הרס אתרי מורשת ישראלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות שהערך לא נייטרלי ושחסרה הגדרה ל"אתר מורשת ישראלית".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות שהערך לא נייטרלי ושחסרה הגדרה ל"אתר מורשת ישראלית".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
הרס המבנה במערת ערבייה שבקריית ערביה בגוש עציון

הרס אתרי מורשת ישראלית הוא תופעה שמתרחשת בשטחי יהודה ושומרון, בה אזרחי הרשות הפלסטינית הורסים אתרים ארכאולוגיים, ברובם אתרי מורשת ישראלית, לעיתים במכוון ולעיתים במסגרת פעולות פיתוח או על ידי שוד עתיקות. אירועים דומים מתרחשים בתחומי מדינת ישראל.

היסטוריה

השתלטות מאחז פלסטיני על האתר הארכאולוגי חורבת ענים העליונה. ע'ווין אל פוקא, ליד היישוב ליבנה בדרום הר חברון.

1999

ערכים מורחבים – פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית, פרויקט סינון העפר מהר הבית
  • בין השנים 1996–2001[1] הוכשר האזור התת-קרקעי בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, המכונה "אורוות שלמה", לתפילה, ונחנך בשם "אל מצאלה אל-מרואני" (מקום התפילה של מרואן) על ידי הוואקף, בשיתוף הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. שיא העבודות היו בנובמבר 1999, עת נחפר בור גדול במטרה להכשיר כניסה מונומנטלית למתחם זה. הבור, בעל הממדים 43x36 ובעומק 12 מטרים, נחפר ברובו תוך יום וחצי, תוך שימוש בציוד מכני כבד, ללא חפירה ארכאולוגית מקדימה או פיקוח ארכאולוגי, תוך פגיעה בעתיקות. שפכי העפר מכריית בור זה, יחד עם שפכים נוספים מעבודות בניין וגינון באזורים סמוכים פונו בידי למעלה מארבע מאות משאיות למספר מקומות, וברובן נשפכו בנחל קדרון הסמוך. סביבותיו של הבור רוצפו ובבור עצמו נבנו מדרגות המובילות מטה. מלבד הרס העתיקות עצמן שנפגעו בעת חפירת הבור באמצעים מכניים, הרי שהעתיקות שהיו עשויות להתגלות בחפירה נותקו מהקשרם ובכך איבדו רבות מערכם המדעי.[2][3]
  • בשנת 2007 נערכו עבודות של הווקף המוסלמי בהר הבית. העבודות התבצעו לא הרחק מכיפת הסלע, תוך פגיעה בממצאים הקיימים על ההר. למרות הזמנה שנשלחה לווקף להגיע לוועדה הדנה בפגיעה בהר הבית, הווקף התעלם מכך, היות שהוא אינו מכיר במדינת ישראל, שלטונה ומוסדותיה.[4]
  • בחג הרמדאן בשנת 2022 מתפרעים ערבים בהר הבית, השתמשו בממצאים ארכאולוגיים עתיקים ויידו אותם לעבר כוחות הביטחון ומתפללים יהודים.[5]

