בת גלים
ערך זה עוסק בשכונה בעיר 
בת גלים היא שכונה במערב חיפה. ייחודה הוא בכך שהיא השכונה היחידה בחיפה, ואחת הבודדות בישראל, שבתיה נושקים לחוף הים.
השכונה נמנית עם שכונות הגרעין הוותיקות של חיפה העברית. היא תוכננה בידי האדריכל ריכרד קאופמן[1] בשנת 1921 לפי עקרונות עיר הגנים ובתיה הראשונים הם מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 - ימי העלייה השלישית.[2][3] היא התפתחה מאד בימי העלייה החמישית, בשנות ה-30, ועד היום שולט בחלקה הוותיק קו בנייה נמוך, כשרבים מבתיה מוקפים עצי פרי. בשנת 2011 אוכלוסיית השכונה מנתה 4,857 תושבים.[4]
שם השכונה ניתן לה על ידי מרים ניר-רפאלקס (אחותו של נחום ניר-רפאלקס), אשתו של פנחס כהן, ממייסדי השכונה. על מייסדי השכונה נמנה גם יעקב כספי, מחלוצי הספנות העברית. מקור שם השכונה משם עיר קדומה שמופיעה בפסוק בספר ישעיהו: ”צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים”[5][2].
גאוגרפיה
בת גלים, הבנויה על חצי-האי הידוע ככף-הכרמל, תחומה בין שדרות ההגנה לבין חוף הים, ובתחומה עוברת מסילת החוף. השכונה היא משכנם של בית החולים רמב"ם, בית הספר לרפואה של הטכניון ובסיס ההדרכה של חיל הים, ולאורך חופה המערבי נמתחת טיילת, שבקצה תחנה של רכבל חיפה, רכבל המקשר את החוף בשלישיית קרונות כדוריים לראש ההר שמעליו בסטלה מאריס. עוד בשכונה מבנה הקזינו, שנבנה על שטח שיובש בחוף הים ובעבר היה פעיל ושימש את קציני הצבא הבריטי.
חופים
בבת גלים שני חופי רחצה "החוף השקט" ו"חוף בת גלים". נכון לשנת 2018, המעבר בין שני החופים חסום על ידי בסיס ההדרכה של חיל הים.
החוף השקט
רצועת חוף באורך 200 שתחומה בשובר הגלים של בסיס חיפה של חיל הים בצדה האחד, ובבית החולים רמב"ם בצדה השני. החוף הוקם ב-1949 על ידי שבעה יוצאי חטיבת כרמלי שקיבלו זיכיון להפעלת רצועת החוף הסלעית והצרה, שכונתה "חוף הקצינים" בזמן המנדט. הם הקימו את הקואופרטיב מפעלי ים בע"מ לשם פיתוח ותפעול החוף.[6] הקואופרטיב בנה מזח ומלתחות בחוף והחל לגבות דמי כניסה.[7] במשך השנים אירעו מספר תאונות כאשר אנשים שקפצו מהמזח נפגעו מהסלעים שבחוף.[8] ב-1964 נהרסו בסערה כל המתקנים שנבנו בחוף.[9] ב-1956 הקימה חברת מפעלי ים בחלק מהחוף מחיצה לשימוש כחוף נפרד למתרחצים חרדים ודתיים.[10]. החוף הפך לפופולרי בעבור הקהילות החרדיות, בזכות הריחוק והניתוק שלו משאר חופי הים, ומשך חרדים מכל רחבי הארץ, עד כדי יצירת תיירות חרדית מיוחדת לחיפה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הקימה עירית חיפה את "חוף הדתיים" מדרום לבה"ד חיל הים, אך משנות ה-90 של המאה ה-20 שוב פועל החוף השקט כחוף רחצה נפרד, שלושה ימים בשבוע לנשים ושלושה ימים לגברים (בימי שבת הרחצה מעורבת).[11]
בחלקו המערבי החוף נמצא בשימוש של מועדון השייט חיפה. ב-1988 שופץ החוף ונערכה בו אליפות העולם בשייט מפרשיות מדגם 470,[12] ב-2010 אליפות העולם בשייט מפרשיות מדגם 420[13] ושוב ב-2015 אליפות העולם במפרשיות מדגם 470.[14]
חוף בת גלים
רצועת החוף שבין בסיס ההדרכה של חיל הים בצפון למחלף אלנבי בדרום שהיא חוף ציבורי פתוח. החוף מחולק למספר מקטעים (מצפון לדרום):
- "חוף הנפרד" - קטע חוף קצר הצמוד לחומת בסיס ההדרכה, שפעל במשך כעשרים שנה, עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 כחוף נפרד. מאז פועל שוב החוף השקט כחוף רחצה נפרד, שלושה ימים בשבוע לנשים ושלושה ימים לגברים.
