1982 בישראל

«««  1981 1980 1979	דגל ישראל	1982 בישראל	»»» 1983 1984 1985
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1982 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1982

1982 בישראל (ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג) הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק נבון
• ראש ממשלת ישראל התשע עשרה – מנחם בגין
• יושב ראש הכנסת העשירית – מנחם סבידור
• נשיא בית המשפט העליון – משה לנדוי עד 30 באפריל, מאז יצחק כהן
• ראש המטה הכללי – רפאל איתן
• מפכ"ל המשטרה – אריה איבצן

פוליטיקה

צבא ובטחון

מלחמת לבנון/מבצע שלום הגליל

מבצע שלום הגליל: חיילים ישראלים בדרום לבנון, יוני 1982

ב-3 ביוני מנסים מחבלים פלסטינים מארגון אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה. יומיים אחר כך מורה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על פתיחת "מבצע שלום הגליל", שמטרתו המוצהרת נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון. ב-6 ביוני מתקיים הקרב העיקרי הראשון במבצע, הקרב על הבופור. למרות שבקרב נופלים שישה מאנשי צה"ל, שר הבטחון אריאל שרון מדווח לציבור כי הקרב הסתיים ללא נפגעים. התנהלותו של שרון, כמו גם השאלה שהציב בגין על המחבלים לאחר הקרב, "האם הם השתמשו במכונות ירייה?", הפכו לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה.

ב-10 ביוני מתרחש קרב דמים נוסף, קרב סולטאן יעקוב. באותו יום, מותקף כוח צה"ל בטעות על ידי מטוסי חיל האוויר, באחת התקריות הקשות ביותר של ירי-כוחותינו-על-כוחותינו בתולדות צה"ל. ב-13 ביוני מגיעים כוחות צה"ל לביירות. ב-20 באוגוסט נחת כוח רב-לאומי בלבנון, כדי להשגיח על נסיגת אש"ף מלבנון.

ב-16 בספטמבר מתחיל טבח סברה ושתילה במחנות הפליטים במערב ביירות. את הטבח מבצעים אנשי הפלנגות הנוצריות. אף שהטבח לא בוצע על ידי ישראל, מתעוררת ביקורת ציבורית ועולמית חריפה, שהרי צה"ל שלט באזור והפלנגות נכנסו למחנות באישורו. בגין מקבל תמונת מצב חלקית רק ב-18 בספטמבר, בהאזינו לדיווח ה-BBC בנושא. כוחות אמריקאים וצרפתים נכנסים לביירות בניסיון להרגיע את המצב. הזעזוע הציבורי מן הטבח בישראל מוביל גם להפגנת ה-400 אלף (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועדת כהן (ר' "חוק ומשפט").

ב-11 בנובמבר מתרחש אסון צור הראשון ומביא למותם של שבעים וחמישה חיילי צה"ל ואנשי כוחות הבטחון.

פינוי חצי האי סיני

• 19 באפריל – מתחיל פינוי העיר הישראלית ימית מחצי האי סיני, בהתאם להסכם השלום בין ישראל למצרים
• 21 באפריל – ממשלת ישראל מכריזה על סיום פינוי ימית
• 25 באפריל – מסתיים פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים

יחסי חוץ

• היחסים עם מצרים: מוקם המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. בנוסף, ב-29 באפריל מתחיל לפעול קו 100 לקהיר, קו אוטובוס בין תל אביב לקהיר.

אירועים נוספים

ב-11 באפריל עלה לרחבת הר הבית עולה מארצות הברית, אלן גודמן, ופותח באש מנשק צבאי. שומר של הווקף נהרג ושוטרים נפצעים. גודמן שוחרר ב-1997, לאחר שריצה מאסר של 15.5 שנים, וגורש לארצות הברית.

ביוני הופך הנח"ל לחטיבת הנח"ל.

