יחסי ישראל–מיאנמר
| יחסי ישראל–מיאנמר | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | מיאנמר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 676,578 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 54,617,973 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 64,815 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 1,187 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דיקטטורה נשיאותית |
_-_RETURN_FROM_A_STATE_VISIT_TO_BURMA.jpg)
מדינת ישראל מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ממשלת מיאנמר, ויש לה שגרירות ביאנגון. שגרירות מיאנמר בישראל נמצאת בתל אביב והיא אחת משגרירויותיה הגדולות בעולם. הקשרים כוללים סחר בידע והכשרת פקידי ממשל ממיאנמר בישראל. על-פי פרסומי עיתונים שונים בעולם, הקשרים כוללים גם סחר בנשק. בורמה (שמה הקודם של מיאנמר) הייתה אחת המדינות הבודדות באסיה שכוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל הצעירה, וביקורו של ראש ממשלתה או נו בישראל בשנת 1955 היה הביקור הרשמי הראשון של ראש מדינה זרה בישראל.
שנות ה-50 וה-60
קשרים הדוקים היו קיימים בין שתי המדינות כבר בשנות ה-50. או נו, ראש הממשלה הראשון של בורמה לאחר שזכתה לעצמאותה, גילה יחס אוהד למדינת ישראל וכונן עמה יחסים דיפלומטיים. יחסים אלו היו רבי חשיבות, משום שרוב מדינות אסיה לא הכירו במדינת ישראל ולא קײמו עמה יחסים דיפלומטיים. בורמה וישראל חלקו מספר מאפיינים דומים - שתיהן אומות בעלות מורשת עתיקה שזכו לעצמאות מבריטניה ב-1948 ובשתיהן התקיים משטר סוציאל-דמוקרטי בראשות דמות כריזמטית (או נו בבורמה, דוד בן-גוריון בישראל), בשתי המדינות נמצאו אזורים צחיחים שנזקקו לפיתוח ובשתיהן התקיים מצב מתוח בגבולותיהן עם שכנותיהן החזקות (מדינות ערב בישראל, סין והודו בבורמה). או נו ראה בישראל בכלל ובקיבוצים והמושבים בפרט מודל סוציאליסטי שניתן למימוש גם בארצו. קברניטי המדיניות הישראלים, שר החוץ (ולימים ראש ממשלת ישראל) משה שרת ובן-גוריון חפצו להוציא את המדינה הצעירה מן הבידוד הדיפלומטי שנכפה עליה עקב החרם הערבי והחלטותיה האנטי-ישראליות של ועידת באנדונג של המדינות הבלתי-מזדהות ולמצוא מדינות ידידות ברחבי העולם, בפרט חיפשו "שער לאסיה". בין בן-גוריון ואו נו נקשרו גם יחסי ידידות אישיים על רקע התעניינותו של בן-גוריון בבודהיזם.
ב-1952 הגיעה לישראל משלחת מטעם המפלגה הסוציאליסטית הבורמית ובנובמבר 1953 נפתחה צירות ישראל בבורמה בראשותו של דוד הכהן, שהיה לשגריר ישראל הראשון במדינה, אחריו כיהן בתפקיד אלישיב בן חורין.
היחסים הבטחוניים בין המדינות התהדקו, בתחילת 1954 הגיעה לישראל משלחת רכש של בורמה. בעקבות הביקור נחתמו עסקאות נשק בין המדינות. ישראל העבירה במרץ 1954 לבורמה 30 מטוסי ספיטפייר (לאחר שהוחלפו בחיל האוויר הישראלי על ידי מטוסי סילון מסוג מטאור), אימנה 6 טייסים בורמזײם בישראל ובספטמבר 1954 יצאה משלחת טכנית שלחיל האוויר לבורמה, כדי לסייע בהכשרת טכנאים מקומיים בתחזוקת המטוסים.[1] העסקה כללה גם מכירת תותחים, מקלעים ותחמושת למטוסים בעסקה שהיקפה היה כמיליון דולר. עסקה נוספת הייתה מכירת 30,000 רובים לצבא בורמה, וכן משלחות צבאיות ישראליות שסייעו בתחומי הרפואה הצבאית, ארגון בית הספר לצניחה ועוד.[2]
ערך מורחב – ביקור או נו בישראל
ב-29 במאי 1955 הגיע או נו לביקור ממלכתי בישראל בלוויית רעייתו. היה זה ביקור ראשון של ראש ממשלה או מדינה זרה במדינה הצעירה. או נו לא נכנע ללחץ מדינות ערב שניסו להניאו מהביקור, ואף ביטל בשל כך ביקור בקהיר. לאור זאת ולאור יחסו החם כלפי ישראל, בפרט לאחר הרגשת הבדידות המדינית ששררה בישראל לאחר החלטות ועידת באנדונג, התקבל או נו בישראל בהתלהבות. בנמל התעופה לוד התקבל האורח על ידי ראש הממשלה משה שרת, השרים לוי אשכול, ויוסף ספיר, יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק והרמטכ"ל משה דיין. נערכו לו קבלות פנים בירושלים אצל ראש הממשלה משה שרת ונשיא המדינה יצחק בן צבי והוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב. השײרה שבה נסע במכונית פתוחה, כשהוא לבוש בלבוש מסורתי ובמצנפת, התקבלה בהתלהבות על ידי המונים בכל מקום בו חלפה, והביקור הפך לאירוע תקשורתי גדול.