- "חוף הלגונה" - בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה שובר גלים בקטע זה, שגרם לכניסה של חול ים ויצר חוף רדוד ששקט ברוב השנה.
- "חוף הבק דור" - הקטע שמצדו השני של שובר גלים, שהוא אחד החופים הטובים בישראל לגלישת גלים, נקרא על שם חוף בהוואי.
- "חוף הגולשים" - הקטע שלרגלי מחלף אלנבי. בשל המאפיינים הטופוגרפיים, קרבת ההר לים, הריף הרדוד וכיוון החוף, מתאים קטע חוף זה במיוחד לגלישת רוח.
ריף בת גלים
לאורך רצועת החוף של בת גלים, בנקודה בה הכרמל נושק לים, המסלע מורכב ברובו מאבן גיר ומדולומיט, ויוצר ריף תת-מימי (שונית גאולוגית). זוהי תופעה ייחודית באגן המזרחי של הים התיכון בכלל ולחופה של מדינת ישראל בפרט, שבו רוב החוף הסלעי מורכב מכורכר. תנאים אלו גורמים ליצירת בית גידול ייחודי. בנוסף, הגלים במקום אינם נשברים על הסלעים ותורמים ליציבות הרבה של התנאים בבית הגידול. עקב כך התפתחו במקום מגוון עשיר של פלורה ופאונה, הכולל אצות, צמחי מים (כגון גלית גדולה Cymodocea nodosa), סרטנים, מלפפוני ים ודגים ממינים שונים.[15]
רחובות מרכזיים
ערך מורחב – שדרות בת גלים
- רחוב העלייה השנייה - הרחוב הוא ציר התנועה המרכזי בשכונה, ועובר ממזרח השכונה ועד למערבה. במזרח הוא מתחיל ברחוב עפרון הסמוך לבית החולים רמב"ם ובמערב הוא מגיע עד תחנת הרכבל התחתון. קומות הקרקע בבתי הרחוב משמשות בחלקן למסחר. קווי התחבורה הציבורית עוברים, כעורק ראשי בלעדי, רק בו. הרחוב חוצץ בין בת גלים הישנה מצפון לו, הבנויה בעיקרה מבתי מגורים של עד שמונה יחידות דיור ומבתים פרטיים, לבין חלקו הדרומי הכולל את שיכון הבריגדה, שיכון צה"ל ותחנת הרכבת בת גלים. שיכונים אלה כוללים מבנים בעלי כמות יחידות דיור גבוהה בהרבה, על גבי מגרשים גדולים יותר.
- שדרות בת גלים - מקשרות בין רחוב העלייה השנייה לבין קו הים ובניין הקזינו. השדרות בנויות משני צירי תנועה כשביניהם שדרת עצים וגינון. רבים מהבתים בשדרה בנויים בסגנון הבינלאומי הארצישראלי, ובחלקם ישנן חנויות במפלס הקרקע.
- רחוב חיל הים - הדרך הראשית לכניסת כלי רכב לשכונה. הרחוב מוביל מ"צומת דולפין" שבכניסה לשכונה אל "כיכר צים".
- רציף פנחס מרגולין - שבו מצויה טיילת בת גלים, וממשיך לכיוון צפון-מזרח ברחוב 'רציף אהרון רוזנפלד'. הרחובות צמודים לקו הים ולחוף הרחצה הציבורי שבשכונה, ונקראו בעבר רחוב התכלת.
מבנים היסטוריים בולטים בשכונה
- מנזר הכרמליתיות הישן - מנזר שהוקם ב-1892 על ידי שלוש נזירות כרמליתיות מצרפת שהגיעו לחיפה בשנת 1882. בהמשך, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גירשו העות'מאנים את הנזירות מארץ ישראל, והן שבו אליה והקימו מחדש את מנזר גבירתנו של הכרמל בשנת 1936 על פסגת הכרמל ברחוב טשרניחובסקי. מבנה המנזר נמצא בתחומי בית החולים רמב"ם ומשמש אותו.
- מנזר יוסף ה"קדוש" - מנזר שהוקם בין השנים 1914-1912, כ-20 שנה אחרי מנזר הכרמליתיות, ונמצא מערבית ממנו. גם הוא נמצא בתחומי בית החולים רמב"ם.
