קבר יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תקרית קבר יוסף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כפילות נרחבת עם הערך השחתת קבר יוסף, יש לצמצם תיאור ההשחתות בערך שלפנינו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כפילות נרחבת עם הערך השחתת קבר יוסף, יש לצמצם תיאור ההשחתות בערך שלפנינו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קבר יוסף הצדיק
קבר יוסף ב-2014
קבר יוסף ב-2014
נתונים כלליים
תאריך פטירה ראש חודש תמוז (מקובל)
תאריך הילולה ראש חודש תמוז (יארציט), כ"ו באייר (יסוד שביסוד)
עיר שכם
מיקום דרומית-מזרחית לשכם
קואורדינטות 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E / 32.2131663; 35.2855939
מנהלת קבר יוסף
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron.svg
 
קבר יוסף
קבר יוסף
"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839
חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996
החצר ב-2014. עץ התות איננו

קבר יוסף (ערבית: قبر يوسف, תעתיק: קבְּר יוּסף) הוא מבנה בפאתיה הדרום-מזרחיים של שכם ובמרכזו חדר קבורה.

בספרות הנוסעים מראשית המאה ה-4 זוהה המקום כקברו של יוסף בן יעקב.

לאתר הקבר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים, וכן בעבר אצל המוסלמים והנוצרים[1]. על מקוריות האתר וזיהויו יצאו עוררין, אך לפי החוקר יואל אליצור, ישנן עדויות לאורך יותר מאלף שנה על זיהוי המקום בידי בני הדתות השונות כקבר יוסף[1], עם זאת אין ראיות ארכאולוגיות שזהו קבר יוסף[2][3].

המבנה ומיקום האתר

המבנה הקיים במתחם נבנה כנראה במאה ה-19. בחדר הקבורה נמצאת המצבה המזוהה עם מקום קברו של יוסף, כשמצדיה שני עמודי אבן, המתוארים כבר בתיאורי נוסעים מימי הביניים. למבנה נוספו במשך השנים שני חדרים נוספים. המתחם נמצא בפאתיה הדרום־מזרחיים של העיר שכם, סמוך ומצפון למחנה הפליטים בלאטה, מזרחית ל'תל בלאטה' ולמרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה שהתגלה במאה ה-20. לדברי יואל אליצור, מיקום המתחם מעיד על קדמות המסורת לגביו, והיותה של סביבתו מישורית ונמוכה מסביבתה, אינה אופיינית למסורות עממיות מאוחרות לגבי קברים אחרים, ותואמת את הכתוב במקרא שיוסף נקבר בחלקת השדה שרכש יעקב כשחנה לפני שכם[4].

בתנ"ך

על פי המקרא, קברו של יוסף ניצב בחלקת שדה שנקנתה על ידי יעקב מבני חמור אבי שכם כאשר יעקב חזר לארץ כנען מפדן ארם. חלקה זו היא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא (השניים האחרים הם מערת המכפלה שנקנתה על ידי אברהם מעפרון החיתי, והר המוריה שנקנה על ידי דוד מארוונה היבוסי).

”וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.”[5].

יוסף נפטר במצרים, אך לפני מותו ציווה על העלאת עצמותיו לארץ:

”וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה ”[6].

ואכן, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, לקחו עמם את עצמות יוסף:

”וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם”[7].

לאחר כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נטמנו עצמות יוסף בחלקת השדה שנקנתה על ידי יעקב:

”וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה”[8].

לאורך ההיסטוריה

בברית החדשה

הברית החדשה[9] מציינת את מקומה של חלקת השדה שקנה יעקב בסמוך לבאר יעקב ולעיר סוכר.

לדעת החוקר יואל אליצור, סוכר הוא הכפר עסכר שנמצא לא הרחק מהמתחם[1].

