שנהיה לראש ולא לזנב
שנהיה לראש ולא לזנב היא הבקשה הנלווית לאכילת ראש כבש או ראש דג, כחלק מסימני ראש השנה.
מקור המנהג והנוסח
המנהג, ששורשו קיים כבר בתשובת רב נטרונאי גאון[1], מופיע בספר המהרי"ל: ”דרש מהר"י סג"ל דמצוה לאכול בליל ראש השנה ראש של איל זכר לעקידה, ולמען שנהיה לראש ולא לזנב. והוא נהג לאכול בשר הראש עם דבש”[2]. בספרים מאוחרים יותר, כגון ספר החיי אדם, מופיעה האפשרות של אכילת ראש דג, בו כמובן אין את מעלת זכר העקדה, אלא רק את הבקשה שנהיה לראש ולא לזנב[3]. לדעת הבן איש חי אין לקחת ראש של עז כסימן בראש השנה[4].
הלשון "שנהיה לראש ולא לזנב" מקורה בפסוק הנזכר בברכות שבפרשת כי תבוא: ”וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב”[5].
פירוש הבקשה
הפירוש הפשוט הוא, כדברי הרמב"ן בפירושו לתורה[6], שעם ישראל יהיה בראש העמים ולא יהיה משועבד לעמים אחרים: ”כי יתכן שיהיה לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו”. ועוד, שיהיו ישראל לראש מעתה, וגם בעתיד לא יהיו לזנב.
פירושים שונים על דרך דרש נאמרו על בקשה זו. אחד מהם מביא הרב יששכר טייכטל בשם הרב בן ציון ידלר[7] לפיו יש מצבים בהם קהילות מעם ישראל מונהגות על ידי כאלה שראויים להיות זנב, ולכן אנו מבקשים להיות מונהגים על ידי ראשי העם, אבל כאלה שהם ראויים להיות ראש, ולא ניפול ביד ראשים שדרגתם האמיתית היא זנב.
קישורים חיצוניים
- הרב שמואל אליהו, שנהיה לראש ולא לזנב, באתר כיפה
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שנהיה לראש ולא לזנב21575264