אגודת קדושת ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה אפשטיין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגודת קדושת ציון
לוגו קדושת ציון
לוגו קדושת ציון
מדינה ישראל ישראלישראל
בעלות ע"ר קדושת ציון
יושב ראש הרב יהודה אפשטיין
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אגודת קדושת ציון
הוועידה הארצית של אגודת קדושת ציון, תשפ"א. הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר נואם

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא עמותה רשומה הפועלת בציבור החרדי, ומטרתה להחיל את חוקת התורה על מדינת ישראל, ולכונן מדינה יהודית על פי התורה. האגודה שואפת לקדם מושגים כמו: אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל והורשת האויב.

הקמת האגודה

האגודה הוקמה בכ"ח באייר (יום ירושלים) תשע"ה על ידי קבוצת אברכים מהציבור החרדי, ביניהם: הרב יהודה אפשטיין[1], המשמש בתפקיד יו"ר האגודה ועורך ירחון קדושת ציון, הרב בצלאל גנז ממקימי הקהילה החרדית בערד, רפאל ספייער[2], ועוד. כשלאחר מכן הצטרפו אליהם עוד אחרים, מחוגים ועדות נוספים בציבור החרדי. כתב העת "קדושת ציון" יצא לאור לראשונה בחודש אלול של אותה שנה[3].

יו"ר האגודה ועורך כתב העת, הרב יהודה אפשטיין, נולד להורים חילוניים, התגורר ברמת אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. בגיל 15 בעקבות רצח הרב מאיר כהנא נחשף לספריו, ששינו את השקפת עולמו ובעקבותיהם החל בתהליך חזרה בתשובה. הוא הגיע למסקנה שעם ישראל ללא שמירת מצוות הרי הוא ככל העמים ומשכך אין שום סיבה שהעם הזה יתקיים - כי יש הרי עמים רבים בעולם, והוא החל לשמור שבת ולקיים מצוות, ובהמשך החל ללמוד בישיבת הרעיון היהודי[4]. לאחר נישואיו החליט להיות חרדי לאחר שהגיע למסקנה כי הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי שאכפת לו יותר מלימוד התורה ומחינוך הילדים, והוא הצטרף לקהילת אדרת אליהו שהוקמה על ידי הרב יצחק שלמה זילברמן, שמתבלטת בכך שהיא עוסקת בפומבי גם בסוגיות של ארץ ישראל[5]. בשנים הבאות הוא למד בכולל של הרב אביגדר נבנצל ברובע היהודי. עם זאת הוא המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הרב כהנא[6], הוא תירגם כמה מספרי הרב כהנא מאנגלית לעברית[7] והוא רואה בו כאחד מרבותיו.[8]

אפשטיין היה בעבר חבר בעוצמה יהודית[9], ואף נבחר על ידי מזכירות המפלגה להתמודד ברשימת עוצמה יהודית לכנסת העשרים ושלוש[10] אך למעשה הסיר את שמו מן הרשימה, והוא לא נכלל בה בהגשת הרשימות[11].

רבני האגודה הם[12]: רבי יואל שוורץ, הרב מנחם מנדל טוביאס, הרב משה צוריאל, הרב יצחק ברנד, הרב מרדכי שריקי, הרב שאול ניר, הרב יעקב פרץ, הרב שמואל מלוביצקי, והרב עובדיה יוסף (בן רבי יעקב).

פעילות

כינוס של האגודה

באתר גיידסטאר נכתב כי מטרות העמותה הם: ”הטמעת ערכי התורה בציבוריות הישראלית, באמצעות פרסום חומר כתוב, חוגי בית, כנסים וסמינרים”. על פי הצהרת האגודה פעילותה של האגודה היא[13]:

  • הוצאת הגיליון החדשי "קדושת ציון"
  • הוצאה לאור והפצת ספרים וקונטרסים בענייני א"י במסגרת מכון "דעת תורה" שעל ידי האגודה.
  • ועידה שנתית ביום ירושלים, לציון והודאה לה' על ניסי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, בהשתתפות מאות מבני הציבור החרדי, רבנים נכבדים ואישי ציבור.
  • פרסום וחגיגת ימי הצהרת בלפור והחלטת סן רמו ומשמעותן התורנית כפי שעולה מדברי רבותינו.
  • שיעורי ליל שישי לבחורי ישיבות.
  • טיולים וסיורים בירושלים וביו"ש.
  • סיבובי שערים סביב שערי הר הבית, בראש חודש, ימי שישי, וחול המועד.
  • שבתות גיבוש בהתיישבות[14].
  • מפגני מחאה בירושלים נגד מצעד התועבה.
  • קידום התיישבות חרדית ביהודה ושומרון.
  • תחרויות לכתיבת מאמרים תורניים בענייני ארץ ישראל.
  • עידוד וקידום עליה חרדית מחו"ל, וקליטתה.