בעת העתיקה ובימי הביניים

זיהוי המתחם המכונה כיום קבר יוסף מאז העת העתיקה נשען, בין היתר, על הקרבה לעיר שכם ועל מסורות החל מהתקופה הביזנטית שנכתבו על ידי נוסעים. ברשות הפלסטינית הקבר מזוהה עם איש דת אסלאמי, שייח' יוסף דויקאת, שנקבר שם לפני כמאתיים שנה, ומשרד הפלסטיני לאתרי דת רואה בו אנדרטה ארכיאולוגית אסלאמית[10]. המסורת מוסלמית מזהה את קבר יוסף ("נבי יוסוף") במערת המכפלה, ומעולם לא קיבל יחס של מקום חשוב[1][11].

הנוסע האלמוני מבורדו, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, שעבר במקום בשנת 333, כתב: ”בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim[12] שם מצוי קברו של יוסף בחלקת האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו”[13]. קבר יוסף נזכר באונומסטיקון - רשימת שמות מקומות בעלי הקשר מקראי - של אוזביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס[14], שם נראה גם קבר יוסף". גם הצליין הנוצרי תיאודוסיוס שביקר בארץ ישראל בראשית המאה ה-6 כתב: "בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש"[1][15]. במפת מידבא מצויר קבר יוסף ממזרח לשכם[1].

בנימין מטודלה (המאה ה-12) כתב בספרו: "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר"[1]. מנחם החברוני מן המאה ה-13 תיאר: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו"[16][1]. במאה ה-14, אשתורי הפרחי כתב בספרו 'כפתור ופרח': "ותמצא שכם בין שני הרים הר גרזים והר עיבל, והוא לפי דעתי הכפר שקורין לו בלאטה, לא העיר המערבית לה כתחום שבת ושמה נאבלס. ואשר הכרחני לומר זה, ציון יוסף הצדיק שהוא לצפון בלאטה כחמישים אמה, והוא בשדה אשר קנה יעקב וכמו שהתבאר בסוף ספר יהושע, והוא על פני שכם ונאבלוס רחוק ממנו"[4]. הנוסע האנגלי ג'ון מאנדוויל ביקר בארץ ישראל בשנת 1336 וכתב: "ואצלה בסמוך (לשכם) מקום-קברו של יוסף... והיהודים עולים לשם לרגל לעיתים קרובות מתוך הערצה יתירה". הנוסע הגרמני ארנולד פון-הארף ביקר בארץ ישראל בשנים 1498–1499 וכתב בספרו: "מניאפוליס אל נפולסה... עיר שנקראה לפנים סיכר, בה טמונות עצמות יוסף... (היהודים) עורכים עליית-רגל גדולה מדי שנה אל המקום"[17].

על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים העומדים לצד מצבת יוסף, הן מצבות לשני בניו, אפרים ומנשה[1].

בעת החדשה

קבר יוסף בסוף המאה ה-19
קבר יוסף במאה ה-19
המצבה במבנה קבר יוסף בתחילת המאה ה-20
קבר יוסף בשכם במבט ממצפה יוסף שעל הר גריזים, 2010

במאה ה-19 כתב הרב שאול הורנשטיין אשר ביקר במקום ותיעד את מסעו בספר גבעת שאול: "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא 'בלע אבלנוטא' (מחנה בלאטה), מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו עליו השלום אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד... ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיר הקודש צפת וטבריה לער הקודש ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנקרא חלקת שדה"[18]. גם הנוסע דוד דבית הלל מציין: "סמוך לעיר, קבור יוסף בן יעקב"[19].

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום תפילתו של אחד מאבות משפחה זו, שייח' יוסוף דאוקאת[20].

בשלטון ישראל

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר לשליטה ישראלית. בן משפחת דוויכאת המשיך לשמור במקום דרך קבע ואף שימש עובד של המנהל האזרחי.

בשנת 1982 הוקמה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי בידי קבוצת צעירים, חלקם תלמידי ישיבת מרכז הרב, ובראשם רומם אלדובי, וכבית המדרש שימש החדר המרכזי במתחם. לאחר תקופה מסוימת מונה הרב אליעזר איגרא לראשות הישיבה[21][22] ולאחר שהרב איגרא התמנה לדיין, מונה לראשות הישיבה הרב יצחק גינזבורג[23]. לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוצב במקום כח אבטחה צבאי קבוע.

