רבי אלעזר הקפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר הקפר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלעזר הקפר
תקופת הפעילות דור חמישי לתנאים
בני דורו רבי יהודה הנשיא

רבי אלעזר הקפר (או רבי אליעזר בן הקפר או רבי אלעזר בן הקפר) היה תנא בדור החמישי והאחרון של תקופת התנאים. הוא היה ידידו של רבי יהודה הנשיא והתרועע עמו מדי פעם. יש הסוברים שהוא בר קפרא ויש הסוברים שהוא אביו.

כינויו

בהסבר כינויו הקפר קיימות כמה הצעות: 1. מקצועו של ר' אלעזר היה הכנת זפת[1] הקרויה בארמית 'כופר'[2]. 2. מקצועו היה הכנת יין או תרופות מצמח הצלף, שכונה באותה עת קפר או קפרס[3]. 3. מוצאו של ר' אלעזר היה מהכפר 'קפירה'[4].

תורתו

במשנה מובאים דבריו רק במקום אחד, במסכת אבות, ד', כא-כב, שם הוא אומר: " (כא) הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. (כב) הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן. לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, (וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד), וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

למרות מיעוט דבריו במשנה, אנו למדים הרבה על מידותיו ופועלו בספרות החיצונית של התנאים. הוא שלל את תופעת ההתנזרות והוקיע את הגאווה העצמית היתירה של האדם. הוא אהב מאד את ארץ ישראל ואת החיים בה, וראה את השלום כערך עליון. על מידות אלו אנו למדים מאמרותיו:

  • "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל"
  • "גדול השלום – שאין חותם כל הברכות אלא בשלום".

בית מדרשו

רבי אלעזר אף הביא משל יפה מעולם הבנייה לגבי הגאווה:

אל תהא כמשקוף העליון שאין יד אדם יכולה ליגע בו,
ולא כאסקופה העליון שמבלעת פרצופות ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגליים,
אלא הווי כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה;
וסוף הבית כולו נסתר – והיא עומדת במקומה.

אבות דרבי נתן, פרק כו

כלומר: יש צורך להיות ענו ולא להתגאות, וגם כשהכל ייחרב הענו יחזיק מעמד.

ציטוט זה הוא בעל משמעות סמלית מעניינת, בהתחשב בתגלית שנתגלה במרכז רמת הגולן; ממצא ארכאולוגי חשוב שנמצא במסגד כפר דבורה הוא משקוף מעוטר בשני עופות דורסים, האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרותה הכתובת: זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר.

זה הממצא היחיד מתקופת התנאים שבו נזכר המושג בית מדרש. וזהו, אם-כן, המבנה היחיד מימי חז"ל המזהה את עצמו כבית-מדרשו של אחד הרבנים. דווקא הרב שמצוטט שאל יהיה אדם כמשקוף, שהרי בשעת חורבן המשקוף לא ישרוד- דווקא שמו שרד אחרי כאלפיים שנות חורבן - על משקוף![5]

המשקוף מוצג כיום ב"מוזיאון עתיקות הגולן" בקצרין.

תלמידו

תלמידו היה רבי יהושע בן לוי. לפי מחקרו של בעל ה-"ערכי תנאים ואמוראים", היו שני רבי יהושע בן לוי, והזקן שבהם היה תלמידו של רבי אלעזר הקפר ונפטר על מיטתו (ולא עלה השמימה בחייו). ייתכן שהוא "רבי יהושע בן לוי הקפר" שקברו נמצא[6], בהתאם לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ורד אליצור (נֹעם), הצצה אל עולמו של תנא גולני
  2. ^ כמו בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד עמוד ב'
  3. ^ כתובות יהודיות מן הכפר דבורה שבגולן, דן אורמן, בתוך תרביץ מ (תשלא) 399-408, עמוד 407
  4. ^ כתובות יהודיות מן הכפר דבורה שבגולן, דן אורמן, בתוך תרביץ מ (תשלא) 399-408, עמוד 407
  5. ^ ראה ד' אורמן, לשאלת 'מקומם של בתי המדרש של בר קפרא ור' הושעיה רבה', בתוך: מנחם שטרן (עורך), אומה ותולדותיה א, ירושלים, תשמ"ג
  6. ^ ראה בערך רבי יהושע בן לוי (תנא)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0