כלכלה ותשתיות

• 12 במרץ, שר הכלכלה יעקב מרידור חושף במשדר מיוחד בטלוויזיה את "הנורה שתאיר את כל רמת גן". לאחר זמן קצר הסתבר כי האדם שהציג בפניו את "ההמצאה" הכביכול חדשנית בתחום האנרגיה הוא נוכל.
• 6 ביוני בתגובה לפרוץ מבצע שלום הגליל נרשמו ירידות חדות בשערי המניות בבורסה. הבנקים הגדולים ובנק ישראל רכשו בתגובה מניות במטרה לבלום את הירידות.
• 7 ביוני, יום לאחר פרוץ הקרבות, בתגובה לפרסומים אודות הישגי צה"ל עלו שערי המניות בעשה אחוזים בממוצע.
• משה מנדלבאום ממונה לנגיד בנק ישראל ; גליה מאור ממונה לתפקיד המפקחת על הבנקים והיא האישה הראשונה שממונה לתפקיד זה
• סטף ורטהיימר יוזם את הקמת "גוש תפן"; יהודה וזהר זיסאפל מקימים את חברת "רד תקשורת מחשבים"

חברה ותרבות

תנועות חברתיות

• מלחמת לבנון הראשונה מעוררת מחאה חברתית חריפה מצד מתנגדיה. מוקמת תנועת סרבני שירות בשם יש גבול. לאחר טבח סברה ושתילה (16 בספטמבר) מתרחבים מעגלי המחאה והזעזוע, ומתארגנת - ב-25 בספטמבר - הפגנת המונים, "הפגנת ה-400 אלף", של שלום עכשיו בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין). הסערה הציבורית שעורר הטבח בסברה ובשתילה מוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא (ר' "חוק ומשפט").
• מוקמת "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל"

חוק ומשפט

• 14 בינואר – מבקר המדינה יצחק טוניק נכנס לתפקידו
• 14 במרץ – מוקמת ועדת בכור, ועדת חקירה ממלכתית בנושא חקירת רצח ארלוזורוב
• 30 באפריל – יצחק כהן מתחיל כהונה כנשיא בית המשפט העליון
• 1 בנובמבר – בעקבות הסערה שעורר טבח סברה ושתילה מוקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת כהן. הוועדה פירסמה את ממצאיה ב-7 בפברואר 1983 ובעיקריהם הקביעה כי שר הבטחון אריאל שרון אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח בשיר ג'ומייל והמלצתה כי יתפטר מתפקידו.
• 23 בדצמבר – בעת אירוע הריסת תוספת בנייה בלתי חוקית, יורים שוטרים למוות בשמעון יהושע, תושב כפר שלם שהתבצר על גג ביתו.

חינוך ומחקר

• מוקם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
• האוניברסיטה הפתוחה חוגגת טקס סיום והענקת תוארי "בוגר אוניברסיטה" לראשונה
• חתני וכלות פרס ישראל: דוד בנבנשתי (ידיעת הארץ); רוברטו בקי (סטטיסטיקה); חיים גבתי (תרומה מיוחדת לחברה); אמיר גלבע (שירה); זאב וילנאי; יהושע יורטנר (כימיה) ; אברהם יסקי (אדריכלות); יהודה עמיחי (שירה) ; רות עמירן (ארכאולוגיה וחקר א"י)

