עטלפים

עטלפים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
אינפרא־מחלקה:	שיליניים
על־סדרה:	לאורסיאתריה
סדרה:	עטלפים
שם מדעי
Chiroptera
תחום תפוצה

ראשי עטלפים שונים

איור של מיני עטלפים שונים

עטלפים או עֲטַלֵּפָאִים (שם מדעי: Chiroptera) היא סדרה של בעלי חיים מעופפים במחלקת היונקים, הכוללת כ-115 סוגים ולמעלה מ-1,400 מינים, והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים. מאובנים של עטלפים קדומים כמו הסוג Onychonycteris והפלאוכירופטריקס הראו שעטלפים מעופפים ובעלי יכולת ניווט על ידי איכון הד קיימים מימי קדם בתקופת האאוקן. העטלפים נפוצים בכל העולם למעט הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים וחשיבותם האקולוגית גדולה, הן של העטלפים אוכלי הפירות והן של אוכלי החרקים. בגלל מראם והיותם פעילי לילה, זכו העטלפים ליחס של פחד ושנאה מבני האדם ובתרבויות רבות קושרו לאופל ולרשע. בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם, וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים.

פיזיולוגיה ואנטומיה

העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעיתים אלפי פרטים. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה לעשרים שנה ולעיתים אף יותר, תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין עטלף פירות זהוב-כיפה (Acerodon jubatus) שמשקלו עד 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין עטלף דבורה (Craseonycteris thonglongyai) שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ והוא הקטן שביונקים.

כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שמסתיימות כעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.

לעטלפי הפרי חוש ראייה טוב, אולם אצל עטלפי החרקים (עטלפים קטנים) הראייה מנוונת בדרגות שונות. חוש ההתמצאות של העטלפים מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים יותר מהתדר אותו יכולה אוזן בני אדם לשמוע. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות. לכן חוש הראייה איננו קריטי עבורם - יכולת איכון באמצעות הד שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם 'תמונה מרחבית' בכושר הפרדה גבוה מאוד. לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם, שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. העיטורים על האף מכונים עלה אפי בשל דמיונם לעלה, בעוד שהעיטורים על האוזניים מכונים "צפירים" בשל דמיונם לקרני העז.

חלק ממיני העטלפים לא רק מאכנים מזון באמצעות הדי הקולות שהם משדרים, אלא גם ב"ציתות" לקולות והדים ששידרו עטלפים אחרים. הם מסוגלים לנתח את ההד המוחזר מקריאה של עטלף אחר ולהסיק מכך שיש מזון בסביבה.

נמצא שלעטלפים רבים מבנה אוזן ייחודי: הם חסרים תעלה גרמית המובילה את נוירוני השמע או שהיא מחוררת. משערים שהדבר איפשר התפתחות חריגה של שמיעתם.

פעימות לבם בלילה, בפעולה, נעות בין 300 עד ל-1000 פעימות לדקה באחד ממיני העטלפים הקטנים שנקרא מיקרו-עטלף (Microbat). לעומת זאת, פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף יורדות ל-10 פעימות לדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף, כשאין בנמצא מזון.

• 
  עטלף ואיבריו: כנפי העטלף הם קרום דק וחזק המחובר לידיו, אצבעותיו וגופו של העטלף, ולעיתים אף לרגליו
• 
  פוחלץ של עטלף פירות המראה את הגוף והשלד
• 
  איכון הד (Echolocation)

תעופה

העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים, ושייכים למועדון מצומצם של בעלי חיים מעופפים הכוללים את החרקים, הפטרוזאורים שנכחדו, והעופות.

מהירות וצורת התעופה משתנה ממין למין. העטלף המהיר ביותר הוא ככל הנראה אשף מקסיקני (שם מדעי: Tadarida brasiliensis) שיכול לעוף במהירות אופקית של 160 קמ"ש (כ-100 מייל לשעה). מהירות תעופה אופקית זו הופכת את האשף המקסיקני לבעל החיים המהיר ביותר בעולם.

