תדחוקת קהל

תדחוקת קהל או הימחצות קהל (באנגלית: Crowd crush) הוא אירוע בו קהל אנשים נלחצים זה בזה. במקרים קיצוניים, צפיפות הקהל עולה מעבר לרמה מסוימת, עד כדי כך שאנשים נלחצים זה בזה באופן חזק מדי, מה שעשוי לגרום לקשיי נשימה, ולמוות מחנק. במקרים אחרים, עלולה להיגרם נפילה בשרשרת המתפשטת בקהל, ולהוביל לכך שאנשים ייחנקו תחת המוני אנשים; תרחיש זה נקרא לפעמים קריסת קהל. לעיתים קרובות חל בלבול בין תדחוקת קהל למנוסת בהלה, שאינה שכיחה בבני אדם ולעיתים נדירות היא קטלנית.

תדחוקות מתרחשות לעיתים קרובות במהלך אירועים דתיים ואירועי בידור גדולים, מכיוון שהם נוטים לערב קהל צפוף ואנשים שמוקפים מכל עבר. תדחוקות קהל אנושיות מתרחשות גם באירועי חירום (למשל כתגובה לשריפה או פיצוץ) כאשר אנשים מנסים להימלט.

טרמינולוגיה ותיאור

החל מצפיפות של כשישה או שבעה אנשים למטר רבוע, אנשים נלחצים כל כך קרוב זה לזה שהם לא מסוגלים לנוע באופן עצמאי כאינדיבידואלים, וגלי הלם יכולים לעבור דרך קהל, שבצפיפות כזו מתנהג בצורה דומה לנוזל. אם אדם בודד נופל, או אנשים אחרים מושיטים יד לעזרה, גלים של אנשים יכולים להישמט באופן לא רצוני קדימה לחלל הפתוח. גל זעזועים כזה יכול ליצור פתחים אחרים בקהל הסמוך, ולגרום לריסוק נוסף. אנשים בקהל שלא מצליחים לנשום יכולים להימחץ גם בעמידה.

תדחוקות קהל קטלניות עשויות להתרחש כאשר קהל רב מנסה להגיע לעבר משהו; ובדרך כלל כאשר אנשים בחלק האחורי של הקהל ממשיכים לדחוף קדימה בלי לדעת שאלו שבחזית נמחצים, או כאשר ישנו גורם אחר שמאלץ אותם לנוע.

לעיתים קרובות אירועי תדחוקת קהל מכונים "מנוסות בהלה" (באנגלית: Stampede), אך בניגוד למנוסות בהלה אמיתיות, תדחוקות קהל עלולות לגרום למקרי מוות רבים. מומחים אקדמיים החוקרים תנועות קהל ואסונות הימחצות ותדחוקת מתנגדים לשימוש במונח "מנוסת בהלה"; "הרטוריקה של 'מנוסת בהלה' משמשת לעיתים קרובות כדי לרמוז שהקהל דומה לבעל חיים או שהוא חסר דעת". רוב ההימחצויות המדווחות נחשבות יותר כ"התמוטטות קהל". שימוש לרעה במונח "מנוסת בהלה" בעיתונות, אומר אדווין גליאה מאוניברסיטת גריניץ', הוא תוצאה של "בורות ועצלות טהורים ... זה נותן את הרושם שזה היה קהל חסר דעת שרק דואג לעצמו, והם היו מוכנים למחוץ אנשים." במציאות, אנשים נמעכים ישירות על ידי אחרים בסביבה שאין להם ברירה, ואלה שיכולים לבחור, רחוקים מדי ממוקד ההתרחשות מכדי להיות מודעים למה שקורה.

פעמים רבות, לאחר אירועי הימחצות עם השלכות חמורות, האחראים לאירוע בו התרחשה תדחוקת (רשויות כמו גופי ממשל וכלי תקשורת) מאשימים את הקהל והקורבנות בכך שהם אינם בשליטה וכי הם גרמו לאירוע, לפעמים בהטלת אחריות מלאה. ניתוח מאוחר יותר, לפעמים לאחר שהאחראים בפועל פרשו, עשוי להראות כי האסון נגרם במידה רבה (במובן המוסרי והמשפטי ולא הפיזי) על ידי פעולות של מתכננים או בסמכות האירוע, כמו באסון הילסבורו שבו נהרגו 96 אוהדי כדורגל; פעולות הקהל הוצגו כאחראיות העיקריות לאירוע עד שבחקירות שהתבצעו שני עשורים מאוחר יותר נמצאו שגיאות רבות של האחראים לארגון ובקרת האירוע, בעוד חברי הקהל נחשבו אז קורבנות חסרי מזל.

מניעה

מקובל להאמין כי ניתן למנוע את מרבית אסונות הקהל הגדולים באמצעות אסטרטגיות פשוטות לבקרת קהל. ניתן למנוע תדחוקת קהל על ידי ארגון ובקרת תנועה, כמו מחסומים. מצד שני, מחסומים עלולים במקרים מסוימים להעביר את הקהל לעבר אזור שכבר דחוס, כמו שקרה באסון הילסבורו. מכאן שמחסומים יכולים להוות פתרון למניעה או לחלופין, להוות גורם מפתח בגרימת הימחצות.

