מלזיה
מָלֶזִיַה (במלאית: Malaysia, בכתיב ג'אווי: مليسيا) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. מתגוררים בה כ-31 מיליון בני אדם (2017), ובירתה קואלה לומפור. נכון ל-2020, רוב של כ-63.5% מאוכלוסיית מלזיה הם בני דת האסלאם (שהיא גם דתה הרשמית של המדינה) ובפרט מהזרם הסוני, כשלצדם ישנו מיעוט משמעותי של כ-18.7% בודהיסטים. החוקה מעניקה חופש דת גם למי שאינו מוסלמי[7].
המדינה מורכבת משני חלקים המופרדים על ידי ים סין הדרומי והמרחק ביניהם הוא כ-650 ק"מ:
- מזרח מלזיה — החלק הצפוני של האי בורנאו, גובל באינדונזיה בדרום ומקיף את שתי המובלעות הזעירות של ברוניי שבצפון.
- מערב מלזיה — על חצי-האי המלאי. חלק זה גובל בתאילנד בצפון ובסינגפור בדרום.
היא גם מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של מלזיה
מלזיה מורכבת ממספר ממלכות מלאיות. היא יושבה עוד בתקופה הפרה-היסטורית. במאה ה-14 כבשו המוסלמים את מלזיה והשליטו את דתם בארץ. ב-1511 כבשו הפורטוגלים את מלאקה וב-1641 נכבשה מלאקה בידי ההולנדים. במאות ה-18 וה-19 החלה בריטניה אט אט לבסס את שליטתה במלזיה וב-1914 שלטה במדינה כולה שכללה בזמנה גם את סינגפור. כלכלתה של מלזיה החלה לצמוח הודות למטעי הגומי הרבים ולמכרות הבדיל. מהגרים רבים ממדינות שכנות (בעיקר סין והודו) החלו לחפש את פרנסתם במלזיה.
במלחמת העולם השנייה נכבשה מלאיה על ידי יפן ולאחר המלחמה שבה להיות תחת מרות בריטית. ב-1948 החל המרד של המיעוט הסיני לשחרור מלאיה מהשלטון הבריטי. מפקד המרד היה הקומוניסט צ'ין פנג (Chin Peng). בריטניה נלחמה במורדים בכל הכוח כולל הגליית חצי מיליון סינים (שתמכו במרד) מהכפרים שלהם ויישובם במקום חדש על פי האסטראטגיה של הגנרל ג'רלד טמפלר (Gerald Templer). הבריטים גייסו את האוכלוסייה המוסלמית (שהיוותה את הרוב במלאיה) נגד המורדים ולאחר שנים רבות הצליחו להשתלט על המרד. מיד אחר כך, בשנת 1957 בריטניה העניקה עצמאות מלאה למלאיה. בשנת 1963 התאחדה המדינה, שעד אז נקראה פדרציית מלאיה, עם סינגפור ועם מדינות סבה וסראוואק שבצפון האי בורנאו והפכה לפדרציה אחת תחת השם מלזיה. ב-1965 התנתקה סינגפור ממלזיה על רקע סכסוך אתני בין הסינים וההודים שבתחומה לבין המלאים. אינדונזיה נלחמה נגד מלזיה על רקע רצון הבריטים לספח את סבה ואת סראוואק אל מלזיה, אך בזכות עמידתם האיתנה ושיתוף פעולה עם הבריטים נחתם הסכם שלום בין המדינות ב-11 באוגוסט 1966 והיא הכירה בעצמאותה המדינית המלאה.