רבייה

קצב הרבייה של העטלפים נמוך יחסית ליונקים בגודלם (ובפרט ביחס למכרסמים), ובמרבית המינים נולד פרט אחד בלבד בכל המלטה. משך ההריון כחודשיים. לקראת ההמלטה מתקבצות חבורות רבות של נקבות במערות נפרדות מאלו של הזכרים. ברוב המינים משקלו של הוולד כ-20% ממשקלה של האם. הגור נתלה בפרוות אמו באמצעות שיניו וציפורניו, כל עוד היא מסוגלת לשאת את משקלו. אצל עטלפי חרקים בגיל שלושה שבועות מסוגלים הצעירים לצאת לתעופה קצרה. תקופת ההנקה נמשכת כחודשיים.

מיון ופילוגנטיקה

עטלף מהמין Corynorhinus townsendii

עטלף השייך לסוג אפלול

שועל-מעופף אפור-ראש פורש כנף בגן החיות התנ"כי

עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) בתעופה

עטלפים מהמין אשף מקסיקני מגיחים בנחיל ענק ממערת בראקן שבטקסס.

עטלף מהמין ערפד מצוי בתעופה

מיון

סדרת העטלפים מחולקת באופן מסורתי לשתי תתי סדרות – עטלפים קטנים ועטלפים גדולים. עם למעלה מ-1,200 מינים, סדרה זו שנייה בגודלה במחלקת היונקים רק לסדרת המכרסמים.

מאז שלהי המאה ה-19, דנות שתי תאוריות בנושא הקרבה בין שתי קבוצות העטלפים. תאוריה א' המקובלת יותר גורסת שהסדרה היא קבוצה מונופילטית, כלומר ששתי קבוצות העטלפים קרובות אחת לשנייה יותר מליונקים אחרים. תאוריה ב' גורסת ששתי הקבוצות הן שושלות אבולוציוניות נפרדות.

במיונים מולקולריים חדשים יותר הסתבר כי קבוצת עטלפים קטנים אינה מונופילטית, ובמאמרים מתחילת המאה ה-21 הוצעה חלוקה לשתי תת-סדרות חדשות: דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera), שכוללת את עטלפי הפרי ועוד מספר משפחות של עטלפי חרקים ודמויי נשפון (Yangochiroptera) שכוללת בעיקר עטלפים טורפים, בעיקר של פרוקי-רגליים אך גם של חולייתנים קטנים. חלוקה זו חדשה יחסית ובספרות הקיימת עדיין ניתן למצוא את החלוקה הקלאסית, בייחוד בספרים מהמאה ה-20.

המיון הקלאסי

• תת-סדרה Microchiropteramorpha - נכחדה. בה הפלאוכירופטריקס
• תת-סדרת עטלפים גדולים (גם "עטלפי הפירות"; Megachiroptera)
  • משפחת עטלפי פרי (Pteropodidae)
• תת-סדרת עטלפים קטנים (גם "עטלפי החרקים"; Microchiroptera)
  • משפחת עטלפי דבורה (Craseonycteridae) ובה מין יחיד עטלף דבורה
  • משפחת אשמניים (Emballonuridae)
  • משפחת פוריפטריים (Furipteridae)
  • משפחת ערפדים מדומים (Megadermatidae)
  • משפחת אשפיים (Molossidae)
  • משפחת שפתניים (Mormoopidae)
  • משפחת מיסטציניים (Mystacinidae)
  • משפחת מיזופודיים (Myzopodidae)
  • משפחת נטליים (Natalidae)
  • משפחת עטלפי בולדוג/עטלפי הדגים (גם "עטלפי שפת הארנבת"; Noctilionidae)
  • משפחת לילניים (Nycteridae)
  • משפחת זיזפיים (Phyllostomidae)
    • תת-משפחה ערפדים (Desmodontinae)
  • משפחת פרספיים (Rhinolophidae)
  • משפחת יזנוביים (Rhinopomatidae)
  • משפחת דיסקתיים (גם: "עטלפים נצמדים"; Thyropteridae)
  • משפחת נשפוניים (Vespertilionidae)

המיון החדש

• תת-סדרה דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera)
  • משפחה עטלפי פרי (Pteropodidae)
  • משפחה עטלפי דבורה (Craseonycteridae)
  • משפחה פרספיים (Rhinolophidae)
  • משפחה פרספוניים (Hipposideridae)
  • משפחה ערפדים מדומים (Megadermatidae)
  • משפחה יזנוביים (Rhinopomatidae)
• תת-סדרה דמויי נשפון (Yangochiroptera)
  • משפחה אשמניים (Emballonuridae)
  • משפחה פורפטריים (Furipteridae)
  • משפחה אשפיים (Molossidae)
  • משפחה שפתניים (Mormoopidae)
  • משפחה מיסטציניים (Mystacinidae)
  • משפחה מיזופודיים (Myzopodidae)
  • משפחה נטליים (Natalidae)
  • משפחה עטלפי בולדוג/עטלפי הדגים (Noctilionidae)
  • משפחה לילניים (Nycteridae)
  • משפחת זיזפיים (Phyllostomidae)
    • תת-משפחה ערפדים (Desmodontinae)
  • משפחה דיסקתיים (Thyropteridae)
  • משפחה נשפוניים (Vespertilionidae)