מכון "דעת תורה" שמטעם האגודה מוציא לאור ומפיץ חומרי הסברה וספרות תורנית נוספים, כמו הספר "נחמו נחמו עמי" על שבע דנחמתא. ספר "ילקוט קרית ארבע", במעלת מערת המכפלה וחברון.

בתש"פ הכריזה האגודה על תחרות כתיבת מאמרים בנושאי גאולה. נושא השנה היה "למה יהודי שומר מצוות בחוץ לארץ צריך לעלות לארץ ישראל"[15]. באותה שנה, לאחר השגת שליטה יחסית בישראל על התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הפיצה האגודה כרוזים בשש שפות, הקוראים ליהודי העולם לעלות לארץ ישראל, אשר בה ראו, לדבריה, שמירה מיוחדת מן השמים[16], בהמשך לכך הוקמה באגודה מחלקה לעידוד וקליטת עליה, אשר קיימה יחד עם ארגונים דומים פגישה עם סגן השר מאיר פרוש[17], בה הוחלט על הקמת גוף שיאחד וירכז את הפעילות בנושא. בפגישה נשא דברים הרב מנחם מנדל טוביאס, מרבני האגודה[18].

במלאת השבעה לרבי זלמן נחמיה גולדברג, שהיה מהתומכים בה. קיימה האגודה 'עצרת מספד' לזכרו בהשתפות הרב דוד לאו, הרב שלמה משה עמאר, הרב מרדכי אוירבך ורבנים נוספים[19].

בועידה השנתית בשנת תשפ"ב ערכה האגודה מעמד קבלת פנים חרדית ליונתן פולארד, בה העניקו לו שי בכדי להביע כלפיו הכרת הטוב על מסירותו למען עם ישראל.

בכל שנה בי"ג אב מארגנת האגודה כנס לרגל יום השנה לפטירתו של הרב יצחק ברויאר אשר עסק רבות בבירור השקפת התורה על ענייני התקופה.

כנס יום ירושלים

בכ"ח באייר תשע"ז התקיימה הוועידה הראשונה של האגודה באולמי תמיר בירושלים[1], בו היה אמור הרב מאיר מאזוז להשתתף, אך ביטל את השתתפותו בעקבות לחצים[1]. לדברי יו"ר הארגון, לפני הכינוס הראשון שלח רבי שמואל אוירבך בקשה למארגני הכינוס לבטלו כיוון שלדבריו ”אתם טוענים נכון, אך לדורות עלול לצאת קלקול מזה”, אך מארגני הכינוס סירבו לבקשתו[1]. את הכינוס הראשון אבטחו נוער גבעות בראשות בנצי גופשטיין ראש ארגון להב"ה[1].

מדי שנה מקיימת האגודה ועידה סמוך לכ"ח באייר (יום ירושלים) שהוא יום ייסודה, כדי לדון בפעילותה וכן לחגוג את שיחרור ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל במלחמת ששת הימים[20]. בכנס, הפונה לציבור החרדי, משתתפים מאות אברכים ובחורי ישיבות[21]. בחוגי העדה החרדית והנטורי קרתא ישנה התנגדות חריפה לאגודה, כך שלפני הועידה השנתית של האגודה התפרסמו מספר פעמים פשקווילים נגד האגודה, בהם קריאה להפגין נגד הכינוס. כך התנכלו ליו"ר האגודה הרב אפשטיין[22], ונעשו ניסיונות למנוע בפועל את קיום הכינוסים ולמנוע מאנשים ומנואמים להגיע. הפגנות התקיימו מחוץ לאולם הכנס[23]. וכן נעשו ניסיונות לפוצץ את הכנס באמצעו.

