1981 בישראל

«««  1980 1979 1978	דגל ישראל	1981 בישראל	»»» 1982 1983 1984
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1981 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1981

1981 (ה'תשמ"א - ה'תשמ"ב) הייתה השנה בה חגגה ישראל 33 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים במדינה עמדו מערכת הבחירות לכנסת העשירית, שהייתה רווית מתיחות בין-עדתית; והפצצת הכור הגרעיני שפיתחה עיראק.

הנהגה

ממשלת ישראל ה-19 בראשות מנחם בגין ב-6 באוגוסט 1981, יום לאחר השבעתה, בבית הנשיא יצחק נבון

• נשיא המדינה - יצחק נבון
• ראש הממשלה - מנחם בגין
• ממשלה - ממשלת ישראל השמונה עשרה עד 5 באוגוסט, מאז ממשלת ישראל התשע עשרה
• יושב ראש הכנסת - יצחק ברמן עד 20 ביולי, מאז מנחם סבידור
• הכנסת - הכנסת התשיעית עד 16 ביולי, מאז הכנסת העשירית
• נשיא בית המשפט העליון - משה לנדוי
• ראש המטה הכללי - רפאל איתן
• מפכ"ל המשטרה (החל מה-5 בינואר) - אריה איבצן

פוליטיקה

הבחירות לכנסת העשירית (יוני)

מערכת הבחירות לכנסת העשירית געשה. הליכוד הואשם על ידי מתנגדיו בהנהגת "כלכלת בחירות". במיוחד זכור ראיון של אחד מבכירי המפלגה, יעקב מרידור, ב-28 ביוני (ערב הבחירות) שבה הוא מבטיח כי מצא דרך להפקת אנרגיה חלופית, שדרכה יהיה ניתן "להאיר עיר גדולה כמו רמת גן" ב"נורה רגילה של בית", מה שכונה מאוחר יותר בלעג "הנורה שתאיר את כל רמת גן". בתשדירי התעמולה של הליכוד משתתף הקומיקאי ספי ריבלין, והם זוכים לשיעורי צפיה גבוהים.

שלושה ימים לפני הבחירות בעצרת הבחירות המרכזית של המערך בכיכר מלכי ישראל ב-27 ביוני נאם דודו טופז את "נאום הצ'חצ'חים" : "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". בגין והליכוד השתמשו בתקרית בנאומם למחרת, על מנת ללכד את הציבור המזרחי מסביב לליכוד, ובכך ייתכן שהוכרעו הבחירות.

עוד בהקשר העדתי, במאי פורש אהרון אבו חצירא מן המפד"ל מקים את תמ"י, בעלת האוריינטציה "מזרחית".

ב-30 ביוני הליכוד בראשות מנחם בגין זוכה בבחירות לכנסת העשירית ומגיע לשיא כוחו - 48 מנדטים (לעומת 47 של המערך). ב-5 באוגוסט - מנחם בגין מציג את ממשלתו השנייה (התשע עשרה במניין הממשלות) בפני הכנסת. בעקבות ניצחונו בבחירות, נערך הליכוד ליישום מדיניותו. ב-14 בדצמבר מקבלת הכנסת בשלוש קריאות את "חוק רמת הגולן" המחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן. ניצחונו של הליכוד מסמן תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית - התקופה הדו-גושית בפוליטיקה הישראלית, שתימשך עד 1996.

צבא ובטחון

• 16 באפריל – מסוכל ניסיון של חוליית מחבלים לחדור לישראל מלבנון באמצעות כדור פורח.
• 28 באפריל – חיל האוויר מפיל שני מסוקי קרב סוריים שהפציצו את כוחות הפלנגות בלבנון. הייתה זו ההתערבות הישראלית הראשונה במלחמת האזרחים בלבנון. בתגובה הכניסו הסורים סוללות טילים לאזור הבקעא בלבנון. ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר שישראל לא תשלים עם הימצאות טילים סוריים בלבנון.
• 7 ביוני – מבצע אופרה: חיל האוויר הישראלי משמיד את הכור הגרעיני אוסירק בעיראק.
• 27 ביולי – ניסיון התנקשות במחבל מוחמד עוד'ה, חבר בארגון ספטמבר השחור האחראי לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. הניסיון נכשל, ועוד'ה נותר בחיים.

כלכלה ותשתיות

המצב הכלכלי ממשיך להתדרדר, והאינפלציה הופכת תלת-ספרתית. שר האוצר, יגאל הורביץ, מתפטר בשל חוסר גיבוי מצדו של ראש הממשלה ומחליף אותו שר התקשורת יורם ארידור עם מדיניות כלכלית שונה מזו של קודמו, שחיפש לבצע קיצוצים ככל הניתן. ארידור, שכיהן קודם לכן כשר התקשורת, נקט מספר צעדים פופולריים טרם הבחירות לכנסת, כגון ביטול ה"מחיקון" בטלוויזיה. מבקריו האשימו אותו ב"כלכלת בחירות" ובדרדור הכלכלה הישראלית.

• ב-1 באפריל מודיע שר האוצר ארידור על שורה של הוזלות של מוצרי צריכה, חלקי חילוף לרכב, תכשירי קוסמטיקה ועוד.
• תיירות: מוקמת חוות תנינים בחמת גדר; העיר העתיקה של ירושלים מוכרזת כאתר מורשת עולמית.
• סטף ורטהיימר ואחרים מקימים יישוב קהילתי בגבול הצפון - כפר ורדים

חברה ותרבות

תנועות חברתיות

• הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים מתאחדים ל"תנועה הקבוצית המאוחדת", 30 שנים אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד ב-1951.

