קסטיליה (אזור היסטורי)
קסטיליה הייתה ממלכה נוצרית באזור הצפון מרכזי של ספרד אשר במהלך ההיסטוריה של ספרד התפשטה על ידי כיבוש אזורים מוסלמיים במסגרת הרקונקיסטה ועל ידי בריתות, נישואי מלכים והגירה לאזורים נוצריים של ספרד.
השטח שהיה כלול בקסטיליה כולל היום את הקהילות האוטונומיות קסטיליה-לה מנצ'ה, קסטיליה ולאון ומדריד של ספרד. עם זאת, ממלכת קסטיליה כללה בתקופות מסוימות שטחים גדולים יותר של ספרד.
קסטיליה החלה את דרכה העצמאית כמדינה נוצרית כאשר השתחררה בסביבות שנת 930 מממלכת לאון וקבעה את בירתה בבורגוס ולאחר מכן בויאדוליד. בשנת 1085 כבשה קסטיליה את טולדו מידי המוסלמים וספחה את השטחים סביב טולדו לשלטונה, תחת השם "קסטיליה החדשה". בשנת 1212, בקרב לאס-נאבאס דה טולוזה, כבשה קסטיליה מידי המוסלמים את רוב דרומה של ספרד. ב-1230 התאחדו ממלכות קסטיליה ולאון ובהמשך כבשו את קורדובה ב-1236, את מורסיה ב-1243 ואת סביליה ב-1248. ב-1460 העבירה פורטוגל לידי קסטיליה את האיים הקנריים.
בשנת 1469 נישאו פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה בנישואים שהביאו בסופו של דבר בשנת 1516 לאיחוד של אראגון וקסטיליה.
השפה של קסטיליה, הקסטיליאנית, היא השפה הדומיננטית בספרד, ועד כינונה של הדמוקרטיה בספרד ב-1977 הייתה השפה הרשמית היחידה.
אטימולוגיה
קסטיליה מוזכרת במסמכים היסטוריים מקומיים הכתובים בקסטליאנית עתיקה כקסטליה (בספרדית Castella) או קסטיאליה (Castiella) שפירושן "אדמת המבצרים" על שמם של הביצורים שהוקמו באזור במהלך הרקונקיסטה. מבצרים רבים קיימים בקסטיליה עד ימינו.
היסטוריונים ערבים כינו את שם האזור בערבית קשתאלה (בערבית قشتالة) שמשמעותו "ארץ זרועת ביצורים". הדבר מעיד כי השם ניתן לאזור ככל הנראה בתקופת הכיבוש הערבי של חצי האי האיברי או לא הרבה אחריו.
מקור השם מגיע מהמילה הלטינית קסטלום (castellum) שפירושו ביצור, מבצר או טירה.