2012–2019

  • בפברואר 2012 נתפסה חוליית שודדי עתיקות פלסטינים מאזור חברון בניסיון לשדוד אוצרות במערות מימי מרד בר כוכבא באזור מודיעין.[6]
  • קריית ערביה: בספטמבר ואוקטובר 2015 הרסו פלסטינים בכלים כבדים את אתר העתיקות של מערכות המסתור באל ערוב שמדרום לגוש עציון.[7]
  • שומרון העתיקה: בספטמבר 2016 הושחתה העיר שומרון העתיקה שבקרבת העיירה סבסטיה בשומרון.[8]
  • חורבת ענים: במשך מספר שנים, בעיקר בין 2016 ל-2017 בנו פלסטינים בית ספר, מסגד ומספר בתי מגורים באופן לא חוקי על האתר הארכאולוגי חורבת ענים העליונה (חירבת ע'ווין אל פוקא) הסמוך ליישוב ליבנה בדרום הר חברון.[9]
  • ארכלאיס: בינואר 2018 נחשף שפלסטינים פגעו עם דחפורים בשרידיה של העיר ארכלאיס שנבנתה על ידי ארכילאוס בנו של הורדוס, ונמצאת בקרבת הכפר הפלסטיני עוג'א א-תחתא.[10][11][12]
  • ארמונות החשמונאים: בפסח של שנת 2019 התקיימה חפירה בלתי חוקית שבוצעה על ידי ערבים, נחשף חלק מבית הקברות הקדום של העיר היהודית ביריחו, שפעל לפני כ-2,000 שנים בתקופת בית שני. חשיפת בית הקברות שנתגלה משקף את המציאות ההיסטורית של העיר יריחו וסביבתה מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד לימי המרד הגדול במאה הראשונה לספירה. בית העלמין מכיל מאות קברים של אנשי העיר המלמדים על מבנה החברה שחיה באזור, חלקם קברים מפוארים השייכים לאנשי המעמד הגבוה של אותה התקופה, ולצידם קברים המעידים על אנשים מהמעמד הנמוך. לפי ממצאים שהתגלו, ישנן אף השערות כי חלק מהקברים היו שייכים למעמד הכוהנים.[13]