נפטרו

• 16 בינואר – משה חריף, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1933)
• 16 בפברואר חיים גמזו, מבקר אמנות ותיאטרון (נולד ב-1910)
• 21 בפברואר – גרשם שלום, מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית, אבי תחום חקר הקבלה (נולד ב-1897)
• 28 בפברואר – שמואל ייבין, ארכאולוג (נולד ב-1896)
• 28 בפברואר - יעקב דרורי, איש-חינוך ציוני-דתי, מזכ"ל בני עקיבא, ממייסדי תנועת הקיבוץ הדתי ואבי 'ישיבות ההסדר' (נולד ב-1922)
• 2 במרץ – יואל זוסמן, הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון (נולד ב-1910)
• 4 במרץ – יואל ולבה, מוזיקאי שחי ופעל בארץ ישראל החל משנת 1920. (נולד ב-1898)
• 9 במרץ – צבי יהודה קוק, רב, ראש ישיבה וממנהיגי הציונות הדתית (נולד ב-1891)
• 2 באפריל ידידיה אדמון, מלחין (נולד ב-1894)
• 8 באפריל – עמנואל בן-גוריון, מומחה לתעופה (נולד ב-1919)
• 10 באפריל אברהם סופר, רב ופרשן, חתן פרס ישראל (נולד ב-1897)
• 27 באפריל – זאב כץ, חבר כנסת (נולד ב-1923)
• 13 במאי – יצחק אריה זליגמן, חוקר מקרא (נולד ב-1907)
• 20 במאי – שמואל מיקוניס, חבר כנסת מטעם מק"י (נולד ב-1903)
• 10 ביוני – יקותיאל אדם, סגן הרמטכ"ל (נולד ב-1927)
• 18 ביולי – שמחה בלאס, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב היהודי (נולד ב-1897)
• 19 ביולי – דוד פרנקפורטר, יהודי שהתנקש בחייו של ראש התנועה הנאצית בשווייץ (נולד ב-1909)
• 21 באוגוסט – אריה אלטמן, איש ציבור, חבר כנסת (נולד ב-1902)
• 29 באוגוסט – נחום גולדמן, ממנהיגי הקונגרס הציוני העולמי (נולד ב-1895)
• 22 בספטמבר – גבריאל בר, היסטוריון וחוקר אסלאם (נולד ב-1919)
• 15 באוקטובר – רחל כהן-כגן פוליטיקאית ישראלית (נולדה ב-1888)
• 18 באוקטובר – דוד שיפמן, איש ציבור (נולד ב-1923)
• 20 באוקטובר – יהודה נחשוני, מראשי פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1915)
• 7 בנובמבר – חנניה רייכמן, סופר ומשורר ילדים ומתרגם עברי (נולד ב-1905)
• 13 בנובמבר – עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין
• 20 בנובמבר – אריה טרטקובר, סוציולוג (נולד ב-1897)
• 3 בדצמבר – עדי נאמן, שחקן, מלחין, חתן פרס כינור דוד לאחר מותו (נולד ב-1964)
• 8 בדצמבר חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל (נולד ב-1919)
• 16 בדצמבר – מרדכי זר, איש ציבור וחבר כנסת (נולד ב-1914)
• מיכאל ארגוב, צייר (נולד ב-1920)
• זאב גלר, ראש עיריית כפר סבא מ-1966 ועד מותו (נולד ב-1922)
• ישראל יצחק גרינץ, איש ציבור ובנקאי (נולד ב-1906)
• אפרים דקל, ממפקדי ההגנה (נולד ב-1903)
• אשר ויזר, חוקר מקרא ולשון (נולד ב-1904)
• משה יאיר וינשטוק, פוסק ומקובל (נולד ב-1899)
• אריה טבקאי, סופר (נולד ב-1904)
• יהודה יערי, סופר ומתרגם (נולד ב-1900)
• יוסף יקותיאלי, מהוגי ומקימי המכביה (נולד ב-1897)
• משה כהן (שופט), (נולד ב-1919)
• שלמה מאזוז, רב (נולד ב-1908)
• אליהו מייטוס, מתרגם (נולד ב-1892)
• יצחק מייכלסון, חוקר רפואה וחתן פרס ישראל לרפואה (נולד ב-1903)
• שלמה סקולסקי, סופר (נולד ב-1912)
• שרגא קדרי, סופר (נולד ב-1927)
• יחיאל יהושע רבינוביץ, אדמו"ר (נולד ב-1900)
• יוסף שה-לבן, חוקר ומבקר ספרות (נולד ב-1906)
• יוסף שנברגר, אדריכל (נולד ב-1912)
• משה שפיצר, מאייר, מעצב וגרפיקאי (נולד ב-1900)
• אפרים תלמי, סופר (נולד ב-1905)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0