גן לאומי ירקון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הגן הלאומי ירקון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן לאומי ירקון
מקורות הירקון
מקורות הירקון
מידע כללי
תאריך הקמה 1972
גוף מנהל רשות הטבע והגנים
מפת הגן הלאומי

הגן הלאומי ירקון הוא גן לאומי המשלב כיום שני אתרים: האחד הוא תל אפק, שהכניסה אליו היא מכביש 483, בין פתח-תקוה לראש העין והשני, מקורות נחל הירקון שהגישה אליו היא מכביש 5 או מכביש 40, דרך הכניסה אל כפר הבפטיסטים. בגן יש אתרים לביקור לצד מרחבי דשא, עצים ומים, לנופש ולבילוי.

אתרים בפרק

תל אפק

ערך מורחב – תל אפק (אנטיפטריס)

אפק הייתה עיר מיושבת למן התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ברציפות כ-5,000 שנה[1]. בתל אפק נמצאים גם שרידי אנטיפטריס, העיר שבנה הורדוס על שם אביו. את המבצר, הנקרא בטעות מבצר אנטיפטרוס, בנה הסולטאן סלים השני במאה השש-עשרה. גם שרידי הבניין שנותרו מרשימים עדיין למראה. בחלק זה של הגן גם מפעל המים, שהקימו כאן הבריטים בשנים 1934-35.המים נשאבו ממעיינות הירקון לירושלים באמצעות צינור שאורכו 60 ק"מ. לשם "דחיפת" המים במעלה ההר הוקמו מספר תחנות שאיבה: בראש העין, בעמק איילון ממערב ללטרון, בשער הגיא וסמוך לכפר הערבי סריס (שואבה). במלחמת העצמאות תפסו העיראקים את תחנת ראש העין והלגיון הערבי פוצץ את התחנה בלטרון. שתי התחנות במעלה ההר חוברו לקו חדש (קו השילוח) שהונח במהירות מאזור חולדה לאורך דרך בורמה.

מקורות הירקון

שני חלקי הגן מתחברים בשביל מסומן, חלק משביל ישראל. בחלקו השני של הגן נמצאים האתרים הבאים:

  • בית הבטון - בית משאבות הראשון בארץ שנבנה מבטון.
  • ה"פילבוקס" - עמדת שמירה משנת 1937 בשביל "חיל נוטרי הרכבת", רובם יהודים.
  • בריכת הנופרים, בריכה חפורה של פרחי מים צהובים בתוך הירקון, בין עצים וצמחי גדת-נחל שונים.
  • טחנת קמח מן התקופה הרומית, פעלה עד סוף המאה ה-19.
  • מרכז חקר חינוכי אקולוגי "ירקון".
  • אתר של"ח המחוזי

לבד ממעיינות ראש העין, מקור נביעתו, ניזון הירקון משלושה יובלים הרריים הנובעים בשומרון ובהרי בנימין - נחל קנה, נחל רבה ונחל שילה, שלושתם נחלי אכזב.

עד להקמת מפעל ירקון-נגב (בסוף שנות ה-50), היה הירקון נהר שופע[2], שהיה בכוחו למנוע מעבר מגדתו הדרומית לצפונית (כפי שגילה הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה). הקרב לצליחת מעברות הירקון מונצח בשלוש אנדרטאות זיכרון לגדותיו.

היסטוריה

במאי 1948 השתלט הצבא העיראקי על מחנה הצבא במקום, שזה עתה התפנה מהכוחות הבריטים שעזבו את הארץ. ב-30 במאי 1948 כבשו כוחות אצ"ל את ראש העין, אם כי לא עמדו בפני התקפות הנגד של לוחמי חסן סלאמה, שנעזרו בצבא העיראקי שחל להגיע לאזור ונהדפו באבידות כבדות[3]. 6 חיילי אצ"ל נפלו בקרב זה[4]. האזור נכבש שוב מבצע בתק בלילה שבין ה-11 ביולי ל-12 ביולי 1948. לאחר שגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני כבש את מגדל אפק פינו העיראקים את ראש העין ללא קרב, לאחר שפיזרו מוקשים והניחו מטעני נפץ במכוני השאיבה של קו המים. הכוחות מנועו את הפעלת המטענים במכוני השאיבה ופינו את המוקשים[5][6]. בכניסה לפארק אפק יש אנדרטה ל-36 הלוחמים שנפלו בכל קרבות ראש העין ומגדל צדק במהלך מלחמת העצמאות.