מספר פעמים במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, טענו אנשי שמאל (בהם שרת החינוך שולמית אלוני), כי קבר יוסף הוא קבר השייח' יוסוף.

לאחר הסכמי אוסלו

על פי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח A שבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. ביקורים במקום נעשים דרך אבטחה של צבא, אך בתחילה נעשתה באמצעות כח אבטחה אזרחי.

האירוע במתחם ב־1996 ולקחיו

בערב סוכות תשנ"ז (1996), במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. מח"ט אפרים נכנס עם כח צבאי קטן למתחם הקבר וניהל קשר עם השוטרים הפלסטינים בניסיון לסיים את המהומות. לבקשת השו"פים המח"ט הסיג את כוחות צה"ל ומג"ב, כ-40 לוחמים, מהעמדות מחוץ למתחם הקבר אל תוך מתחם הקבר עצמו, תוך השארת רכבים צבאיים בהשגחת השו"פים. הרכבים הוצתו, המתחם נבזז, ועץ התות העתיק שהיה בכניסה לקבר נכרת, בזמן שהכוח הצבאי שהה בתוך המתחם. כוח של גדוד "חרוב" נערך להיכנס לעיר על נגמ"שים, אולם רותק בירי. שישה חיילים מהכוח נהרגו. צה"ל נערך לכבוש את שכם, ולאחר מגעים עם ג'יבריל רג'וב ראש מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, הופסקו המהומות[24]. מסתערבים ואנשי ביטחון פלסטינים בכלי רכב של כוח 17 בפיקודו של ג'יבריל רג'וב חילצו את 40 לוחמי צה"ל ומג"ב שהיו במתחם, ונשארו למשך חודש כדי לשמור על המתחם ההרוס[25].

כוח התגבור של גדוד חרוב שנשלח למקום נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה ובנגמ"שים פתוחים ושישה חיילים נהרגו בניסיון החילוץ הראשון, חלקם במהלך הנסיעה בדרך אל הקבר, וחלקם בעת שניסו להתמקם בעמדות הגנה סביב המתחם עצמו[26]. במהלך האירוע הפורעים הרסו את הישיבה ושרפו מאות ספרי קודש אשר נטמנו מאוחר יותר בהר המנוחות בירושלים. לפי דברי כתב ידיעות אחרונות רוני סופר, מאז אירוע זה, גברו הקולות לפנות את חיילי צה"ל ממתחם הקבר[27].

לימים טען עוזי דיין, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, כי הציב לפלסטינים אולטימטום של 15 דקות להפסקת הקרב ולאפשר כניסה של כוחות צה"ל למקום, ואיים בכיבוש מחודש של שכם על ידי צה"ל, והאולטימטום עבד[28]. מקורות ביטחוניים אנונימיים הציגו לאלי קמיר תמונה דומה לאחר הקרב בקבר יוסף, לפיה נתניהו איים על ערפאת בהכנסת טנקים לשטחי הרשות הפלסטינית אם לא יפסק הירי של שוטרים פלסטינים על כוחות צה"ל, וערפאת החליט לפעול על מנת לסיים את המהומות[29].

בעקבות האירוע ב-1996, הוחלף כח האבטחה האזרחי בכח משמר הגבול בגודל מחלקה ב-1997. כמו כן, הוכנו תוכניות מבצעיות לביצור והגנת המתחם והכח השוהה בו, שלא יושמו. גובשה תוכנית צבאית (בשם הקוד: "כתונת פסים") לחבירה של כוחות צה"ל אל מתחם הקבר. חרף זאת, בדו"ח של קצין צה"ל מאמצע שנת 2000, נכתב כי מוכנות מתחם קבר יוסף להגנה היא נמוכה ביותר[30]. הוכנה גם תוכנית (בשם הקוד "גן סגור") לפינוי כללי של מתחם הקבר והעברת השליטה בו באופן זמני לכוחות ערבים, אך נציגי ההתיישבות, שתוכנית זו הגיעה לידיעתם, התנגדו בחריפות לעזיבה, ולו זמנית, של מתחם קבר יוסף[30].