2020–2024

במרכז התמונה נראה טרקטור שמבצע עבודות בנייה בשטח האתר "מזבח הר עיבל". מצד שמאל למטה נראה האתר הפולחני מתקופת המקרא, והגדר הסובבת אותו.
  • תל ארומה: בפברואר 2020 התבצע הרס נרחב על ידי דחפורים וכלים כבדים מטעם הרשות הפלסטינית במבצר שבתל ארומה, שיש שמזהים עם העיר המקראית ארומה בה פעלו אבימלך בן גדעון השופט[14] ויוחנן הורקנוס החשמונאי, ודגל אש"ף הונף במקום.[15][16] בדצמבר 2021 נבנה מסגד פלסטיני על שרידי התל.[17][18] באוגוסט 2022 הכריזה הרשות הפלסטינית על כוונתה להקים גן ארכאולוגי על שרידי המבצר החשמונאי במקום.[19] בהמשך שנת 2022 נסלל כביש אל מעלה התל על ידי הרשות הפלסטינית תוך השחתת ממצאים ארכאולוגיים במקום והטעיית כוחות צה"ל.[20]
  • תל עיטם: במרץ 2020 תועדו שודדי עתיקות הפוגעים בתל עיטם שבגוש עציון.[21]
  • מערות בר כוכבא: בינואר 2021 נתפסו פלסטינים מכפרים במערב הר חברון שודדים את מערות בר כוכבא באזור שפלת יהודה.
  • מזבח הר עיבל: בפברואר 2021 פלסטינים תושבי הכפר עסירה א-שמאלייה פגעו בגדר המקיפה את המזבח בהר עיבל.[22][23] יש לציין כי הדעות בין החוקרים חלוקות האם האתר הוא אכן אתר מורשת ישראלי או אתר פולחני אחר מתקופת המקרא.[24][25] בינואר 2023 פורסמו בעכשיו 14 מסמכים רשמיים של משרד השלטון המקומי ברשות הפלסטינית ובהם תוכנית בנייה של עשרות מגרשים על השטח בו עומדים כיום שרידיו של מזבח הר עיבל.[26] בספטמבר 2023 החלה הרשות הפלסטינית בעבודות לבניית שכונה בת 32 מבנים באתר.[27]
  • ארמונות החשמונאים: בינואר 2022 סיכל המנהל האזרחי ניסיון של פלסטינים לבצע בנייה בלתי חוקית באתר ארמונות החשמונאים והמלך הורדוס סמוך ליריחו.[28][29] עם זאת, תועדה פעילות של הרש"פ בחלק שבשטחי A הפוגעת באתר הארכאולוגי.[30]
  • רוג'ום אל קסאר: בפברואר 2022 חשף "הפורום לישראל ירוקה" תמונות מרוג'ום אל קסאר בגוש עציון, שבהן נראית פגיעה באתר ארכאולוגי אשר בו ממצאים המתוארכים לימי בית ראשון. הפגיעות נעשות על ידי מחצבה פלסטינית פיראטית הפועלת במקום. בתמונות נראית חציבה מאסיבית ליד אספר שבגוש עציון.[31]
  • בריכות שלמה: בספטמבר 2022 הרס המנהל האזרחי מבנה פלסטיני לא חוקי שנבנה בשטח האתר הארכאולוגי בריכות שלמה.[32] באוגוסט 2023 נמשכו עבודות הבנייה הבלתי חוקיות באתר.[33]
  • אמת המים הרומית: בינואר ובפברואר 2022 הרסו פלסטינים מאזור בית פג'אר אמת מים רומית מתקופת בית המקדש השני.[34][35][36]
  • הר הבית: באפריל 2022 בעת ההתפרעויות בהר הבית שימשו עתיקות וממצאים ארכאולוגים לצורך בניית מחסומים כנגד כוחות הביטחון וחסימת הדרך שבה הולכים העולים היהודים להר.[37][38]
  • גן לאומי שומרון: ביולי 2022 הציתו פלסטינים אש וריססו כתובות גרפיטי באתר שומרון העתיקה (סבסטיה). חלקים נרחבים מהאתר נשרפו, ונזק נגרם לעתיקות ולממצאים הארכאולוגיים במקום.[39] במרץ 2023 פרסמה עיריית סבסטיה בדף הפייסבוק שלה כי היא סללה כביש טבעת בתוך שטח הגן הלאומי שומרון, בתוואי שחודר כ-400 מטר לעומק שטחי C. במהלך העבודות נהרסה החומה ההרודיאנית ונפרצו מערות קבורה מתקופת בית שני שנשדדו והושחתו. אל הקברים הושלכו פגרי חזירים.[40]
  • חורבת אל מרג'ם: במרץ 2023 נחשף שחלקים מחורבת אל מרג'ם, ובה שרידי יישוב יהודי מימי בר כוכבא באזור קידה, נהרסו ונאטמו לטובת מבנים פלסטיניים לא חוקיים, שנבנים בסיוע אירופי, ובכלל זאת חלל תת-קרקעי עתיק נסתם באמצעות יציקת בטון.[41]
  • חורבת טרפין: באפריל 2024 התפרסם שבנייה לא חוקית, הרס ושוד האתר ממשיכים תוך ניצול מצב המלחמה בה מדינת ישראל נמצאת.[42]
  • בורג ליסנה: אתר עתיקות הממקום מעל צומת המשטרה הבריטית. הפלסטינים חזרו לאתר וממשיכים בעבודות הרס ובנייה לא חוקית במקום.[13]

קבר יוסף

ערך מורחב – השחתת קבר יוסף

בין השנים 2000 ל-2022 הושחת מתחם קבר יוסף בשכם מספר רב של פעמים על ידי פלסטינים תושבי שכם.

ניסיונות התמודדות מדינת ישראל עם הרס אתרי המורשת

ניסיונות התמודדות עם שוד העתיקות

בינואר 2021 השר רפי פרץ וראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן הקימו תוכנית למאבק בתופעה שתתפרש על פני שלוש שנים.[43][44]

ממצאי דו"ח מצב העתיקות בשטחי יהודה ושומרון

בשלהי שנת 2021 פרסמו ארגון "שומרים על הנצח", "המרכז להגנת עתיקות ישראל" ו"פורום שילה", דו"ח מקיף על מצב העתיקות בשטחי יהודה ושומרון. על פי הדו"ח, במחצית הראשונה של שנת 2020 נסקרו כ-365 אתרים ארכאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון. את הסקירה ביצעו ארכאולוגים בכירים וסיירי שטח במטרה למפות את מצב האתרים, את הנזק שנגרם להם ואת גורם הנזק והסיבה.