לאחר הקמת המדינה האזור סופח לפתח תקווה וכבר בשנת 1951 הוצע להקים במקום פארק עירוני סביב המבצר ומקורות הירקון בשטח של 750 דונם[7]. במקביל החל תכנון פרויקט מפעל ירקון-נגב[8]. התוכנית להקמת הפארק לא יצא לפועל והמקום היה מוזנח במשך שנים רבות. אבנים מהמבצר, שנשמר שלם עד שנות ה-50, נלקחו לשימוש משני וחלק מקירותו קרסו[9][10]. הקמת הפארק החלה לבסוף בשנת 1971 על ידי עיריית פתח תקווה ורשות הגנים הלאומיים, במקום תוכנן לבנות בריכת שחייה, אגם ומסעדה[11].

בשנת 2002 הוכפל שטח הגן עם תוספת של 1,900 דונם, מאיזור טחנת אבו רבאח ועד כביש 5, לאורך גדות הירקון[12]. בשטח שהוסף לגן נכללות אדמות הכפר הערבי אל מיר, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, ותושביו, שברחו במהלך הקרבות, לא הורשו לחזור אליו.

בשנים האחרונות עומדות תוכניות להרחבתו של הגן הלאומי לכל אורכו של הנחל. הרחבת הגן הלאומי תומכת בניסיון לשמר ריאה ירוקה משמעותית בלב המטרופולין.

תוכניות עתידיות

קטע זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
קטע זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.


בריכת הנופרים

בהתאם לתוכנית מתאר מחוזית של מחוז מרכז ומחוז תל אביב משנות ה-90, הגן הלאומי ימשך לאורכו של הירקון עד למפגש עם פארק הירקון בתל אביב. התוכנית כוללת גן לאומי בשטח של כ-29,000 דונמים לאורך הירקון ויובליו. במסגרת התוכנית גם יוקמו ארבעה פארקים עירוניים שונים בשטח כולל של 7,500 דונם (כולל גני יהושע). לאורכו של הירקון צפוים להיפתח מרכזי בילוי ופנאי באזורים הצמודים לערים ושמירת האופי החקלאי בחלקים האחרים. לאורכו של הגן יסללו דרכים להולכי רגל ושבילי אופניים. אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים יפתחו מחדש וינגשו לקהל המבקרים. מטרת התוכנית להפוך את הירקון לפארק מטרופולני בדומה לפארק אריאל שרון בסמוך לנחל איילון. מטרה נוספת היא שיקום חלקיו המוזהמים והמוזנחים של הירקון והפיכתם ממפגע סביבתי ואקלוגי לריאה ירוקה. הגן יעבור דרך מועצה אזורית דרום השרון, פתח תקווה, הוד השרון, רמת השרון, בני ברק, רמת גן ותל אביב. על יישום התוכנית אמונה רשות נחל הירקון.[13]

על פי תוכניות נוספות, בשטחה של בני ברק ובצמוד לכביש 4 אמור לקום פארק תעסוקה שיוקם בצמוד לגן הלאומי.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה כוכבי, אפק - אנטיפטריס חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
  2. ^ הירקון והספקת המים באזור תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 12 באפריל 1949
  3. ^ מרדכי בר-און, יחסי כוחות במציאות קרבית ומיתוס 'דוד מול גולית' במלחמת העצמאות, ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוברת 20, אביב תשע"ב, 2012, עורך: מאיר חזן
    שוחררה ראש העין מכון המים לירושלים - בידינו, מעריב, 30 במאי 1948
  4. ^ ראש-העין נכבשה אך פונתה, הבוקר, 31 במאי 1948
  5. ^ נכבשה ראש העין - מכון המים ניצל, המשקיף, 14 ביולי 1948
  6. ^ שלמה רייך, "הך בתותח ויצאו מים" - ביקור בחזית ראש העין-מגדל צדק , על המשמר, 12 באוגוסט 1948
  7. ^ אושר תקציב הפיתוח של פ"ת, על המשמר, 7 באוגוסט 1951
  8. ^ מושלמות התכניות לניצול המים של מעינות הירקון, דבר, 10 במאי 1950
  9. ^ מי זוכר את מבצר אנטיפטרוס, מעריב, 18 בנובמבר 1966
  10. ^ צבי אילן, ההרס בקטע אחד נעצר במקום אחד - ומה במקומות אחרים, דבר, 24 ביוני 1973
  11. ^ שמעון פינס, פארק על שטח 800 דונם יוקם ליד פתח־תקוה, דבר, 20 בדצמבר 1971
  12. ^ רון פז, ‏הוכפל שטח הגן הלאומי ירקון, ובית הכנסת בעין גדי הוכרז כגן לאומי, באתר גלובס, 6 במאי 2002
  13. ^ למידע נוסף - תממ/ 3/ 10


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24505500גן לאומי ירקון