אקולוגיה

להקת עטלפים יוצאת לשחר אחר מזון בשקיעה

מושבה של עטלפי פאליד.

לעטלפים חשיבות אקולוגית רבה. עטלפי הפירות מאביקים עצים ופרחים ומפיצים את זרעיהם על פני שטח רב ולמרחקים ארוכים. כך יוצרים העטלפים יערות גדולים. עטלפי החרקים משמשים מדבירים טבעיים בהיותם מסוגלים לטרוף אלפי חרקים מזיקים מידי לילה, ובפרט יתושים ועשים. כך מגינים העטלפים על הצמחים מפני מזיקים ואף עוזרים לחקלאות.

עטלפים רבים חיים במושבות גדולות וצפופות בתוך מערות. צואת העטלפים עשירה בחומרים אורגניים ומשמשת מצע לבעלי חיים אחרים במערה (בעיקר פרוקי-רגליים) אך גם דשן טוב.

מיני עטלפים רבים, בעיקר עטלפי חרקים, נכנסים לתרדמת חורף בעונה הקרה של השנה, בעיקר עקב התמעטות במקורות המזון עקב דעיכה בפעילות חרקים מעופפים. כאשר העטלפים נכנסים לתרדמת הם מפחיתים את הפעילות המטאבולית בגופם ויכולים להוריד את קצב פעימות לבם עד ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה רבה ומצליחים לשרוד על מאגרי השומן שהצטברו בגופם כאשר טרפו אלפי חרקים באביב ובקיץ. בשלב תרדמת החורף הם פגיעים מאוד ועשויים להתעורר בעקבות אור או רעש. התעוררותם גורמת לשריפת מאגרי השומן עקב המעבר לפעילות מלאה, דבר שפוגע בסיכויי השרדותם למשך החורף, עקב רעב. לכן חשוב מאוד לא להיכנס למערות עטלפים בחורף ולא להפריע להם בשנתם.

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 מתו מיליוני עטלפים בארצות הברית וקנדה כתוצאה מפטריה בשם Pseudogymnoascus destructans . הפטריה גורמת לתסמונת האף הלבן (WNS) ולבעיות בתרדמת החורף של העטלפים - דברים הגורמים למותם באחוזים גבוהים ביותר. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ומעט מאוד ידוע עליה. מומחי עטלפים חוששים שהמחלה, שכבר גורמת לפגיעה קשה במיליוני עטלפים, תביא להכחדת מספר מיני עטלפים ולפגיעה קשה בטבע. הפטריה נתגלתה לראשונה ב-2006 במזרח אמריקה הצפונית. החוקרים משערים שמקור הפטריה הוא מאירופה ושעטלפי העולם הישן פיתחו עמידות מסוימת למחלה.

עטלפים בישראל

עטלף פירות מתעופף בשדרות רוטשילד, תל אביב

בישראל יש 33 מיני עטלפים. אחד מהם הוא עטלף פירות מצוי והשאר עטלפים אוכלי חרקים (בהם יזנוב קטן, יזנוב גדול, פרסף בהיר, פרספון מצוי, אשף מצוי, עטלפון ריפל, אודנן, נשפון מצוי, עטלפון לבן-שוליים, לילן מצרי ועוד).

בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו בטעות כי הם מזיקים לחקלאות. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע ומשרד החקלאות הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ ואף בפועלים שהשתמשו בו. אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין. ריסוס והרעלת מערות עטלפים רבות ברעלים וקוטלי חרקים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביא אוכלוסיות רבות של מיני עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים, הנחשבים למדבירים טבעיים האוכלים חרקים המזיקים לחקלאות כמו עש) על סף הכחדה. כך למשל במערת אצבע בהר הכרמל מאוכלוסייה בת מספר מינים ואלפי פרטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 נותרו רק פרטים בודדים.

בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע, ושל מומחי עטלפים מהארץ ומחו"ל הופסקה הרעלת המערות והחלו מאמצים בחקירת ושימור העטלפים. מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע מנהל מדי שנה סקרים על מצב וכמות העטלפים בארץ. ממצאים מ-2009 מראים על אוכלוסיות קטנות (ברוב המינים בדרך כלל כמה מאות פריטים ובנפוצים מספר אלפים) אך יציבות. כמו כן הותקנו תיבות ללינת עטלפים במספר מקומות בארץ. אחד ממיזמי השימור הגדולים של עטלפים בארץ הוא הכשרת מוצבים נטושים של צה"ל בגבול עם ירדן ללינת עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים). מיזם זה מתבצע בשיתוף פעולה של צה"ל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ונחל הצלחה. ב-2014 הצטרפה ישראל לאמנת Eurobats לשימור עטלפים.

ב-2023 דווח על מחקר בעקבות פעילות עטלפים בעיקר ממין נקבה, גם בשעות היום בשנים האחרונות, בעקבות ראיות שנמצאו בתל אביב, רמת גן, פתח תקווה, אשדוד וחיפה.

עטלפי ארץ ישראל

בארץ ישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מהם הם עטלפי חרקים ואחד הוא עטלף פרי. רוב עטלפי החרקים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. פרסף גמדי (Rhinolophus hipposideros) - עטלף חרקים נדיר בישראל אפלול מצוי עטלפון לבן-שוליים - עטלף החרקים הנפוץ בישראל עטלפי פרי: עטלף פירות מצוי (Rousettus aegyptiacus) יזנוביים: יזנוב גדול (Rhinopoma microphyllum) יזנוב קטן (Rhinopoma hardwickei) אשמניים: אשמן גדול (Taphozous nudiventris) אשמן קטן (Taphozous perporatus) פרספיים: תת-משפחת פרספים: פרסף גדול (Rhinolophus ferrumequinum) פרסף הנגב (Rhinolophus clivosus) פרסף מצוי (Rhinolophus blasii) פרסף בהיר (Rhinolophus euryale) פרסף גמדי (Rhinolophus hipposideros) פרסף חיוור (Rhinolophus mehelyi) תת-משפחת פרספוניים: פרספון מצוי (Asellia tridens) נשפוניים: נשפון גדול (Myotis myotis) נשפון מצוי (Myotis blythii) נשפון דק אוזן (Myotis nattereri) נשפון הגדות (Myotis capaccinii) נשפון פגום אוזן (Myotis emarginatus) כנפן מצוי (Miniodterus schreibersi) עטלפון לבן-שוליים (Pipistrellus kuhli) עטלפון בודנהיימר (Pipistrellus bodenheimeri) עטלפון ריפל (Pipistrellus rueppelli) עטלפון אריאל (Pipistrellus ariel) עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) עטלפון סאבי (Pipistrellus savii) אפלול מצוי (Eptesicus serotinus) אפלול הנגב (Eptesicus bottae) אוזנן הנגב (Plecotus christii) אוזנן החרמון (Plecotus macrobullaris) אודנן (Otonycteris hemprichii) בלומף שחור (Barbastella leucomelas) רמשן לילי (Nyctalus noctula) שחור כנף זעיר (Nycticeius schlieffenii) - לא ידועה תצפית אשפיים: אשף מצוי (Tadarida teniotis) אשף אפריקאי (Tadarida aegyptiaca) - לא ידועה תצפית לילניים: לילן מצרי (Nycteris thebaica)

שימור העטלפים

עשרות בני אדם צופים בגיחת העטלפים בגשר שדרת הקונגרס שבאוסטין, טקסס.

בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבות האקולוגית של עטלפים וקמו ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בשימורם, דוגמת Bat Conservation International. ארגונים אלה עוסקים בפעולות שימור בטבע, מחקר, חינוך, הסברה ושתדלנות ציבורית.

החל מ-1997 מתקיים מדי שנה "ליל העטלף הבינלאומי". זהו אירוע שנתי בינלאומי להעלאת המודעות לעטלפים ולבתי הגידול שלהם. הוא מצוין בשבוע האחרון של אוגוסט במעל 30 מדינות (כולל ישראל). במסגרת האירוע מקיימים ארגוני סביבה שונים סיורים, הרצאות ופרסומים אחרים בנושאי חיי העטלפים, בתי-הגידול שלהם והצרכים שלהם. האירוע מתקיים גם בישראל, ומאורגן על ידי רשות הטבע והגנים.