האירועים ב-2000

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדחת יוסף

מתחם הקבר הותקף על ידי חמושים ערבים במאי 2000 תש"ס. באירוע זה נפצע קל קצין צה"ל, אשר פונה מהמתחם באופן מתואם על ידי כוחות פלסטינים כעבור 4 שעות מהפציעה[31].

באוקטובר 2000, עם תחילת מהומות הר הבית שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה ומידע על כוונה לתקוף את המבנים ולהשתלט עליהם, פונה המתחם מאזרחים בהוראת מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי. בקשתו לפינוי הכוח צבאי לא אושרה, על פי הוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק[32]

זמן קצר לאחר מכן הותקף המתחם והכוח המצומצם ששהה בו (12 שוטרי מג"ב) על ידי קבוצה גדולה של שוטרים פלסטינים חמושים אך לבושים אזרחית, וכן קהל רב שזרק בקבוקי תבערה ואבנים על המתחם מגגות בניינים סמוכים[32]. השוטרים הפלסטינים זוהו בידי לוחמי מג"ב שעבדו אתם קודם בסיורים המשותפים במסגרת הסכמי אוסלו[32]. על מהלך הקרבות פיקדו מפקד החטיבה אדירי, יצחק דדון מפקד מג"ב, וסגן ראש השב"כ, מתל א-ראס בהר גריזים, הצופה על הקבר. הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד אוגדת יהודה ושומרון בני גנץ ביקרו במקום וצפו בקרבות[32].

ביום הראשון של ראש השנה, עם תחילת המהומות, הפלסטינים טענו שנהרגו שישה מהמפגינים. מיד לאחר הלווייתם ההמונית ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), יצאו לתקוף את קבר יוסף, כשהם נושאים דגלי חזבאללה, חמאס ואש"ף. שוטר מג"ב מידחת יוּסף נפגע מירי ונדרש לחלצו. על פי התחקיר הרשמי, כוח צה"ל התלבט אם הדרך המהירה לחלץ את הפצוע היא הפעלת תוכנית "כתונת פסים" לכיבוש מתחם קבר יוסף ותל בלטה, או תיאום פינוי הפצוע באמבולנס פלסטיני. הוחלט על תיאום עם הפלסטינים, אבל זה התעכב, ויוסף דימם למוות במשך כמעט ארבע שעות. גופתו פונתה עם הגעת הסיוע הפלסטיני שעות אחרי מותו[33]. במהלך הימים הבאים הוחלף הכוח שהגן על המתחם מספר פעמים בתוך כלי רכב פלסטיניים ומלווים בשוטרים פלסטיניים[32]. לבסוף, כעבור שישה ימי קרב, ב־ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, נסוג כוח צה"ל מהמתחם.

למרות הבטחה פלסטינית לשמור על המתחם, לאחר פינוי הכח הישראלי פרצו לקבר פלסטינים ובהם שוטרים, והעלו אותו באש, תוך כדי ביזתו והשחתת תכולתו[34]. לאחר מכן צבעו את גג הקבר בירוק, בטענה שהאתר אינו קבר יוסף אלא מקום קדוש למוסלמים[35]. בשבת שובה שמע הלל אליהו ליברמן, ממקימי ישיבת עוד יוסף, על נטישת המקום בידי צה"ל. הוא יצא מאלון מורה וניסה להגיע לקבר רגלית. ליברמן נרצח ביריות בידי ערבים וגופתו נמצאה מוטלת במערה.

לאחר עזיבת מתחם הקבר הקימו יהודים תושבי האזור "נקודת לימוד" ליד הכניסה הדרומית לשכם, בשם "תועה בשדה", שנועדה להזכיר את נטישת קבר יוסף. בנוסף, נקבעה נקודת תצפית ותפילה בהר גריזים המשקיפה אל הקבר ומכונה "מצפה יוסף".

אין כוח צבאי קבוע בקבר, אך יש תצפית צה"ל על מתחם הקבר, במצפה יוסף, כולל כניסות מבקרים מסודרות באבטחת צה"ל, וזאת בתיאום ביטחוני עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני, שבזמנים שהצבא הישראלי לא במתחם, התחייב לשמור על קדושת המקום, ולמנוע פגיעה בקבר.

