ארגוני חסד בישראל

קופות צדקה של חסדי נעמי וקופת העיר בני ברק

ארגוני חסד הוא שם כולל לארגונים שפועלים למען מתן עזרה באופן וולונטרי, ממניעים א-פוליטיים, סוציולוגיים או מגדריים, לרוב מתוך אידאולוגיה של צדקה וגמילות חסדים. בישראל פועלים ארגונים התנדבותיים רבים הפועלים למען מטרות צדקה מגוונות: מתן אוכל לרעבים, איסוף צעצועים לילדים עניים, חלוקה של בגדים לנזקקים ועוד. חלק ניכר מהארגונים אינו נתמך על ידי הממשלה.

באופן מסורתי, בתחום הרווחה פועלים ארגונים דתיים רבים ואלה מתרכזים בסיוע כספי וחומרי, המשך לתרבות הצדקה שאפיינה את החברה היהודית גם בגולה. בדרך כלל תורמים הארגונים הדתיים כספים או מוצרים לבני אדם, בעוד שארגונים לא דתיים בתחום הרווחה נטו להקים ארגוני פילנתרופיה, שנתנו כספים לקידום מטרות כמו חינוך ובריאות.

במגזר הערבי בולט חסרונן של עמותות המטפלות במצוקה חומרית בשנים האחרונות, על אף המצוקה הכלכלית הקשה במגזר זה. פרופ' בנימין גדרון, מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, משער שייתכן שארגונים איסלאמיים שאינם רשומים כעמותות ממלאים חלק מהחסר.

תחומי פעילות ונתונים

העמותות בתחום שירותי רווחה מחולקות לשישה תתי תחום: שירותי רווחה לאוכלוסיות שונות: עמותות המעניקות תמיכה וסיוע בשלבים שונים של מעגל החיים, החל מסיוע לילדים (כולל סיוע לילדים עם לקויות למידה, אימוץ ואמנה) המשך בטיפול בנוער בסיכון, וכלה בסיוע לקשישים. סיוע לאנשים עם מוגבלויות. תמיכה בחיילים ובשוטרים. סיוע והקלה במצבי חירום. סיוע לנזקקים, עמותות המסייעות לאנשים מעוטי יכולת כלכלית על ידי מתן ביגוד, מזון, ריהוט, הלוואות ללא ריבית, תלושי קניה וכו׳. לרבות בתי תמחוי ומרכזי חלוקת בגדים.

נכון לשנת 2018, בישראל ישנן כ-15 אלף עמותות פעילות, כ-11 אחוז מהן עוסקות ברווחה ובריאות. תחום שירותי רווחה הוא תחום ריכוזי, כך ש-94% מהפעילות הכלכלית שלו מרוכזת ברבע מהעמותות. התחום כולל עמותות שונות מאוד בגודלן ובאופי הפעילות שלהן: תתי התחום שירותי רווחה לאוכלוסיות שונות וסיוע לאנשים עם מוגבלויות כוללים יחד כ-300 עמותות שרובן גדולות למדי, הן עתירות עבודה ונסמכות במידה רבה על הכנסות מהמדינה, וכן על מכירות לגורמים פרטיים; לעומת זאת, תת תחום סיוע לנזקקים כולל יותר מ-800 עמותות קטנות, והוא תת תחום עתיר מתנדבים, נסמך בעיקר על תרומות מישראל ומחו״ל וכמעט שאין בו הכנסות מהמדינה.

1794 עמותות פעלו בתחום שירותי רווחה בשנת 2018, והכנסותיהן בשנה זו הסתכמו ב-9.9 מיליארד שקלים חדשים, מתוכם גוייסו בתרומות 3.5 מיליארד ש"ח. שליש מעמותות שירותי רווחה (588 עמותות) פועלות בפריסה ארצית; 412 פועלות באזור ירושלים, 313 באזור המרכז ועוד 206 באזור תל אביב. בכל אחד מהאזורים האחרים: הצפון, הדרום, יהודה ושומרון וחיפה, פועלות פחות מ-162 עמותות.

בקרב הארגונים החרדיים יש שיעור נמוך של ארגונים שמתמקדים במתן שירותים לקשישים ושיעור גבוה יותר של ארגונים שמתמקדים באברכים, בילדים ובנוער ומשפחות. נראה כי חלקם של הארגונים המתמקדים באנשים עם מוגבלויות הוא קטן בקרב הארגונים החרדיים והארגונים הערביים בהשוואה לחלקם של ארגונים אלו בקרב הארגונים האחרים. שיעור ארגוני הרווחהנהחרדיים (23 אחוזים) גבוה מגודלה של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית (12 אחוזים). חמישית מהארגונים החרדיים מספקים שירותים לאוכלוסיית האברכים, כלומר מספקים מענה הממוקד באוכלוסייה החרדית. במחקר נמצא כי באוכלוסיות החרדית והערבית רק מיעוט מארגוני החברה האזרחית מתמקדים באנשים עם מוגבלות, בהשוואה לארגוני החברה האזרחית הפועלים באוכלוסייה היהודית (ללא חרדים).

