משטרת לטרון
משטרת לטרון היא תחנת משטרה שהוקמה בשנת 1940 בלטרון על ידי שלטונות המנדט הבריטי, כאחת מ-11 מצודות טגארט שנבנו בתחילת מיזם מבני המשטרה (Police Building Programme) שיזם סר צ'ארלס טגארט. התחנה שלטה על הדרך מתל אביב לירושלים.
על פי תוכנית החלוקה היה אזור לטרון בשטח המדינה הערבית. ב-18 במאי 1948 השתלט הלגיון הערבי על בניין המשטרה הבריטית, ששלט על הכביש היחיד המקשר את אזור השפלה לירושלים והיה לפיכך בעל חשיבות אסטרטגית בקרב על ירושלים.
בין 25 במאי ו-18 ביולי 1948 התנהלה במקום סדרה של קרבות עזים בין חטיבות ההגנה וצה"ל לבין הלגיון הערבי שבהם ניסתה ישראל לכבוש את משטרת לטרון, אך נכשלה. קרבות אלה כללו את:
- מבצע בן נון א': בלילה שבין 24 במאי 1948 ל-25 במאי נערך ניסיון ראשון לכבוש את לטרון. הכוח התוקף, בפיקודו של שלמה שמיר, כלל את חטיבה שבע (1450 לוחמים), שאך זה הוקמה, מתוגברת בגדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני (450 לוחמים). הכוח נכשל בניסיונו לכבוש את הנקודות השולטות ברכס לטרון ונאלץ לסגת לאחר שספג אבידות קשות.
- מבצע בן נון ב': ב-30 במאי נערך ניסיון שני לכבוש את מתחם לטרון, על ידי חטיבה שבע בסיוע גדוד מחטיבת גבעתי. במהלך המבצע הצליח צוות קרב משולב מגדוד 73 של חטיבה 7 לפרוץ את טבעת ההגנה החיצונית של תחנת המשטרה, אך ניסיונו לפוצץ פירצה בקיר המשטרה נכשל, והוא נאלץ לסגת לבסוף לאחר שהושמד כמעט לחלוטין. בחצר המשטרה נותרו 31 הרוגים ישראלים וארבעה זחל"מים.
- מבצע יורם: המבצע נערך בלילה שבין 8 ביוני ל-9 ביוני 1948, בהשתתפות כוחות מחטיבת הראל ומחטיבת יפתח, שניסו לכבוש משלטים של הלגיון הערבי באזור לטרון.
- ב-18 ביולי 1948 לקראת כניסת ההפוגה השנייה לתוקף, בוצע ניסיון לכבוש את תחנת המשטרה. המשימה הוטלה על פלוגה של חטיבת יפתח ועל מספר זחל"מים וטנק קרומוול של חטיבה 8. הטור המשוריין יצא מאל-קובאב והתקדם לעבר תחנת המשטרה בלטרון. כאשר הגיעו לתחנת השאיבה במחצית הדרך פתח הטנק באש על המשטרה. בעת שילוחו הפגז השלישי נתקע התרמיל בקנה והטנק נאלץ לסגת כדי לתקן את התקלה. קשר לקוי גרם לכך שמפקד שדרת הזחל"מים ראה בכך אות לנסיגה ופקד על הזחל"מים לסגת. מפקד הפעולה לא רצה לסכן את חיל הרגלים בהתקפה ללא סיוע ופקד על נסיגה כללית.
לאחר כשלונות אלה נותרה לטרון בשליטת ירדן עד למלחמת ששת הימים.
ב-6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, כבשה חטיבת קרייתי, בפיקודו של משה יטבת, את מתחם לטרון, בקרב שנמשך כשעתיים, ללא הרוגים לצה"ל.[1]
בשנת 1978 החלה היוזמה להקמת "יד לשריון" במקום - אתר הנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל.[2] לשם כך הוקמה "העמותה להקמת יד לשריון", שעסקה במימוש היוזמה במשך שנים אחדות. אתר "יד לשריון" כולל מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של כלים משוריינים הכולל טנקים, גשרים ניידים, זחל"מים, נגמ"שים ושריוניות. אוסף זה הוא מהגדולים בעולם ומכיל מעל מאה פריטים, ביניהם טנקי המרכבה (סימן 1-4) של צה"ל, כלי שלל שנתפסו מצבאות ערב במלחמות ישראל וכלים מיוחדים שנקנו לצורך התצוגה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פנחס יורמן, בחזרה ללטרון, דבר, 9 ביוני 1967
- ^ "יד לשריון" תוקם מול משטרת לטרון, דבר, 20 בספטמבר 1978
22086847משטרת לטרון