קבר רחל אשת רבי עקיבא
מבנה קבר השוכן על הגבול בין בית הקברות היהודי ובית הקברות המוסלמי, הנמצאים בצידו המערבי של בית הקברות היהודי העתיק בטבריה. הקבר, הבנוי בזלת מיוחס לפי מסורת יהודית, שתועדה במאה ה-16, לרחל בת כלבא שבוע, אשתו של רבי עקיבא ולפי מסורת המוסלמית, מהמאה ה-13, לסית סוּכַּיְנַה (הגברת סוכינה) שהייתה בתו של חוסיין בן עלי בנו הצעיר של עלי בן אבי טאלב שהיה חתנו של מוחמד. המסורת מוסלמית מייחסת לסית סוכינה קבר גם בדמשק ובמדינה.
מסורות לזהוי הקבר
הגאוגרף המוסלמי יאקות אל חמאווי כתב בשנת 1225: ”..ומחוץ לטבריה מצוי קבר אשר האנשים מצביעים עליו שהוא מקום קבורתה של סוכינה. והנכון הוא שקברה אינו שם אלא בעיר מדינה”
ב-17 במאי 1295 בתקופה הממלוכית הוצבו על מבנה הקבר שני לוחות שיש האחד מנציח את זכרה של סית סוכינה.
הלוח לזכרה של סית סוכינה היה קבוע בקיר המערבי של המבנה, גודלו 56 על 93 ס"מ כולל כתובת בת חמש שורות בכתב ערבי.[1] הלוח הוצב בשם המושלים במקום ונציבי הסולטאן.
בשם הרחמן והרחום, אכן חפץ אללה להעביר מעליכם את התועבה, בני הבית, ולטהרכם בטהרה. [האיש] אשר פקד להקים את המבסולאום המבורך של סית סוכינה, בת חוסיין בן אבו טאליב, ושל עבדאללה בן אל-עבאס בן עלי בן אבו טאליב, עליהם השלום, [הוא] העבד הנכסף לאלוקים יתעלה, פאריס א-דין אל באקי שליחם המשרת של [המושלים] אל עדאל ושל אל מנסור, נציב הסולטן וממלכת צפת וא-שקיף ושפלת הים. זה היה באחד [לחודש] ראג'ב 694
לוח השיש השני שגודלו 90 על 103 ס"מ הוא בעל שמונה שורות שהיה מוצב על הקבר,[2] מציין שהמקום נקבע כהקדש לטובת המוזוליאום של סית סכינה נותן פרטים לגבי הגנים וחלקות הקרקע שנכללו בווקף שההכנסות מהם נועדו לתחזוקת הקבר. בנוסף מציין הלוח פרטים על מציבו.[1]
בשם אללה הרחמן והרחום, אלה המקומות שנקבעו כהקדש לטובת המוזוליאום של סית סוכינה, בהתאם להחלטת בית הדין המכובד: שני פדאנים[3] באדמת טבריה מתוך שלושים פדאנים, שתי חלקות קרקע ידועות כ"אל חריתייה" הקרקע הידוע כ"בוסתאן אל-קאסיס" והגן הידוע כ"אל-קאסיל", ושני הגנים בשכנות למצבה המבורכת הזאת והגן "כרם דאר מנסור" ושתי חלקות קרקע האחת ידועה כ"אל-ביר" והאחרת הידועה כ"א-רוג'ם אל כביר", והגן הידוע כ"אום רוג'ם" והקרקע הידועה כ"אל-בוסתאן". והאיש אשר עשה אותם ווקף היה העבבד הנכסף לאלקים יתעל האמיר פאריס א-דין אל-באקי, שליחם המשרת של מנסור [ו]אל-עאדל, מייסד הבניין הזה. מכיל כל בוסתאן אל חנאנה" בקרבת העיר טבריה וימתה, וגבולותיהם של אלה נקבעו בבירור בשני שטרות הוקף. וזה אשר משנה לאחר ששמע זאת - יבוא חטאו על לה שישנוהו, כי אללה הוא שומע ויודע
בשנת 1322 סייר באתר אשתורי הפרחי, הוא ראה את שני לוחות השיש שהוצבו על הבניין והזכיר את הקבר. בכתביו כותב שהקבר הוא של הגברת הזקנה. יש חוקרים המשערים כי אשתורי הפרחי שיבש את המילה סוכינה עם המילה בעברית הזקנה.