חוק ומשפט

• 12 בינואר – חבר הכנסת חמאד אבו רביעה נרצח בשל סירובו לקיים הסכם רוטציה
• מוגש דו"ח ועדת קנת (בראשות השופט מרדכי קנת) לבדיקת המצב בבתי הכלא בישראל

חינוך ומחקר

• חתני וכלות פרס ישראל: יורם לינדנשטראוס ואיליה פיאטצקי-שפירו (מתמטיקה) ; אברהם סופר (ספרות תורנית) ; רחה פריאר (תרומה מיוחדת לחברה); קבוצת דגניה א' (תרומה מיוחדת לחברה) ; מאיר יעקב קיסטר (בלשנות ולשון ערבית)
• האוניברסיטה העברית בירושלים: מרבית החוגים למדעי הרוח, מדעי החברה, חינוך ומשפטים עוברים לקמפוס הר הצופים.
• אברהם אבן שושן הוא חתן פרס ביאליק בשל מחקריו ותרומתו לחכמת ישראל ופרסום "קונקורדנציה חדשה לתנ"ך"; זרובבל גלעד ויהושע טן-פי הם חתני פרס ביאליק לספרות יפה

נפטרו

משה דיין

• 4 בינואר – ישראל אפרת, הרקטור הראשון של אוניברסיטת תל אביב (נולד ב-1890)
• 12 בינואר – חמאד אבו רביעה, חבר הכנסת, נרצח בשל סירובו לקיים הסכם רוטציה (נולד ב-1929)
• 25 במרץ – יונתן רטוש, משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים ("הכנענים") (נולד ב-1908)
• 27 במרץ – אנדה עמיר-פינקרפלד, משוררת וסופרת (נולדה ב-1902)
• 13 באפריל – מנשה לוין, משורר ומתרגם (נולד ב-1903)
• 7 במאי – אהרון אשמן, משורר ומתרגם עברי (נולד ב-1896)
• 9 במאי – אורי צבי גרינברג, משורר וחבר כנסת ישראלי (נולד ב-1896)
• 20 במאי – בנימין ארדיטי, פעיל ציוני וחבר כנסת מטעם חרות וגח"ל (נולד ב-1897)
• 24 ביוני – יונה אטלינגר, קלרניטן (נולד ב-1924)
• 4 ביולי – שלמה כהן-אברבנאל, איש המוסד (נולד ב-1921)
• 24 ביולי – משה בן אלול, עיתונאי (נולד ב-1901)
• 25 ביולי – יוסף גולדשמידט, פוליטיקאי ואיש ציבור (נולד ב-1907)
• 4 באוגוסט – יעקב שבתאי, סופר (נולד ב-1934)
• 9 באוגוסט – יצחק נסים, הרב הראשון לציון (נולד ב-1895)
• 24 באוגוסט – אליעזר שטרן, פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (נולד ב-1915)
• 31 באוגוסט – אליהו ביקרמן, היסטוריון (נולד ב-1896)
• 4 בספטמבר – אסתר ראב, סופרת ומשוררת
• 6 באוקטובר – חיים לנדאו, מראשי תנועת החירות (נולד ב-1916)
• 11 באוקטובר – דוד מלץ, סופר (נולד ב-1899)
• 16 באוקטובר – משה דיין, איש צבא ופוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1915)
• 30 באוקטובר – אליהו אלישר, פוליטיקאי (נולד ב-1899)
• 8 בנובמבר – אברהם אורלי, אלוף במיל' (נולד ב-1930)
• 12 בנובמבר – יוסף קרמרמן, פוליטיקאי (נולד ב-1926)
• 13 בנובמבר – שמואל שורש, איש ציבור (נולד ב-1913)
• 13 בדצמבר – רוני ניצן, מפקד בית מעצר רמלה (כיום בית מעצר ניצן), נרצח
• 19 בדצמבר – שבתאי דון-יחיא, עורך "הצופה", איש ציבור וחבר כנסת (נולד ב-1909)
• 31 בדצמבר – דרורה בן אב"י, מנהלת חטיבת התוכניות של קול ישראל במשך שנים רבות (נולדה ב-1922)
• רבקה אהרנסון, בת למשפחת אהרנסון, מנהלת מוזיאון בית אהרנסון מתקופת הקמתו ועד מותה
• איתמר בן-חור, סופר ומחנך (נולד ב-1912)
• יעקב ברנדנבורג, פסל (נולד ב-1899)
• רבקה גובר, אם שכולה שכונתה "אם הבנים" (נולדה ב-1902)
• יעקב מטריקין, אדריכל
• יצחק רפאל הלוי עציון, חתן פרס ישראל לחינוך (נולד ב-1885)
• יעקב פיקר, מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה והמפקח על הביטוח במשרד האוצר (נולד ב-1911)
• יצחק צוקרמן, ממייסדי ומנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה (נולד ב-1915)
• אברהם רגלסון, משורר (נולד ב-1896)
• אריה רייניש, מחנך (נולד ב-1891)
• גדעון שוקן, אלוף (במיל') בצה"ל (נולד ב-1919)
• חיים שירמן, חוקר שירת ימי הביניים (נולד ב-1904)

קישורים חיצוניים

• על "נאום הצ'חצ'חים" ועל תגובת בגין, סרטון באתר יוטיוב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0