יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)
ערך זה עוסק בחבר הכנסת לשעבר מטעם  | |||||
| לידה |
28 בדצמבר 1906 י"א בטבת ה'תרס"ז  זלוטשוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
21 בדצמבר 1967 (בגיל 60) י"ט בכסלו ה'תשכ"ח  ירושלים, ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||
| מקום קבורה |
מתחם בתי הקברות בחיפה, חיפה | ||||
| סיעה | חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל | ||||
| |||||
| |||||
יעקב כ"ץ (י"א בטבת ה'תרס"ז, 28 בדצמבר 1906 – 21 בדצמבר 1967, י"ט בכסלו ה'תשכ"ח), היה חבר הכנסת מטעם המפלגה החרדית פועלי אגודת ישראל.
חייו
נולד בזלוטשוב שבגליציה (בפולין דאז) לחיים כ"ץ, מעסקני בית יעקב ואגודת ישראל.[1] כ"ץ, שהשתייך לזרם החסידי רוז'ין ולמד בישיבת חכמי לובלין, הצטרף לצעירי אגודת ישראל בעיר מגוריו ונבחר למוסדות ”צעירי אגודת ישראל” ואגודת ישראל בגליציה. התארס עם רעייתו בלומה בשנת 1932, אולם לגודל אהבתם לארץ ישראל לא רצו להתחתן מחוץ לישראל מחשש שישתקעו שם, ולכן המתינו זמן רב עד שיקבלו אישורי עליה לארץ. בשנת 1934 כשנתקבלו האישורים המיוחלים החליטו בני הזוג להינשא. ואכן החתונה התקיימה ביום שישי, כאשר ביום ראשון שלאחר מכן כבר היו על האוניה לארץ ישראל.
מיד לאחר עלייתו לארץ החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא התיישב בחיפה, היה פעיל בתנועת ההעפלה לא"י לפני קום המדינה ולאחר קום המדינה המשיך בפעילות קליטת העולים. היה יורד לנמל חיפה על מנת לקבל את העולים הרבים שהגיעו באניות. לבד מקבלת הפנים הוא דאג לכל מחסורם. פליטים רבים השתכנו בביתו שברחוב הרצל בחיפה עד שנמצאה להם קורת גג. גם לאחר קום המדינה ואף לאחר שמונה לחבר הכנסת נהג בעממיות, ונהגו להתארח אצלו אנשים רבים שהזדמנו לעיר.
היה מזכיר סניף פא"י בחיפה, מנהל מחלקת הקליטה של פא"י בצפון הארץ, פעיל ב”מגבית ההצלה” של היישוב וחבר ועדת המצב וועדת הגיוס בימי מלחמת העצמאות.
בין השנים 1950–1967 כיהן כחבר מועצת העיר חיפה וכחבר הנהלתה (משנת 1951). בשנים 1951–1959, כאשר כיהן כסגן ראש העיר חיפה, תחת ראש העיר אבא חושי, למרות חילוקי הדעות הקשים שהיו לו עם חושי, בעיקר בנושאי דת, העריך אותו מאוד אבא חושי. בזכות מאבקיו, בהיותו חבר בעירייה, הוקמו מבני-ציבור רבים בעיר לציבור החרדי שהלך וגדל. ביניהם ניתן למצוא את בית הספר "שערי תורה" (נכון ל-2021, משמש בי"ס דתי לעולים מחבר המדינות), ותיכון "בית יעקב" (כיום משמש כמתנ"ס חרדי). כמו כן, בזכות מאבקיו הרבים נשמר הסטטוס קוו בחיפה: תחבורה ציבורית פועלת בשבת במינון נמוך והכרמלית והתיאטרון העירוני סגורים בשבת לגמרי.
שימש כחבר כנסת בשנים 1955–1967, בכנסות השלישית והרביעית מטעם החזית הדתית התורתית ובכנסות החמישית והשישית מטעם פועלי אגודת ישראל. היה חבר בוועדת הפנים בכנסת הרביעית ובוועדת העבודה והרווחה בכנסת החמישית.
כ"ץ נפצע בתאונת דרכים בשד' הרצל בירושלים בדרכו מהכנסת לבית וגן, ומת מפצעיו לאחר יומיים של אשפוז, ביום חמישי בלילה, אור לכ' בכסלו ה'תשכ"ח, 21 בדצמבר 1967, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-61. החליף אותו אברהם ורדיגר.
ראש העיר, אבא חושי, הגיע לנחם והבטיח שתוקם ישיבה לזכרו. הישיבה לצעירים של חתנו הרב דוד כ"ץ שכבר הייתה קיימת, קיבלה מהעירייה מבנה בסמיכות לשכונת דניה והיא נקראת על שמו: "משכן יעקב".
חיים אישיים
בנו הוא העסקן החיפאי הידוע הרב מאיר כ"ץ שעסק רבות בפעילות ציבורית כמנהל סניף לב לאחים בצפון, עד לפטירתו בחג השבועות תשע"ג. בתו יונה נישאה לרב יעקב אהרון לוי, ששימש כיו"ר המועצה הדתית בירושלים והיה מזקני חסידי סוכטשוב בעת פטירתו.[2] בתו נעמי נישאה לפרופסור אהרן אליהו איגוס (בן למשפחת איגוס), בתו חנה נישאה לרב שרגא דוד כץ, ראש ישיבת 'משכן יעקב' בחיפה. אחד מנכדיו הוא העיתונאי קובי בורנשטיין.[3]
קישורים חיצוניים
יעקב כ"ץ, באתר הכנסת - יעקב כ"ץ, באתר כנסת פתוחה
- חבר הכנסת ר' יעקב כ"ץ ז"ל, הפרדס, ינואר 1968, עמוד 41
הערות שוליים
- ^ ר' חיים כץ ז"ל, שערים, 2 ביוני 1958, עמ' 1
- ^ קובי בורנשטיין, מקורונה: זקן חסידי סוכטשוב הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 20 בינואר 2021
- ^
ציוץ של ערוץ 20 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 בנובמבר 2021
- רשימת חברי הכנסת
- יהודים גליציאנים
- בוגרי ישיבת חכמי לובלין
- אנשי העלייה החמישית
- חברי הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל
- חברי הכנסת מטעם חזית דתית תורתית
- סגני ראש עיריית חיפה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- הרוגי תאונות דרכים בישראל
- אישים הקבורים בחיפה
- ישראלים שנולדו ב-1906
- ישראלים שנפטרו ב-1967
- חברי הכנסת חרדיים