כתב העת "קדושת ציון"

חבר הכנסת משה רוט נואם בכינוס של אגדות קדושת ציון

הפעילות המרכזית של האגודה היא הוצאת הירחון "קדושת ציון", בעריכת יושב ראש האגודה הרב יהודה אפשטיין. בתחילת דרכו של העלון היו רוב הכותבים בו מקהילת זילברמן, אך לאחר מכן הצטרפו כותבים נוספים, בוגרי ישיבות שונות, וכן בני חסידויות שונות[24]. הירחון נשלח למנויים בדואר ובדואר אלקטרוני, ומופץ באלפי עותקים[25], בבתי כנסיות, ישיבות וריכוזים חרדיים. נכון לשנת ה'תש"פ יצאו לאור למעלה מ-50 גליונות.

בכתב העת מופיעים מאמרי הלכה והשקפה בענייני ארץ ישראל, ובשאלת היחס של הציבור החרדי לעם ולארץ. מדורים בענייני הגאולה, עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל והספר קול התור, יחס גדולי ישראל לארץ ישראל, דעת החת"ם סופר בעניין זה ועליית תלמידיו ארצה. מאמרים בעקבות הספר "אם הבנים שמחה" משך תקופה הופיעה סדרת מאמרים של הרב חיים והב עם ביקורת על הספר "ויואל משה", וכן מאמרים בעניין שלוש השבועות. באחד המדורים ישנה גם התייחסות לעניינים אקטואליים שעומדים על הפרק, כמו פרשת אלאור אזריה וה'כניעה' של מדינת ישראל לטורקיה ב-2016 בעקבות פרשת המרמרה, וכן התייחסות לפוליטיקה הישראלית. בעקבות התגברות האנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם קראה האגודה ליהודי הגולה לעלות ארצה, ובכך גם להכריע את שאלת הזהות של המדינה כמדינה יהודית ותורנית.

לאחר פרשת מותו של אהוביה סנדק, האשימו גורמים מסוימים מהארגון כי השוטרים רצחו את אהוביה מפני שהוא מייצג בעיניהם את הנאמנות לארץ ולתורה[26], והשוו זאת לפרשת אלטלנה. בעלון פורסם גם קינה לזכרו, והוא כונה "הקדוש אהוביה סנדק הי"ד", תואר השמור ליהודים שנרצחו על קידוש השם.

לדברי האגודה יש בכל מקום אנשים שמעלימים את העלונים[24] ובחודש שבט תשפ"א נכתב בעלון כי גורמים שונים קורעים את העלונים וגונבים אותם מבתי הכנסת, ולדבריהם המפיץ של העלון ספג איומים[27].

התארגנויות שקדמו לאגודה

חלק גדול מחברי האגודה היו קשורים בעבר לעלון "דרך התורה – חרדים חושבים גאולה" שהוציא לאור הרב יהודה שרז, שהרב יהודה אפשטיין היה מהכותבים הקבועים בו. עלון זה עסק בעיקר בחשיבות ההשתדלות שכל עם ישראל ישמרו את התורה – גם אם תדרש לצורך כך כפיה דתית.

רבים מחברי האגודה היו מזוהים בעבר עם "אגודת חלמי"ש – חרדים למען יהודה ושומרון" – אגודה שהקימה כמה מאחזים חרדיים ביהודה ושומרון ועסקה רבות בהפצת פירסומים למען מגורים דווקא מחוץ לתחומי הקו הירוק, וכן נאבקה נגד תכנית ההתנתקות.

עמדות האגודה

ישוב ארץ ישראל

האגודה מדגישה כי מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצוה עיקרית ביהדות, והתורה יכולה להתקיים בצורה האידיאלית והמושלמת רק כשעם ישראל נמצאים על אדמתם. במענה לשאלת כתב: "ישנה מציאות בה בנו התנחלויות על קרקעות פרטיות של פלסטינים, מה ההתייחסות שלכם כלפי זה?" השיב יו"ר האגודה בתמיהה: ”ממתי לגוי מותר להחזיק בארץ ישראל”[1].

אתחלתא דגאולה

אנשי האגודה רואים בתהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, ובשיאם הקמת מדינת ישראל בה'תש"ח, ושחרור ירושלים, יהודה ושומרון ועוד בה'תשכ"ז, חלק מתהליך אתחלתא דגאולה והתחלת קיבוץ גלויות, וקץ שעבוד מלכויות. לדבריהם, יש בידיעת מאורעות היסטוריים אלו חיזוק לאמונה בתורה ולאהבת ה'. לדברי חברי האגודה, האידאולוגיה שלהם היא המשך להשקפתם של אישים כמו החזון איש[28], הרב איסר זלמן מלצר, והרב יוסף חיים זוננפלד[29], וכממשיכי עליית תלמידי הגר"א ועליית תלמידי הבעש"ט שעלו לכאן ליישב את חרבות הארץ ולהפריח את השממה, וזאת על פי עמדת האגודה בזיקה ישירה לגאולה[30].

