הספרייה המרכזית ע"ש אלישר
 | |
| חזית הספרייה המרכזית ע"ש אלישר | |
| מיקום | הטכניון, חיפה, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה אקדמית |
| ספריית הפקדה | תזות לתואר דוקטורט (PhD), לתואר שני במדעים (MSc) ולתואר דוקטור לרפואה (MD) שנכתבו בטכניון |
| תאריך ייסוד | 1924 |
| מספר סניפים | לספרייה המרכזית 13 ספריות משנה בפקולטות הטכניון |
הספרייה המרכזית ע"ש אלישר היא הגוף המרכזי במערך ספריות הטכניון ולה תפקיד דואלי: לספק תשתית לפעילות המקצועית עבור כלל ספריות הטכניון ולספק שירותי קהל מגוונים למשתמשיה השונים. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון. בניין הספרייה המרכזית ממוקם בלב קמפוס נווה שאנן בחיפה. הוא נבנה בכספים שתרם קולונל יחיאל אלישר ועל כן הספרייה קרויה על שמו.
רקע
עם הקמת הטכניון בשנת 1924, בקמפוס ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל, הוקמה ספרייה אשר פיתחה אוספים בתחומי הדעת שנלמדו ונחקרו בטכניון. בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 עברו מרבית הפקולטות מהקמפוס ההיסטורי לקמפוס חדש בשכונת נווה שאנן ואז הוקמו בבנייני הפקולטות ספריות מחקר קטנות, כדי לקרב את האוסף המחקרי לאנשי הסגל, זאת בנוסף לספרייה המרכזית אשר ריכזה את רכש הספרות, הקיטלוג, המיון ואספקת המאמרים עבור כל הספריות הקטנות בפקולטות.[1] בשנת 1965 עברה הספרייה המרכזית לקמפוס החדש בנווה שאנן, עם הקמת בניין ייעודי לספרייה בלב הקמפוס, על-שם קולונל יחיאל אלישר, אשר תרם את הכספים להקמת הבניין ועל כן הספרייה קרויה על שמו.[2] בתרומות כספיות נוספות שהתקבלו מאלישר הספרייה הורחבה בשנת 1969[3] ושופצה בשנת 1982.[4]
בניין הספרייה נבנה בסגנון הברוטליזם בתכנונם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון[5][6] והוא כולל אולמות קריאה בשלושה מפלסים וקומת מסד שנועדה לשמש לאחסון הספרים. מרחבי הלימוד באולמות הקריאה כוללים מתחמי לימוד שונים ונמצאים בהם ספרים בשימוש גבוה, כגון ספרי עיון, ספרי לימוד, ספרי יעץ וספרי קריאה. בקומת המסד של הבניין מרוכזים אוספים שנבחרו לשימור ארוך טווח מפאת חשיבותם המחקרית וההיסטורית והיא מהווה ארכיון אוספים היסטורי. בקומה זו נשמרים ספרים שמידת השימוש בהם מועטה, כתבי עת היסטוריים ואוסף התזות. בקומה זו הוקם חדר בקרת אקלים בו נשמרים אוספי הארכיון ההיסטורי של הטכניון, ספרים יקרי ערך, עתיקים ונדירים. קיימים עוד כמה אוספים היסטוריים ייחודיים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, כדוגמת אוסף דוחות מחקר שנכתבו בטכניון, אוסף חוברות לימוד ותרגול שהופקו על ידי אגודת הסטודנטים בטכניון, אוסף פרסומי הטכניון, והאוספים ההיסטוריים של ארכיון אגף בינוי ותחזוקה וארכיון תזמורת הטכניון. במבואת הכניסה לספרייה הוקמה גלריה המציגה תערוכות מתחלפות הקשורות לעולמות התוכן של הטכניון, ובעתיד תיפתח בה גם קפיטריה.[7][8] על פי נתוני הניטור שהספרייה מבצעת פוקדים את הספרייה כאלפיים איש ביום.
הספרייה המרכזית משמשת כספריית הפקדה לתזות לתואר דוקטורט (PhD), לתואר שני במדעים (MSc), ולתואר דוקטור לרפואה (MD) שנכתבו בטכניון. החל משנת 2006 התזות מופקדות בפורמט אלקטרוני בנוסף לגרסה המודפסת. בשנת 2016 הוחלט על הפקדת גרסה אלקטרונית בלבד. התזות מונגשות בטקסט מלא ברשת הטכניון ובעתיד תתאפשר גישה חופשית גם ברשת האינטרנט.
