חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות

חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות הוקמו מתוך יחידות החי"ש של ההגנה, ומתוך יחידות הפלמ"ח.

מבנה חטיבות צה"ל בתש"ח

בראש החטיבה עמד מפקד החטיבה. תחתיו היו שתי זרועות:

מטה, בראשו עמד קצין המבצעים (קמב"ץ), אשר כלל מחלקות:

תכנון מבצעים
קשר
מודיעין

מנהלה, בראשה עמד קצין המנהלה, תחתיה היו גופי:

תחבורה
אפסנאות
שלישות שכללה מחלקות:

כן היו כפופים למפקד החטיבה מפקדי הגדודים והנפות.

חטיבות צה"ל בתש"ח

הטבלה הבאה מרכזת את חטיבות צה"ל בעת מלחמת העצמאות. הטבלה מסודרת לפי מספר החטיבה בעת היווצרותה.

חטיבות צה"ל
חטיבות החי"ש (לאחר הקמת צה"ל - חיל רגלים)
שם	מספר סידורי	מפקד החטיבה	תאריך הקמה	פעילות מבצעית
חטיבת גולני	חטיבה 1	משה מן, אחריו מישאל שחם ונחום גולן	28 בפברואר 1948	החטיבה הוקמה יחד עם חטיבת כרמלי, בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה, אשר הוקמה בשנת 1947 והייתה מופקדת על הגנת צפון הארץ, לשתי חטיבות, גולני וכרמלי. גולני הופקדה על הגנת צפון-מזרח הארץ, עמק הירדן והגליל המזרחי השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק. נטלה חלק במבצע דקל לשחרור הגליל המערבי וכיבוש נצרת. השתתפה במבצע חירם לסילוק "צבא ההצלה" של פאוזי אל קאוקג'י מצפון הארץ והגליל. השתתפה במבצע אסף לסילוק נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי ובמבצע חורב, בו נהדפו כוחות צבא מצרים מאדמת ישראל. הייתה בין הכוחות שכבשו, במבצע עובדה, את הערבה ומפרץ אילת לסיום מלחמת העצמאות.
חטיבת כרמלי	חטיבה 2	משה כרמל ואחריו מרדכי מקלף	28 בפברואר 1948	חטיבה שהוקמה בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה. כרמלי הופקדה על הגנת צפון מזרח הארץ, חיפה והגליל המערבי. עם הכרזת המדינה הפכה כרמלי לחטיבת צה"ל. מפקדה היה משה כרמל. ערב הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בקרבות הגליל המערבי, בשחרור חיפה ובכיבוש עכו. לאחר הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בכל קרבות חזית הצפון ובטיהור כל הגליל. נטלה חלק במבצעי דקל, ברוש וחירם. ספגה אבידות כבדות בניסיון שכשל לכבוש את ג'נין במבצע יצחק.
חטיבת אלכסנדרוני	חטיבה 3	דן אבן	1 בדצמבר 1947	החטיבה הופקדה על הגנת השרון. עם הכרזת המדינה הפכה אלכסנדרוני לחטיבת צה"ל. בעת הכרזת המדינה השתתפה החטיבה במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים. כבשה את יפו ביחד עם חטיבות גולני וקרייתי. במבצע דני לא הצליחה החטיבה לכבוש את טול כרם. החטיבה נלחמה נגד העיראקים בחזית השרון. יחידות מן החטיבה השתתפו במבצע בן נון א' לכיבוש לטרון, שלא צלח. החטיבה השתתפה במבצע דני. כבשה את ראש העין. אלכסנדרוני הופעלה כנגד ספינת הנשק אלטלנה. עם התקרב מלחמת העצמאות לסיומה השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על כיס פאלוג'ה. החטיבה ספגה אבידות רבות בקרב על עיראק סואידן. לקראת סוף המלחמה השתתפה החטיבה במבצע חורב לשחרור הנגב ובמבצע עובדה לכיבוש הערבה ואילת, שסיים את המלחמה.