בשנת 1522 ביקר בטבריה הרב משה באסולה. בחיבורו "ספר המסעות" הוא מתאר את ביקורו באתר, וכותב שעל מבנה הקבר נבנה מסגד עם מגדל לבן, ומציין ”אומרים כי שם נקברה אשת רבי עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה”. חיים הלוי הורוויץ כתב בשנת 1832 בספרו (הודפס לראשונה בשנת תר"ד, 1844)[4] חבת ירושלים: ”גם יש לישמעאלים מגדול לבן אומרים כי שם נקברה אשת רבי עקיבא בתו של כלבא שבוע וקוראים לה הזקינה, ויש גם עתה בנין אחד הנקרא ע"ש הזקינה”.[5]
בשנת 1882 סיפר רבי אברהם ב"ק על ביקורו של הפאשה של דמשק בטבריה. בין תיאוריו מופיע ציון של בניין ישן נושן שעל פי הישמעאלים נקרא סיטא הזקנה ששם נקברה פאטאמה. בנוסף מציין ב"ק שבספר חבת ירושלים מצוין שבקבר נקברה אשת רבי עקיבא. הבניין היה חרב והפאשה נתן 50 לירות טורקיות כדי לתקן את המסגד, ובנוסף הנחה גם את הפאשה של עכו ושל שכם לתרום סכום דומה.
ב-19 ביוני 1885 שלוש שנים לאחר מתן המימון לשיפוץ, דיווח העיתון הצבי על התחלת עבודות השיקום במקום הקדוש לישמעאלים קבר המכונה "סיתה – סקענע".[6] ב-3 ביולי 1885 מדווח הצבי שבקרוב תסתיים בניית הדרך לקבר "סתה סקינה", וכי הואלי של דמשק שתרם 60 לירות צפוי להגיע לחנוכת הבית[7]
בשנת 1995 שופץ הקבר בסיוע עמותת "בני מרדכי". במסגרת השיפוצים הוסרו לוחות השיש והקבר הוסב והוכרז כקברה של רחל אשת רבי עקיבא, הונחה עליו מצבה המציינת שזהו קברה של רחל, והוצב שילוט במקום. לוח השיש השני בעל שמונה השורות נלקח מעל הקבר בעת השיפוצים, על ידי חבר קיבוץ דגניה א והועבר למוזיאון בית גורדון השוכן בקיבוץ.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עודד אבישר, ספר טבריה - עיר כנרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת כתר, ירושלים 1973, עמ' 243-242
- "סית סכינה", טבריה וסביבתה, ירושלים: הוצאת אריאל, 1987, עמ' 156-155.
- קונטרס אוהל רחל : תפילות ופרטים [צ"ל ופיוטים] על קברה של רחל אשת התנא רבי עקיבא, תשנ"ה-1995
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 התרגום מקורו במאמר של עודד אבישר בספר טבריה - עיר כנרות ויישובה בראי הדורות
- ^ "סית סכינה", טבריה וסביבתה, הוצאת אריאל, 1987, עמ' 156
- ^ 4.2 קמ"ר
- ^ חיים הלוי הורוויץ, חבת ירושלים, ירושלים תשכ"ד, עמ' צו, באתר היברובוקס
- ^ חיים הלוי הורוויץ, חבת ירושלים, ירושלים תשכ"ד, עמ' צו, באתר היברובוקס
- ^ מאיר טובנהויז, אלה דברי המכתב, הצבי, 19 ביוני 1885
- ^ הפא"ה, אלה דברי המכתב, הצבי, 3 ביולי 1885