ועדת הספרייה היא גוף רשמי במינוי סנאט הטכניון. תפקידה לדון ולייעץ להנהלת הטכניון בענייני מדיניות פיתוח הספריות, תקציבים וכח אדם. הוועדה מורכבת מסגן המשנה הבכיר לנשיא, שלושה פרופסורים ומנהל הספרייה המרכזית.[9]
מנהלי הספרייה לתקופותיה
2019 ואילך: מוטי יגר
2008-2018: דליה דולב
1979-2008: ד"ר נורית רויטברג
1974-1979: רלף סיימון
1973-1974: אהרון קוטין (כממלא מקום)
1971-1972: אברהם ליבוביץ
1970-1971: אהרון קוטין (כממלא מקום)
1955-1970: ד"ר תוניה גלדשטיין
1927-1954 ד"ר רבקה פיינר
תחומי פעילות
הספרייה המרכזית כוללת ארבעה תחומים המהווים את בסיס הפעילות, קובעים את המדיניות ונותנים שירות לכלל מערך הספריות בטכניון.
תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב
תחום זה אחראי על מערכות המידע והתשתית הטכנולוגית לכלל הספריות.
- פורטל הספריות – במרץ 2015 הושק פורטל עבור ספריות הטכניון אשר מטרתו להוות פלטפורמה אחת ואחידה לכל ספריות הטכניון, לרכז מידע ותכנים של הספריות ולהנגיש דרכו את משאבי המידע של הספריות. עיצוב הפורטל נקבע בהתאם לקווי המיתוג של הטכניון.[10] הפורטל עובר התאמות על פי תקנות נגישות אינטרנט לבעלי לקויות. במקביל הושק בשנת 2016 פורטל ארגוני עבור מידעני ספריות הטכניון.
- מערכת עלמא - בדצמבר 2017 התבצעה הסבה מתוכנת "אלף" למערכת "עלמא", מבוססת הענן של חברת אקס ליבריס. המערכת למעשה מנוהלת ומתוחזקת על ידי כמה מחלקות בספרייה. תוכנת "אלף" של אותה חברה שימשה מאז שנת 1984 ועד 2017 את ספריות הטכניון כמערכת העיקרית לכל תהליכי הספרייה: השאלה והשאלה בינספרייתית, רכש ותקציבים, קיטלוג ומיון. בתוכנה נעשו התאמות והגדרות מקומיות בהתאם לצורכי הספרייה: הפקת דוחות סטטיסטיים, כתיבת תוכניות אוטומטיות לקליטת אוספים ויצירת תהליכים לסיוע בדיגיטציה. במהלך השנים נעשו במערכת התאמות להתממשקות עם מערכת סאפ (SAP) (אנ'), שנמצאת בשימוש בטכניון.
- כְּלֵי גילוי – החל משנת 2018, יחד עם המעבר למערכת עלמא, כלי הגילוי לחיפוש מקורות מידע, כמו ספרים, כתבי-עת ומאגרי-מידע, הוא Primo VE (מוצר של חברת אקס ליבריס). כלי הגילוי EDS (EBSCO Discovery Service) של ספק המידע EBSCO (אנ') משמש לחיפוש מאמרים מדעיים. לפני כן בשנת 2014 הוטמע כלי הגילוי VuFind (אנ') שפותח באוניברסיטת וילאנובה בארצות הברית כתוכנה חופשית בעלת מאפייני חיפוש של גוגל. כלי גילוי זה קיבל בטכניון את השם EasyFind, או בקיצור EzFind, עוצב בהתאם לקווי המיתוג של הטכניון ובוצעו בו התאמות לצורכי הטכניון.[11] EDS נכנס לשימוש בשנת 2015. עם ההסבה למערכת "עלמא" בדצמבר 2017 החליף כלי הגילוי EDS את כלי הגילוי VuFind.
- המוצר EasyLink (או בקיצור EzLink) פותח על מנת לרכז מידע לגבי אפשרויות הגישה למקורות מידע אלקטרוניים שהספרייה מנויה עליהם, כמו הגישה לטקסט המלא של מאמרים מדעיים. המוצר מבוסס על תוכנת SFX של חברת אקס ליבריס. המוצר פועל מתוך קטלוג הספרייה, מאגרי המידע עליהם הספרייה מנויה, כלים לניהול ציטוטים ואף מגוגל סקולר.