פוליטיקה
מלזיה היא מונרכיה פדרלית פרלמנטרית וחוקתית. מבין ששה-עשר המרכיבים של מלזיה, שלושה עשר הם מדינות: תשע מהן הן מונרכיות בעצמן - שבע מתוכן הן סולטנויות, בראש אחת מהן (פרליס) עומד ראג'ה ובראש התשיעית (נגרי סמבילן) עומד "יאמטואן בסאר" ("שליט גדול") נבחר. בראשן של ארבע המדינות הנותרות וכן של שלוש הטריטוריות הפדרליות עומדים מושלים. בראש הפדרציה עומד "ראש המדינה" יאנג די-פרטואן אגונג (המכונה לעיתים "מלך מלזיה" או "סוברן על" של מלזיה) שתפקידו ייצוגי בעיקר, והוא נבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים מבין מלכי המדינות המרכיבות, אם כי בפועל התפקיד עובר ברוטציה ביניהם. המלך מפקח על המינויים המרכזיים במדינה כמו ראש ממשלה, מתפקד כראש האסלאם במדינה בעלת הרוב המוסלמי ומפקד על הכוחות המזוינים שלה. המלך הנוכחי (מ-2019) הוא המלך עבדאללה שליט פאהאנג. ב-27.10.2023 נבחר סולטן איברהים (מסולטנות ג'והור הדרומית), בן 64, להיות המלך הבא של מלזיה. המינוי ייכנס לתוקף ב-31.1.2024.[8]
למלזיה שני בתי פרלמנט, מועצת העם (Dewan Rakyat) ומועצת המדינות (Dewan Negara). במועצת העם 222 חברים וחבריו נבחרים בבחירות ישירות על פי השיטה הרובנית לחמש שנים. במועצת המדינות 70 חברים, כשעשרים ושישה מתוכם נבחרים אחת לשלוש שנים בבחירות עקיפות, וארבעים וארבעה ממונים על ידי היאנג די-פרטואן אגונג. כמו כן, לכל מדינה בית נבחרים משלה.
עיקר הכוח הפוליטי מצוי בידי הממשלה. ראש הממשלה ממונה על ידי היאנג די-פרטואן אגונג על-סמך היותו נציג הרוב בבית התחתון. מאז עצמאותה של מלזיה מונהגת הקואליציה בידי מפלגת הארגון הלאומי המלאי המאוחד (UMNO). במלזיה מתקיימות בחירות כלליות החל מ-1974, ואף על פי שהקמפיין בזמן הבחירות הוא חופשי במידת מה, מלזיה היא למעשה מדינה חד-מפלגתית, כאשר החזית הלאומית (הנשלטת על ידי UMNO) זוכה בדרך כלל בכל המושבים הארציים בפרלמנט, בעוד שה-DAP זוכה בכמה מושבים סיניים אזוריים וה-PAS בכמה מושבים מלאים כפריים.
תחת שלטונו הארוך של מאהאטיר מוחמד (1981 – 2003) התרבות הפוליטית של מלזיה התאפיינה באוטוריטריות רבה, כאשר השיא היה בפיטוריו וכליאתו (על סמך האשמות חסרות בסיס) ב-1997 של אנואר איברהים, סגן ראש הממשלה, לאחר ויכוח פנימי בממשלה. פרשת אנואר הובילה ליצירת מפלגה חדשה, מפלגת הצדק העממי, בהנהגתה של ואן עזיזה ואן אסמאעיל, אשתו של אנואר אבראהים. מאהאטיר פרש ב-2003 ועבדוללה אחמד באדאווי, יורשו בתפקיד, שחרר את אנואר והתיר לו לצאת מתחומי המדינה, כאשר צעד זה נתפס כסמן לשינוי קל לכיוון ליברלי יותר. את באדאווי החליף בתפקיד ב-2009 נג'יב רזאק.
מלזיה חברה בחבר העמים הבריטי.
ביטחון
משטרה ופנים
צבא וחוץ
הכוחות המזוינים של מלזיה הם הגוף בעיקר שאחרי לשיקול האיומים הנשקפים על מדינה מכיוון חוץ.
לכוחות המזוינים של מלזיה יש שלוש זרועות עיקריות: צבא היבשה המלזי, הצי המלכותי המלזי וחיל האוויר המלכותי המלזי. במדינה אין גיוס חובה, וגיל המינימום הנדרש לשירות ההתנדבותי הוא 18. הצבא משתמש ב-1.5% מהתמ"ג של המדינה, ומעסיק בשרות פעיל 1.23% מכוח האדם של מלזיה, בעוד המילואים כמחצית מכך.