בראיון לעיתון בשבע הגדיר יו"ר האגודה את עמדתה: ”אנחנו לא ציונים למרות שאנחנו חרדים, אלא אנחנו ציונים משום שאנחנו חרדים... בכל מה שקשור לציון, לארץ ישראל ולגאולה, אנחנו הכי ציוניים שיש, רואים את המציאות כיום כאתחלתא דגאולה, חוגגים את יום ירושלים, ואפילו פרסמנו פעם מאמר האם לברך הלל ביום העצמאות... חלק מהרבנים שתומכים בנו הם גם חרדים שרואים את המציאות בדור שלנו כאתחלתא דגאולה. ביניהם אפשר למנות את הרב לייב מינצברג - ראש ישיבת מתמידים, הרב מרדכי שריקי - ראש מכון רמח"ל, הרב יואל שוורץ והרב יצחק ברנד”[24].

הר הבית

אין הסכמה באגודה לגבי שאלת העלייה להר הבית, כאשר מספר אנשים המזוהים עם האגודה עולים להר הבית[21], ביניהם הרב יצחק ברנד מרבני האגודה[1] והרב מנחם מנדל טוביאס[31], ואחד מהמזוהים עם האגודה היה מלמד בתלמוד תורה אדרת אליהו, ופוטר ממשרתו לאחר שהדריך עליות להר הבית[1]. לעומת זאת חברים באגודה גם תלמידים של רבי שמואל אוירבך[דרושה הבהרה] ועוד רבנים שמתנגדים לעלייה, והאגודה עצמה לא נקטה קו רשמי בעניין זה[1].

חלק ממתנגדי האגודה טוענים שהאגודה משתייכת לתומכים בעלייה להר הבית, דבר שיש לו התנגדות נחרצת בציבור החרדי, ונושא העלייה להר הבית הוא מהטריגרים בכל הפרסומים השליליים על האגודה[1]. מנגד, טוענים אנשי האגודה שאין האגודה מתייחסת לשאלת העלייה להר הבית, והיא רק מתייחסת לחילול השם שיש בכך שהר הבית נתון תחת שלטון נכרי, דבר שלטענתם ברור ומקובל על כל גדולי ישראל, וכי רק עסקנים שמנסים להצר להם הם שמעלים טענה זו שוב ושוב. הרב אפשטיין עצמו אמר שלא עלה אי פעם להר הבית[1].

צבא

לדבריהם הטיעון שאין ללכת לצבא בגלל ביטול תורה אינה נכונה לגבי כל הציבור החרדי מכיוון שיש ימי בין הזמנים בהם ישנם שאינם לומדים רוב היום, והסיבה היחידה שכל החרדים לא מתגייסים כיום לצה"ל היא משום שאין לשומר מצוות מקום בצבא שנשלט בידי חילונים[1].

מדינת הלכה

האגודה שואפת לבסס את חוקת התורה בכל מרחבי החיים של המדינה היהודית. בהכריזה כי לאומיות ללא יהדות אינה לאומיות יהודית. לדעתם, העובדה שראשי המדינה הם רשעים וחוקיה אינם חוקי התורה, הוא מצב שלילי שיש בו חילול השם.

בשנת ה'תשפ"א הוציאה האגודה חוברת בשם מדינה של תורה המביאה מדברי גדולי ישראל לדורותיהם אשר דיברו על החשיבות לכונן בארץ ישראל ממשלה על פי תורה. רבי זלמן נחמיה גולדברג עודד וייעץ בהוצאתה, וחלק מהמכתבים המובאים בה נחשפים לראשונה מתוך ארכיונו האישי. לרגל צאת החוברת נערך ערב השקה בו נאמו רבנים שונים, ביניהם נכדו הרב חיים מאיר אינהורן, הרב אברהם שטיינברג ראש האנציקלופדיה התלמודית, הרב ירון אשכנזי - מרבני הידברות ורב קו ההלכה הספרדי, והרב מרדכי נויגרשל, אשר קבע בדבריו את האמור - שבמדינה שתפעל על פי תורה בוודאי שיתגייסו בני הישיבות לצבא במסגרת הסדר[32].