- המוצר EasyLibrary (או בקיצור EzLibrary) פותח על מנת לאפשר גישה למקורות המידע האלקטרוניים של הספרייה מחוץ לקמפוס באמצעות הזדהות במערכות הספרייה. המוצר מבוסס על התוכנה EZproxy של חברת OCLC. המוצר הושק בשנת 2012 ובשנת 2015 נעשו בו התאמות לצורך גישה דרך פורטל הספריות.[12]
שירותים ופיתוחים נוספים:
- ממשק גישה לשירותי הספרייה דרך יישומון הטכניון.
- מערכת BookMe להזמנת חדרי לימוד בספריות הטכניון ובאזורי למידה אחרים בקמפוס.
- פרויקט דיגיטציה של פרסומי הטכניון - בשנת 2014 נסרקו תזות הדוקטור שהופקדו בעבר בדפוס בלבד.
- מערכת 2count - מערכת לספירה אוטומטית של מבקרים.
- תוכנת LIBstick (אנ') - תוכנה להפקת מדבקות וברקודים לספרים.[13]
תחום שירותי קהל
תחום זה אחראי על כל השירותים הניתנים לקהל המשתמשים בספריות הטכניון.
- מחלקת השאלה – נותנת שירותי השאלת ספרים ומשאבים אחרים כמו מחשבים ניידים, אוזניות, מטעני טלפון נייד, ומחשבונים לשימוש יומי בספריות.[8] המחלקה אחראית על עדכניות רשימות המשתמשים. שירות חדש שהושק בשנת 2016 מאפשר החזרת פריטים שנשאלו מספרייה אחת בספרייה אחרת בטכניון.
- מחלקת השאלה בין-ספרייתית – המחלקה מספקת משאבי מידע לקהל המשתמשים בטכניון ממקורות שאינם נגישים בטכניון, ומספקת משאבי מידע הקיימים בטכניון למקורות חיצוניים כמו מוסדות להשכלה גבוהה, בתי חולים וחברות תעשייה, בישראל ובעולם. קיים שיתוף פעולה עם ספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה לאספקת משאבי מידע ללא עלות. השירות מתאפשר באופן מקוון דרך פורטל הספריות.
- מחלקת מידע והדרכה – אחראית על הדרכות לקהל המשתמשים בטכניון וניהול מידע. פעילות המחלקה כוללת:
- העברת הדרכות קבוצתיות ופרטניות על מאגרי המידע, כלי הגילוי וכלים לניהול המידע לקהלים שונים בטכניון - סטודנטים, אנשי סגל, עובדי מעבדה ומידענים.
- הכרת מאגרי מידע וכלים לניהול מידע (כמו כלי ציטוט, כלים להערכת מידע וכלים לניהול ביבליוגרפיה) לצורכי רכישה והטמעה.
- עדכון התכנים בפורטל הספריות ובערוצי הרשתות החברתיות של הספרייה.
- ייזום ימי עיון וסמינרים מקצועיים.
- שיתופי פעולה עם תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב בכל הקשור להטמעת מערכות מידע חדשות, עם מחלקת רכש ספרות מדעית בפיתוח אוספים ועם יחידות אחרות בטכניון.
- פרויקטים שונים, כמו הוספת קודי QR על כריכות ספרי הלימוד המודפסים לשם הכוונה לגרסה האלקטרונית של הספרים.[8]
תחום ניהול אוספים ותהליכים
תחום זה אחראי על פיתוח האוספים והנגשת המידע עבור קהלי הטכניון.
- מחלקת רכש ספרות מדעית – רוכשת מאגרי מידע מקוונים, כתבי עת וספרים מודפסים ואלקטרוניים. חלק גדול מהרכישות מתבצע באמצעות "המרכז לשירותי מידע דיגיטליים" (מלמ"ד) במרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א). המחלקה רוכשת ארכיבים של כתבי עת לצמיתות ואוספים של ספרים אלקטרוניים לצמיתות או כמנוי שנתי לצורך בחירת הספרים שזכו לביקוש משמעותי בתום תקופת המנוי.
