הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
 |
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1954, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסי אווירונאוטיקה המתמחים בתחום התעופה והחלל. דקאן הפקולטה הוא פרופ' טל שימא.
היסטוריה
הפקולטה הוקמה בשנת 1954 כמחלקה להנדסה אווירנאוטית לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. הפקולטה התרחבה והתפתחה במהירות, במקביל להתפתחותם של התעשיות האווירונאוטיות בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים התרחבה הפקולטה בעקבות הגדילה בהיקף הפעילויות בהנדסה אווירונאוטית בפיתוח ובייצור מערכות מוטסות בתעשייה האווירית, ברפאל, ובתעשיות הביטחוניות. עם תחילת הפיתוח והייצור של מטוסים תוצרת ישראל בתעשייה האווירית, גדל הביקוש למהנדסים אווירונאוטיים לצורך בביצוע מחקרים ופיתוחי תשתית רבים.
בשנת 2017, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם בדירוג שנגחאי.[1]
מעבדות
בפקולטה מספר מעבדות המשמשות לצורכי לימוד ומחקר:
- המעבדה לפלסמות אווירו-חלל - הוקמה בשנת 2015 לביצוע תוכנית מחקר ופיתוח של מתקני פלסמה זעירים לשימושי הנעה. כוללת תא ואקום באורך של 1 מטר וקוטר של 0.6 מטר, בעל חלונות לתצפית וכניסות לחיבורי חשמל, אשר מסוגל בפחות משעה להשיג לחץ עבודה של 6–10 מיליבר. בנוסף המעבדה מצוידת בספקי כוח המאפשרים ייצור של פלסמה בזרם ישיר, פולסי, ומתחלף. המעבדה מצוידת במספר מכשירי מדידה ייחודים, בהם מד דחף מיקרו-ניוטוני ומצלמת ICCD עם זמן צילום של מתחת ל-5 ננו-שניות.
- מעבדת אווירודינמיקה[2] - נוסדה בשנות ה-60, וכוללת 4 מנהרות רוח: שתיים בתחום הלא דחיס (M<0.3), אחת בתחום העבר-קולי (0.35<M<1.1), ואחת בתחום העל-קולי (1.6<M<3.5)
- מעבדה לניווט אוטונומי וחישת עולם (ANPL)
- מעבדת מבנים - כוללת 3 מכונות העמסה MTS (100, 250 ו-500 kn) המאפשרות בחינה של העמסה דינאמית, העמסה סטטית, העמסה תרמית, קריסה ותנודות.
- מעבדה לחומרים רכים
- מעבדה לבקרת טיסה
- מעבדת הנעה ושריפה - כוללת מספר תאי ניסוי מוגנים, המאפשרים ביצוע ניסוי ירי סטטי של מנועים מעבדתיים. למעבדה קווי אספקה לאוויר וגזים שונים בלחץ גבוה. מחמם אוויר לניסויי מגח סילון ובריכה לניסויי הנעה ימית, כמו כן אמצעי מדידה ואנליזה תרמית מתקדמים.
- מעבדה לטורבו-מכונות ומעבר חום
- מעבדה למערכות חלל מבוזרות - מתקני הניסוי של המעבדה כוללים שולחן אוויר, מודלים של לוויינים, חיישנים ומכשור אופטי.
- מעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות - נוסדה בשנת 2009 לצורך ניסויים ובחינה של תוצאות תאורטיות להנחיה ובקרה של כלים אוטונומיים. המעבדה כוללת שני מתקני ניסוי. כל אחד מוקף בחיישני תנועה העוקבים אחר תנועת הכלים בזמן אמת במתקן וברמת דיוק גבוהה.
- מעבדה חישובית למבני אוויר חלל
בוגרי הפקולטה
- יצחק גת - מנכ"ל רפא"ל לשעבר
- אלוף' (מיל) דוד עברי - מפקד חיל האוויר
- יאיר רמתי - חתן פרס ביטחון ישראל ומראשי פרויקט החץ
- עוזי רובין - חתן פרס ביטחון ישראל ומראשי פרויקט החץ
- יגאל שילון - איש טלוויזיה וקולנוע ישראלי. מנחה לשעבר של התוכנית "פספוסים"
מיזם לוויין הטכניון
באמצע שנות ה-90 החלו סטודנטים בטכניון במאמץ פיתוח לוויין זעיר בהסתמך על טכנולוגיות חלל חדישות. הסטודנטים, בליווי אנשי הסגל, בנו לוויין שמשקלו 50 ק"ג ואשר צורך פחות מ-17 ואט. מרבית החומרה ללוויין נתרמה על ידי חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל, על גבי לוויין. הרעיון, היוזמה והפיתוח היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר.
