1971 בישראל

«««  1970 1969 1968	דגל ישראל	1971 בישראל	»»» 1972 1973 1974
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1971 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1971

1971 בישראל הייתה השנה בה חגגה 23 שנה מיום היווסדה.

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל החמש עשרה – גולדה מאיר
• יושב ראש הכנסת השביעית – ראובן ברקת
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – חיים בר-לב
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

• 5 באוקטובר – הממשלה מחליטה לגרש מישראל את העבריים מדימונה (או הכושים העבריים) שהגיעו ללא כסף וללא כרטיס טיסה חזרה לארצות הברית ממנה באו. בתגובה התפרעו הכושים העבריים ותקפו שוטרים.
• 27 באוקטובר – הממשלה מחליטה שלא לפעול להמשך גירוש הכושים העבריים כדי שלא תיווצר לישראל תדמית של מדינה גזענית. לימים השתקעו בני הכת בדימונה וזכו לאזרחות ישראלית.

צבא ובטחון

מחריף הטרור מרצועת עזה, רצח ילדי משפחת ארויו בתחילת השנה, מביא למפנה בתגובה הישראלית ולמבצע נרחב נגד הטרור ברצועה, עליו מפקד אריאל שרון.

אירועים בטחוניים:

• 2 בינואר שני ילדים ישראלים נהרגים מזריקת רימון לתוך מכונית בה נסעו עם הוריהם ברצועת עזה. בתגובה פיקד אלוף פיקוד הדרום אריק שרון על סדרת פעולות לביעור הטרור ברצועה.
• 8 ביולי – מסוק יסעור של חיל האוויר מתרסק בים מול אל עריש. כל עשרת החיילים שעל סיפונו נהרגים.
• 17 בספטמבר – מטוס ביון ישראלי מסוג סטרטוקרוזר הופל מעל שטח סיני בירי טיל ששוגר ממארב טק"א שהוצב ממערב לתעלת סואץ.
• 20 באוקטובר מטען חבלה התפוצץ באוטובוס בכיכר פלמר בחיפה. נפצעו ארבעה. מטען נוסף אותר ונוטרל.

כלכלה ותשתיות

שמועות על שחיתות בפעילות חברת נתיבי נפט מובילה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת ויתקון, אשר חוקרת את החשדות (הגישה את הדו"ח ב-1972). ועדת ויתקון היא ועדת החקירה השנייה המוקמת ב-1971, לצד ועדת עציוני, החוקרת שחיתות בענף הכדורגל ו"מכירת משחקים".

חברה ותרבות

תנועות חברתיות

מחאתה של התנועה החברתית "הפנתרים השחורים" הגיעה לשיא בשנה זו. ב-13 באפריל נועדה ראש הממשלה גולדה מאיר עם ראשי הפנתרים, אך תחת שיכוך המחאות, ליבתה את זעם הפעילים. ב-18 במאי הגיע המאבק לשיאו עם הפגנה אלימה בכיכר ציון בירושלים. מזכ"ל התנועה, שלום כהן, פורש במהלך האירועים מסיעת העולם הזה-כוח חדש והופך לחבר כנסת עצמאי (סיעת יחיד).

בצעד מחאה אחר, מקימים אלי ורינה אביבי את "מדינת אכזיב", על מנת למחות על הפיכת השטח לגן לאומי.

עבדאללה נימר דרוויש מקים את התנועה האסלאמית בישראל.

חינוך ומדע

• שלהבת פריאר יוזם את הקמת פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל

• נחנך מצפה הכוכבים על שם וייז, במצפה רמון, מצפה הכוכבים הגדול בישראל

• חינוך: מוקמת מכללת אחווה

• בין חתני פרס ישראל: שאול ליברמן (מדעי היהדות); יצחק ארנון (חקלאות)

נפטרו

• 21 בפברואר – ירחמיאל צימבל, חלוץ ציוני וחקלאי, מלוחמי מאורעות תל-חי (נולד ב-1900 לערך)
• 24 בפברואר – מאיר אילן, אלוף בצה"ל, ממייסדי חיל התותחנים (נולד ב-1918)
• 4 באפריל – ישראל שלמה בן-מאיר, חבר הכנסת וסגן שר בממשלות ישראל (נולד ב-1910)
• 15 באפריל – יוסף יואל ריבלין, מזרחן (נולד ב-1890)
• 6 ביוני – יצחק טבנקין, מנהיג ציוני (נולד ב-1888)
• 19 ביולי – אליהו-משה גנחובסקי, איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי (נולד ב-1901)
• 7 באוגוסט – יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל (נולד ב-1893)
• 28 באוגוסט – ראובן מרגליות, מייסד ספריית הרמב"ם (נולד ב-1889)
• 1 בספטמבר – מרדכי עופר, חבר כנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1924)
• 10 בספטמבר – אהרן ראובני, סופר עברי ומתרגם (נולד ב-1886)
• 17 באוקטובר – שמעון בז'רנו, איש ציבור ותעשיין ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה והשלישית (נולד ב-1910)
• 21 באוקטובר – ארי אבן-זהב, סופר עברי, סופר ילדים, מחזאי ועורך (נולד ב-1899)
• 13 בדצמבר – סעדיה שושני, איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל (נולד ב-1889)
• יהושע ברטונוב, שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון הבימה, וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1959 (נולד ב-1879)
• אליעזר שוחט, ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל (נולד ב-1875)

קישורים חיצוניים

• ינון רויכמן, מה רוצים הערבים? בחזרה אל ימי המשא ומתן הסוערים בין ישראל ומצרים ב-1971, ynet
• דודו פז, בחזרה ל"להיטון": איך נראתה מפת הבידור של ישראל השבוע לפני ארבעה עשורים?, קישורים לכתבות המגזין "להיטון" ב-1971, באתר xnet

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0