- מחלקת קיטלוג ומיון – מתבצע קיטלוג ומיון של כל הספרות המתקבלת מרכישות ומתרומות ושל התזות ושאר הפרסומים הנכתבים בטכניון. החל מיולי 2014 הקיטלוג נעשה לפי כללי תיאור משאב וגישה (RDA) בהתאם למעבר מכללי הקיטלוג האנגלו-אמריקאים (AACR2) לכללים אלה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. במהלך השנים נעשה מיון נושאי לפי שיטת UDC כאשר בתחילת שנת 2017 הצטמצם השימוש בשיטה זו עם תחילת המפתוח לפי מונחי ספריית הקונגרס (LCSH - כותרות נושאים של ספריית הקונגרס). בספריית הפקולטה לרפואה מתווסף גם מיון נושאי לפי שיטת המיון MeSH, המותאם לתחומי מדעי החיים. בספריית הפקולטה למתמטיקה נעשה מיון לפי שיטת המיון במתמטיקה - Mathematics Subject Classification. בשנת 2017 הספרייה המרכזית התחברה למאגר הזהויות הלאומי המנוהל על ידי הספרייה הלאומית ובשנת 2018 היא החלה לתרום למאגר.
תחומי אחריות נוספים:
- הערכת אוספים – פרויקט מתמשך שמטרתו בחינת אוספי הספריות, איתור פריטים יקרי ערך וגניזתם, ואיתור פריטים לדילול, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בנוהלי עבודה. במסגרת הסבת הספריות למרכזי מידע ולמידה אוספים רבים מועברים לשימור בארכיון האוספים בספרייה המרכזית וכך שטחים בספריות מתפנים לטובת אזורי למידה חדשים. אוספים בשימוש גבוה נשארים בספריות. באחריות הספרייה המרכזית לקבוע את הנהלים ולהדריך את הספריות. באחריות כל הספריות לבצע את הערכת האוספים.[14]
- הפקדת תזות - תזות אשר נכתבו בטכניון מופקדות בספריות המחקר ומועברות לספרייה המרכזית לצורכי שימור והנגשה. משנת 2016 מופקדות תזות אלקטרוניות בלבד, ללא עותקים מודפסים. הספרייה המרכזית אחראית על הנוהל ועל טופסי ההפקדה.
- הנגשת מידע – המידע הביבליוגרפי, מיקום הפריטים בספריות השונות והגישה לחומרים אלקטרוניים שנמצאים ברשות הספרייה. הספרייה בוחנת את דרכי הנגשת המידע באמצעות כְּלֵי הגילוי שברשותה על מנת לשפרן.
תחום אדמיניסטרציה ולוגיסטיקה
תחום זה אחראי על כח האדם, תקציבים, לוגיסטיקה ובניין הספרייה המרכזית.
- מחלקת תקציבים – ניהול תקציב הרכש לכל ספריות הטכניון, בתאום עם מחלקת רכש הספרות, וניהול התקציב האופרטיבי של הספרייה המרכזית.
- כח אדם – פיתוח מקצועי של עובדים, גיוס וניוד עובדים, ניהול פורומים ואירועים מקצועיים וגיבושי עובדים.
- בניין הספרייה המרכזית – תחזוקת המבנה וכל הציוד והרכוש שבו. טיפול בכל אזורי הספרייה, כולל הארכיון ההיסטורי, ארכיון האוספים, האולמות והגלריה.
- פרויקטים – ריכוז, ליווי והובלה של פרויקטים ותהליכים מיוחדים המתבצעים בספרייה המרכזית, כולל ארגון אירועים, כנסים וימי עיון, קליטות אוספים, בנייה וניתוח סקרי דעת קהל.
- ארכיון האוספים – מתחם המשמש לשימור ארוך טווח של אוספים שאינם בשימוש גבוה. התחום אחראי על הפן הלוגיסטי בקליטת אוספים מספריות הפקולטות ועל העברת אוספים שהוצאו מהאוסף למכירה ולמחזור. הארכיון עתיד לעבור סידור מחדש ויתווספו בו קומפקטוסים ניידים כדי להגדיל את מקום האחסון.