כ-75% מהאתרים שנסקרו נמצאים בשטח C, באתרים שנמצאים בשטחה של הרשות הפלסטינית ונמנעה גישתם של הסוקרים, נעשה שימוש בתצלומי אוויר וברחפנים. 80% מהאתרים שנסקרו – נפגעו, כלומר 292 אתרים מתוך 365 אתרים. כ-40% מהאתרים שנפגעו, פגיעתם חמורה, ובהם אתרים חשובים למורשת של עם ישראל. עבור חלק לא מבוטל מהאתרים זה כבר מאוחר מדי, והם נמצאים בסטטוס של "בלתי ניתנים לשחזור". האזור הפגוע ביותר הוא שטח B, ולטענת הדו"ח ניתן להוכיח כי הרשות הפלסטינית פועלת במכוון לעקירת כל עדות לקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. בחלק מהמקרים – אנשיה הם אלה שנוהגים בדחפורים, ובמקרים אחרים – היא יודעת ומתעלמת.[36]

הקצאת תקציב לצורך שימור אתרי העתיקות

בינואר 2022 הקצה השר לענייני ירושלים ומורשת זאב אלקין תקציב ייעודי לצורך שימור אתרים ארכאולוגיים ביהודה ושומרון.[45] כמו כן השר אלקין הקים ועדה בין משרדית ייעודית לנושא, ובאוגוסט 2022 אושרו גם גיוסי פקחים נוספים לעבודת אכיפה ופיקוח ברחבי יהודה ושומרון במטרה להילחם בהרס העתיקות.[46]

ביולי 2023 פרסם משרד המורשת כי ישנם ברחבי יו"ש 3,064 אתרי מורשת יהודיים, מתוכם 2,452 בשטחי C, כאשר שליש מהם, 1,150, נפגעו בדרגות שונות על ידי פלסטינים. בעקבות זאת החליטו שר המורשת עמיחי אליהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר התיירות חיים כץ, להקצות 120 מיליון שקלים לשם מאבק בהרס העתיקות, וזאת במספר מישורים: 17 מיליון שקלים יוקצו לפיתוח תשתיות באתרי המורשת ובפעולות הצלה באתרים שנפגעו. 10 מיליון שקלים יוקצו להצבת אמצעי מיגון סביב האתרים ופיקוח עליהם, איסוף מודיעין מקדים וניטור בשטח, רכישת מצלמות ורחפנים, הקמת דרכי גישה ויצירת דרכי הגעה לאתרים. 45 מיליון שקלים יושקעו בהקמת אתרי עוגן קולטי קהל, פיתוח תיירותי וכלכלי ושת"פ עם גורמי תיירות בינלאומיים, 23 מיליון שקלים יוקצו לפרויקטים להנחלת המורשת באוכלוסייה בישראל, ולדיגיטציה ואגירת חומרים היסטוריים. ועוד מיליוני שקלים יוקצו לפעולות הסברה בינלאומיות שיציגו לעולם את הנזק שנגרם להיסטוריה ולארכאולוגיה ברחבי יו״ש.[47]

דיון בוועדת החינוך בכנסת

בדיון שהתקיים ב-24 בפברואר 2022 בועדת החינוך בנושא פגיעה והרס של אתרי מורשת וארכאולוגיה ביהודה ושומרון, קראו חברי הכנסת לממשלה לגבש תוכנית סדורה לשמירה על אתרי המורשת והארכאולוגיה ביהודה ושומרון.

לטענת רשות העתיקות "כמעט כל מערה במדבר יהודה בשטח יהודה ושומרון נשדדה. אם הריבון יגיד לראש רשות העתיקות לטפל בהרס האתרים ביהודה ושומרון נעשה את זה בשמחה – אנחנו הגוף המקצועי שיכול לעשות את זה".
נציג מטעם משרד המשפטים אמר: "התחלנו להיערך לנושא הזה, במובן של אכיפת החוק כריבון בשטחי יהודה ושומרון... כדי לגבש פתרון".[48]

ארגון 'שומרים על הנצח'

בשנת 2015 הוקם על ידי ידי סיירי שטח ומטיילים ארגון הגג 'שומרים על הנצח', קואליציית ארגונים להגנה על אתרי עתיקות ומורשת לאומית ביהודה, שומרון, בקעת הירדן ומדבר יהודה, מפני הרס והשחתה. מטרת המיזם היא "לקדם מדיניות ממשלתית אקטיבית של שמירה ופיתוח של אתרי המורשת הלאומית ולמען הדורות הבאים".