חטיבת קרייתי	חטיבה 4	מיכאל בן גל	פברואר 1948	החטיבה הופקדה על הגנת תל אביב וסביבותיה. עם הכרזת המדינה הפכה קרייתי לחטיבת צה"ל. לקראת הכרזת המדינה השתתפה החטיבה במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים ובמבצע חמץ לכיבוש יפו. מיד לאחר הכרזת המדינה הגנה החטיבה על מחנה צריפין, שנכבש על ידי חטיבת גבעתי, מפני התקפות הנגד של הכוחות הערביים. החטיבה נטלה חלק במבצע דני לכיבוש לוד ורמלה ובכיבוש נמל התעופה לוד והשתתפה בקרבות על לטרון.
חטיבת גבעתי	חטיבה 5	שמעון אבידן	30 בנובמבר 1947	החטיבה הוקמה למחרת החלטת עצרת האו"ם על תוכנית החלוקה, והופקדה על הגנת השפלה והדרום. עם הכרזת המדינה הפכה גבעתי לחטיבת צה"ל. לפני הכרזת המדינה השתתפה החטיבה במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים ובמבצע חמץ לכיבוש יפו. החטיבה לחמה בקרב לטרון בו נגרמו לה אבידות רבות. עם פלישת צבא מצרים הוזעקה החטיבה דרומה לקרבות הבלימה נגד הפולש. ביחד עם חטיבת הנגב השתתפה החטיבה בהתקפה הראשונה נגד אשדוד שנכשלה. כח מן החטיבה השתתף בהגנת הקיבוץ ניצנים ואחדים מאנשיה נפלו בשבי המצרים שכבשו את הקבוץ. במסגרת החטיבה פעלה יחידת "שועלי שמשון", יחידת קומנדו רכובה על ג'יפים, שהשתתפה ברוב קרבות חזית הדרום. עם כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה נותק הנגב משאר חלקי המדינה. עם חידוש הקרבות, בתום ההפוגה, השתתפה החטיבה במבצעי אנ-פאר, מוות לפולש ויואב לשחרור הנגב ולהדיפת הפולשים. כוחות החטיבה כיתרו את המצרים בכיס פאלוג'ה.
חטיבת עציוני	חטיבה 6	ישראל עמיר, אחריו דוד שאלתיאל ואחריו משה דיין	ראשית 1948	החטיבה הופקדה על הגנת ירושלים וסביבותיה. עם הכרזת המדינה הפכה עציוני לחטיבת צה"ל. החטיבה נלחמה בעיר ירושלים וסביבותיה, בהרי ירושלים ובצפון ים המלח מול צבא ירדן ממזרח ומצפון ומול צבא מצרים (שהגיע דרך באר שבע וחברון) מדרום וממערב. כשגבר המצור על ירושלים הוזעקה חטיבת הראל של הפלמ"ח, לפריצת הדרך לירושלים ולהשתתף עם חטיבת עציוני בהגנתה. עם הכרזת המדינה ואחר נפילתם של גוש עציון, יישובי צפון ים המלח מדרום ועטרות ונווה יעקב מצפון, הופעלה החטיבה בעיקר במרחב העירוני של ירושלים. למרות נפילת העיר העתיקה, הצליחה החטיבה להגן על שלמותה של ירושלים היהודית.
חטיבה שבע	חטיבה 7	שלמה שמיר ואחריו בן דונקלמן	16 במאי 1948	חטיבה שהוקמה כעתודה מטכ"לית עם הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב. בחטיבה היו לרוב שני גדודי חיל רגלים וגדוד ממוכן שחייליו היו מוסעים על שלל כלי רכב, ג'יפים, משוריינים פרי הרכבה עצמית וזחל"מים. החטיבה השתתפה במבצע בן נון, המבצע שנכשל לכיבוש לטרון. בחלקו השני של המבצע הצליח כח בפיקודו של חיים לסקוב לחדור לחצר משטרת לטרון, אך נאלץ לסגת. החטיבה השתתפה בקרבות חזיח הצפון, מבצע דקל לכיבוש נצרת וסביבתה ומבצע חירם לשחרור הגליל העליון.