ב-1958 ביקרו משה דיין ושמעון פרס בבורמה.
בתקופת כהונה מאוחרת יותר של או נו, בשנת 1961 קיים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ביקור גומלין בבורמה, שכלל שהיה בת מספר ימים במנזר בודהיסטי.[3][4]
גולדה מאיר תיארה כך את יחסי ההדדיות בין המדינות: "הם לקחו מאיתנו כמעט בשלמות את הרעיון שאנשים יכולים לעבוד כחקלאים ובאותו זמן להתאמן בהגנה עצמית [...] אני הצעתי לבורמנים שיקימו ישובי ספר משלהם בצורה זו, והצעתי להם שישלחו קבוצה גדולה של חיילים בורמנים משוחררים עם משפחותיהם לישראל לשנה בערך כדי שיעבדו בקיבוצים [...] ואילו אנחנו נשלח ישראלים לבורמה שיעזרו לתכנן שם מושבים נוסח בורמה"[5] שבועות ספורים לאחר ביקורה אירע המהפך השלטוני בבורמה, ואו נו הודח בהפיכה צבאית ב-1962.
הגנרל נה וין שתפס אז את השלטון בבורמה הנהיג משטר סוציאליסטי חד-מפלגתי. הקשרים הידידותײם עם ישראל דעכו אך המשיכו להתקיים במעמדם הדיפלומטי והשגרירים המשיכו לכהן. הרמטכ"ל יצחק רבין ביקר בבורמה ב-1966, שר החוץ אבא אבן ביקר ב-1967 ושר החוץ משה דײן ביקר ב-1979.
שנות שלטון החונטה
היחסים בין ישראל לבורמה שופרו שוב רק ב-1988, לאחר ההפיכה ותפיסת השלטון על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה דה יורה עד 2010 ודה פקטו עד נובמבר 2015.
מיד עם ההפיכה הוטל אמברגו אירופי על מיאנמר, אליו הצטרפה מאוחר יותר ארצות הברית. החונטה, שחיפשה ספקי נשק חדשים עבור הצבא והמשטרה הבורמײם פנתה לישראל. באוגוסט 1989 הגיעו שתי ספינות למיאנמר. הן היו עמוסות בנשק מזרח אירופי שכלל טילי נ"ט 55 מ"מ ומטולי רימונים 40 מ"מ. הספינות, ששײטו תחת דגל בלגי וסינגפורי, העבירו נשק שישראל תפשה בלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה ונסיגת הכוחות הפלסטינײם ומכרה אותו למיאנמר.[6]
ב-1991 ביקרה משלחת ביטחונית ישראלית במיאנמר ומכרה 500 תת-מקלעים עוזי לכוחות הביטחון המיוחדים של החונטה. כמו כן החל צבא מיאנמר לײצר בתחילת שנות ה-90 במפעל מיוחד רובי סער הדומים לרובי הסער הישראלײם גליל. באוגוסט 1997 זכתה חברת אלביט הישראלית במכרז להשבחת 36 מטוסי קרב של צבא מיאנמר. אלביט סיפקה מערכות ניווט מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, ופצצות מונחות לייזר מדגמים שונים. כמו כן 12 מטוסים נוספים הושבחו על ידי אלביט כעבור שנה, וסופקו לה גם טילי אוויר-אוויר ישראליים. ב-1998 רכש צבא מיאנמר 16 תותחי 155 מ"מ מתוצרת סולתם מערכות, שהועברו ככל הנראה דרך צד שלישי - סינגפור[7].
