שמלת כלה
שמלת כלה היא שמלה הנלבשת על ידי הכלה ביום חתונתה. שמלת הכלה היא לבוש המשתנה על פי התרבות והמסורת, ולה משמעויות סמליות ותרבותיות. פרט לשמלת הכלה, בתרבויות מסוימות לבוש הכלה כולל פריטים נוספים כגון הינומה, ביריות, כפפות, נעליים ותכשיטים. עלות שמלת הכלה, החומרים ממנה היא עשויה וגזרתה מהווים סמל סטטוס בתרבויות בהן שמלת כלה נלבשת, ועשויים להצביע על מעמד משפחת הכלה, משפחת החתן, או יוקרת הטקס.
ביהדות
שמלת הכלה בטקס הנישואין היהודי פתוחה לפרשנות, ומשתנה משמעותית בין עדה לעדה. בעדת יהודי תימן למשל שמלת הכלה כוללת עטרה ותכשיטים כחלק בלתי נפרד, ובעדות אחרות כללי הצניעות מכתיבים את אורך המכפלת והשרוול. אף על פי ששמלת הכלה נתונה לפרשנות רחבה, בקרב עדות אשכנז מקובל להלביש הכלה בהינומה, המהווה חלק עיקרי בטקס ומוסרת בחופה. אין מסורת לצבעי השמלה או הבד ממנה היא עשויה.
בתרבות המערב
נישואין בתרבות המערב ייצגו מיזוג או ברית בין משפחות ושבטים, לרוב משפחות פטריאכליות: הכלה לאחר חתונתה הייתה מקבלת את שם משפחת הבעל, ועוברת לגור במחיצת משפחתו. בעת העתיקה ובימי הביניים תהליך השידוך בין בני הזוג היה ארוך ומורכב, ומשפחת הכלה הייתה עשויה לשלם נדוניה על מנת שבתם תינשא למשפחה כבחירתם. שמלת הכלה בתרבות המערב ייצגה אף היא את יוקרתה ואת מעמדה של משפחת הכלה (ולעיתים המשפחה המורחבת, ובחתונות בין ראשי מדינות, את יוקרת המדינה). שמלות הכלה היו עשויות מבדים יקרים, צבועות בגוונים יוקרתיים ולעיתים אף משובצות אבני חן, בהתאם לתקציב הכלה ולמעמד הטקס. אופנת שמלות הכלה השתנתה בהתאם לאופנה המקומית, וציורים רבים תיארו שמלות כלה החל מהאימפריה הרומית ועד העת החדשה.
בתרבות המזרח
כלות בסין, יפן, חלקים מהודו ווייטנאם תלבשנה שמלת כלה בצבע אדום, המייצג תרבותית מזל טוב ויוקרה. עם זאת, הצבע האדום המסורתי בר החלפה. כלות מדרום הודו עשויות לבחור בסארי בצבע זהב או אדום לטקס, ושמלה נוחה יותר למסיבת הנישואים.
הודו
הודו כוללת מספר מאות תרבויות נפרדות, וכלות לובשות מגוון פרטי ביגוד בהתאם לתרבות המשפחות והדת. עם זאת, מספר שמלות כלה נחשבות כסגנון הודי מסורתי וחוצות גבולות. שמלת הכלה הנפוצה ביותר היא הסארי (Saree), יריעת בד רקומה וארוכה, הנעטפת סביב האישה ומהודקת בסיכות, או נאספת באבנט. לאחר עיטוף הסארי, השובל הנותר נקרא פאלו. הסארי לרוב יהיה צבעוני, עטור ורקום, ויכלול חרוזים וגימור מהודר ומבריק. בהתאם לתקציב הכלה, ייתכן וסארי הנישואים יהיה שזור חוטי זהב וכסף.[1]. סגנונות מסורתיים אחרים כוללים את שמלת הגג'רה-צ'ולי (gaghra choli), המורכבת מחצאית ארוכה ועליה חולצה, ואת שמלת שלוואר קמיז (shalwar chameez) המורכבת מטוניקה ארוכה. בכל אחת מהשמלות נהוג לשלב צעיף מסורתי, הקרוי דופטה.