- הארכיון ההיסטורי ע"ש יהושע נסיהו – הארכיון ההיסטורי של הטכניון הממוקם בספרייה המרכזית הוקם על ידי מנהל הכספים וגזבר הטכניון יהושע נסיהו בשנת 1968. משנת 1979 קרוי הארכיון על שמו.[1] כיום מתבצע תיעוד ודיגיטציה של החומרים בארכיון בפרויקט רשת ארכיוני ישראל (פרויקט רא"י),[15] פרויקט ממשלתי למחשוב ארכיוני ישראל המנוהל על ידי הספרייה הלאומית. הארכיון ההיסטורי כולל:
- מסמכים, מכתבים, פרוטוקולים וצילומי מאמרים מעיתונים הקשורים להקמת אוניברסיטה טכנולוגית יהודית.
- חלק מעיזבונו של האדריכל אלכסנדר ברוולד אשר בין היתר תכנן את בניין הטכניון ההיסטורי וממקימי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
- אוסף תמונות וצילומים היסטוריים.
- אוסף תוכניות להגנת היישוב בארץ ישראל של האדריכל פרופסור יוחנן רטנר.
- אוסף מפות של המהנדס, האדריכל והגאולוג גוטליב שומאכר. האוסף כולל מפות של חיפה, ארץ ישראל, ארצות שכנות לישראל ושל אתרים ארכאולוגיים בישראל.
קישורים חיצוניים
- פורטל ספריות הטכניון
סרטונים בערוץ של ספריות הטכניון, באתר יוטיוב- הדף של ספריות הטכניון בפייסבוק
- ספריות הטכניון: היסטוריה והתפתחות, בפורטל ספריות הטכניון
- אודות הספרייה המרכזית ע"ש אלישר, בפורטל ספריות הטכניון
- הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו, בפורטל ספריות הטכניון
- נוהל הערכת אוספים וטיפול בהם בספריות הטכניון באתר "ארגון ושיטות", לשכת מנכ"ל הטכניון
- גרינברג, קרן אור, "ספריות או לא להיות", פקטור – מגזין הסטודנטים בטכניון, 11 ביוני 2014
- כהן, שימי, "ספרייה – הרבה יותר ממה שחשבתם...", פקטור – מגזין הסטודנטים בטכניון, 10 בינואר 2016
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "ספרית הטכניון כמערכת", בארכיון ההיסטורי של הטכניון, 1990
- ^ ספריות הטכניון: היסטוריה והתפתחות, בפורטל ספריות הטכניון
- ^ "ספריות הטכניון", בית הטכניון: בטאון פנימי של הטכניון, אברהם שוחט (עורך), חיפה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 1969
- ^ Alpert Carl, Technion: the story of Israel's Institute of Technology, Volume 2, New York, American Technion Society, 2001, p.222
- ^ ארכיטקטורה: כתב עת לארכיטקטורה, בנין ערים, הנדסה, עצוב פנים ואמנות בבנין, חוברת 2, תל אביב, אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, 1966
- ^ פיינשטיין, רועי, לצעוד במחשבה קדימה, באתר קמפוס ירוק בטכניון
- ^ גרינברג, קרן אור, "ספריות או לא להיות", 11 ביוני 2014, פקטור – מגזין הסטודנטים בטכניון
- ^ 8.0 8.1 8.2 כהן, שימי, "ספרייה – הרבה יותר ממה שחשבתם...", 10 בינואר 2016, פקטור – מגזין הסטודנטים בטכניון
- ^ אודות הספרייה המרכזית ע"ש אלישר, בפורטל ספריות הטכניון
- ^ "ספר מותג – מדריך הנחיות וסטנדרטים גרפיים לשימוש במותג הטכניון", הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, יחידת שיווק הטכניון, 2014
- ^ פריבור, גילה, ואהרוני, נועה. "מערכות כלי גילוי בספריות בישראל – שימוש ושביעות רצון", מידעת – כתב העת של קהילת המידע, גיליון 12, נובמבר 2015
- ^ גישה מחוץ לקמפוס (מחוץ לרשת הטכניון), בפורטל ספריות הטכניון
- ^ The Future of Library Label Printing, בפורטל ספריות הטכניון
- ^ נוהל הערכת אוספים וטיפול בהם בספריות הטכניון באתר "ארגון ושיטות", לשכת מנכ"ל הטכניון
- ^ פרויקט רשת ארכיוני ישראל, באתר הספרייה הלאומית
28396782הספרייה המרכזית ע"ש אלישר