תומכים ומתנגדים לאגודה

הרב מנחם מנדל טוביאס נואם בוועידה הארצית השלישית של אגודת קדושת ציון, (לצידו נראה הרב יהודה אפשטיין יו"ר האגודה)

התומכים באגודה

מלבד רבני האגודה, ישנם רבנים נוספים התומכים באגודה, וביניהם: האדמו"ר מקופיטשניץ שאף התראיין לעלון של האגודה[33], ואמר שאם האביר יעקב מסדיגורא היה רואה את האגודה ”הוא היה נהנה, הכרתי את צורת מחשבתו ועל כן בטוח לי שהיה נהנה מכך” והרב שלמה משה עמאר, שהשתתף בועידה הארצית בשנת תשפ"א[34]. כן השתתפו בכינוסים השונים של האגודה הרב משה בראנדסדורפר[35] והרב יהושע אייכנשטיין[36]. הרב מאיר מאזוז תכנן להשתתף בכינוס הראשון אך ביטל לבסוף את השתתפותו בעקבות לחצים[1]. כמו כן הרב מרדכי אויערבאך[37], רבי לייב מינצברג[38], רבי זלמן נחמיה גולדברג[39], הרב אליהו שלזינגר[40] והרב זאב לף רב היישוב מתתיהו[41], התראיינו לגליונות האגודה.

בחודש אייר תשפ"ד פורסם כרוז החתום בידי שורת רבנים בו נכתב שחברי האגודה הם: ”אנשי תורה ומעלה אשר רחש לבם דבר טוב לעורר ולהלהיב את הלבבות לאהבת ארצנו הקדושה... בצורה שאין בה חשש של התחברות לרשעים ואין בה מן ההשקפות הזרות אלא רק ע"פ גדולי הדורות דורשי ציון בטהרה”. בין החותמים נמנים הרב מאיר מאזוז, הרב דב קוק, האדמו"ר מבוסטון-ירושלים, הרב מרדכי שריקי, הרב יצחק ברייטוביץ רב קהילת אור שמח, ועוד[42].

מתנגדים לאגודה

ישנה התנגדות קבועה של העדה החרדית שמפגינים באופן קבוע מחוץ לכינוסי האגודה, ולפני הכינוס הראשון פורסם מכתב של בד"ץ העדה החרדית בו נכתב: ”נחרדנו לראות עלונים בשם קדושת ציון המלאים ציונות וכפירה במסווה ובצורה חרדית”, במכתב נאסר להשתתף בכינוס[1]. ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך יצא נגדם והאשימם בהשקפות המזוהות עם המזרחי תוך שהוא מצטט את דברי רבי חיים מבריסק: ”אם תלכו עם הרצל תשבו עם הרצל”[43]. מכתב נוסף פורסם באייר תשפ"ג, עקב כינוס גדול שקיימה האגודה בבנייני האומה[44][45].

גם הרב יוסף מאיר אלטמן רב קהילת חוג חתם סופר בבני ברק פרסם מכתב נגד האגודה וכתב: ”העלון הנקוב בשם קדושת ציון מעלה גרה של דברי הבל שנאמרו על ידי טועים שייחסו את הקמת המדינה ואת תקופתינו לאתחלתא דגאולה... יפה עושים מזכי הרבים שמבערים מתוכינו את העלון הנ"ל מהם יראו וכן יעשו”[46].

מתנגדי האגודה טוענים שהם חרדלי"ם כמו מרכז הרב והר המור[21]. העיתונות החרדית לא התייחסה לארגון מלבד עיתון המבשר שפרסם כינוסים של האגודה, ועיתון הפלס שביקר את הארגון לפני הכינוס הראשון[1]. המתנגדים הוציאו לאור עלונים נגדיים, בשם "ישיב לציון"[47] ו"חומת בת ציון".