מדינות הפדרציה
מלזיה מורכבת מ-13 מדינות (מתוכן 7 סולטנויות ו-2 ממלכות) ו-3 טריטוריות פדרליות:
- סולטנות ג'וֹהוֹר
- סולטנות טֶרֶנְגָנוּ
- מלאקה
- סָבַּהּ (בבורנאו)
- ממלכת נֶגֵרִי סֶמְבִּילָן (במלאית: "מדינת התשע", השליט נקרא יאמטואן בסאר- "שליט גדול")
- סולטנות סֶלָנְגוֹר
- סראוואק (בבורנאו, במלאית: "כחל", "פוך" במשמעות: "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מלכים ב, ט, כט))
- סולטנות פהנג
- פננג[9]
- ממלכת פֶּרְלִיס (השליט נקרא ראג'ה)
- סולטנות פֶּרָק (במלאית: "כסף" (המתכת))
- סולטנות קֶדָה (במלאית: "פתוחה לרווחה")
- סולטנות קֶלָנְטָן
- לָבּוּאָן (טריטוריה פדרלית באי מצפון לבורנאו; משמעות השם במלאית: "נמל", הכתיב חריג)
- פּוּטְרָגָ'איָה (טריטוריה פדרלית, במלאית: "פוטרא המנצח")
- קואלה לומפור (טריטוריה פדרלית, במלאית: "מפגש נהרות בוצי").
גאוגרפיה
שני חלקי מלזיה המופרדים על ידי ים סין הדרומי חולקים את אותה תמונת נוף. שני החלקים מתאפיינים במישור חוף וככל שמתרחקים מהחוף פני השטח מתאפיינים ביער צפוף, גבעות והרים, שהגבוה מביניהם, שנמצא על האי בורנאו, הוא הר קינאבלו שמתנשא לגובה של 4,095 מטרים. האקלים אופייני לקו המשווה ומתאפיין ברוחות מונסון דרום-מערביות (אפריל - אוקטובר) וצפון-מערביות (אוקטובר - פברואר).
כלכלה
במלזיה יערות טרופיים רבים המעשירים את כלכלתה בעצים, גומי, שמנים (בעיקר דקלים וקוקוס) וקופרה. מלזיה היא אחת מיצואניות התה הגדולות בעולם, והיא מייצאת תבלינים רבים, ביניהם פלפל. בהמות המשק העיקריות הם שוורים ותאואים. גם תעשיית הדגים מספקת מקור חשוב למזון שכן היא שוכנת בקרבת ים. מחצביה העיקריים הן: נפט, בדיל, עופרת ובוקסיט. כמו כן ישנה במלזיה תעשיית טקסטיל ענפה.
כתוצאה מתוכנית החומש המאלאית הראשונה (1956–1960) והשנייה (1961–1965) הואצה הצמיחה הכלכלית באמצעות השקעות מדינה בתעשייה ובתיקון תשתיות כגון דרכים ונמלים, שהוזנחו וניזוקו במהלך תקופת החירום. בשנת 2010 התמ"ג לנפש במדינה עומד על 14,425 דולר.
אחת התעשיות החשובות במדינה היא ייצור כלי רכב. במדינה פועלים 27 מפעלים לייצור מכוניות שמייצרים כ-500 אלף מכוניות בשנה. זה מציב את המדינה למקום ה-21 בהיקף הייצור בשנת 2020. המכוניות בעיקר מבוססות על תכנון של חברות ידועות. כך למשל היצרן הגדול ביותר Perodua מייצר בעיקר על בסיס מכוניות בתכנון של דייהטסו. לעומת זאת Proton שהוא היצרן השני בגודלו לא קשור עם אף יצרן מחוץ לגבולות המדינה באופן בלעדי. בנוסף לכך קיים ייצור מכוניות רטרו דוגמת TD2000.
מלזיה הציבה את עצמה כיצרן תא פוטו-וולטאי משמעותי בשוק העולמי עם ייצור השני בגודלו לאחר סין.
דמוגרפיה
אוכלוסיית מלזיה מונה כ-33.8 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-76 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.75 ילדים לאישה.