רק 7 אחוזים מכלל ארגוני הרווחה הרשומים הם ערביים, שיעור נמוך במיוחד ביחס לחלקה של קבוצה זו בחברה הישראלית (21 אחוזים). ממצא זה עשוי להעיד על ההישענות של האוכלוסייה הערבית בישראל על מענים אחרים בתחום הרווחה, ובהם המשפחה המורחבת, ארגוני דת והתארגנויות קהילתיות שאינן מאוגדות בצורה רשמית.

אירגונים בולטים

בשנת 2018, ארגון "לתת״ קיבל את סך התרומות מישראל הגבוה ביותר (94 מיליון ₪); ו״יד אליעזר״ ו״הקרן לידידות״ קיבלו את סכומי התרומות מחו״ל הגבוהים ביותר (168 מיליון ₪ ו 153- מיליון ₪ בהתאמה). עמותות אלה העסיקו 73 אלף עובדים בשכר, וגם 197 אלף מתנדבים.

נכון לשנת 2018, שיעור גדול מאוד מן המתנדבים פעילים בשני ארגונים אשר בולטים במיוחד בהיקף כוח האדם בהם: "חסדי נעמי", שבו כ-200 מועסקים וכ-58 אלף מתנדבים, ואוכלוסיית היעד שלו היא "משפחות"; "ויצו", שבו כ-5,000 מועסקים וכ-40 אלף מתנדבים, ואוכלוסיית היעד שלו היא "מבוגרים בגילאי העבודה". כשלא מביאים בחשבון את שתי העמותות הללו, שיעור המתנדבים בקרב עמותות המתמקדות במשפחות הוא 12 אחוזים, ובקרב עמותות המתמקדות במבוגרים בגילי העבודה – אחוז אחד בלבד. אשר למועסקים, נראה כי המספר הגבוה ביותר נרשם בתחום הטיפול בקשישים: כ-33 אחוזים מכלל המועסקים בארגוני החברה האזרחית בתחום הרווחה מועסקים בארגונים המתמקדים בטיפול בקשישים.

ארגוני חסד בולטים

להלן רשימת ארגוני חסד שמחזור הפעילות השנתית שלהם בשנת 2021 עלה על 10 מיליון ש"ח.

שם הארגון	פעילות מרכזית	מייסד	מחזור הפעילות השנתית (במיליונים)	הוצאות משרד וגיוס כספים	ממוצע חמש משכורות גבוהות	משכורת גבוהה (ברוטו לשנה)
חסדי נעמי	סיוע שוטף	יוסף כהן	80	11%	c98,837	107,244 (מנכ"ל)
יד שרה	שירות רפואי	אורי לופוליאנסקי	137	10%	g224,776	309,977 (מנהלת אגף מחשב ומידע)
מאיר פנים	בתי תמחוי	דודי זילברשלג	16	8%	d142,588	181,285 (גזבר)
זיכרון מנחם	עזרה לחולי סרטן ובני משפחותיהם	חיים ומירי ארנטל	17	10%	e115,860	139,208 (מנהל תפעול)
גמ"ח לבית בישראל (הגמ"ח המרכזי)	עזרה להורים בהלוואות לחתונת ילדיהם	הרב גבריאל יוסף לוי	26	3%	15,285	210,496 (מנכ"ל)
ועד הרבנים לענייני צדקה	סיוע כספי	הרב עזריאל אוירבך	114	14%	a 49,200	59,632 (מנהל חשבונות)
יד אליעזר	סיוע שוטף	יעקב ויזל	251	5%	f172,867	203,771 (אחראי פרויקט חונכים)
עזר מציון	סיוע רפואי	חנניה צ'ולק	566	8%	i373,574	444,881 (רופא)
קופת העיר בני ברק	סיוע כספי	אברהם מנחם שפרינצלס	228	14%	b66,605	101,996 (איש תחזוקה)

ראו גם

• עמותה

לקריאה נוספת

• גדרון, בנימין, מיכל בר וחגי כץ (2003) המגזר השלישי בישראל: בין חברה אזרחית למדינת רווחה, הקיבוץ המאוחד.
• ישי, יעל (2003), בין גיוס לפיוס: החברה האזרחית בישראל, הוצאת כרמל

קישורים חיצוניים

• לאן באמת הולכים כספי התרומות? כתבה בהארץ
• במצב כל כך גרוע, גם החילונים מקימים ארגוני צדקה כתבה בהארץ
• ריכז: הגולש אונפייר, ארגוני עזרה ברשת, באתר ynet, 30 באפריל 2003
• טלי חרותי-סובר, מתקני עולם (בעזרת השם), באתר ynet, 3 בינואר 2007
• בתי תמחוי: "הממשלה הפכה את החרפה לשיטה" כתבה ב-ynet
• כתבי "ידיעות תקשורת", פסח של נזקקים: "החג הכי קשה מזה 25 שנה", באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 1 באפריל 2009
• אתר מידות דירוג אפקטיביות בעמותות
• עמותות בתחום הרווחה בישראל: תמונת מצב מרכז טאוב, יולי 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23238607ארגוני חסד בישראל