השחתת הקבר לאחר נסיגת צה"ל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – השחתת קבר יוסף

עד סוף שנת 2002 המבנה והקבר נהרסו לחלוטין בהתקפות חוזרות ונשנות, ונותרו רק הקירות הגודרים את המקום[36]. על אף טענותיהם, המשיכו המוסלמים להתייחס לאתר כמקום קדוש ליהודים בלבד. המתחם הושחת[37] ונשרף[38], כמה פעמים מאז עזיבתו. כן נהרסה כיפת המבנה[39] והושלכה בו אשפה[40].

בשנת 2008 שופץ מבנה הקבר באופן מקיף, הכולל את שיקום וחידוש כיפת הקבר, וחידוש המצבה במתחם, בליווי צה"ל.

בליל 16 באוקטובר 2015 פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר המתחם וגרמו לשריפת חיפוי העץ שבמתחם הקבר[41]. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס גינה את ההצתה והודיע כי יקים ועדת חקירה לחקירת האירוע[42].

באפריל 2022 כ-100 פלסטינים הציתו את מתחם הקבר ושברו את המצבה שעל הקבר[43][44]. שר הביטחון בני גנץ גינה את המעשה ואמר שישראל תתקן את הנזקים. מושל שכם איברהים רמדאן הכריז כי הרשות הפלסטינית תשפץ את קבר יוסף בעקבות ההשחתה[45]. כיממה לאחר מכן תועדו פלסטינים משחיתים את הקבר בשנית[46]. כעבור יומיים ישראל החלה לשקם את מתחם הקבר, והקבר שופץ מבפנים ומחוץ באופן מקיף[47].

כניסות לקבר לאחר הנסיגה הישראלית ממנו

החל מסתיו 2002[48], מאפשר צה"ל לקבוצות מאורגנות להגיע למקום לביקורים, בעיקר בשעות הלילה, תוך פריסה רחבה של כוחות אבטחה[49]. בדרך כלל, נערכים ביקורים אלה בערב ראש חודש, ובימים מיוחדים הקשורים לקבר יוסף. ימים אלו כוללים את א' בתמוז אשר מקובל כיום פטירתו של יוסף[50], ביום המוקדש ליוסף בספירת העומר שהוא על פי תורת הסוד בבחינת יסוד שביסוד[51], ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף[52].

כמו כן, קבוצת ישראלים, המוערכת בכ-300 איש שרובם נמנים עם פלג שובו בנים של חסידות ברסלב (בראשות אליעזר ברלנד), מנסה להגיע תדירות למתחם ללא תיאום עם צה"ל. חלק מביקורים אלו מתואמים עם גורמי ביטחון פלסטינים, וכוללים לעיתים תשלום שוחד לשוטרים פלסטיניים[53][54]. במהלך ניסיונות שכאלו נפצעו קשה מספר ישראלים ב-10 בנובמבר 2003, מירי מחבלים[55].

ב-24 באפריל 2011 נהרג בן יוסף לבנת ונפצעו חמישה, לאחר ששוטרים פלסטינים פתחו בירי על כלי רכב של ישראלים אשר הגיעו אל מתחם קבר יוסף[56]. תחילה טענו הפלסטינים שהישראלים, שנכנסו באופן לא מתואם לשכם, ניסו לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית[57], אולם תחקיר של צה"ל קבע בהמשך כי לא הייתה התגרות מצד החסידים. בעקבות התחקיר משרד הביטחון הכיר בהרוג כנפגע פעולת איבה[58]. הרשות הפלסטינית העמידה את שלושת השוטרים לדין על ירי לא מוצדק באוויר, והם ריצו תקופות מאסר של שנה. לאחר שחרור היורים מהכלא הפלסטיני הם נעצרו בידי צה"ל[59]. בתום חקירתם פרסם השב"כ שהשוטרים הודו שירו לעבר הרכבים ללא שנשקפה מהם כל סכנה ושביימו ראיות לאחר הירי[60]. מאורע זה החזיר את קבר יוסף למרכז השיח הציבורי, וב-14 ביוני 2011 ביקרו מספר חברי כנסת ישראלים במתחם הקבר.

