1977 בישראל

«««  1976 1975 1974	דגל ישראל	1977 בישראל	»»» 1978 1979 1980
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1977 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1977

1977 בישראל (ה'תשל"ז - ה'תשל"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 29 שנה מיום היווסדה. השנה בולטת בראש ובראשונה בשל "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית - עליית הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י והמערך.

הנהגה

ממשלת ישראל השמונה עשרה בתמונה המסורתית עם נשיא המדינה, אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: מאיר עמית, אהרן אבוחצירא, זבולון המר, יגאל הורביץ, עזר ויצמן, שמחה ארליך, גדעון פת, אליעזר שוסטק, ישראל כץ, אריאל שרון, שמואל תמיר, משה דיין ואריה נאור - מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: מנחם בגין, אפרים קציר ויגאל ידין

• נשיא המדינה – אפרים קציר
• ראש ממשלת ישראל השבע עשרה עד 21 ביוני – יצחק רבין, השמונה עשרה – מנחם בגין
• יושב ראש הכנסת הכנסת השמינית עד 13 ביוני – ישראל ישעיהו, הכנסת התשיעית – יצחק שמיר
• נשיא בית המשפט העליון – יואל זוסמן
• ראש המטה הכללי – מרדכי גור
• מפכ"ל המשטרה – חיים תבורי

פוליטיקה

מנחם בגין מכהן כראש הממשלה לאחר המהפך

• ראש הממשלה יצחק רבין הודיע על התפטרותו בנאום דרמטי ב-7 באפריל, בעקבות פרשת חשבון הדולרים.
• המהפך – לאחר 29 שנות שלטון של מפלגות מפא"י והמערך, ניצחו מפלגות הימין ובראשן "הליכוד" בבחירות לכנסת התשיעית. תמה "תקופת ההגמוניה של מפא"י"
• שר השיכון אברהם עופר, ששמו נקשר בעבירות שחיתות עם אשר ידלין, התאבד בירייה במכוניתו ב-3 בינואר. לצד גופתו נמצאו אקדח ומכתב התאבדות.
• לקראת הבחירות לכנסת מקימים גורמי שמאל שונים את רשימת של"י, שמצליחה לזכות בשני מנדטים בכנסת.
• רשימה נוספת שנבחרת לכנסת התשיעית היא רשימת פיתוח ושלום שהקים שמואל פלאטו שרון, בין היתר כדי למנוע את הסגרתו לצרפת, שם היה מבוקש בשל עבירות מס. רשימת היחיד זוכה במספר קולות מספיק לשני מנדטים, בין היתר על רקע הבטחתו של פלאטו-שרון לספק פתרונות למצוקת הדיור של מעוטי היכולת.

יחסי חוץ

מגעי שלום עם מצרים

• נשיא מצרים, אנואר סאדאת, הגיע לביקור היסטורי בישראל ב-19 בנובמבר. במהלך הביקור נשא סאדאת נאום פיוס בכנסת, ביקר במוזיאון "יד ושם", וערך מספר פגישות עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, במטרה להגיע להסכם שלום. ב-25 בדצמבר הגיע ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לביקור במצרים, שם התקיימה ועידת פסגה במטרה להגיע להסכם שלום.

סוגיות אחרות

• מתחילה העלייה מאתיופיה דרך סודאן

צבא ובטחון

• צה"ל החל לפתח את טנק המרכבה, טנק ישראלי מקורי פרי פיתוחו של האלוף ישראל טל.
• בפברואר גד נבון מונה לרב צבאי ראשי
• 10 במאי – אסון הנ"ד: במהלך תרגיל צבאי במדבר יהודה, התרסק מסוק מהסוג "יסעור". כל 44 הצנחנים ו-10 אנשי הצוות שהיו על המסוק נהרגו.
• 6 ביולי – בפיצוץ בשוק בפתח תקווה נהרגה תושבת העיר
• 14 בנובמבר – שר הבטחון עזר ויצמן נפצע בתאונת דרכים קשה בתל אביב. בעת ביקורו של סאדאת בישראל, היה ויצמן מאושפז בבית החולים.
• נפתחה בחיל האוויר יחידה 5101 (שלדג)

כלכלה ותשתיות

• העיר קצרין שברמת הגולן נחנכה ב-23 בינואר.
• ב-29 באוקטובר, הכריז שר האוצר שמחה ארליך על "המהפך הכלכלי" - תוכניתו הכלכלית החדשה והמהפכנית.
• ראש הממשלה בגין יוזם את פרויקט שיקום שכונות המצוקה

חוק ומשפט

• 2 במרץ – מרים בן פורת היא האישה הראשונה בהרכב שופטי בית המשפט העליון

חינוך ומחקר

• מוקם מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
• חתני וכלות פרס ישראל הם דני קרוון (פיסול); יונה פישר (חקר האמנות); אברהם קליר ("שירות חיים למופת בעבודה ובתעשייה"); שמואל אביצור (חקר תרבויות); דוד עמירן (גאוגרפיה); נחמן אביגד (חקר ארץ ישראל); צבי אבידב ויעקב אפרת (חקלאות); יעקב אברהם ואסתר לויט (תרומה מיוחדת לעבודה); אלישבע כהן (עיצוב); רפאל מאהלר ומנחם שטרן (היסטוריה של העם היהודי)

נפטרו

• 3 בינואר – אברהם עופר, שר וחבר כנסת מטעם סיעת המערך (התאבד בשל חקירת שחיתות כנגדו, נולד ב-1922)
• 20 בפברואר – הרב ישראל אלתר, אדמו"ר חסידות גור (נולד ב-1894)
• 20 בפברואר - ברוך עוזיאל, חבר כנסת לשעבר, עורך דין (נולד ב-1901)
• 6 במרץ – שמואל סטולר, אגרונום ופעיל ציוני (נולד ב-1898)
• 17 במרץ – זאב צלטנר, פרופסור למשפטים ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (נולד ב-1919)
• 19 במאי – אביעד יפה, חבר כנסת לשעבר ודיפלומט (נולד ב-1923)
• 11 ביולי – יצחק דנציגר, פסל (נולד ב-1916)
• 21 בספטמבר – בן-ציון חלפון, חבר כנסת וחקלאי (נולד ב-1930)
• 29 בספטמבר – מאיר וייסגל, כיהן כנשיא מכון ויצמן למדע
• חיים צבי אנוך, מחנך, מנהל כפר בתיה (נולד ב-1904)
• יעקב אפרת, אגרונום ישראלי וחתן פרס ישראל לחקלאות (נולד ב-1912)
• גיורא גודיק, אמרגן מחזות זמר (נולד ב-1921)
• דוד הורן, מייסד בית"ר ירושלים (נולד ב-1916)
• חיים וירשובסקי, היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם (נולד ב-1915)
• יעקב מימון, הוגה שיטת הקצרנות העברות (נולד ב-1902)
• נחום נרדי, מלחין (נולד ב-1901)
• דניאל סמבורסקי, מלחין (נולד ב-1909)
• ישראל קלוזנר, סופר וחוקר ספרות (נולד ב-1905)
• אריה שנארי, פעיל ציוני (נולד ב-1899)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0