שלמה זלמן הנאו
הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) מדקדק עברי בנוסח התפילה, מחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא. כן חיבר ספרים אודות הניקוד העברי.
חייו ודמותו
נולד בעיירה הנאו (Hanau) שבגרמניה לרבי יהודה ליב כ"ץ שפעל כשליח ציבור. במהלך חייו הוא התגורר במספר ערים, ביניהם: פרנקפורט, המבורג, אמסטרדם, ברלין ובהנובר.
הוצאת ספריו
בגיל 21 הוציא את ספרו הראשון, "בנין שלמה", העוסק בדקדוק עברי וטעמי המקרא, ובו גם ביקורת נרחבת על טעויות דקדוקיות של מדקדקים ופרשני המקרא מן הדורות שלפניו והערות על שיבושים שנפלו לדעתו בנוסח התפילה.
ב-1733 הוציא את ספרו "צהר התיבה", שהפך לאחד מספרי הדקדוק הנפוצים בעברית במאה ה-18 ובסופו נספח קונטרס בשם 'מכסה לתיבה' שכתב כתגובה לזלזולים שהטיח הרב יעקב עמדין (היעב"ץ) כנגדו.
שיטתו בדקדוק
הרב שלמה זלמן ראה חשיבות עצומה בעיסוק בשפה העברית ובדקדוקה, דבר שלא היה מקובל בקרב יהודי אירופה בתקופתו[1], ובעיקר בדקדוק לשון המקרא ונוסח התפילה. ב-1725 הוציא את הספר "שערי תפילה" בו הצביע על מה שנחשב בעיניו לשיבושים לשוניים בתפילות והציע תיקונים. בין השאר החליט לבטל את כל המתגים (געיות), והמציא את הכלל של שוא מרחף. רבות מהשגותיו נובעות מן הגישה המאמצת את דקדוק לשון המקרא ביחס לתפילות שנכתבו בחלקן הגדול בלשון חז"ל. אף על פי שהחכם צבי כתב הסכמה לספר "שערי תפילה", בנו הרב יעקב עמדין (יעב"ץ) פרסם את הספר "לוח ארשׂ"[2] כביקורת להרז"ה, ובו ביקר בחריפות את שיטתו והתיקונים שהציע. הרז"ה הגיב על הביקורת בקונטרס 'מכסה התיבה', ובו הגנה מפורטת לכל הערה ודבר דקדוק שחלק עליו רבי יעקב עמדין.
בסופו של דבר רבנים אחרים התייחסו באופן חיובי לתיקוני הרב שלמה, וכמה מן התיקונים שלו אכן חדרו ללשון התפילה האשכנזית וגם לסידור אדמו"ר הזקן ולנוסח התפילה של הגאון מווילנה. בעקבותיו בתיקוני לשון התפילות האשכנזיות הלך יצחק סטאנוב.
את גישתו האנליטית בלימוד דקדוק עברית מקראית העביר גם למשורר נפתלי הרץ וייזל (רנה"ו), שלמד אצלו בילדותו.
קבלת דעותיו
דמותו של הרב שלמה נשארה שנויה במחלוקת אצל נאמני ההלכה עד ימינו. פוסקים בני זמנו ופוסקים מאוחרים יותר קיבלו חלק מהערותיו הדקדוקיות על התפילה וכינו אותו בתוארי כבוד, ביניהם נמנים הרב שניאור זלמן מליאדי שקבע רוב שינויו בתוך סידורו (סידור אדמו"ר הזקן)[3] ורבי יוסף תאומים שהביא מהגהותיו בספרו "פרי מגדים". אך הרוב ראו בו דמות שלילית המקדימה את מתקני נוסח התפילה של תקופת ההשכלה, ודחו באופן מוחלט את חידושיו, וטענו שפרץ גדרות נגד המסורת[4]. מתנגדיו אף טענו נגדו שזייף חלק מההסכמות על ספרו ושאר ההסכמות ניתנו על סמך ההסכמות המזויפות. סנגוריו, לעומת זאת, מפקפקים בטענה שההסכמות מזויפות וייחסו את שגיאותיו לקנאותו לטהרת השפה העברית[5].
