אנסחדה
 | |
| מחוז |
 אוברייסל |
|---|---|
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 1,096 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 52°13′12″N 6°53′47″E / 52.22000°N 6.89639°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.enschede.nl | |
אֶנְסְחֶדֶה (בהולנדית: Enschede) היא עיר ומחוז בהולנד, על גבול גרמניה, באזור טוונטה שהוא החלק הדרום-מזרחי של מחוז אווראייסל.
אנסחדה היא העיר הגדולה ביותר במזרח ומונה כ- 131,500 תושבים, נכון ל-2008. המחוז מונה כ- 158,000 תושבים, נכון ל-2011
השם אנסחדה מקורו במילה הסקסונית העתיקה scheed שפרושה גבול, מאחר שהיישוב גובל בשטחי ביצות נרחבים. גם היום שם זה מתאים לאור העובדה שהעיר גובלת בגרמניה.
היסטוריה
במקום בו נמצאת היום העיר אנסחדה, יש עדויות לכך שהייתה התיישבות עוד מימי הביניים.
בשנת 1325 הוכרזה אנסחדה רשמית כעיר על ידי הבישוף של אוטרכט (Utrecht) דבר שהקנה לה את הזכות לבנות חומה להגנתה. מאחר שחומות אבן היו יקרות מידי נבנו במקום חפירים תעלות וגדרות הגנה. העיר עצמה הייתה בנויה ברובה מבתי עץ ונשרפה מספר רב של פעמים עד שלתושבים הודבק הכינוי של פירומנים. השרפה האחרונה ארעה ב-1862 והרסה את כל מרכז העיר.
בתחילת המאה ה-20 החלה אנסחדה לגדול ולהתפתח בעקבות הקמת מפעלי טקסטיל במקום ועד מהרה הפכה למרכז תעשיית טקסטיל חשוב. בעיקר התפרסמה בבד ה Bombazijn, בד כבד ועמיד ביותר עשוי מתערובת של כותנה ופשתן. במקום הוקמה מכללה ללימודי מקצועות הטקסטיל ורוב תושבי המקום עבדו במפעלי הטקסטיל. בשנים אלה הוקמו במקום מערכת פסי רכבת ענפה, נמל מסחרי גדול על תעלות המים הזורמות ליד העיר וכן שדה תעופה מסחרי.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 עברה רוב תעשיית הטקסטיל למזרח הרחוק ומפעלי הטקסטיל בעיר נסגרו בזה אחר זה, אוכלוסיית המקום נותרה ללא פרנסה והעיר פשטה את הרגל.
בסיוע הממשלה ההולנדית נבנה מחדש כל מרכז העיר והפך לאזור קניות ענק (הגדול ביותר במזרח הולנד) ללא תנועות מכוניות ברחובות ("רחובות הולנדיים") וכך הפכה אנסחדה למרכז מסחר תוסס לתושבי מזרח הולנד ומערב גרמניה.
בראשית המאה ה-21, נהנתה העיר משגשוג כלכלי הודות למרכז המסחרי הגדול ומוסדות החינוך המעולים שבה אליהם מגיעים סטודנטים מכל העולם. העיר מהווה מרכז תרבות בו נערכים אירועים שונים ומגוונים כולל פסטיבלים.
ב-13 במאי 2000 פרצה אש במחסן זיקוקים ששכן בלב שכונת מגורים של אנסחדה. מאגרי הזיקוקים שבתחומו התפוצצו וגרמו לנזק עצום: 23 הרוגים, כ-1000 פצועים וכל רובע המגורים רומבייק (Roombeek) נמחה כליל. כיום, מסתיימות פעולות השיקום והבינוי של המקום.
לעיר שפה משלה "טוונס" (Twens) ועד היום תושבי המקום הוותיקים דוברים בה.
מוסדות חינוך ותרבות
באנסחדה יש כ-15,500 סטודנטים הודות למוסדות חינוך מעולים בעלי שם עולמי:
Universiteit Twente
אוניברסיטה למקצועות טכנולוגיים המהווה אחת משלוש אוניברסיטאות טכנולוגיות בהולנד, במוסד ניתן ללמוד לתואר ראשון ושני בהנדסה, הנדסת חשמל, הנדסה כימית, תקשורת, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, ביוטכנולוגיה. במקום לומדים סטודנטים מכל העולם בתוכניות חילופי סטודנטים.
- ITC
(International Instituet for Sience and Earth Observation) המכון ללימודי גאוגרפיה וקרטוגראפיה המאפשר לימודים לתואר ראשון ושני של מקצועות אלה לסטודנטים מארצות מתפתחות.
- Polytechnical school
קמפוס של אוניברסיטת Saxion בה לומדים את מקצועות ההנדסה, כלכלה וסיעוד.
- AKI
האקדמיה לאומנות ועיצוב בה ניתן ללמוד עיצוב גרפי, צילום, קולנוע, אנימציה, פיסול ועיצוב אופנה.
באנסחדה היו מוזיאון עירוני לאומנות ומוזיאון טקסטיל, בדצמבר 2007 יפתח מוזיאון חדש שישלב את שני המוזאונים האלה. המוזאון החדש הוקם על חורבות מפעלי הטקסטיל שהיו קיימים במקום.