בחודש אייר תשפ"ג פורסם כרוז החתום בידי שורת רבנים נגד ההשתתפות בכינוסי ופעילויות האגודה, ובו כי היא שואפת להחדיר את הרעיון הציוני בקרב היהדות החרדית ועושה זאת בסיוע קרנות ציוניות וממשלתיות שתכליתם ”להמשיך את ההשמדה האיומה ולחולל שמות בקרב בני היהדות החרדית”. בין החותמים נמנים: הרב שריאל רוזנברג והרב מנחם מנדל לובין ראשי בית הדין של הרב ניסים קרליץ, הרב דוד טברסקי רב דחסידי רחמסטריווקא, הרב יוסף משה שניאורסון, הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב נתן קופשיץ, הרב מנחם מנדל פוקס, הרב מרדכי גרינפלד מו"צ חסידות טשרנוביל, הרב חיים שמרלר ועוד. באגודה טענו כי מדובר בזיוף וכי הרבנים לא חתמו על מכתב כזה[45], אך נכון להיום, המכתב לא הוכחש על ידי הרבנים החתומים. כמו כן בעת הכינוס באייר ה'תשפ"ג יצא הרב צבי פרידמן ממנהיגי הפלג הירושלמי נגד הארגון[48].

בחודש שבט ה'תשפ"ד מנעו בחורים מישיבת גרודנא באשדוד קיום כנס יארצייט בעיר לזכרו של רבי ישכר שלמה טייכטל, שאורגן על ידי האגודה[49]. בתגובה פירסמו רבני הקריות בעיר הרב חיים פסח הורוביץ והרב שמואל דוד גרוס מכתב בו מחו נגד גילויי האלימות[50], הרב גרוס ביקש שלא לפרסם את חתימתו[51] ובהמשך פרסם מכתב המסייג את דבריו[52]. הכנס התקיים שוב לאחר מספר שבועות באבטחת המשטרה[53].

למען ציון לא אחשה

באלול תשפ"ג יצא לאור קונטרס "למען ציון לא אחשה", על ידי הרב בנימין ברוק. בקונטרס הוא מביא התכתבויות שלו לדבריו עם אנשי אגודת קדושת ציון, כשהוא מתווכח עם טענותיהם המרכזיים. הנקודה המרכזית בספר הוא עניין אתחלתא דגאולה, כשהוא תוקף בחריפות את האמירה שקום המדינה הוא חלק מתהליך הגאולה. לדבריו, המדינה היא חושך כפול ומכופל, והגלות מורגשת יותר בישראל מאשר בחו"ל. כמו כן הוא כותב שמרכז התורה כיום מבחינת כמות הוא לאו דווקא בישראל כי בחו"ל יש יותר ישיבות ובני תורה.

הרב יהודה אפשטיין, יו"ר האגודה הגיב שהמכתב המרכזי המצוטט בקונטרס ולדברי העורך בשם אנשי קדושת ציון - הוא בכלל מכתב שכתב רב דתי לאומי בשם שמואל אריאל.[54]