דוגמה לשימור מוצלח של עטלפים היא קהילת העטלפים של העיר אוסטין שבטקסס, ארצות הברית. כיום העיר ידועה בין השאר בזכות אוכלוסיית ענק (בת מיליון וחצי פרטים) של עטלפים מהמין אשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis) שהתנחלה מתחת לאחד הגשרים הראשיים בעיר - גשר שדרת הקונגרס על שם אן ריצ'רד . זהו הריכוז הגדול ביותר בעולם של עטלפים ממין זה אחרי מערת בראקן. בהתחלה התושבים חששו מהעטלפים וראו בהם איום אך מאמצי חינוך והסברה מצד ד"ר מרלין טאטל ופעילי טבע אחרים הפיגו את חששותיהם, כשהסבירו לעירייה ולתושבים שהעטלפים אינם מסוכנים אלא אף מועילים מאוד לעיר ולתושביה. הגשר ועטלפיו הפכו לאטרקציה תיירותית שחביבה על המקומיים והתיירים הזרים כאחד, ואלה באים בהמוניהם לצפות בנחיל העטלפים הענק היוצא לצוד חרקים בעת השקיעה, דבר המניב הכנסות רבות לעיר.

מאז שנות ה-2000 ננקטות בישראל פעולות שימור של עטלפים. פעולות אלה כוללת מלבד ניטור אוכלוסיות, מחקר, חינוך והסברה גם הסבה של מבנים נטושים כגון מוצבי צה"ל ללינת עטלפים והתקנת תיבות לינה לעטלפים ברחבי הארץ.

ב-2015 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית Eurobats הפועלת להגנה על עטלפי אירופה ואזורי תפוצתם.

העטלפים בתרבות

בגלל מראם המוזר והמפחיד לעיתים, והיותם יצורי לילה, שימשו העטלפים בתרבות אלגוריה לאפלה ולכוחות האופל. מפלצות על-טבעיות כמו דרקון וגרגויל צוידו בכנפי עטלף ודמותו של דרקולה הערפד מלאה במוטיבים של עטלף: ניבים, גלימה שחורה, לא יכול לסבול את אור היום, יכול לשנות צורה לעטלף.

בתנ"ך

"בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים"

— ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק כ'.

בתלמוד

נכתב שעטלף נהפך לערפד אחרי 7 שנים (אין הכוונה לערפד המיתולוגי): "צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש".

במסכת בכורות נכתב שעטלף מטיל ביצים: ”כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק” (דף ז' עמוד ב'). מספר פרשנים נדרשו להבדל בין קביעה זו של התלמוד לבין הידע העדכני שבידינו, לפיו העטלף מוליד וולדות חיים. יש שטענו שהתלמוד התייחס לחיה אחרת ולא לעטלף של ימינו, יש שטענו שבעבר העטלף אכן הטיל ביצים אלא שמאז "השתנו הטבעים", ויש שהעלו את האפשרות שחז"ל טעו בהבנתם את דרכי הרבייה של עטלפים.

בצה"ל

העטלף הוא הסמל הלא רשמי של יחידת הקומנדו הימי, שייטת 13. כנפי העטלף מופיעים בסיכת היחידה, המוטו שלה הוא ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם” ועמותת בוגרי שייטת 13 נקראת עמותת העטלף. סמל עטלף מופיע גם בתג היחידה של מערך ההגנה האווירית (הסיבה לכך היא היסטורית: מערך ההגנה האווירית הפעיל מכ"ם בשם זה). טייסת 119 של חיל האוויר הישראלי, המפעילה מטוסי F-16I סופה, מכונה "טייסת העטלף". כמו כן, ישנו מסוק סיור ימי בצה"ל שנקרא "עטלף".

בתרבות הסינית

העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.

בקומיקס

באטמן ("איש העטלף") הוא דמות קומיקס של בלש וגיבור-על הלוחם בפשע לבוש בתחפושת עטלף (בחלק מהגרסאות היא גם שריון גוף), האמורה להשרות פחד על לב אויביו. בחלק מהסיפורים על באטמן מוצגים העטלפים כלוחמי צדק ליליים, הנוסכים בבאטמן את הדחף להילחם ברשע ולעיתים אף מסייעים לו בכך. דמותו של באטמן תרמה לשיפור התדמית של העטלפים בעיני הציבור.^{[דרוש מקור]}

גלריה

• 
  עטלפים במערה
• 
  עטלף צד פרוק רגליים באמצעות איכון הד.
• 
  עטלף פירות מצוי אוכל שקמה ומפיץ זרעיה באמצעות הגוואנו אותו מפריש בעת מעופו.
• 
  נשפון חום נגוע בתסמונת האף הלבן.