היהודים באנסחדה
ב- 1667 מופיע הרישום הראשון של יהודי באנסחאדה[1], וולף לוי [Wolf Levi] שהיה כנראה בעל בית עבוט. ב- 1701 מוזכרת היהודיה תנחמה [Tangema] כעדה במשפט. ב-1712 חיות שתי משפחות יהודיות בעיר, אחת מהן היא משפחתו של איזק היהודי [Izak de Jood ]. בשנת 1834 נחנך בית הכנסת הראשון בעיר, שבניתו מומנה בחלקה על ידי תושבי העיר הלא יהודים. בשרפה הגדולה ב-1862 נשרף בית כנסת זה. באותה שנה הוקם בית כנסת חדש ששירת את הקהילה תחילת המאה ה-20.
בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20 גדלה הקהילה היהודית באנסחדה הודות לזרם פליטים ממזרח אירופה. בית הכנסת הישן היה קטן מלהכיל את הקהילה ובשנת 1928 נחנך בית כנסת מפואר עם כיפות נחושת, רצפת שיש ואולם שמחות גדול המשרת את הקהילה היהודית עד עצם היום הזה. ב-1998 הוכרז בית הכנסת כאתר לאומי וזכה לשיפוץ נרחב. באפריל 2002 נפתח בית הכנסת מחדש בטקס ממלכתי חגיגי והיום הוא משמש את יהודים האורתודוקסים של אנסחדה והסביבה, כ 100 איש ובמקום מונה גם רב ומתקיימות פעילויות חברתיות שונות. כיום נערכים סיורים מודרכים (בתאום מראש) בבית הכנסת הנחשב לבית הכנסת היפה ביותר בהולנד. בחנות של "ויצו" הנמצאת בבית הכנסת מוכרות מתנדבות מוצרים מישראל וכן מצות "הולנדיה" כשרות, המיוצרות משנת 1933 בבית החרושת הנמצא כ 500 מטר מבית הכנסת.
בתחילת המאה ה-20 החל בעיר שגשוג הכלכלי הודות לתעשיית הטקסטיל, ב- 1924 היו 16 מפעלי ביגוד, מתוך 19 המפעלים המקומיים בידי יהודים[1], נוסף על כך היו 5 מפעלי אריגה, ו10 מפעלי טקסטיל שהיו בידי משפחות יהודיות. . בפעילות הזאת נטלו חלק מספר משפחות יהודיות (Menko, Menco, Frankenhuis, van Dam) משפחות אלו מימנו חלק ניכר מפעילות מוסדות הקהילה ודאגו לצרכיהם של הפליטים היהודים הרבים שנהרו לעיר ערב מחה"ע ה II.
בין שתי מלחמות העולם, התפתחה באנסחדה וסביבתה, פעילות ציונית תנועת הנוער 'חובבי ציון' [שהייתה חלק מהפדרציה של תנועות הנוער הציוניות בהולנד], מנתה ב-1940 46 חברים.
במלחמת העולם השנייה קמה באנסחדה תנועת התנגדות גדולה ויעילה לכיבוש הגרמני. הכומר לאנדארט אוברדאוין (Leendert Overduin) הקים באנסחדה וסביבתה ארגון מחתרת גדול ויעיל שנתמך על ידי רוב התושבים, הכנסייה הפרוטסטנטית, ראש העיר והמשטרה. הודות למחתרת זו הצליחו כמחצית מיהודי אנסחדה למצוא מקום מחבוא ונצלו הודות לכך (בשאר הולנד ניצלו רק 20% מהיהודים). בערך 800 יהודים מהעיר נשלחו למחנות ורק מעטים מהם ניצלו. 550 הוחבאו וניצלו[1].
תושבי אנסחדה אף הקימו עבור מאות פליטים צעירים יהודים תוכנית בשם ההכשרה לקראת עלייתם לארץ ישראל וסייעו להחביא אותם בזמן השואה.
כיום רשומים בקהילה האורתודוקסית של אנסחדה 75 יהודים ובקהילה הליברלית כ 50. כן נמצאים באנסחדה וסביבותיה עוד כמה מאות יהודים שמעדיפים לא להיות רשומים במרשמי הקהילה (לקח מהשואה). עקב מיעוט החברים הוחלט על שיתוף פעולה בין הקהילות של אנסחדה, אלמלו(Almelo)האקסברכן(Haaksbergen) ובורנה(Borne). סה"כ כ 250 חברים. עם זאת אין מניין משך השבוע אך בראש השנה ויום כיפור עדיין משתמשים באולם בית הכנסת המרכזי, באנסחדה, שיכול להכיל כ 600 מתפללים.
מקורות
- אנציקלופדית בריטניקה
- enschede.nl
- jhm.nl
- C.Hilbrink(1989). "De Illegalen".SUD S'chravenhagen
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנסחדה |
אתר האינטרנט הרשמי של אנסחדה- מידע למטייל באנסחדה (באנגלית)
- שמות 633 קורבנות השואה מאנסחדה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Jozeph Michman, Hartog Beem, Dan Michman, Victor Brilleman (ע), תרגום: Ruben Verhasselt, Enschede ,Overijssel, PINKAS Geschiedenis van de Joodse Gemeemschap in Nederland, 1999, Amsterdam: Contact, 1999, פנקס הקהילות, עמ' 347, מסת"ב 9025495133. (בהולנדית)