שיקום

בשלהי 2021 פתחה תנועת אמונים בשיתוף מחלקת תיירות של המועצה האזורית שומרון במבצע שבמסגרתו מגיעים מאות בני נוער מירושלים, שעלבים, פתח תקווה וממקומות נוספים ומסייעים בשיקום האתרים הארכאולוגיים ברחבי השומרון.[49]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיליון 133 לשנת 2021ירושלים, מפעל סינון העפר מהר הבית, באתר www.hadashot-esi.org.il
  2. ^ Schuster, Ruth; Shapira, Ran (2017-07-24). "Were there Jewish Temples on Temple Mount? Yes". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-04-09.
  3. ^ בניגוד לחוק: ברשות העתיקות מסרבים למסור מידע על פעילות בהר הבית | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2024-04-08
  4. ^ אמנון מרנדה, פנייה למבקר: חקור עבודות הווקף בהר הבית, באתר ynet, 22 באוקטובר 2007
  5. ^ חרפה פלשתינית ברמדאן: עתיקות הושחתו בהר הבית | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2024-03-31
  6. ^ דודי אביטן, נכשל ניסיון שוד עתיקות באיזור מודיעין, באתר mynetmodiin, ‏3 בינואר 2012
  7. ^ אפרת פורשר, ‏גוש עציון: פלשתינים הרסו אתר מתקופת מרד בר כוכבא, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2015.
  8. ^ אסף קמר, ונדליזם בגן הלאומי ואתר עתיקות בשומרון: גרפיטי ומצבה שבורה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2016
  9. ^ תיאור וצילום אויר, דף הפייסבוק של תנועת רגבים.
  10. ^ דני קושמרו, ‏כך מושמדים אתרי עתיקות באיו"ש, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בינואר 2018‏
  11. ^ https://www.jpost.com/israel-news/eighty-percent-of-west-bank-archeological-sites-damaged-report-666321
  12. ^ 80% of archaeological sites in W. Bank damaged – report, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2021-04-25 (באנגלית)
  13. ^ 13.0 13.1 אפרת פורשר, ‏עצמות מתקופת הבית השני הובאו לקבורה מחודשת, באתר ישראל היום, 21 במאי 2019
  14. ^ "וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה" (שופטים, ט', מ"א) לפירוט ראו.
  15. ^ אתר למנויים בלבד הודיה כריש חזוני, ‏פלסטינים השתלטו על אתר קדום – וסיור לישראלים בוטל, בעיתון מקור ראשון, 26 בפברואר 2020
  16. ^ יותר מ-100 יהודים ביקרו במבצר החשמונאי תל ארומה, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2020
  17. ^ אסף קמר, החשמונאים מתהפכים בקברם: "מסגד השאהידים" נבנה על המבצר העתיק, באתר ynet, 5 בדצמבר 2021
  18. ^ אתר למנויים בלבד הודיה כריש חזוני, ‏נמשך הרס העתיקות בתל-ארומה: "מנוגד לכל היגיון או מוסר", בעיתון מקור ראשון, 14 בספטמבר 2021
  19. ^ הפלסטינים הודיעו: נקים אתר על שרידי המבצר החשמונאי, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2022
  20. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏מוחקים את ההיסטוריה: הפלסטינים שיקרו לצה"ל וסללו כביש לאתר הארכיאולוגי, בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2022
  21. ^ מתוך הדו"ח סקר המורשת הלאומית, עמ' 25.
  22. ^ אפרת פורשר, ‏הפלשתינים פגעו במזבח יהושע שבשומרון, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2021
  23. ^ אלפי כמרים: לעצור את הריסת מזבח יהושע בשומרון, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2021