אחת הבעיות היא חוסר תקשורת בין האנשים שנמחצים לקהל הלוחץ מאחור שאיננו מודע ללחץ שנוצר – כדי להתמודד עם בעיה זו, ניתן לספק משוב על ידי שוטרים, מארגנים או משקיפים אחרים, במיוחד משקיפים מוגבהים, למשל על פלטפורמות או על סוסים, שיכולים לסקור את הקהל ולהשתמש ברמקולים כדי לתקשר ולכוון קהל.

קיים סיכון של הימחצות כאשר צפיפות הקהל עולה על ארבעה אנשים למ"ר. עבור אדם בקהל, סימן סכנה, ואזהרה לצאת מהקהל במידת האפשר, היא התחושה של מגע מכל ארבעת צדדיו. אזהרה מאוחרת יותר, חמורה יותר, היא כאשר מרגישים גלי הלם שעוברים בין הקהל, בגלל אנשים מאחור שדוחפים קדימה ולאנשים בחזית אין לאן ללכת. קית' סטיל מקבוצת הנדסת בטיחות באש מאוניברסיטת גריניץ' אמר "היה מודע לסביבתך. הסתכל קדימה. הקשב לרעש הקהל. אם אתה מתחיל למצוא את עצמך בתוך נחשול המוני, המתן עד שיגיע ההדף, לך איתו ותנוע הצידה. המשך לנוע איתו והצידה, איתו והצידה".

לאחר אסון ויקטוריה הול ב-1883 שהביא למותם של 183 ילדים, התקבל באנגליה חוק המחייב את כל מקומות הבילוי הציבוריים להיות מצוידים בדלתות הנפתחות כלפי חוץ וכן שימוש בדלתות עם ידית בהלה.

סיבות המוות

מקרי מוות כתוצאה מהימחצות קהל נגרמים בעיקר כתוצאה מהשתנקות (Compressive asphyxia) – הלחץ מכל הצדדים לא מאפשר לצלעות בית החזה להתרחב על מנת לנשום. סכנת הרמיסה כתוצאה מקריסת קהל היא לרוב פחות קטלנית.

בקריסת קהל, אנשים נתונים לכוחות דחיסה על ידי כך שהם נדחפים מכל עבר (או כנגד מחסום כמו קיר) ואין להם לאן לעבור. בקריסת קהל אדם אחד נופל ובכך יוצר מרחב בקהל שאליו נופלים אחרים שיוצרים חור גדול עוד יותר. אלה שנפלו, נמעכים על ידי משקלם של אנשים רבים מעליהם (ערימה אנכית). בשני המקרים התוצאה היא קטלנית לרוב. דחיסה אופיינית יותר לקהל שנדחק לאזור סגור; קריסת קהל מתמשכת עלולה להתרחש בקהל גדול הנע קדימה לאורך מסלול מוגדר.

