יהושע סובול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהושע סובול
יהושע סובול
יהושע סובול
לידה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי תל מונד, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1965
עיסוק מחזאי, במאי וסופר
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים

יהושע סוֹבּוֹל (נולד ב-24 באוגוסט 1939) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, תסריטאי, סופר, עיתונאי ופזמונאי ישראלי.

ביוגרפיה

סובול גדל בתל מונד. למד בתיכון חדש בתל אביב. באמצע שנות ה-60 כתב סיפורים שהתפרסמו בכתב העת "קשת". שלח מחזות לתיאטרוני ישראל, אך לא זכה לכל תגובה מצדם. למד ספרות והיסטוריה בסמינר אורנים ופילוסופיה בסורבון בפריז. כשלמד בפריז שמע על עלילת דם שהתפתחה נגד סוחרים יהודים בעיר. הוא כתב על הנושא וכתוצאה מכך החל להיות כתב "על המשמר" בפריז. כשחזר לארץ כעבור שנה החל לעשות כתבות שטח לאותו עיתון. כתבותיו על שכונות מצוקה בשנות ה-70, שימשו מאוחר יותר כחומר רקע לכתיבת המחזה "קריזה"[1].

מחזהו הראשון היה "הימים הבאים" (1971) בתיאטרון חיפה. לאחר מכן עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי של התיאטרון. בשנת 1984 נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ובעקבות זאת פרש מכתיבה עיתונאית והחל בפרסום מאמרים פובליציסטיים. מחזהו "גטו" מ-1983 זכה להצלחה בינלאומית. המחזה תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות, כולל הפקות של התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון[2], בברודוויי בניו יורק[3], בבריסל ובפריז[4][5], וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים[6].

ב-1988 לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים", התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי של תיאטרון חיפה והחל להתמקד יותר בכתיבת מחזות ובבימוי[7].

חיים אישיים

הוא נשוי למעצבת הבמה עדנה סובול. בנו הוא הזמר יהלי סובול, ובתו נטע סובול הייתה שחקנית וכיום מרצה לפילוסופיה. מתגורר בתל אביב.

פעילות פוליטית ודעותיו

סובול כתב מאמרים פובליציסטים רבים בעיתונות, בעיקר בנושאים חברתיים וכנגד השליטה הישראלית בשטחים.

בשנת 2005 יצא לאור ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 יצא ספרו "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו ניתח סובול את המצב החברתי הקשה בישראל דרך סיפורם של אנשי מעמד הפועלים בימינו ודרך סיפורו של עמיר פרץ, בו הביע תמיכה. הספר יצא לאחר מסע במפעלים ובערי הפריפריה ובו מותווה עמיר פרץ כתקווה הגדולה של השמאל הישראלי. בשנת 2008 הצטרף להנהגה הרעיונית של מפלגת אור[8]. בעשור הראשון של המאה ה-21 נמנה עם העותרים לשינוי הלאום שלהם מ"יהודי" ל"ישראלי", עתירה שנדחתה בבית המשפט העליון בפסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים. בשנת 2010 נמנה עם החותמים על עצומת השחקנים ויוצרי התיאטרון שטענו כי יסרבו להופיע בעיר אריאל "כמו גם בכל התנחלות אחרת". ביוני 2018 אמר שאם היה ילד פלסטיני ברצועת עזה גם הוא היה משלח עפיפוני תבערה על ישראל.[9]

סובול הוצב במקומות סמליים ברשימת מפלגת מרצ לכנסת, בבחירות לכנסת ה-19 במקום 107, ובבחירות לכנסת ה-20 במקום ה-111. הוא חבר במועצה הציבורית של יש דין.

פרסים והוקרה

סובול זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים בטקס שהתקיים במאי 2010[10].

במרץ 2022 זכה באות יקיר העיר תל אביב-יפו.

ב-13 ביוני 2023 קיבל סובול תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים[11].

הערות שוליים


הקודם:
2008 - יעקב בודו
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2009 - יהושע סובול
הבא:
2010 - עודד תאומי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39521608יהושע סובול