1979 בישראל

«««  1978 1977 1976	דגל ישראל	1979 בישראל	»»» 1980 1981 1982
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1979 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1979

1979 בישראל (ה'תשל"ט - ה'תש"ם) הייתה השנה בה חגגה המדינה 31 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה הוא חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (מרץ)

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק נבון
• ראש ממשלת ישראל השמונה עשרה – מנחם בגין
• יושב ראש הכנסת התשיעית – יצחק שמיר
• נשיא בית המשפט העליון – יואל זוסמן
• ראש המטה הכללי – רפאל איתן
• מפכ"ל המשטרה – חיים תבורי עד 31 בדצמבר, מאז הרצל שפיר

פוליטיקה

• מתפרסם ספר הזיכרונות של יצחק רבין, "פנקס שירות", בו הוא בין היתר מכנה את שמעון פרס "חתרן בלתי נלאה".
• שר החוץ משה דיין מתפטר מתפקידו בשל מחלוקות שהתגלעו בינו לבין ראש הממשלה בגין באשר לאופי האוטונומיה הפלסטינית שהייתה אמורה להיות מוסדרת במסגרת הסכם השלום, ולאחר הצבתו של יוסף בורג בראש צוות האוטונומיה, תפקיד שהיה אמור להיות חלק מסמכויותיו של שר החוץ.
• יובל נאמן וגאולה כהן מקימים את תנועת "התחייה", בעיקר על רקע הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מסיני. משה שמיר מצטרף אליהם
• ממשלת ישראל מעבירה באפריל את תוכנית המצפים בגליל, לפיה יוקמו יישובים יהודיים קטנים (מצפים) באזורים בגליל שבהם קיימת דלילות באוכלוסייה יהודית.
• מוקמת ועדת קנת, ועדת חקירה ממלכתית בראשות מרדכי קנת לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל
• פלילים ושחיתויות: חבר הכנסת שמואל רכטמן (ליכוד) מורשע בנטילת שוחד ונידון למאסר בפועל - במהלך תקופת מאסרו מוסע מן הכלא לכנסת להצבעות, מכיוון שהוא אינו מתפטר מן הכנסת (ועדיין לא קיים חוק האוסר על אסיר להיות חבר כנסת); שמואל פלאטו שרון מורשע בהבטחות שווא של פתרונות דיור לקבוצות בוחרים.

יחסי חוץ

• ב-22 במרץ - הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים. בהצבעה נמנע יצחק שמיר. ארבעה ימים מאוחר יותר, ב-26 במרץ נחתם הסכם השלום על ידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
• בעקבות המהפכה האיראנית מנותקים יחסי ישראל-איראן

צבא ובטחון

• 22 בינואר – מחוסל המחבל עלי חסן סלאמה על ידי "המוסד" (במסגרת מבצע זעם הא-ל). סלאמה נחשב לאחראי לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972.
• הצבא מתחיל את תוכנית תלפיות
• 14 במרץ – בעסקת חילופי שבויים מול ארגוני המחבלים, מוחלף חייל צה"ל שנפל בשבי במסגרת מבצע ליטני ב-76 מחבלים
• 24 במרץ – הרוג ו-13 פצועים מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן בפח אשפה בכיכר ציון, ירושלים.
• 22 באפריל – חוליית מחבלים של ארגון החזית לשחרור פלסטין בפיקודו של סמיר קונטאר חודרת לעיר נהריה. בפיגוע שמבצעת החולייה נרצחים ארבעה אנשים, מהם שלושה בני משפחה אחת: דני הרן, עינת הרן (בת ארבע) ויעל הרן (בת שנתיים).
• 19 בספטמבר – שני הרוגים ו-37 פצועים מהתפוצצות אופניים ממולכדים שהונחו ליד קפה "אלנו" במדרחוב בן יהודה, ירושלים.
• נעצרים ראשי אוסרת אל-ג'יהאד, ארגון טרור מוסלמי בישראל, שצמח מן התנועה האסלאמית בישראל

כלכלה ותשתיות

קובץ:Horvitz yigal.jpg

יגאל הורוביץ מתמנה כשר אוצר בתקופה שבה אי יציבות כלכלית

• כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים, ב-1 במאי חוצה לראשונה ספינה ישראלית מסחרית, צים "אשדוד", את תעלת סואץ
• המצב הכלכלי הלא-יציב מתבטא בין היתר ב"ליל הברווזים" (17 ביולי): ממשלת ישראל מקיימת ישיבה לתכנון שינויים במדיניות הכלכלית, מה שיוצר גל שמועות על התייקרות מחירים באותו לילה
• בשל המשבר הכלכלי מתפטר שמחה ארליך מתפקידו כשר האוצר ומוחלף ביגאל הורוביץ; בינואר ממונה דוד לוי לתפקיד השר לבינוי ושיכון בנוסף לתפקידו כשר הקליטה
• שטראוס מתחילה לייצר את מעדן החלב "מילקי", בהתבסס על מעדן חלב נפוץ בגרמניה
• שאול אייזנברג מקים את בית אסיה בתל אביב