ובדבר הטעמים ונגינות כתב בסוף ספר מעשה רב (דפוס ירושלים התרנ"ו) "ובדקדוק הלך (הגאון מווילנא) אחר אלי' בחור וקצת אחרי רד"ק לבד בטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענעס" (ככל הנראה נפלה טעות סופר וצריך להיות כתוב ר' זלמן הנאו או הענא). ור' מנשה מאיליה כתב בספרו בינת מקרא (על טעמי המקרא): "והנה קצת קדמני בזה (בפירוש טעמי המקרא על דרך הפשט) המדקדק ר' זלמן הענא בשערי זמרה... אך לא השלים כמה פרטים... וגם באיזה דברים אני מחולק עמו... ועכ"ז אפריון נמטיה במה שהתחיל בזה לפרש רובן ככולן (של טעמי המקרא) בדרך האמת והנכון...".
מספריו
- בניין שלמה, פרנקפורט, 1708
- שערי תורה, המבורג, 1718
- שערי זמרה, על טעמי המקרא, נדפס בסוף ספר "שערי תורה"
- שערי תפילה, יסניץ, 1725
- בית תפילה סידור מדויק ביותר עם פירוש קצר
- יסוד הניקוד, אמסטרדם, 1730
- צהר התיבה, ברלין, 1733
- קורי עכביש, תשובות להשגות על "צהר התיבה", 1744
לקריאה נוספת
- חיים א' כהן, 'דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז"ל העולות מהם', לשוננו סב (ירושלים תשנ"ט).
- אילן אלדר, 'ר' זלמן הענא, גדול מדקדקי העברית בפתח העת החדשה', ברית עברית עולמית כנס 16 (תשס"ד).
- יהונתן וורמסר, משנתו הדקדוקית של ר' זלמן הענא (דיסרטציה), אוניברסיטת חיפה, 2016
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של שלמה זלמן הנאו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה בן יהודה הנאו, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספרי ר' זלמן הענא באתר HebrewBooks.org: בנין שלמה (פרנקפורט תפ"ד), צוהר התיבה (מהדורת לבוב תרמ"ה), שערי תפלה (יסניץ תפ"ה), בית תפלה (יסניץ תפ"ה), בית תפלה ושערי תפלה (האג תקל"ז); יסוד הניקוד (אמסטרדם ת"צ); שערי זמרה (פיורדא תקכ"ב); שערי תורה (המבורג תע"ח)
- האם תיתכן התייחסות מכובדת ל'מתקני' נוסח התפילה?, פולמוס אודותיו בהמעיין, אתר ישיבת שעלבים[6].
הערות שוליים
- ^ עד שרבי אליהו בחור כתב שאם תמצא אשכנזי מדקדק, זה כמו שיעלה שיער בכף היד, או שיעלה חמור בסולם.
- ^ הרב יעקב עמדין, לוח ארש, אלטונה, ה'תקכ"ט
- ^ קובץ הערות וביאורים, אהלי תורה, גיליון ט, מאמר הרב אבערלאנדער
- ^ מתוך שערי יצחק - השיעור השבועי של הרב יצחק רצאבי מוצש"ק שמיני התש"ע.
- ^ פולמוס אודות דמותו בכתב העת המעין: טובי' כצמאן ודויד יצחקי, האם תיתכן התייחסות מכובדת ל'מתקני' נוסח התפילה?, המעין מח, ד, תמוז תשס"ח; רפאל בנימין פוזן, "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם?", המעין מט, א, תשרי תשס"ט; יעקב לויפר, עוד על המדקדק ר' שלמה זלמן הענא, שם; דויד יצחקי, ההתייחסות למדקדק ר' זלמן הענא - מאמר תגובה, המעין, מט, ב, טבת תשס"ט; יעקב לויפר, תגובתי לתגובתו של ר' דוד יצחקי, שם
- ^ מאמר תגובה: יעקב לויפר, עוד על המדקדק ר' שלמה זלמן הענא
