הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

"שתים עשרה האבנים". במסורת השומרונית, האבנים שהציב יהושע בן נון בעת כניסתו לארץ ישראל

"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר)

שרידי העיר על ההר

שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרונים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

היסטוריה

המקדש נבנה, נהרס ונשרף בידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135 -104 לפנה"ס).

לפי ספר נחמיה, סנבלט ביקש בהקמת המקדש לרצות את נכדו של אלישיב הכהן הגדול שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק את אלישיב מירושלים: "ומבני יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי" (נחמיה יג כח).^{[דרוש מקור]}

החפירות במתחם

עד שנות ה-80 לא נערכו חפירות במתחם. זאת על אף העובדה שבשנת 1934, שטפון גילה שרידי מדרגות להר. בשנת 1982 החלו החפירות הארכאולוגיות בהר גריזים והיו אלה מן הארוכות בישראל. הן נמשכו ברציפות 22 שנים וניהל אותן ד"ר יצחק מגן. בחפירות נחשפו שכבות ארכאולוגיות מהתקופה ההלניסטית עד התקופה העות'מאנית. האתר ערוך לקבלת מבקרים והוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

ממצאים ארכאולוגים

בשטחי החפירות נמצאו שרידים רבים:

• שרידי העיר שעל ההר הכוללים מבנים עירוניים על שטח של 400 דונם הממצאים מעידים על עיר בת כעשרת אלפים תושבים, בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.
• מבנה אבנים המיוחס במסורת השומרונית ל-12 האבנים שהציב יהושע בן נון.
• משטח אבן חשוף, המיוחס במסורת השומרונית לאבן השתייה ומכונה "גבעות עולם".
• מתחם גדול המזוהה כמקדש השומרונים, לאור העדויות ההיסטוריות והדמיון הארכיטקטוני לתוכנית בית המקדש בירושלים. המתחם ממוקם במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים. הוא נבנה לראשונה בהמאה ה-5 לפנה"ס, נחרב, ונבנה שנית בקנה מידה גדול יותר בראשית המאה ה-2 לפנה"ס.
• שרידי כנסייה מתומנת שנבנתה על גבי המקדשים העתיקים הכנסייה מזוהה ככנסיית מרים (תיאוטוקוס) מהתקופה הביזאנטית. במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים.
• בשטח החפירות נחשף למלא גבהו מבנה קבר השייח' ע'אנם. הקבר מיוחס לשייח' ע'אנם, מנכבדי שכם במאה ה-12. מסורות יהודיות ושומרוניות מזהות בקבר זה את קברו של חמור (נשיא שכם).

לקריאה נוספת

• יצחק מגן. 1992. גריזים, הר, בתוך:אפרים שטרן (עורך ראשי). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל. כרך ראשון, עמ' 350–359. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, ירושלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר גריזים בוויקישיתוף

• גריזים עיר מקדש מאתר רשות העתיקות.
• הר גריזים, באתר רשות הטבע והגנים
• הר גריזים 3D תמונות תלת ממד של אתר החפירות הר גריזים באתר "המימד השלישי"
• הארץ המנהל האזרחי מונע פתיחת אתר הר גריזים.
• אתר גריזים מועצה אזורית שומרון, כולל תצלום אוויר של החפירות ומפת אזורי החפירה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24545281הר גריזים (אתר ארכאולוגי)