סין
שמלת הכלה בסין (ובאופן מסורתי, גם לבוש החתן) כוללים רקמות ועיטורים מפורטים. על פי המסורת, עיטורים אלו לא יכללו שזירה בגווני אפור, שחור וכחול, שמסמלים עצב או דאגה בחיי הנישואים. הצבע העיקרי של בגדי החתונה יהיה אדום, שמסמל אהבה ושגשוג, והשוליים או חלק מהעיטורים יהיו בגוון לבן[2]. גזרת השמלה יכולה להיות קי-פאו (Qi Pao), שמלה עשויה חלק אחד, בעלת שרוולים קצרים ורכיסת אלכסונית, או שמלת קווה (Kwa), העשויה שני חלקים: אפודה רקומה בעלת שרוול ארוך ורכיסה באמצעה, וחצאית ארוכה. הרקמות והעיטורים על גבי השמלה יכללו לרוב דרקונים ועופות חול. לבוש הכלה המסורתי כולל גם כובע מסוגנן בצבעים עזים.
יפן
טקס הנישואין היפני נערך על פי המסורת "במקדש" שינטו, על ידי כהני הדת. הכלה תלבש קימונו לבן וארוך הקרוי שירו-מוקו (shiro-muku), עם איפור בהיר ושיער עשוי בתסרוקת מוקפדת, ומכוסה במצנפת מסורתית ולבנה.[3] הצבע הלבן מסמל בתרבות היפנית סבלנות, מזג רוח מתון וטוהר מצד הכלה. עם כניסתן של תרבויות ודתות נוספות לתרבות היפנית, מתקיימים טקסים נוצרים, טקסי הינדו ועוד באי, וחלקם משלבים את מסורת השינטו ומסורות זרות.[4]
השפעה כלכלית
תעשיית השמלות
תעשיית החתונות בארצות הברית עלתה בהכנסותיה על 42 מיליארד דולר אמריקאי[5] בשנת 2009. חלק מהכנסות אלו מתגלמות בעלות שמלת הכלה, שבארצות הברית תעלה בממוצע מעט מעל 1,000 דולר, ותהווה כ-6% מעלויות החתונה. תחת הנחה זו שמלות כלה מכניסות כ-למעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה בממוצע בארצות הברית, ומהוות חלק נכבד מהתעשייה.
השפעה תרבותית
בעקבות חשיבות הנישואין בחברות שונות בעולם, סיפורים עלילתיים רבים הגיעו לסיומם בנישואי הגיבורים, או הציגו את טקס הנישואין כחלק חשוב בעלילה. שמלת הכלה הייתה לרוב חלק מתלבושות השחקנים, אך לעיתים העלילה התרכזה בתהליך בחירת השמלה, תפירתה ומדידתה, והשמלה ייצגה סמלית דמויות או אירועים שקרו טרם העלילה, אף הייתה נקודת מפנה בעלילה.
בציור
שמלות כלה היו אלמנט חשוב בציורי דיוקן רבים, במיוחד אלו שחגגו נישואי אצילים ואנשים רבי השפעה. בין הציורים החשובים שתיארו שמלות אלו נמנה נישואי הזוג ארנולפיני, מהציורים החשובים והראשונים בצבעי שמן, המתאר את הכלה בשמלת קפלים ירוקה עשויה קטיפה ומעוטרת פרווה לבנה, על גבי בגד תחתון כחול.
שמלות מפורסמות
שמלת המלכה ויקטוריה
בשנת 1840 נישאה המלכה ויקטוריה לנסיך אלברט בעודה לבושה בשמלת כלה לבנה. בעוד שקיימות עדויות רבות לשמלות כלה בגוונים וגזרות שונות באירופה עד אותה שנה, שמלתה הלבנה של המלכה ויקטוריה, שכללה עיטורים כתומים, תחרה לבנה ושובל באורך 5.5 מטרים[6], השפיעה משמעותית על האופנה האירופית. חתונת המלכה ויקטוריה תועדה במספר ציורים ואלו פורסמו ברבים. אופנת שמלות הכלה במהלך התקופה הוויקטוריאנית החל מאותה שנה הכתיבה שמלות כלה לבנות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שמלת כלה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמלת כלה |
- דפנה לוסטיג, מקבץ שמלות כלה שההיסטוריה לא תשכח, באתר הארץ, 22 באפריל 2011
- בלה גונשורוביץ, בקרוב אצלכן: שמלות הכלה הבלתי נשכחות, באתר "Time Out ישראל", 18 ביוני 2014
שלמה פפירבלט, שוברת חופות: שמלות הכלה ששינו את ההיסטוריה, באתר הארץ, 29 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^ Types of Indian Wedding Gowns
- ^ http://www.expatsky.com/Traditions/traditional-chinese-wedding-dresses.html
- ^ Introduction to a Traditional Japanese Wedding
- ^ Japanese Brides and Japanese Wedding Dress
- ^ Wedding Statistics and Market Research Reports for US Markets
- ^ http://www.fromtimespast.com/wedding.htm
27902298שמלת כלה