אסונות קהל

• 5 ביוני 1715 – האסון בקהילת יהודי מץ, 6 הרוגות וכ-30 פצועות בעקבות מנוסת בהלה מעזרת הנשים של בית הכנסת במץ, בעקבות קול נפץ שנשמע במקום, במהלך תפילת שחרית של חג השבועות.
• 11 בפברואר 1823 – אסון קרנבל 1823, בו מתו כ-110 נערים לאחר שנפלו במדרגות כדי להשיג לחם.
• 16 ביוני 1883 – אסון ויקטוריה הול (Victoria Hall disaster), בו מתו 183 ילדים שמיהרו לקבל ממתקים מאחורי דלת צרה בקצה גרם מדרגות.
• 18 במאי 1896 – אסון חודינקה, בו מתו 1,389 בני אדם ונפצעו מעל 1,300, במהלך חגיגות הכתרתו של הצאר ניקולאי השני.
• 13 בספטמבר 1899 – אסון לנצ'יצה (לינטשיץ) בו נהרגו 33 נשים במהלך מנוסה מעזרת נשים בבית הכנסת בזמן "כל נדרי" בניסיון להימלט מאזעקת אש שגויה.
• 24 בדצמבר 1913 – אסון האולם האיטלקי, 73 בני אדם מתו בניסיון להימלט מאזעקת אש כוזבת במסיבת חג מולד צפופה.
• 6 ביוני 1941 – במהלך הפצצה יפנית על צ'ונגצ'ינג, סין, נהרגו 1,000 אנשים בדריסה במנהרת ג'יאוצ'אנג-קו, נקודת גישה למקלט לפשיטה אווירית.
• 5 במרץ 1953 – דריסת הלוויה של סטלין – במאמצי הציבור לחלוק כבוד אחרון ליוסיף סטלין, מספר אנשים מתו כשהם נמחצו ונרמסו על ידי הקהל. ניקיטה חרושצ'וב העריך כי 109 בני אדם מתו בקהל.
• 2 בינואר 1971 – אסון אייברוקס – 66 הרוגים ו-200 פצועים בניסיון לעזוב משחק כדורגל. כמעט מחצית הקורבנות היו מתחת לגיל 20.
• 3 בדצמבר 1979 – אסון קונצרט ה-Who 11 – אוהדים נחנקו למוות כדי להיכנס לריברפרונט קולוסיאום, בסינסינטי, אוהיו. אלפי מעריצים נרגשים ניסו להיכנס דרך מעט מאוד דלתות פתוחות. המחץ כתוצאה מכך הרג אחד עשר אוהדים ופצע רבים אחרים.
• 15 באפריל 1989 – אסון הילסבורו – 96 הרוגים ו-766 נפצעים מזרם של אוהדי כדורגל שנדחסו לטרסות עומדות במטרה להקל על הצפיפות בחוץ.
• 2 ביולי 1990 – האסון במכה (1990) – 1,426 הרוגים.
• 18 ביולי 1995 – אסון פסטיבל ערד – שלושה בני נוער נמחצו למוות במהלך פסטיבל ערד. אלפי בני נוער המתינו לפני ההופעה ליד שער הכניסה למתחם. בהוראת המארגנים לא נפתחו שערים נוספים ונוצר דוחק רב בכניסה. בזמן הופעת החימום של להקת "טיפקס" חלק מהשער התמוטט מלחץ הקהל, וקרס על הצעירים שעמדו על ידו. קריסת השער הביאה למותם של שני צעירים: איטן פלד וחן יצחק. צעירה נוספת, נעמה אלקריב, נפצעה אנושות ומתה בבית החולים אחרי חמישה ימים.
• 14 בינואר 1999 – דריכת סבארימלה – 53 הרוגים.
• 4 בפברואר 2006 – 73 בני אדם נהרגו וכ-400 פצועים במהלך מנוסת בהלה מחוץ לאצטדיון PhilSports בפיליפינים. כ-30,000 איש נאספו מחוץ לאצטדיון והמתינו להשתתף בפרק של תוכנית הטלוויזיה Wowowee.
• 30 בספטמבר 2008 – ג'ודפור – 224 הרוגים ו-425 פצועים במבצר מהראנגר בג'ודפור.
• 24 ביולי 2010 – אסון מצעד האהבה – 21 הרוגים ולמעלה מ-500 פצועים על הרמפה שהובילה למצעד האהבה בדיסבורג.
• 14 בינואר 2011 – סברימלה – 106 הרוגים.
• 31 בדצמבר 2014 – הימחצות קהל בשאנגחאי 2014 – 36 הרוגים ו-47 פצועים בשאנגחאי במהלך חגיגות השנה החדשה.
• 4 באפריל 2015 – האסון בהלוויית הרב וואזנר – 2 הרוגים ופצועים עקב דוחק בעת ההלוויה של הרב שמואל הלוי וואזנר.
• 24 בספטמבר 2015 – אסון העלייה לרגל במכה – לפחות 2,177 בני אדם נרמסו למוות ו-934 פצועים בחאג' השנתי בסעודיה.
• 3 ביוני 2017 – הימחצות הקהל של טורינו 2017 – 2 נשים נהרגו ולמעלה מ-1,500 בני אדם נפצעו כשפרצה פאניקה במהלך הקרנת גמר ליגת האלופות של אופ"א בטורינו, איטליה.
• 29 בספטמבר 2017 – הימחצות הקהל של מומבאי 2017, תחנת אלפינסטון (כיום פרבהדווי), מומבאי, הודו – יותר מ-22 בני אדם מתו ומאות נפצעו על גשר רגלי צר. בדיווחים נאמר כי פאניקה שהחלה כתוצאה מלוח בטון שנפל גרמה לאנשים למהר מחשש להתמוטטות הגשר, מה שהוביל לדחיפה. הגשר היה צפוף בשעות העומס וגשמים עזים דחסו יותר אנשים שתפסו מחסה ליד הגשר.
• 7 בינואר 2020 – הלוויית קאסם סולימאני בכרמאן, איראן – 56 הרוגים ומעל 200 פצועים בעקבות דריכה במהלך מסע ההלוויה של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני.
• 22 באוגוסט 2020 – הימחצות הקהל של לוס אוליבוס, לימה, פרו – לפחות 13 הרוגים ו-6 פצועים מהימחצות בעקבות פשיטת משטרה על מסיבת ריקודים שנערכה בניגוד להוראות הסגר, במהלך מגפת הקורונה בפרו.
• 30 באפריל 2021 – האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, הר מירון – 45 הרוגים וכ-100 פצועים במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי, במה שתואר כאסון האזרחי הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל.
• 5 בנובמבר 2021 – אסון המחיצה בפסטיבל אסטרו-וורלד התרחש ביוסטון ארצות הברית. עשרה אנשים נהרגו ומעל ל-300 נפצעו.
• 29 באוקטובר 2022 – האסון בפסטיבל ליל כל הקדושים בסיאול. לפחות 146 הרוגים.

ראו גם

• מנוסת בהלה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תדחוקת קהל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36128711תדחוקת קהל