אם אפס רבע הקן

אם אפס רובע הקן
אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן פָּנִים לוֹ תַכִּיר וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר קַח נָא בֵּן יַקִּיר וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ עִטְּרוֹ בָעֵצִים וְאִשּׁוֹ נֵזֶר אֱלוֹקיו עַל רֹאשוֹ יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי עָנָה וְאָמַר אָבִי הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנִי, אֱלוֹקים יִרְאֶה לּוֹ וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֵרִים חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים עַל אַחַד הֶהָרִים רָאוּ אֵד תְּלוּלָה מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה אָבִי אוֹתִי כַכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף לְבָבִי לוֹ לַחֲשׂף אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו לְשֹׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא וַיַּרְא אֱלוֹקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר וְהִנֵּה אַיִל אַחַר וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לָקוֹד בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן הוא פיוט סליחות הנאמר בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה שנכתב על ידי רבי אפרים בר יצחק מרגנסבורג, אשר שמו מופיע באקרוסטיכון: אפרים בר רב יצחק חזק. הפיוט נאמר על ידי קהילות אשכנז באחד מימי עשרת ימי תשובה, וזאת בהתאם למנהג אשכנז לומר כל יום של עשרת ימי תשובה פיוט שבמרכזו עקידת יצחק. ברוב קהילות ספרד, הפיוט נאמר בכל ימי הסליחות החל מתחילת חודש אלול. בנוסח הספרדי-ירושלמי הפיוט נאמר גם לפני תקיעות השופר של היום השני של ראש השנה.

תוכן הפיוט

הפיוט נפתח במילים "אם אפס רבע הקן" שפירושן, שהסתיימה התקווה לחידוש קרוב של עבודת הקורבנות במקדש. קן הציפורים – שהוא הקרבן שהיה מביא גר לאחר גיורו. לאחר החורבן תקנו שגר, שאינו יכול להביא את הקרבן בגלל החורבן, יפריש בצד, סכום קטן של "רבע" שבו יקנה את הקורבן בו הוא חייב לכשיבנה המקדש. רבן יוחנן בן זכאי ביטל תקנה זו מפני החשש למעילה בכסף המיועד לקרבן.

מכאן בעל הפיוט אומר שהתקווה לבניית המקדש בקרוב אפסה, ו"אהל" (אוהל מועד) התרוקן – ולא נותר לנו אלא "אב זקן" – הוא אברהם אבינו.

מכאן בעל הפיוט מזכיר את זכות האבות ובעיקר את מעשה עקדת יצחק, הכתוב בתורה ומבוסס על מדרשים שונים המדברים על העקדה, וזאת תוך שיבוץ קטעי פסוקים מהתנ"ך.

הפיוט מסיים בבקשה לזכור את הברית של אברהם ושל יצחק, ומסיים במילים "אל מלך יושב על כיסא רחמים" המהווה פתיחה לקטע הנאמר לאחר הפיוט - שלש עשרה מידות.

ניגונים לפיוט

הפיוט בקהילות אשכנז נאמר ללא מנגינה מיוחדת, אלא בניגון כללי של סליחות, כמו ברוב פיוטי אשכנז. בקהילות ספרד, הפיוט זכה ללחנים רבים ושונים בהתאם לעדות שבהן הוא נאמר. בין השאר, הולחן הפיוט על ידי ארנו נאדל.

קישורים חיצוניים

אם אפס, באתר ויקיטקסט

• הפיוט אם אפס, באתר הפיוט והתפילה
• אם אפס רבע הקן – פיוט מבואר בפורום עצור כאן חושבים
• אם אפס רבע הקן על ידי הפייטן משה חבושה, באתר YouTube
• אם אפס רובע הקן - ביאור הפיוט באתר הספריה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אם אפס רבע הקן37023423Q18191364