  24. ^ רפי גרינברג, חפרתי בהר עיבל, האתר אינו יהודי, באתר מקור ראשון
  25. ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
  26. ^ שיראל ללום, "פשע בלתי חוקי ובלתי מוסרי": התגובות החריפות לחשיפת חדשות 14, באתר עכשיו 14, 13 בינואר 2023
  27. ^ מדאיג: הרשות הפלסטינית החלה בבנייה סמוך למזבח יהושע, באתר ערוץ 7, 3 בספטמבר 2023
  28. ^ שלומי הלר‏, בעקבות בנייה בלתי חוקית של פלסטינים: נזק נגרם לאתר ארכאולוגי ליד יריחו, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2022
  29. ^ אלישע בן קימון, סוכלה בנייה בלתי חוקית בארמונות החשמונאים באזור יריחו, באתר ynet, 27 בינואר 2022
  30. ^ הרס עתיקות החשמונאים | אתרים היסטוריים ביהודה ושומרון נתונים לביזה והרס עתיקות על ידי הפלסטינים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:01)
  31. ^ פרסום ראשון: כך הורסת מחצבה פלסטינית בלתי חוקית עתיקות יהודיות, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2022
  32. ^ אורלי הררי, בלחץ רגבים ותושבים: המנהל האזרחי הרס מבנה לא חוקי פלסטיני סמוך לאפרת, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2022
  33. ^ תיעוד בטוויטר.
  34. ^ מחצבה פלשתינית הורסת את אמת המים העתיקה, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2022
  35. ^ בלתי נתפס: ערבים הרסו אמת מים מתקופת בית שני, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2022
  36. ^ 36.0 36.1 "ההיסטוריה היהודית נמחקת": פלסטינים משמידים אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון - מגזין חדשות עכשיו, באתר מגזין חדשות עכשיו, ‏4 בינואר 2022
  37. ^ הרס העתיקות בהר הבית: דרישה מרשות העתיקות לפעול נגד ההרס, באתר ערוץ 7
  38. ^ מוחקים את ההיסטוריה: כותרות עתיקות בין מחסומי האבנים בהר הבית, באתר ערוץ 7
  39. ^ הצתה וכתובות גרפיטי בערבית: נזק לגן הלאומי "שומרון העתיקה", באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2022
  40. ^ לא מפסיקים להרוס: הפלסטינים סללו כביש על ממצאים ארכיאולוגים בשומרון העתיקה, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2023
  41. ^ חשיפה של חנן גרינווד (ישראל היום).
  42. ^ חנן גרינווד, ‏בחסות המלחמה: שוד ובנייה באתרים ארכיאולוגים ביהודה ושומרון, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2024
  43. ^ ליה ספילקין, ‏"מלחמה של כל בן תרבות": כך תתמודד הממשלה עם תופעת שוד העתיקות ביהודה ושומרון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בינואר 2021‏
  44. ^ מערכת עכשיו 14, הושקה תוכנית לאומית למלחמה בשוד העתיקות ביו"ש, באתר עכשיו 14, 4 בינואר 2021
  45. ^ "דרושה תכנית חירום להצלת אתרי המורשת ביהודה ושומרון", באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2022
  46. ^ חנן גרינווד, ‏המאבק בהרס העתיקות ביו"ש: אלו הצעדים שננקטו נגד הפורעים, באתר ישראל היום, 9 באוגוסט 2022
  47. ^ חנן גרינווד, ‏צעד היסטורי: עשרות מיליונים יושקעו בתוכנית חירום למלחמה בהרס העתיקות ביו"ש, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2023
  48. ^ דיון בוועדת החינוך באתר הכנסת
  49. ^ מול ההרס של הרשות הפלסטינית – מבצע ענק של בני נוער לשיקום אתרים ארכיאולוגיים בשומרון, באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39606260הרס אתרי מורשת ישראלית