- טחנת הרוח הטמפלרית - אחת משתי הטחנות שהוקמו על ידי המתיישבים הטמפלרים בחיפה (טחנה נוספת שכנה בתחומי המושבה הגרמנית בעיר). הטחנה הוקמה בשנת 1874 והייתה המבנה הראשון בתחומי בת גלים של היום. בראשיתה פעלה באמצעות הרוח וכעשר שנים מאוחר יותר הוסבה להפעלה על ידי מנוע קיטור. מבנה הטחנה נמצא ברחוב העלייה השנייה 22, ומשנת 1977 שימש כמקום מגורי הפסל פיני וינברג.
- קזינו בת גלים - מבנה ששימש לפעילות קהילה ופנאי החל משנות ה-30 של המאה ה-20. המבנה המקורי (שנהרס במהלך השנים ובמקומו ניצב שלד בטון הדומה למבנה המקורי) היה חלק ממכלול שלם שכלל מסעדה, אולם נשפים, בריכת שחייה אולימפית וחוף ים מוסדר. המבנה שוכן במפגש הרחובות שדרות בת גלים ורציף אהרון רוזנפלד/רציף פנחס מרגולין.
- בית אהרון רוזנפלד - בית המגורים של אהרון רוזנפלד, מחלוצי הספנות העברית וממייסדי שכונת בת גלים, ואשתו אולגה ברדש. בית המגורים נבנה בשנת 1933 במקום בו שכן בית המשפחה הראשון משנת 1924. המבנה משמש את האגודה למלחמה בסרטן סניף חיפה, והוא שוכן ברחוב רציף רוזנפלד 45.
- מתחם בתי משפחת רחל ויצחק סמסונוב - מתחם בתי המגורים של יצחק סמסונוב, מראשוני הווטרינרים בארץ ישראל, ואשתו רחל, נבנה בשני שלבים: תחילה, בשנת 1921, נבנה המבנה הראשי והאחורי, ומאוחר יותר, בשנת 1935, נוסף מבנה שלישי. ב-9 וב-10 ביולי 1922, נערכה בבניין הראשי האספה הראשונה של הרופאים הווטרינרים היהודים בארץ ישראל, ובה הוחלט על ייסוד "אגודה של הרופאים הווטרינרים העברים בארץ ישראל". המבנים שוכנים בשדרות בת גלים 10-12.
- בית פנחס מרגולין - בית המגורים של פנחס מרגולין, עו"ד וחבר מועצת העיר חיפה, נבנה בין השנים 1923–1924. שוכן ברחוב רציף פנחס מרגולין 35.
- בית ויקטור כהן - בית המגורים של ויקטור כהן, פקיד מטעם פיק"א, נבנה בשנת 1925 בסגנון האקלקטי. שוכן ברחוב רציף פנחס מרגולין 51. בגדר האבן של הבניין נמצא שלט "המסמר של ראובן" – על שם ראובן בחבוט, מבכירי המודדים ברשות הנמלים והרכבות, המציין את גבול הכרזת שטח נמל חיפה.
תחבורה
את השכונה משרתת תחנת רכבת, שהייתה התחנה המרכזית של חיפה בסוף המאה ה-20. מסילת הרכבת בקטע זה, שהונחה על ידי הבריטים בשנות ה-20, היא קו סואן שעליו עוברות כל הרכבות במטרופולין של חיפה.
חרף סמיכותה לעיר התחתית, בת גלים היא שכונה שמאופיינת בניתוק אורבני יחסי. חלקה המזרחי תפוס על ידי שטחי חיל הים, ובמשך שנים רבות רק כביש אחד חיבר אותה עם שאר חלקי חיפה - רחוב חיל-הים, שיוצא מצומת דולפין - מהגדולים בצומתי חיפה, ומתפצל מזרחה אל נמל חיפה ומערבה אל רחוב העלייה השנייה. כחלק מתכנון שיפור מערך הצירים בכניסות המערביות לחיפה, הונחה בשנות התשעים תוכנית ליצירת כניסה נוספת לכלי רכב לבת גלים - שתוכננה במפגש כביש 4 ורחוב אלנבי, עד אז צומת ששירת רק את הפונים דרומה אל שכונת קריית אליעזר הסמוכה. הכניסה החדשה שנכנסה לשימוש בשנת 2015, נמצאת בקצהו המערבי של רחוב העלייה השנייה, וכחלק ממנה בנתה חברת התשתיות העירונית "יפה נוף" את מחלף אלנבי מעל שדרות ההגנה. בסיסו של המחלף, עמוד בטון בגובה של כ-11 מטר, נבנה מצפון למסילת הרכבת - על מנת שזו תעבור גם היא מתחת לגשר החדש - במרחק מטרים ספורים ממי הים, באזור תחנת הרכבל התחתון וריף הגולשים.
