1974 בישראל

«««  1973 1972 1971	דגל ישראל	1974 בישראל	»»» 1975 1976 1977
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1974 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1974

1974 בישראל (ה'תשל"ד - ה'תשל"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת 26 שנה מיום היווסדה. העיסוק הציבורי בשנה זו עומד בצל מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר בשנה שעברה.

הנהגה בישראל

הרמטכ"ל, דוד אלעזר התפטר לאחר דו"ח ועדת אגרנט

נשיא המדינה ראש ממשלת ישראל ה-15 ואחריה ה-16 ואחריה ה-17 יו"ר הכנסת ה-7 ואחריה ה-8 נשיא בית המשפט העליון ראש המטה הכללי מפכ"ל המשטרה

אפרים קציר גולדה מאיר ואחריה יצחק רבין ישראל ישעיהו שמעון אגרנט דוד אלעזר ואחריו מרדכי גור שאול רוזוליו

פוליטיקה

• 10 במרץ – גולדה מאיר מציגה את ממשלתה השלישית בפני הכנסת

דו"ח ועדת אגרנט והשלכותיו

• 1 באפריל – ועדת אגרנט מגישה את מסקנות הביניים שלה לגבי נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, שגוררות את התפטרות הרמטכ"ל דוד אלעזר
• 2 באפריל – הגשת דו"ח ועדת אגרנט (החלקי) לממשלה.
• 11 באפריל – גולדה מאיר מתפטרת מראשות הממשלה
• 3 ביוני – יצחק רבין מושבע כראש ממשלת ישראל, ומציג את הממשלה השבע עשרה בפני הכנסת

צבא ובטחון

השלכות מלחמת יום הכיפורים

עמדת האו"ם בקילומטר ה-101

• 18 בינואר – ישראל ומצרים חותמות על הסכם הפרדת הכוחות ביניהן לאחר המלחמה
• 5 במרץ – כוחות ישראל נסוגים מהגדה המערבית של תעלת סואץ, במסגרת הסדר עם מצרים
• 18 במרץ – מסתיים משבר האנרגיה העולמי שהטילו מדינות אופ"ק על המערב לאחר מלחמת יום כיפור
• 31 במאי – ישראל וסוריה חותמות על הסכם הפרדת הכוחות ביניהן לאחר המלחמה

טרור

קרבנות אסון מעלות בבית הקברות בצפת

• 11 באפריל – פיגוע חבלני בקריית שמונה, שתוצאותיו: 18 הרוגים, בהם שמונה ילדים ושני חיילים.
• 15 במאי – אסון מעלות: 27 הרוגים, בהם 21 תלמידי בית ספר, בפיגוע טרור של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, רובם תוך כדי ניסיון חילוץ של סיירת מטכ"ל

אירועי בטחון אחרים

אנדרטת "יד לשמונה" במחניים לזכר קרבנות אסון מחניים

• 19 באפריל – מתרחש אסון מחניים בו נהרגים שמונה חיילי צה"ל כתוצאה מהתנגשות בין שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה מחניים
• עוד באפריל, ממונה יצחק חופי במקומו של צבי זמיר למשרת ראש המוסד; אברהם אחיטוב מחליף את יוסף הרמלין כראש השב"כ

כלכלה

שנת 1974 הייתה שנה שבה ניכרו השפעותיה המשמעותיות של מלחמת יום הכיפורים על כלכלת ישראל:

• גיוס המילואים שנמשך חודשים רבים לאחר המלחמה עד ליישום הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים וסוריה פגע במשק.
• משבר האנרגיה העולמי הגדיל משמעותית את הוצאות רכישת הדלק בדולרים והביא להרעה במאזן התשלומים.
• החל רכש נרחב של אמל"ח מארצות הברית כפיצוי על אבדן אמל"ח במלחמה והביא לגידול בהוצאות הממשלה.
• צה"ל נדרש ליישם את לקחי המלחמה שדרשו התעצמות כמותית אל מול איומים צבאיים מצד מדינות ערב.
• בתקופה זו הייתה אווירה כללית של משבר שמטלטל את החברה הישראלית שיצרה המלחמה מרובת הנפגעים.

כתוצאה מההגדלה המשמעותית של הוצאות הממשלה שנבעו מהמלחמה, נאלצה הממשלה לבחון דרכים להגדלת מקורות המימון. בסדרה מתמשכת של הצעות ויוזמות ממשלתיות הועמק מאוד המיסוי מכל הסוגים, הוטלו מלוות מלחמה (שהן הלוואות כפויות בתנאי ריבית שקבעה הממשלה עצמה), קוצץ השר באמצעות מתן תוספות יוקר חלקיות (נמוכות מעליית מדד המחירים לצרכן), נקבעו הסדרים שנועדו לצמצם את הוצאת מטבע חוץ על היבוא האזרחי לטובת יבוא צבאי ונעשו פניות לסיוע כלכלי מארצות הברית במענקים והלוואות. חלק מהיוזמות וההצעות לא התקבלו אך יצרו אי וודאות במשק.

