טכסאט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורווין טכסאט 2
איור הלוויין ומערכותיו העיקריות
איור הלוויין ומערכותיו העיקריות
מידע כללי
ארגון הטכניון
מפעיל מכון אשר לחקר החלל הטכניון
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 10 ביולי 1998
משגר Zenit-2
אתר הלוויין
משימה
סוג משימה לוויין מחקר וטכנולוגיות
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 98.6
אפואפסיד 820 ק"מ
פריאפסיד 820 ק"מ
זמן הקפה 101 דקות
משך המשימה 12 שנים
מידע טכני
משקל 48 ק"ג
כוח 17 ואט

גורווין טכסאט 2 ( TechSat Gurwin II) הוא לוויין קטן שפותח בטכניון ושוגר לחלל ב-10 ביולי 1998, באמצעות משגר לוויינים רוסי מטיפוס סטארט. הלוויין תפקד בהצלחה עד 2010 ובכך שבר את שיא הפעילות של מיקרו לוויינים מסוגו - כ-12 שנות פעילות רצופות. הלווין מכונה גם GO-32 או OSCAR-32 על ידי חובבי רדיו. הלווין נקרא על שמם של יוסף ורוזלין גורווין, אשר תרמו רבות לפרויקט זה.

מיזם הלוויינות בטכניון

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר אשר יעשה שימוש בטכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי של אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג, גודלו 50 X‏ 50 ס"מ וצורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, אשר רצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל על גבי לוויין.

עלות הפיתוח של הלוויין עמדה על כ-3.5 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי בחודש מרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הגיע למסלול. הלוויין גורווין טכסאט-2 שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 לגובה של 820 ק"מ. באפריל 2010, לאחר 11 שנים של פעילות במסלול, הושלמה משימת הלווין והופסקה פעילותו. זהו שיא ללווין אוניברסיטאי שתוכנן למספר שנים בודדות[1].

לוויין הטכסאט הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, מפא"ת ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון.

אגודת חובבי הרדיו בישראל הייתה גורם מרכזי בפיתוח מערכות הקשר של הלוויין. חובבי רדיו השתתפו באופן פעיל בתכנון מערכות הקשר על הלוויין ומערכות הקשר בתחנת הקרקע. חובבי רדיו הפעילו את תחנת הקרקע ושידורי הלוויין נעשו בתדרי החובבים הבינלאומיים. דבר זה איפשר האזנה ושידור אל הלוויין וממנו על ידי קהילת החובבים בעולם כולו. שלושה תחומי תדרים הוקצו לצורך זה: בתחומים של 2 מטר, 70 ס"מ ו-23 ס"מ.

מבנה הלווין

הלווין בתצורת קובייה של 445 mm x 445 mm x 445 mm ממנה בולטת אנטנה. הלווין שוקל 48 ק"ג, ומצופה פאנלים סולרים. [2] הלווין מיוצב בבקרה תלת-צירית, בעזרת גלגל תנע ושלושה מגנטוטורקרים, ומשתמש במגנטומטרים כחיישנים. הבקרה נעשית על ידי מדידת השדה המגנטי הנמצא במסלול הלווין והשוואתו למודל שדה מגנטי חזוי שהועלה ללווין מהקרקע. לווין טכסאט הראשון הכיל גם מד אופק, אולם מסיבות תקציביות לא היה ניתן להוסיף אותו ללווין השני.

מודל הנדסי של הלווין הישראלי טכסאט

משימות הלוויין

טכסאט נועד לשימושים מדעיים, והכיל שישה ניסויים: מצלמה, מד אוזון (OM-2), גלאי חלקיקים כבדים (SOREQ), ניסוי הולכת על (SUPEX), גלאי קרינת קרני X, וניסוי למדידת מרחק באמצעות החזרת קרני לייזר (SLRRE)[3]

מצלמה לחישה מרחוק (ERIP)

מצלמת הלווין שנועדה לחישה מרחוק (Earth Remote Sensing Imaging Package) היא מצלמת CCD, אשר נתנה תמונות ברוחב מיפתח המטעד על הקרקע בק"מ (swath) של 25X31 ק"מ, וברזולוציה של בערך 52-60 מ' לפיקסל.

OM-2

OM-2 - OZONE METER 2 הוא מדיד לבדיקת מצב שכבת האוזון. הגלאי בדק את רמת קרינת העל-סגול המוחזרת משכבת האוזון: ככל שיותר קרינה נפלטת - כך השכבה גדולה יותר. הגלאי שוקל 1.8 ק"ג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הודעת הטכניון על הפסקת פעילות הלווין
  2. ^ Observation of the Earth and its Environment סעיף N.20 עמודים 1182-1184
  3. ^ ערך הלווין באתר EOPORTAL DIRECTORY