עמותות סביבה יצאו במאבק משפטי נגד מה שלטענתן היה הנפקת היתר לתוכנית-בינוי המנוגדת לסעיפים בחוק המונעים בנייה בסמיכות לקו המים; וב-2001, בהחלטה שהייתה חלק משורה של פסקי דין תקדימיים נגד עיריית חיפה, הורה בית המשפט להפסיק את עבודות בניית המחלף.[16] ביוני 2004 נפתח לתנועה החלק שכבר הושלם, בין רחוב אלנבי ודרך ההגנה. חלקו השני של המחלף נפתח לתנועה במהלך שנת 2015, לשכונה יש חיבור נוסף (שני) אל כביש חיפה תל אביב, בנוסף לכניסה הראשית מצומת דולפין.
תוכניות לפיתוח השכונה
בסיס ההדרכה של חיל הים
במאי 2008 אישרה ועדת המשנה לתכנון ובנייה בחיפה הקמת שכונה בת 1,000 יחידות דיור בשטח בה"ד חיל הים. את השכונה תכנן האדריכל החיפאי בנימין אייזק.[17] נכון למרץ 2010 הייתה התוכנית בדיון להפקדה בועדה המחוזית לתכנון ובנייה.[18] במאי 2010 נודע כי בשטח הבה"ד מתוכנת בניית מבנה חדש לאקדמיה של חיל הים.[19] נכון לאוגוסט 2011 התוכנית עודנה ממתינה לדיון להפקדה בוועדה המחוזית.
תחנת האוטובוסים הישנה
תחנת האוטובוסים המרכזית הישנה ששכנה בבת גלים אינה מתפקדת כתחנה מרכזית מאז הקמת תחנות מרכזית המפרץ ומרכזית חוף הכרמל. המגדל, אשר בעבר שכנו בו משרדי אגד וחברת החשמל נטוש וכך גם מרבית החנויות במתחם. שימושו העיקרי הוא כחניון אוטובוסים בלילה. במאי 2010 פורסם על תוכניות להקמת מתקן חדש לטיהור שפכים במתחם וכן על תוכניות שמכין האדריכל אבנר שר לפיתוח מתחם מסחרי בו.[20]
המרינה בבת גלים
- ערך מורחב – המרינה בבת גלים
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה עיריית חיפה לקדם תוכנית בנייה גדולת-ממדים, שכללה ייבוש של קטע מהים ברצועה שבין המבנה התחתון של רכבל חיפה וקזינו בת גלים, הקמת שכונת מגורים, מספר בתי מלון, מרכז מסחרי ומעגנת יאכטות, ונודעה בשם ה"מרינה". לאחר מאבק ציבור נגד תוכנית היא בוטלה בשנת 2006.[21]
חינוך
- נכון ל-2015 קיים רק בית ספר יסודי אחד - בית הספר היסודי "עליה". בעבר פעלו בבת גלים מספר בתי ספר יסודיים, ובהם בית הספר היסודי "בת גלים".
- בית הספר הטכני של חיל הים, "צור-ים". תיכון טכנולוגי מקצועי שהוקם על ידי התעשיין סטף ורטהיימר וחיל הים. בית הספר ממוקם בבסיס ההדרכה של חיל הים.
- התיכון הטכנולוגי מקצועי "שה"ם" (שילוב השכלה ומקצוע) מרשת דרור בתי חינוך.[22][23] מבנה בית הספר שימש בין השנים 1941 ל-1962 כבית הספר היסודי "בת גלים".[24]
- הפקולטה לרפואה של הטכניון ע"ש רפפורט הכוללת את מכון רפפורט למחקר רפואי.
- המרכז הקהילתי בת-גלים ובו ספריה עירונית.[25]
- הוסטל לפגועי נפש של ק.ט.ב. בשיתוף משרד הבריאות[26]
אין בשכונה בית ספר על יסודי. בתי הספר העל יסודיים הסמוכים לשכונה הם "עירוני א'" בקריית אליהו ו"רעות" בקריית אליעזר.