ב-11 באפריל 2022, לאחר השחתת מתחם הקבר, חסידי שובו בנים הגיעו לשכם מבלי לעדכן את צה"ל ופרצו מחסום לא מאויש באחת הכניסות לעיר. הם הותקפו מצד פלסטינים שהיו ברכב אחר, ופתחו לעברם באש. במנוסתם הם דרסו עובר אורח פלסטיני .[45].

ב-29 ביוני 2022, במהלך כניסה אזרחית לקבר, פתחו מחבלים חמושים בירי לעבר המתחם, ופצעו קל את מח"ט שומרון, אלוף-משנה רועי צוויג-לביא ושני אזרחים[61].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 יואל אליצור, ‏על האותנטיות של "חלקת השדה" - קבר יוסף., באתר "דעת"
  2. ^ Freund, Richard A. (2009). Digging Through the Bible: Modern Archaeology and the Ancient Bible. Rowman & Littlefield. מסת"ב 978-0-7425-4645-5, pp. 28–29: "The problem is that no archaeological evidence specifically makes them historical, so we refer to them as 'relic' sites."
  3. ^ Pummer, Reinhard (1987). The Samaritans. BRILL. מסת"ב 978-90-04-07891-8, p. 12: "Whether today’s cenotaph and its site are identical with the ancient one can presently not be decided."
  4. ^ 4.0 4.1 יואל אליצור, "מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא", עמ' 57-64
  5. ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ'
  6. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים כ"ד-כ"ו
  7. ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ט
  8. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ב
  9. ^ הבשורה על-פי יוחנן, פרק ד', פסוק ה
  10. ^ קאיס אבו סמרה, "قبر يوسف" بنابلس بؤرة صراع ساخنة منذ 55 عاما (إطار), סוכנות אנאדולו, ‏10 באפריל 2022
  11. ^ לדוגמה בספר: אנשי הגליל בתקופת ירושלים וחברון (ערבית) מג'יר אלדין אלחנבלי, עמאן 1973, עמודים 68–69. ר' מאמרו של אליצור למקורות נוספים
  12. ^ הכתיב הוא sechim ‏. THE ANONYMOUS PILGRIM OF BORDEAUX - LATIN TEXT
  13. ^ במקור: "quam dedit ei iacob pater eius". (מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense)
  14. ^ שמה הרומי של שכם.
  15. ^ [https://archive.org/stream/itinerahierosol00geyegoog#page/n194/mode/2up גייר, מסע ירושלים (לטינית), עמוד 137
  16. ^ המעמר ג', עמוד 37
  17. ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ- ישראל, עמ' 230, 275.
  18. ^ הספר גבעת שאול עמוד 29 פרק 14 (באתר כתבים עבריים (היברו-בוקס))
  19. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, גזית, תש"ו, עמ' 511.
  20. ^ יהודה זיו, שניים אוחזים בצדיק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  21. ^ רפיק חלבי, אריה דיין, נחום ברנע, בדרך לשכם-עילית, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
  22. ^ "ערב שבת", עוד יוסף חי, באתר גרשון נדיבי ז"ל - אתר לזכרו של גרשון נדיבי, ‏ז' בשבט תשמ"ט, 13.1.1989
  23. ^ ישראל אריאל, עומקים לא נודעים, באתר הקול היהודי, ‏04/06/2015
  24. ^ היום לפני 17 שנה: שישה חיילים נהרגו בקרב בקבר יוסף, ‏17 בספטמבר 2013
  25. ^ אורי מילשטיין, פרשת קבר יוסף - מערכה ראשונה, ‏24 במאי 2013
  26. ^ על הקרב על קבר יוסף באתר מורשת חטיבת כפיר
  27. ^ רוני סופר, לבני תתבע מהפלסטינים לתחזק את קבר יוסף, באתר ynet, 15 בפברואר 2008
  28. ^ עוזי דיין, אסור לעבור לסדר היום, באתר ישראל היום, ‏26 באפריל 2011