ראו גם

• איך זה להיות עטלף?

לקריאה נוספת

• פרופ' יורם יום-טוב, הרואים את הקולות: עטלפים - בין מיתוס למציאות, הוצאת מאגנס, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, ישראל 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עטלפים בוויקישיתוף

• עטלפים, דף שער בספרייה הלאומית

• עטלפים, באתר ITIS (באנגלית)
• עטלפים, באתר NCBI (באנגלית)
• עטלפים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• עטלפים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עטלפים, באתר GBIF (באנגלית)
• Bat Conservation International - עמותה בינלאומית לשימור עטלפים
• עדי חשמונאי, שוברים את המיתוס: עטלפים - לא מה שחשבתם, באתר nrg‏, 13 ביולי 2012
• שי דורון וד"ר נועם ורנר, עולם הפוך: שוברים את המיתוסים על העטלפים, באתר ynet, 19 בפברואר 2011
• Slice of PLOS: The Awesomeness of Bats, אתר כתב העת PLOS
• עטלפים באתר DK FindOut של דורלינג קינדרסלי
• עובדות מגניבות על עטלפים, אתר Bat Conservation International
• Field Guide to Amazonian Bats - מדריך שדה מצולם לעטלפי האמזונאס מאת Lopez Baucells ועמיתיו (מידע)
• עטלפים באתר החברה להגנת הטבע
• עטלפים - לא מה שחשבתם באתר רשות הטבע והגנים
• עטלפי ישראל בשידור חי, החברה להגנת הטבע (קישור וסיסמה למצלמת רשת המתעדת בשידור חי את פעילות העטלפים)

חקר עטלפים

• דניאל בן הלוי, מדוע עטלף משתמש באולטראסאונד על מנת למפות עצמים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 דצמבר 2010
• אמה טילינג, The Secret of The Bat Genome - הרצאה ב-TED, ספטמבר 2012
• אלכס דורון, מדענים בארץ פיצחו את חידת ניווט העטלפים, באתר nrg‏, 26 באפריל 2013
• אוניברסיטת תל אביב, ‏מדוע עטלפים צדים בלהקות, באתר "הידען", 12 בינואר 2015
• עידו אפרתי, לעוף עם העטלף: מיקרופונים ו-GPS מספקים תובנות חדשות על היונק המעופף, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
• אסף רונאל, מדענים גילו כיצד עטלפים מתמצאים במרחב, באתר הארץ, 11 ביולי 2020
• עפה על עצמה: עטלפה שברה שיא בתעופה למרחקים ארוכים, הידען, 11 באוקטובר 2020

תמונות וסרטים

• סרטונים על עטלפים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
• I'm Batman - Amy Wray (סרט המסביר על העטלפים וחשיבותם האקולוגית), בערוץ של TED ביוטיוב
• Flying Foxes Vs Freshwater Crocodile - Lands of the Monsoon - BBC, ערוץ BBC Earth ביוטיוב
• Tripping the flight fantastic: Stunning images show agile bats hunting moths and drinking from pond, דיילי מייל, יולי 2015
• Skin & Bones - Big Idea: Echolocation, ערוץ היוטיוב הרשמי של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע הסמית'סוניאן
• Skin & Bones - Animal Life: Vampire Bat, ערוץ היוטיוב הרשמי של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע הסמית'סוניאן
• Amazonian Bats - סרט המראה בקצרה כיצד חוקרים עטלפים בשטח ותמונות של עטלפים באמזונס, Vimeo
• How Do Bats Fly? | Science Take | The New York Times, ערוץ היוטיוב של הניו יורק טיימס
• אייל ברטוב, עטלפי פירות - Egyptian Fruit Bat, יוטיוב
• עטלפי פירות בישראל, יוטיוב, 23 במרץ 2014
• צחי אבנור, עטלפי פירות בישראל, יוטיוב, 19 בספטמבר 2015
• The Evolution of Bats, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:01)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36602125עטלפים