אירועים כלכליים משמעותיים:

• ב-2 ביולי החליטה הממשלה על "תוכנית ריסון" - העלאת היטל יבוא מ-25% ל-35%, איסור על בניית דירות בשטח של מעל 110 מ"ר, הוגדלו מלוות המלחמה על הציבור[1].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חברה ותרבות

תנועות חברתיות

לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, ובייחוד לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט החלו נשמעים קולות אשר קראו להפקת לקחים במישור הפוליטי והחברתי. בין היתר בלט במחאתו, שגרפה אחריה רבים, הקצין במיל' מוטי אשכנזי. משה דיין וגולדה מאיר מתפטרים, למרות שדו"ח ועדת אגרנט נמנע מלהטיל עליהם אחריות ל"מחדל".

ב-25 בפברואר (ט"ו בשבט תשל"ד) מוקמת גם תנועת גוש אמונים. התנועה מתחילה בפעולות מחאה נגד הסכמי הפרדת הכוחות עם סוריה ברמת הגולן; ופועלת לעלייה על הקרקע ב"שטחים". החל מיוני-יולי עולים פעילי התנועה על הקרקע מספר פעמים להקמת התנחלות, בעיקר באזור תחנת הרכבת הנטושה ליד סבסטיה. מאבקים אלה מול הממשלה נמשכים לתוך 1975.

מוקם "בית הלוחם" הראשון, בשכונת אפקה בתל אביב.

חינוך ומדע

• 14 באפריל – מוקמת האוניברסיטה הפתוחה בישראל
• בין חתני וכלות פרס ישראל: שמואל הוגו ברגמן, הזוכה בפעם השנייה; ידידיה אדמון; יצחק ברנבלום (מדעי החיים)

פלילים ומשפט

• 24 באוקטובר – נמצאת גופתה של החיילת רחל הלר שנרצחה. ב-1976 מואשם עמוס ברנס ברציחתה, ונאבק על טענתו לחפותו במשך שנים לאחר מכן

• יהושע בן ציון, מנהלו של בנק ארץ ישראל בריטניה מורשע במספר עבירות מעילה וגניבה.

נולדו

• 10 באוקטובר – אסי כהן, שחקן וקומיקאי
• 10 בפברואר – עברי לידר זמר - יוצר ומלחין

נפטרו

זלמן שזר

• 15 בינואר – יוסף סרלין, חבר כנסת ושר מטעם הציונים הכלליים וגח"ל (נולד ב-1906)
• 25 בינואר – יוסף משאש, דיין, פוסק, משורר ואיש ציבור. כיהן כרבה הראשי של חיפה. (נולד ב-1892)
• 24 בפברואר – בנימין זאב פון וייזל, ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית (נולד ב-1896)
• 5 באפריל – יצחק אריאלי, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ו (נולד ב-1896)
• 17 באפריל – יוסף האפרתי, חוקר ספרות (נולד ב-1931)
• 25 ביוני – אברהם דאוס, מלחין (נולד ב-1902)
• 5 באוקטובר – זלמן שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל (נולד ב-1889)
• 26 באוקטובר – רפאל ויס, חוקר לשון עברית ומקרא ישראלי (נולד ב-1940)
• 6 בנובמבר – שלמה צמח, חלוץ, סופר ומחנך (נולד ב-1886)
• 18 בדצמבר – יעקב גרי, שר המסחר והתעשייה בממשלה השנייה (נולד ב-1901)
• מיכאל אבי-יונה, ארכאולוג (נולד ב-1904)
• רפאל אליעז, סופר משורר ומתרגם (נולד ב-1905)
• אריה ארוך, צייר (נולד ב-1908)
• יעקב אשמן, סופר עברי, עורך, מתרגם ועיתונאי (נולד ב-1926)
• עמרם בלוי, מנהיג ומייסד נטורי קרתא (נולד ב-1894)
• יהודה האזרחי, סופר עברי, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך (נולד ב-1920)
• משה הלוי, במאי ומייסד תיאטרון "האהל" (נולד ב-1895)
• שלום זורין, מנהיג פרטיזנים בתקופת מלחמת העולם השנייה (נולד ב-1902)
• אהרן מסקין, מגדולי שחקני הבימה העברית בתקופת היישוב ובימי המדינה (נולד ב-1898)
• מאיר מרגלית, שחקן תיאטרון "האהל". מגדולי שחקני הבמה בארץ בתקופת היישוב ובימי המדינה (נולד ב-1906)
• ראובן רובין, צייר (נולד ב-1893)
• פנחס שניאורסון, חלוץ (נולד ב-1893)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0