חמסין
חַמְסִין (בערבית خمسين – ח'מסין) או שרב הוא רוח מדברית חמה ויבשה המנשבת באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון, בדומה לסירוקו וסמום. התופעה נגרמת בשל שקעים ברומטריים שנעים ממדבר סהרה מזרחה לאורך חופיו הדרומיים של הים התיכון בתקופה שבין חודש פברואר לחודש יוני.
החמסין מנשב בעיקר במצרים, שם הוא מופיע בסביבות חודש אפריל, ומביא עמו כמויות אדירות של אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין הרוחות מגיעות למהירות של 140 קמ"ש והטמפרטורה עולה בשיעור של עד 20 מעלות צלזיוס על פני פרק זמן של שעתיים.[1]
על פי האמונה הערבית העממית, מספרם של ימי החמסין בשנה הוא חמישים, ומכאן שמה של תופעה זו. זאת, אף על פי שהחמסין אינו מנשב בדרך כלל בתדירות של יותר מפעם בשבוע. ישנה סברה נוספת שחמישים ימי החמסין מקבילים לחמישים הימים שבין חג הפסחא לחג הפנטקוסט.[2]
במהלך מסעו של נפוליאון במצרים התקשו החיילים הצרפתים לעמוד בפני החמסין. בעת שהמקומיים הלכו לתפוס מחסה, החיילים הצרפתים התעלמו מהמתרחש עד שכבר היה מאוחר מדי.[3] באופן דומה, גם במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה נאלצו החיילים הגרמנים וחיילי בעלות הברית לעצור באמצע הקרב בשל חסימת שדה הראייה וההפרעות האלקטרו-מגנטיות. הפרעות אלו נגרמו כתוצאה מהחמסין והוציאו מכלל שימוש את המצפנים.[4]
בעברית החמסין הוא שם נרדף לשָׁרָב – גלי חום ויובש, אשר מופיעים בארץ ישראל בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חמסין |
- שרב וחמסין, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
- רוביק רוזנטל, חמסין, באתר "הזירה הלשונית", 28 באוקטובר 2014
ננה אריאל, מתלוננת על החום, איזה חום: הפואטיקה של החמסין, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015- אילון גלעד, המקור האמיתי של החַמְסִין, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ מחבר לא ידוע, Egypt Climate and Weather, Tour Egypt.
- ^ שרב וחמסין באתר האקדמיה לעברית
- ^ Burleigh, Nina (2007). Mirage. New York: Harper. P. 135.
- ^ DeBlieu, Jan (1998). Wind. New York: Houghton Mifflin. P. 57.
25379364חמסין