  29. ^ אלי קמיר, אירועי מנהרת הכותל, 1996, באתר מעריב, ‏16 באפריל 2002
  30. ^ 30.0 30.1 ד"ר אורי מילשטיין, אהוד ברק מפקיר למוות את מדחת יוסוף, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 במאי 2013, פרק 15 מתוך סדרת מאמרים
  31. ^ סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 32.3 32.4 מלחמת קבר יוסף אוקטובר 2000 - סרט תיעודי (יוטיוב)
  33. ^ אמיר בוחבוט, עשור למותו של מדחת יוסף: החילוץ שלא יצא לפועל, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2010
  34. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 19
  35. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 32
  36. ^ שוב הוצת קבר יוסף (16 באוקטובר 2003 הארץ)
  37. ^ עוזי ברוך, ערבים חיללו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
  38. ^ קצובר: הערבים ממשיכים להרוס את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
    "לשוב ולכבוש את קבר יוסף", באתר ערוץ 7
  39. ^ ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2004
  40. ^ חגי הוברמןקבר יוסף – ה"מיזבלה" של שכם, באתר ערוץ 7
  41. ^ קבר יוסף הוצת: "הרשות הפלסטינית לא שונה מדאעש", באתר NRG
  42. ^ אבו מאזן גינה את הצתת קבר יוסף, באתר mako
  43. ^ אלישע בן קימון, "כמו דעאש": פלסטינים הציתו את קבר יוסף ושברו את המצבה – תיעוד, באתר ynet, 10 באפריל 2022
  44. ^ "כמו דאעש": פלסטינים הציתו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2022
  45. ^ 45.0 45.1 2 חסידי ברסלב נורו בקבר יוסף בשכם, מצבם קל-בינוני, באתר www.ynet.co.il, ‏2022-04-11
  46. ^ גל הטרור | תיעוד: פלסטינים משחיתים את מתחם קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2022
  47. ^ באופן חריג: כוחות צה"ל נכנסו לשכם לאור יום, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  48. ^ יגאל ללום, שמחה ובכי בקבר יוסף, באתר ערוץ 7
  49. ^ על הכניסות המאובטחות של צה"ל לקבר יוסף, אתר דובר צה"ל
  50. ^ כאלף מתפללים פקדו את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
  51. ^ יסוד שביסוד: סיום הרמב"ם בקבר יוסף הצדיק בשכם
  52. ^ אורנית עצר, סוכות מרגש בקבר יוסף המשופץ, באתר ערוץ 7
  53. ^ עיתון משפחה, גיליון 1003, 28.4.11, עמ' 26
  54. ^ במחנה, גיליון 2 משנת 2011
  55. ^ חגית רוטנברג וחגי הוברמן, ‏"עכשיו הוא בן של יוסף", באתר בשבע - ערוץ 7, 28 באפריל 2011
  56. ^ יאיר אלטמן, פיגוע ירי בשומרון: הרוג ושני פצועים באזור שכם, באתר ynet, 24 באפריל 2011
  57. ^ אנשיל פפר וחיים לוינסון, חקירת הירי: המתפללים ניסו לפרוץ מחסום, באתר הארץ
  58. ^ אליאור לוי, נעצרו 3 הפלסטינים שהרגו את אחיינה של לבנת, באתר ynet, 22 במאי 2013
  59. ^ אסף גבור, צה"ל עצר את שלושת רוצחיו של בן-יוסף לבנת, באתר nrg‏, 22 במאי 2013
  60. ^ אליאור לוי, נעצרו רוצחי אחיינה של לבנת בקבר יוסף, באתר ynet, 19 ביוני 2013
  61. ^ אלישע בן קימון, יואב זיתון, אליאור לוי, פיגוע ירי בקבר יוסף: מח"ט שומרון ושני מתפללים יהודים נפצעו קל, באתר ynet, 30 ביוני 2022
  62. ^ נחמן וייס, הספר קבר יוסף כך נפרצה הדרך, ‏דצמבר 2018. הספר עוסק בתולדות הקבר ומאמציהם של חסידי ברסלב להגיע אליו
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0