פעולת סמוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע מגרסה
לוחמי הצנחנים על גבי זחל"מים במבואות הכפר סמוע בדרום הר חברון
לוחמי הצנחנים על גבי זחל"מים במבואות הכפר סמוע בדרום הר חברון
תאריכים 13 בנובמבר 1966
מקום סמוע, הגדה המערבית
תוצאה ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

ירדןירדן ירדן

מפקדים
כוחות
אבדות

קצין הרוג ו-10 חיילים פצועים, מטוס אחד נפגע

16 הרוגים, 54 פצועים, 15 כלי רכב מושמדים, מטוס מושמד

פעולת סמוע
חיילי צנחנים בשלב הרגלי
מפקד שריון מעיין במרשם הקרב
פיצוץ בתים בסמוע
תחקיר הרמטכ"ל, יושבים מימין לשמאל: אל"ם אריאל שרון, אלוף ישראל טל, אלוף ישעיהו גביש, הרמטכ"ל יצחק רבין, אלוף עזר ויצמן, אל"מ ברוך בר-לב, אל"ם שמואל איל, אל"ם הרץ יזרעאלי
שורה שנייה: סא"ל קלמן מגן, סא"ל שמואל גונן ומנחם מרום

פעולת סמוע או מבצע מגרסה הייתה פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני, שהיה אז בשלטון ירדן, א-סמוע (מדרום לחברון), ב-13 בנובמבר 1966.

זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום.

המניע לפעולה

הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה לוחמי גדוד 890 שנהרגו ממוקש שהוטמן ליד הר בדר שבמדבר יהודה.[1], כאשר יומיים קודם לכן רכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר[2].

מהלך הפעולה

הפעולה הקרקעית

בפעולה (שבוצעה בין השעות 6 ו-10 בבוקר) פשטו כוחות שריון, וצנחנים[3] בפיקוד אל"ם רפאל איתן, וסיירת מטכ"ל[4] בפיקוד דב תמרי[5][6]. על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, ופוצץ בתים. מה שסיבך את המבצע הייתה התערבות צבא ירדן, שלא נחזתה מראש בידי אמ"ן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני שחש לסמוע, 37 חיילים נפצעו ושני חיילים נוספים נשבו[7]. במבצע נהרג מפקד גדוד 202, יואב שחם, ונפצעו 10 חיילים, בהם, מתן וילנאי[8], אשר שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202.

בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, ואשר הוקרא בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה[9]. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.

הקרב האווירי

במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' 3 ושני מטוסי אוראגןטייסת הצרעה) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר[10]. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי.[11] טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן רוזר, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו הייתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.[12]

השפעה מדינית

הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא פירש את הפעולה ככוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית, והדבר השפיע ככל הנראה על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.[13]

ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, דיבר לאחר ביצוע הפעולה על ההרתעה שהיא אמורה להשיג: ”אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות.”[14].

הרמטכ"ל יצחק רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן-גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו הייתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה הירדנית היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי פת"ח ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה[דרושה הבהרה] רבין לסוריה, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.[15]

מפות ותרשימים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פעולת סמוע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כשצה"ל פוצץ 40 בתי פלסטינים ביום, סקירת עיתונות היסטורית.
  2. ^ זכי שלום, אבן מחכה לאשכול, באתר הארץ, 14 במאי 2007.
  3. ^ יוני נתניהו, "מכתבי יוני", הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמודים 124-125.
  4. ^ רוני הדר, יוסי ג'ינו, הנועז בעורף האויב, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006.
  5. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, "תקופת דב תמרי", עמוד 30.
  6. ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 245.
  7. ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 216
  8. ^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009.
  9. ^ שמואל שגב, 125 בתים נהרסו בכפר סמוע - מוסר גנרל בול בדו"ח לאו תאנט, מעריב, 17 בנובמבר 1966
  10. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטר ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל־האוויר".
  11. ^ אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1995, עמ' 175–176
  12. ^ חגי גלבוע, ‏אחרון גיבורי הפעולה, באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל-האוויר, 1.8.2001
  13. ^ חגי ארליך, מיכאל אפל, יוסף נבו, המזרח התיכון בימינו, האוניברסיטה הפתוחה, 2009-2003 עמ' 123
  14. ^ אשכול: אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, דבר, 14 בנובמבר 1966
  15. ^ שלמה אהרונסון, תורת הביטחון של הרמטכ"ל יצחק רבין והדרך למלחמת ששת-הימים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35052657פעולת סמוע