכול עכשיו לאסור דבר זה, וש"כנגדו שותק" ושתיקה כהודאה.

לשיטת רבינו תם[11], הרא"ש והמרדכי עד אחר נאמן תמיד גם לאסור, אלא אם כן אתחזק התירא (קיימת חזקה שהדבר מותר).

לדעת הרמב"ן נאמן לאסור גם את השני אמר "איני יודע", וגם כשאתחזק איסורא ואין בידו לתקנם.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  2. ^ דף ב' עמוד ב', דיבור המתחיל "ומשני"
  3. ^ רש"י בתחילת פרק האשה רבה שבמסכת יבמות
  4. ^ תוספות במסכת גיטין, דף ב' עמוד ב' דיבור המתחיל "עד אחד נאמן באיסורין".
  5. ^ שו"ת נחלת דוד סימן כ"ו, הערה ראשונה
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  7. ^ תוספות מסכת קידושין, דף ס"ה עמוד ב' דיברו המתחיל נטמאו טהרותיך; מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב'
  8. ^ ”ואין דבר שבערוה פחות משנים” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ב' עמוד ב')
  9. ^ ת"ל כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שניים” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ג' עמוד ב')
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה עמוד ב' בדיבור המתחיל "נטמאו".
  11. ^ ספר הישר סימן קי"ט

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0