השפה הרשמית היא מלאית והדת הרשמית היא האסלאם אשר מאמינים בה 63.5% מהאוכלוסייה. היתר: 18.7% בודהיסטים, 9.1% נוצרים, 6.1% הינדו ו-3.1% מאמינים בקונפוציאניזם ודתות סיניות עממיות.
כמחצית מתושבי מלזיה הם מלאים וכ-10% מקבוצה מלאית אחרת קדומה, רובם מן הגל הראשון של המלאים. היא נקראת "בומיפותרא" שמשמעה "בני הארץ" וגם "אוראנג-אוראנג אסלי" שמשמעה "האנשים המקוריים". כרבע ממוצא סיני. ההודים והפקיסטנים מהווים כשמונה אחוזים מן האוכלוסייה. במדינות סבה וסראוואק רוב התושבים הם ממוצא סיני או משתייכים לקבוצות אתניות אחרות, שהעיקריות שבהן הן ה"אִיבַּן" וה"בֶּדָאיוּהּ" בסראוואק, ו"קָדַזָאן-דוּסוּן" בסבה, אלה בכללם נקראים "דאיאק" וגם הם מבני הגל הראשון של המאלאים. במלזיה המערבית ישנו גם מיעוט אירופאי, בעיקר ממדינות ששלטו בה בעבר (אנגליה ופורטוגל).
לקריאה נוספת
- משה יגר, מאלזיה, ניסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1996
- משה יגר, הודו, המסע הארוך לאסיה פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 140-178
- משה יגר, Islam and Islamic institutions in British Malaya: policies and implementation, Jerusalem: The Magnes Press, The Hebrew University, 1979
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלזיה |
אתר האינטרנט הרשמי של מלזיה
מלזיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- מלזיה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- ד"ר רן שאולי, שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה?, באתר ynet, 7 במאי 2014
- מלזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גרדיאן, מלזיה מתכננת לאמץ "דיפלומטיית אורנגאוטן" כדי להגן על תעשיית שמן הדקלים שלה, באתר הארץ, 15 במאי 2024
הערות שוליים
- ^ קואלה לומפור היא הבירה אך הממשל הפדרלי עבר לעיר חדשה פוטראג'איה.
- ^ קידומת טלפון מסינגפור 020.
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ לפי סעיף 160 של חוקת מלזיה ((אנ')), מאלאי יחשב רק מוסלמי מאמין, מדבר מלאית, תואם את המנהגים המלזים ומוצאו ממלזיה, ברוניי או סינגפור. אלו הבוחרים להמיר דתם מאסלאם לדת אחרת מאבדים אוטומטית את ההגדרה "מאלאי" ואת ההטבות הנובעות מכך, ואילו אלו הממירים דתם לאסלאם (ועומדים בתנאים האחרים) רשאים להגיש בקשה להיחשב מאלאים.
- ^ Sultan Ibrahim of Johor to be appointed Malaysia’s king, 34 years after his father's reign, CNA (באנגלית)
- ^ במלאית פיננג. למילה 'פיננג' 3 משמעויות במלאית: "הצעת עבודה", "הצעת נישואין" ושם של עץ דקל הנפוץ באי פננג ופרותיו נאכלים. דגל המדינה כולל ציור עץ דקל זה, ששמו נזכר גם בתעודה מממלכת סריביג'איה.
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| חבר העמים הבריטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
| ||||
| חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
| נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
| אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
| מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו | |||||
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | 
|
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) | |
|---|---|
|
.svg){kind=link}
| מונרכיות | ||
|---|---|---|
| ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • קמבודיה • קנדה • שוודיה • תאילנד | 
|
| מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
| נסיכויות | אנדורה • הממלכה המאוחדת (ויילס) • ליכטנשטיין • מונקו • ספרד (אסטוריאס) | |
| סולטנויות | אינדונזיה (יוגיאקרטה) • ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
| קיסרויות | יפן | |
| אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
| דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
| 1 חלק ממונרכיה פדרטיבית | ||
39164024מלזיה