רבי ישמעאל ברבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי (לפעמים[1][2] נכתב עליו בטעות רבי שמואל ברבי יוסי[3]) היה תנא בדור החמישי, בנו של רבי יוסי, הוא נמנה בייחוסו ככהן[4], היה תלמידו המובהק של אביו, רבי יוסי, ולמד גם אצל רבי יהודה. בזקנותו ישב לפני רבי יהודה הנשיא ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו[5]. היה חברו של רבי חייא ורבו של רבי חנינא בר חמא. למרות שישב לפני רבי יהודה הנשיא, הוא נחשב במידה מסוימת לרבו, ובתלמוד מובא כי הוא ציווה שלושה דברים לרבי יהודה הנשיא: לא לסחור עם קבוצה של שלושה אנשים, שמא אחד מהם יתבע אותו לדין והשניים האחרים יעידו לטובתו בשקר, לא לעמוד על המקח כאשר אין לו דמים, אשתך טבלה - לא תזקק לה בלילה הראשון לאחר שטבלה. רב פירש שהוראה זו אמורה בנדה מהתורה, (לפני תקנת חכמים להמתין שבעה ימים לאחר שהפסיקה לראות דם) שאז מכיוון שהוחזקה שמעיינה פתוח יש לחשוש שמא עדיין פתוח[6].
בתלמוד מוזכר מקרה בו אבדן ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש קשות משמים[7].
הוא שימש כשוטר תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו אליהו הנביא הוא הוכיח אותו ”עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה” והורה לו לברוח לעיר אחרת[8].
למרות שהוא שימש בפועל כתלמידו של רבי יהודה הנשיא, היו יחסיהם כחברים זה לזה. בתלמוד מוזכר שהם התייעצו זה בזה בהלכות איסור ריבית, והתחשבו זה בדעתו של זה. על פי ההלכה מותר להלוות כסף לסוחרים שקונים תבואה במחיר זול ומוכרים אותה במחיק יקר יותר, ובתנאי שיעניקו למלווה עצמו את הסחורה במחיר זול יותר. בתלמוד הוסבר כי מותר לעשות כך מפני שתי סיבות: 1. הרווח במחיר הזול המוענק לסוחר קשור ישירות גם למלווה, שכן סוחר שברשותו כסף מזומן בכמות גדולה מוכר כסוחר בקלות ומוענקת לו סחורה במחיר סיטונאי. 2. מכיוון שהמוכרים יודעים שהקונה מוכר חלק מהסחורה במחיק הקרן הם מוכרים לו את הסחורה במחיר זול יותר - בלית ברירה - כדי שימשיך לקנות אצלם. אחד מהזוג (רבי יהודה ורבי ישמעאל ברבי יוסי - שתי גרסאות בדבר) רצה לנהוג כך גם בנוגע למסחר בבגדי פשתן או בנוגע לגרוטאות (מטילי מתכת), וחבירו לא הרשה לו בטענה שהטעמים המוזכרים לעיל אינם רלוונטיים במסחר כזה שאינו קבוע ואין בו תועלת מהכרת הסוחרים על ידי מעותיהם וכן לגבי המוכרים שאינם חפצים ל"השקיע" ולהוזיל את המחיר לסוחר שממילא אינו עוסק במסחר בקביעות[9]
פסקיו
- כאשר היו שרצו לקבוע כי בבל מיוחסת פחות מארץ ישראל, שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא בר חמא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו רבי יוסי שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל[10].
מאמריו באגדה
- החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח.[11]
- אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה.[12]
קישורים חיצוניים
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי ישמעאל ברבי יוסי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תשמ"ב - תשמ"ז, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי ישמעאל ברבי יוסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 838-835, באתר היברובוקס
- רבי ישמעאל ברבי יוסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג עמוד א'
- ^ מדרש תהלים הישן פרק ג
- ^ תולדות תנאים ואמוראים ערך רבי שמואל ברבי יוסי
- ^ מדרש תנחומה פרשת שופטים סימן ח
- ^ ביצה כח א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ה עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ג עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ז'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'