עלות הפיתוח של שני הלוויינים עמדה על כ-8 מיליון דולר. הלוויין הראשון שנבנה שוגר על גבי טיל רוסי במרץ 1995. השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. הלוויין "טכסאט-2" שנבנה בעקבותיו שוגר בהצלחה ביולי 1998 ופעל במשך 11 שנים, עד 2010.[3]
הלווין הוא פרי פיתוח של הטכניון, במסגרת מכון אשר לחקר החלל, בשיתוף עם המחלקה לפיזיקה, הפקולטה להנדסה אווירונאוטיקה וחלל, סוכנות החלל הישראלית, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ותעשיות חלל שונות בארץ, בראשן התעשייה האווירית לישראל. בתכנון הלוויין ובבניית מערכותיו השתתפו מספר מומחים וסטודנטים מהטכניון. הניסויים היו מהראשונים מסוגם בעולם.
פרופ' פנחס גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון מקדם מיזם לבניית 3 ננו לוויינים ניסויים בשם SAMSON, (משקל כל אחד כ6 ק"ג והם יבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ). הלוויינים נועדו לבחון את היכולת לטוס במבנה משותף בגובה כ-600 ק"מ, לתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך ולבצע משימת גיאולוקציה (איתור).[4] הננו לוויינים "סמסון" אלפא, ביתא וגאמא מיועדים לשיגור ב-2018 במשגר ההודי "PSLV".
דיקני הפקולטה
| תקופת כהונה | שם |
|---|---|
| 1958–1960[5] | יוסף זינגר |
| 1964-1965[6] | יוסף רום |
| 1965-1967[7] | יוסף זינגר |
| 1970-1968 | יוסף רום |
| 1971-1973 | אליהו נסים |
| 1974-1975[8] | אבינועם ליבאי |
| 1976 | יוסף רום |
| 1978-1979 | אליהו וסרשטרום |
| 1979-1980 | אליהו נסים |
| 1982-1981 | שמואל מרחב |
| 1983-1984 | אברהם כוגן |
| 1985-1986 | מנחם ברוך |
| 1987-1988[9] | דניאל וייס |
| 1989-1990[10] | אבינועם ליבאי |
| 1991-1992 | יוסף שנער |
| 1993-1994[11] | יצחק בר-יצחק |
| 1995-1998[12] | אביב רוזן |
| 1999-2003 | תנחום וולר |
| 2004-2006[13] | דן גבעולי |
| 2006-2010[14] | עומרי רנד |
| 2010-2013 | יורם טמבור |
| 2013-2015[15] | יעקב אושמן |
| 2015-2017 | יעקב כהן |
| 2017-2020 | יצחק פרנקל |
| 2020-עד היום | טל שימא |
גלריית תמונות
לקריאה נוספת
- יובל לפקולטה להנדסה אווירונאוטיקה וחלל, יעף 94, 2004, עמ' 30–31.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, ברשת החברתית פייסבוק
נעמה ריבה, למה רוצים להרוס את בניין האווירונאוטיקה, "כתר הטכניון"?, באתר הארץ, 16 בפברואר 2022
הערות שוליים
- ^ הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה, הטכניון, 2 ביולי 2017
- ^ מעבדת אווירודינמיקה - תשתיות
- ^ הודעת הטכניון על הפסקת פעילות הלווין
- ^ SAMSON באתר המכון לחקר חלל
- ^ אתר הפקולטה
- ^ אתר הכנסת
- ^ אתר הפקולטה
- ^ אתר פרס ישראל
- ^ "פרופ’ ויס מהטכניון מונה לתפקיד המדען הראשי של משרד המדע"
- ^ אתר פרס ישראל
- ^ אתר זוכרים
- ^ "מהקונקורד לכיפת ברזל"
- ^ חדשות הפקולטה
- ^ פרופ' אברהם כוגן, מראשוני הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, 1921-2009
- ^ עדכון באתר הפקולטה
הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל33292343Q12406894