קישורים חיצוניים

סיקור תקשורתי

דיונים בפורומים

התנגדות לאגודה

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, באתר כל הזמן, ‏2017-07-13
  2. ^ כהנא עם קנייטש: הכירו את החרדים שעוקפים את המגזר מימין, באתר חדרי חרדים
  3. ^ הרב יואל ברמן, ראיון עם יו"ר האגודה הרב יהודה אפשטיין, קדושת ציון, גליון ס"ד
  4. ^ הרב יואל ברמן, ראיון עם יו"ר האגודה הרב יהודה אפשטיין, קדושת ציון, גליון ס"ד
  5. ^ הרב יואל ברמן, ראיון עם יו"ר האגודה הרב יהודה אפשטיין, קדושת ציון, גליון ס"ד
  6. ^ יהודה אפשטיין, ‏ראוי שהרב בזק ומעריציו ירדו ממגדל השן / תגובה, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2015 יהודה אפשטיין, ברוך מרזל, ‏די לסילוף התורה השיטתי / תגובה לרב גורדין, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2016
  7. ^ הספר באתר הספריה הלאומית
  8. ^ יהודה אפשטיין מצהיר "עוד כהנא חי" בעצרת לזכר הרב מאיר כהנא
  9. ^ יהודה אפשטיין, ‏ראוי שהרב בזק ומעריציו ירדו ממגדל השן / תגובה, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2015 יהודה אפשטיין, ברוך מרזל, ‏די לסילוף התורה השיטתי / תגובה לרב גורדין, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2016
  10. ^ חדשות כיפה, ‏רשימת עוצמה יהודית נבחרה. אדווה ביטון במקום ה 3, באתר כיפה, 05 בינואר, 2020 22:45
  11. ^ ראה בקדושת ציון גליון ס"ד את התייחסותו לכך.
  12. ^ על פי המופיע בגליון נ"ד
  13. ^ אתר קדושת ציון - אודות
  14. ^ קדושת ציון גיליון 48 חודש טבת תש"פ.
  15. ^ קדושת ציון גיליון 47 חודש כסליו תש"פ.
  16. ^ ישראל שפירא, ה'עידית' של אמריקה וה'זיבורית' של ישראל, באתר כיכר השבת, ‏כ"ו באייר תשפ
  17. ^ [1]
  18. ^ [2]
  19. ^ - שידור חוזר באתר המחדש
  20. ^ הזמנה לוועידה, באתר טל חיים
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 ישראל שפירא, ‏"החרדים הציונים" שממשיכים את... "הגרי"ח זוננפלד", באתר כיכר השבת
  22. ^ אבי רבינא, ‏"מארב אלים לחרדי שחוגג את 'יום ירושלים'", באתר כיכר השבת, 7 במאי 2018.
  23. ^ ראו: "מפגינים נגד קדושת ציון" באתר בעולמם של חרדים. "איומים נגד הכנס החרדי ליום ירושלים" - ערוץ 7. חיים טוויל, מחאה וגז מדמיע: עימות עם מפגיני 'העדה' בכנס של ארגון חרדי ציוני באתר חרדים10
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 דביר עמר, קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  25. ^ בראיון של הרב אפשטיין מחודש חשוון תשע"ח, אמר שהעלון היה מופץ אז בכ 20,000 עותקיםדביר עמר, קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  26. ^ עלון נ"ד דבר העורך
  27. ^ גליון נג
  28. ^ קדושת ציון גליונות 45-48.
  29. ^ קדושת ציון גליון חודש אב תשע"ט
  30. ^ ומשום הגדרה זו של המציאות, בטלו הג' שבועות, שהרי נאמר עליהן "עד שתחפץ", דהיינו עד שיתעורר הרצון העליון להתחיל בתהליך הגאולה.
  31. ^ באתר הר הבית
  32. ^ יהונתן גוטליב, "במדינה שמתנהלת על פי הלכה יש מקום לישיבות הסדר", באתר ערוץ 7
  33. ^ גליון נ"ג טבת ה'תשפ"א
  34. ^ ועידת קדושת ציון כ"ה אייר בשירת ירושלים
  35. ^ קדושת ציון גליון ס"ט. ראה כאן.
  36. ^ קדושת ציון גליון ס"ט. ראה כאן.
  37. ^ גליון ס"ח כסלו התשפ"ג
  38. ^ גליון ה' שבט ה'תשע"ו
  39. ^ גליון נ' - "כי בחר ה' בציון" סיון ה'תש"פ
  40. ^ קדושת ציון גליון ע"ה.
  41. ^ גליון נ"ו
  42. ^ כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, באתר קדושת ציון
  43. ^ צילום העלון באתר פורום לתורה
  44. ^ משה ויסברג, 'העדה החרדית' נגד הארגון שמקדם לאומיות חרדית, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2023
  45. ^ 45.0 45.1 "הזדעזענו ונחרדנו": גדולי הרבנים גינו אירוע לחרדים ביום ירושלים - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, ‏5 באפריל 2023.
  46. ^ מכתב הרב אלטמן מתוך עלון "שלהבת החסידות" מספר 7
  47. ^ ישיב לציון נמצא בפורום לתורה
  48. ^ עיתון "המבט", גיליון 100, ד' בסיון תשפ"ג, עמ' 5
  49. ^ מערכת אשדודס, כנס קדושת ציון התקיים ברובע ג בחורי גרודנא הפגינו וידאו, באתר אשדודס
  50. ^ מערכת אשדודס, הכו באכזריות רבני העיר במחאה נמרצת נגד המתפרעים מישיבת גרודנא, באתר אשדודס.
  51. ^ דרמה באשדוד: הרב גרוס חוזר בו ממכתבו באתר חרדים אשדוד
  52. ^ מערכת אשדודס, לאחר שחתם נגד המתפרעים הרב גרוס חוזר בו ממכתבו, באתר אשדודס
  53. ^ מערכת אשדודס, לאחר שהכנס פוצץ בקדושת ציון מתכנסים שוב הערב המשטרה נערכת, באתר אשדודס, ‏2 באוקטובר 2024
  54. ^ הרב יהודה אפשטיין, בית המדרש, קדושת ציון גליון ע"ו, אדר א'–אדר ב' תשפ"ד
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אגודת_קדושת_ציון&oldid=2636467"