חברה ותרבות

תנועות חברתיות

• העדה החרדית וחסידות סאטמר: לאחר פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מחליף אותו בראש העדה החרדית רבי יצחק יעקב וייס. בחסידות סאטמר, שטייטלבוים עמד בראשה, מתפתח מאבק ירושה מר בין אלמנתו של רבי יואל, אלטא פייגא טייטלבוים (שמקימה בסופו של דבר את פלג "בני יואל") ואחיינו רבי משה טייטלבוים, יורשו הרשמי בראשות החסידות.
• מוקמת "הקרן החדשה לישראל"
• חנניה צ'ולק מקים את עמותת "עזר מציון"
• בעקבות פעילות ציבורית, בין היתר של יוסף נדבה, מטוהר שמו של יוסף לישנסקי ועצמותיו הועברו להר הרצל, שם נטמנו לצידו של אבשלום פיינברג
• מוקמת תנועת הנוער "נוע"ם"
• יעקב חסדאי מקים את תנועת "לאו"ר"

חוק ומשפט

• מועבר בכנסת "חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)", המקנה לרשויות סמכויות נרחבות להפרת זכויות אדם במקרה של מצב חירום. מכיוון שמעמד זה מעולם לא בוטל, ניתנת בישראל הסמכות למעצרים מנהליים.

נפטרו

• 22 בפברואר – עמנואל הרוסי, סופר, משורר ופעיל ציוני (נולד ב-1903)
• 19 באפריל – שלמה פרלשטיין, פוליטיקאי, כיהן כחבר הכנסת (נולד ב-1902)
• 2 במאי – אברהם ברוידס, משורר ועורך עברי (נולד ב-1907)
• 3 במאי – אהרן אבדי, סופר וצייר ישראלי (נולד ב-1918)
• 7 ביוני – יהודית הררי, אשת חינוך וסופרת, ממייסדי תל אביב (נולדה ב-1885)
• 20 ביוני – ישראל ישעיהו-שרעבי, יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית, ושר הדואר בממשלת ישראל ה-13 וה-14 (נולד ב-1911)
• 12 ביולי – אריה חן, מחזאי (נולד ב-1929)
• 14 באוגוסט – יהושע רבינוביץ, ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר כנסת, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון (נולד ב-1911)
• 19 באוגוסט – יואל טייטלבוים,, מייסדה של חסידות סאטמר והאדמו"ר שלה, ראש העדה החרדית מ-1953 ועד מותו (נולד ב-1888)
• 17 באוקטובר – רבקה אליצור, משוררת, סופרת ומחנכת ישראלית (נולדה ב-1920)
• 10 בנובמבר – מחמוד א-נאשף, חבר כנסת (נולד ב-1906)
• 15 או 16 בנובמבר (כ"ו בחשוון) - רחל ינאית בן-צבי, רעייתו של יצחק בן צבי, סופרת, מחנכת ופעילת ציבור (נולדה ב-1886)
• 26 בנובמבר – בנימין שחור, חבר כנסת וסגן שר הדתות מטעם מפד"ל (נולד ב-1916)
• 28 בנובמבר – אליעזר מרום, איש מערכת הבטחון בישראל, דיפלומט (נולד ב-1925)
• יעקב דוד אברמסקי, סופר עברי, מתרגם, ספרן, בלשן ופולמוסן (נולד ב-1914)
• חצקל איש כסית, המייסד והבעלים של בית הקפה התל אביבי הידוע "כסית" (נולד ב-1908)
• נחמיה בן אברהם, כתב ספורט (נולד ב-1921)
• מאיר בץ, מפקד בפלמ"ח, מהנדס, ממפתחי הנגב וממתכנני תעלת הימים (נולד ב-1916)
• אברהם בויאר, איש ציבור דתי, מראשי הפועל המזרחי (נולד ב-1907)
• דוד הורוביץ, כלכלן והנגיד הראשון של בנק ישראל (נולד ב-1899)
• חיים הלחמי, במאי קולנוע, מחלוצי הבימוי בארץ (נולד ב-1902)
• מרדכי טביב, סופר (נולד ב-1910)
• משה טבנקין, משורר (נולד ב-1917)
• יצחק יצחק, משורר, סופר ילדים (נולד ב-1906)
• יעקב מזרחי, רב ואיש ציבור (נולד ב-1919)
• אבי מרגלית, מאייר (נולד ב-1939)
• חיים סינואני, רב ומקובל (נולד ב-1897)
• ליאו פילר, במאי ותסריטאי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי (נולד ב-1929)
• ישראל פלדי, צייר (נולד ב-1892)
• בומבה צור, בדרן ושחקן (נולד ב-1928)
• יחזקאל קזז, ראש המועצה אור יהודה (נולד ב-1929)
• אורי קיסרי, עיתונאי ואיש תרבות. עורכו הראשון של "העולם הזה" (נולד ב-1901)
• שלום קלזאן, רב (נולד ב-1910)
• זאב רב-נוף, מבקר קולנוע (נולד ב-1926)
• צבי שור, צייר (נולד ב-1898)
• אברהם שליט, היסטוריון, נמנה עם חשובי החוקרים של תקופת ימי בית שני וחתן פרס ישראל לשנת 1960 (נולד ב-1898)
• יהודה שרת, מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי (נולד ב-1901)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0