דו"ח של צבא מיאנמר משנת 2006 מנה את התותחים האלו מסוג סולתם כחלק מהמלאי של הצבא.[8]
ישראל מעורבת גם בבנײת שלוש משחתות חדשות של צי מיאנמר שמשקלן 1200 טון. ישראל סיפקה להן ציוד טכני וכן תותחי 76 מ"מ שנוסו בשנים האחרונות בספינות טילים מדגם סער 4 הישראליות.[9]
ב-2002 הפסיקה הודו לפעול על-פי "רשימה שחורה" של מדינות האסורות ביצוא הביטחוני והחלה לײצא נשק למיאנמר כדרך קבע, שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות התהדק מאוד. שנה מאוחר יותר, ב-2003, מכרה תע"ש להודו 3400 רובי סער מסוג תבור ו-200 רובי צלפים מסוג גליל[10] ניתן להניח שלפחות חלק מהנשק הזה הגיע לידי ממשלת מיאנמר.
מלבד שיתוף הפעולה הביטחוני מכשירה ממשלת ישראל, על חשבונה, פקידי ממשל מיאנמרים. כמעט בכל שנה מגיעה לארץ משלחת פקידים גדולה להשתלמות, בעיקר בתחומי החקלאות, וישראל מספקת תמיכה מדעית ופתרונות טכנולוגײם מתקדמים למשטר במיאנמר.[11]
באוגוסט 2014 נערך במיאנמר ביקור רשמי של סגן שר החוץ הישראלי, צחי הנגבי.
בינואר 2015 נערך ביקור רשמי על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר.
בספטמבר 2015 הגיע רמטכ"ל מיאנמר לביקור רשמי בישראל, והודיע על רכישת ספינת "סופר דבורה סימן 3" מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.[7]
לאחר שלטון החונטה
החל מ-2016 הואשם צבא מאינמר ברדיפת בני הרוהינגיה, שבמהלכה נהרגו אלפי בני אדם. על רקע זה עלו קריאות להימנע ממכירת נשק מישראל למיאנמר.[12][13] בספטמבר 2017 קיבל בג"ץ החלטה, שנאסרה לפרסום בישראל, בעקבות עתירה שדרשה להפסיק את יצוא הנשק הישראלי למיאנמר.[14]
לקריאה נוספת
- יוסף נמרי, יחסי ישראל בורמה, עבודת גמר מחקרית המוגשת לאחר קבלת התואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוגוסט 2008, אב תשס"ח
קישורים חיצוניים
- יוסי נמרי, איש אמיץ שקם ולא חת מגשת, עת־מול 227
אנשי צבא בורמה מבקרים בבסיס ח"ן, יומני כרמל 1954 (התחלה 0:43)- ראש ממשלת בורמה מבקר בישראל, ארכיון ספילברג, יולי 1959
- הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל לבורמה, פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום 18-03-1956,עמוד 10, באתר גנזך המדינה
- גיא אלסטר, עם נשק וחיבוק מישראל, מיעוט מוסלמי במיאנמר מושמד באכזריות, באתר וואלה!, 16 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ איתם אלמדון, כך הועברו מטוסים ישראליים לבורמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 במרץ 2017
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת אוניברסיטת חיפה, עמ' 119
- ^ ברק רביד, יובל אזולאי, בירושלים התעכבו עם הגינוי, אך מכחישים קשרים לחונטה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2007
- ^ ראש ממשלת ישראל בודהיסט נסתר?
- ^ גולדה מאיר, חיי, עמ' 249 - 250
- ^ Myanmar and Israel develop military, באתר ibiblio,, 4 באוגוסט 2000
- ^ 7.0 7.1
גילי כהן, למרות חרם במערב: ישראל מהדקת את הקשר הביטחוני עם בורמה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2015.
- ^ Asia Times: Myanmar’s losing military strategy - Clifford McCoy, Fri 6 Oct 2006
- ^ Myanmar: The Future of the Armed Forces - ICG Asia Briefing, 27 September 2002
- ^ דו"ח אמנסטי, control the arms עמוד 8
- ^ Myanmar - Israel 55 Years of Friendly Relations, באתר משרד החוץ של מדינת ישראל
- ^ "Fifty-four rabbis call the government to halt arms sale - will it?". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2017-10-23.
- ^ כהן, גילי (2017-10-23). "ישראל העבירה נשק מתקדם לצבא בורמה בזמן שביצעה טיהור אתני". הארץ. נבדק ב-2017-10-23.
- ^ יוסי מלמן, בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הבטחוניים, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2017