עמותות
שתי עמותות מוקדשות לטיפול בשכונה וממוקמות בה פיזית. הוותיקה מביניהן, "פורום בת גלים" נוסדה בשנת 2002 ופעילה במאבקים נגד ההזנחה הפיזית של השכונה.[27] הצעירה יותר, "גלים - קהילה חיפאית בתנועה" הוקמה בשנת 2007 והיא פעילה בעיקר בתחום החינוך הבלתי פורמלי והגינון הקהילתי.[28] עמותות נוספות, כגון עמותת עלם ואל סם פועלות בשכונה כחלק מן הפעילות שלהם בכל העיר חיפה.
סניף חיפה של האגודה למלחמה בסרטן שוכן בשכונה.[29]
תחנת הכרמל
- ערך מורחב – תחנת הכרמל
ממזרח לרחוב חיל הים מצויה שכונה ערבית קטנה, תחנת הכרמל, התחומה על ידי הנמל ודרך יפו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בת גלים |
- אתר חוף בת גלים.
- יורם מלצר כותב על בת גלים.
- מסלול טיול בשכונת בת גלים - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
שכונת בת גלים חוגגת עשרים וחמש שנה, יומני כרמל נובמבר 1949 (התחלה 6:21)- יעל דראל, שכונת בת גלים בחיפה: זינוק מחירים של 107% בחמש שנים ופוטנציאל לצמיחה, באתר וואלה!, 25 ביוני 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית ותכנונית על שכונת בת גלים, באתר 'חלון אחורי', 27 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ ריכרד קאופמן, מפת שכונת בת גלים, באתר צילום המפה מודבק בחוברת "תכניות בניה בשביל ארץ ישראל", אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית, 1922
- ^ 2.0 2.1 שכונת בת גלים באתר העמותה לתיירות ונופש חיפה
- ^ Ziva Kolodney, Rachel Kallus, "From colonial to national landscape: producing Haifa's cityscape" in Planning Perspectives, Volume 23, Issue 3 July 2008, pages 323 - 348
- ^ נתוני למ"ס בשנתון הסטטיסטי של עירית חיפה.
- ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל', בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ד עמוד ב' מבואר שהשם בת גלים הוא כינוי לכנסת ישראל
- ^ "החוף השקט" בחיפה נפתח, הבוקר, 12 ביוני 1949
- ^ הרחיצה בים חיפה רק בכסף מלא, הצופה, 30 ביולי 1956
- ^ חקירה תהיה, על המשמר, 20 ביולי 1961
- ^ נזקים כבדים נגרמו למתקני "החוף השקט", קול העם, 26 בנובמבר 1964
- ^ תביעה בעקבות הקמת מחיצה לרחיצה נפרדת, הצופה, 27 בנובמבר 1968
- ^ דוד רטנר, "החוף השקט" בחיפה: דתיים ושייטים נכנסים, שייטות לא, באתר הארץ, 29 ביוני 2004
- ^ חג המפרשים, מעריב, 24 במרץ 1988
- ^ החוף השקט נפתח לרחצה במקביל נשלמות ההכנות לאליפות העולם בשייט מפרשיות מדגם 420
- ^ בינוי ושדרוג מועדון השייט בחוף השקט לקראת אליפות העולם ב-470
- ^ הריף התת-מימי בחוף בת גלים, רזי הופמן
- ^ ביהמ"ש עצר בניית מחלף אלנבי, גלובס
- ^ אורי חודי, בה"ד חיל הים בחיפה יהפוך לשכונה, באתר ynet, 15 במאי 2008
- ^ טלי ליבמן, בה"ד חיל הים מהדק את הקשר עם התושבים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 23 במרץ 2010
- ^ הדמיה של מבנה האקדמיה שפורסמה באתר haipo
- ^ נועם דביר, עכבר העיר אונליין, מה יעלה בגורלה של התחנה המרכזית בבת גלים, באתר הארץ, 12 במאי 2010
- ^ אבי בר-אלי, בוטלה התוכנית להקמת מרינה בראש הכרמל: 17 מ' ש' ירדו לטמיון, באתר הארץ, 25 באוטובר 2006
- ^ בית הספר שה"ם באתר משרד החינוך
- ^ בית הספר שה"ם באתר דרור בתי חינוך
- ^ בית ספר "בת גלים" באתר גנזך המדינה
- ^ עמוד המרכז הקהילתי בת גלים באתר עיריית חיפה
- ^ הוסטל בת גלים של ק.ט.ב.
- ^ "פורום בת גלים" באתר אוניברסיטת חיפה
- ^ אתר עמותת "גלים - קהילה חיפאית בתנועה"
- ^ סניף חיפה של האגודה למלחמה בסרטן באתר האגודה למלחמה בסרטן
 |
ראו גם פורטל חיפה |
