יוסף זינגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יוסף זינגר" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבה של גבעת שמואל, ראו יעקב יוסף זינגר.
יוסף זינגר
יוסף זינגר
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 24 באוגוסט 1923
פטירה 12 בנובמבר 2009 (בגיל 86)
ענף מדעי הנדסה אווירונאוטית
פרסים והוקרה פרס ישראל בתחום ההנדסה והטכנולוגיה
תרומות עיקריות
חקר מבנים דקי דופן

יוסף זינגֶר (24 באוגוסט 192312 בנובמבר 2009) היה פרופסור לאווירונאוטיקה ונשיא הטכניון. חתן פרס ישראל בתחום ההנדסה והטכנולוגיה לשנת 2000.

ביוגרפיה

זינגר נולד בווינה בירת אוסטריה למשפחה ציונית ממוצא פולני. בשנת 1933 עלו לארץ ישראל והוא החל, עם אחיו מיכאל, בלימודים בבית הספר הריאלי. בנעוריו היה פעיל בגדנ"ע ובארגון "ההגנה", תחת פיקודו של חיים לסקוב. בשנת 1941 היה בין הראשונים בארץ בעלי רישיון טיסה, אותו קיבל לצד לימודי הנדסה אווירונאוטית שערך בהתכתבות עם האגודה המלכותית הבריטית לתעופה. בשלהי מלחמת העולם השנייה גויס לשורות הצבא הבריטי והועסק כמכונאי מטוסים במצרים. לאחר שחרורו, בשנת 1946, החל בלימודי הנדסת מטוסים באוניברסיטת לונדון וסיימם בהצטיינות. בשנת 1949 שב למדינת ישראל והצטרף לחיל האוויר.

בחיל האוויר עסק בהסבת כלי התעופה של החיל למטוסי קרב והיה ממקימי מחלקת ההנדסה של החיל, מטעמו נשלח ללימודי תואר שני בהנדסה אווירונאוטית במכון הפוליטכני בניו יורק (1952–1953). בתום שש שנות שירות שוחרר בדרגת רב-סרן, אך לאורך השנים נותר יועץ לחיל האוויר, חיל הים ורפא"ל. בשנת 1957 השלים דוקטורט בהנדסה אווירונאוטית במכון הפוליטכני, בהנחיית פרופ' ניקולס הוף. משנת 1955 היה חבר סגל במחלקה להנדסה אווירונאוטית של הטכניון ובשנת 1961 הוענקה לו דרגת פרופסור חבר. שימש פעמיים בתפקיד דקאן הפקולטה (1958–1960, 1965–1967).

מראשית עבודתו במחלקה הופקד על תחום מבנה מטוסים. בראשותו הוקמה המעבדה לקריסת מבנים דקי דופן, בה נערכים ניסויים בעלי שם עולמי לבחינת תאוריות בתחום. מחקריו נגעו להתנהגות טילים, מטוסים, צוללות ומיכון כבד. מחקריו זכו למימון חיל האוויר האמריקני והיוו חלק ממערך הניסוי שקדם לתוכנית החלל אפולו וייצור טיל סאטורן 5. בשנים 19711973 שימש זינגר ראש חטיבת ההנדסה וסמנכ"ל התעשייה האווירית, בתקופה שבה נערכה התעשייה לייצור מטוסי "ערבה", "ווסטווינד" ו"כפיר".

בשנים 19821986 שימש נשיא הטכניון. לאחר מכן מונה ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית (1986–1987). בין תפקידיו הציבוריים האחרים לאורך השנים היה חבר הוועדה המייעצת של המדען הראשי במשרד הביטחון (1968–1976), חבר המועצה להשכלה גבוהה (1975–1981) וחבר הוועדה לבדיקת תשתיות החלל במשרד המדע. בשנים 1970, 1971 ו-1979 היה חבר ועדת פרס ביטחון ישראל. בשנים 1982 ו-1986 שימש נשיא המועצה הבינלאומית של מדעי התעופה ובשנת 1951 היה ממייסדי האגודה הישראלית לתעופה.

זינגר הוזמן כפרופסור אורח ועמית מחקר לאוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת לונדון. כן הוא הוכר כחבר האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (1978), חבר האקדמיה הלאומית של ארצות הברית להנדסה (1981) וחבר זר באקדמיה הלאומית של צרפת לתעופה ולחלל (1984). בשנת 2000 הוענק לזינגר פרס ישראל בתחום ההנדסה והטכנולוגיה.

זינגר היה דודנו של איש התיאטרון והקולנוע והצייר הנאיבי יהושע ברנדשטטר.[1] על שמו כיכר בכרמל מרכזי בחיפה.

לקריאה נוספת

  • הערך "יוסף זינגר" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 159, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0