חטיבת הזקן	חטיבה 8	יצחק שדה	24 במאי 1948	חטיבת שריון של צה"ל שהוקמה לאחר הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב. במסגרת החטיבה הוקם גדוד 82, שהיה גדוד הטנקים היחיד בחטיבה ובצה"ל כולו. חימושו כלל 2 טנקים בריטיים מסוג קרומוול, שעריקים בריטיים מסרו לצה"ל, טנק שרמן אמריקאי אחד, 12 טנקים צרפתיים קלים ומיושנים מסוג הוצ'קס וטנק צרפתי אחד מסוג רנו, אף הוא קל ומיושן. השיריונאים היו אנשי מח"ל, ותיקי חילות שריון ממדינות דוברות אנגלית ועולים ממזרח אירופה, ותיקי חילות שריון בארצותיהם. במסגרת החטיבה נכלל גדוד 89, גדוד קומנדו בפיקודו של משה דיין. החטיבה השתתפה במבצע דני ונטלה חלק בכיבוש נמל התעופה בלוד. החטיבה השתתפה בקרבות חזית הדרום במבצעי מוות לפולש, גי"ס ואסף ולקראת סוף המלחמה במבצע חורב לסילוק הצבא המצרי מן הנגב.
חטיבת עודד	חטיבה 9	אורי יפה ואחריו יצחק פונדק	יוני 1948	הורכבה מגדוד 11 החיפני במקור, מאנשי העמק והגליל (גדוד 91) ומטירונים (גדוד 92). עם הקמת המדינה נלחמה החטיבה נגד הצבא הסורי ונגד "צבא ההצלה". החטיבה הגנה על המושבה משמר הירדן, שנפלה בידי הסורים, אך הצליחה לבלום את התקדמות הצבא הסורי ממשמר הירדן אל הגליל. החטיבה השתתפה במבצע ברוש לחיסול ראש הגשר הסורי אך לא הצליחה להדוף את הפולשים. החטיבה ירדה דרומה והשתתפה במבצע יואב ולאחר מכן חזרה לחזית הצפון והשתתפה במבצע חירם נגד "צבא ההצלה".
חטיבות הפלמ"ח
שם	מספר סידורי	מפקד החטיבה	תאריך הקמה	פעילות מבצעית
חטיבת הראל	חטיבה 10	יצחק רבין ואחריו יוסף טבנקין	16 באפריל 1948	החטיבה הוקמה לאחר מבצע נחשון ככח מחץ נייד באזור ירושלים. החטיבה השתתפה בכל הקרבות באזור ירושלים והדרך אל העיר. השתתפה במבצע הראל להעברת שיירות של מאות משאיות לעיר הנצורה ערב פסח תש"ח ובמבצע יבוסי לכיבוש השכונות הערביות בירושלים המערבית. מ-17 עד 19 במאי 1948 לחמה לכיבוש הר ציון ולפריצה לעיר העתיקה. החטיבה השתתפה במבצע מכבי שנכשל לכיבוש לטרון, במבצע דני לכיבוש לוד ורמלה, במבצע ההר לכיבוש עמק האלה ולקראת סיום המלחמה במבצע חורב לסילוק הצבא המצרי מן הנגב.
חטיבת יפתח	חטיבה 11	שמואל (מולה) כהן	מאי 1948	החטיבה הורכבה מן הגדודים הראשון והשלישי שהשתתפו במבצע יפתח. המסגרת נשמרה גם בתום המבצע בסוף מאי 1948. בחודש יוני 1948 עברה החטיבה למרכז הארץ תחת פיקודו של שמואל (מולה) כהן, השתתפה במבצע יורם, הניסיון לכיבוש לטרון שנכשל, במבצע דני לכיבוש לוד ורמלה ובמבצע יואב לפריצת הדרך לנגב. הגדוד השני של הפלמ"ח צורף לחטיבה לקראת סוף המלחמה.
חטיבת הנגב	חטיבה 12	נחום שריג	פברואר 1948	החטיבה הוקמה על בסיס גדודי הפלמ"ח שפעלו באזור הנגב. במסגרת החטיבה פעלה יחידת הקומנדו "חיות הנגב", הרכובה על משורייני פרפר, קומנדקרים וג'יפים. שתי משימות חשובות וקשות ביותר של החטיבה, היו לשמור על קווי המים ליישובי הנגב וכן על הקשר עם היישובים, על דרכים פתוחות ועל השיירות שנהו מיישובי הנגב למרכז וחזרה. ערב הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בכיבוש משלטי חוליקאת (כיום מצפון לעיר שדרות), במטרה לקדם את פני הפלישה המצרית. עם פלישת הצבא המצרי לאחר הכרזת המדינה והתקדמותו צפונה לאורך המישור החוף, השתתפה החטיבה בקרבות הבלימה. יחידת "חיות הנגב" הניסה את ההתקפה המצרית השנייה על קיבוץ נגבה. בתקופה שלפני תום ההפוגה השנייה וקרבות עשרת הימים עסקה החטיבה באבטחת קווי האספקה לנגב הנצור. החטיבה השתתפה במבצע יואב לכיבוש באר שבע, במבצע חורב לסילוק הצבא המצרי מן הנגב ובמבצע עובדה לכיבוש הערבה ואילת, שהיה המהלך האחרון של מלחמת העצמאות.