קרני חיטין
 | |
| קרני חיטין במבט מהאוויר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש כבוי |
| גובה | 326 מטר |
| מיקום | הגליל התחתון בישראל |
| קואורדינטות | 32°48′16″N 35°27′41″E / 32.8044923°N 35.4614438°E |
|
קרני חיטין (למפת הגליל העליון רגילה)   קרני חיטין | |
קרני חיטין הוא שמו של הר געש כבוי בגליל התחתון בקרבת הר ארבל; גובהו המרבי 326 מטר, והוא כ-5 ק"מ ממערב לטבריה, ומעליה. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו – הידועות כ"קרניים" – הן פקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה[1]. בשנת 2007 הוכרזה סביבת ההר כגן לאומי.
מקרני חיטין ניתן לראות את הכנרת, הגלעד, הגולן והגליל.
גאולוגיה
בבסיס ההר מצויה שכבה של גיר ימי, בדומה לזו הנמצאת בארבל. מעליו שכבה של טוף ירקרק, ומעליה שכבה של אגלומרט הכולל פצצות געשיות וגושי בזלת. דבר זה מעיד כי ההר התחיל את חייו בהתפרצויות מתונות שעוצמתן הלכה וגברה בהמשך. מעל האגלומרט ניתן לראות שכבות בזלת.
התיישבות
בקרני חיטין התקיימו יישובים בכמה תקופות, וב-1976 נערכו במקום חפירות מטעם רשות העתיקות. השליטה מן ההר על הדרך העולה מהכנרת הקנתה לו חשיבות מיוחדת. דרך זו עברה בנחל רקת, ומשני צדיה חולשים עליה הרי געש: בקצה התחתון תל רקת ובקצה העליון קרני חיטין.
קבר נבי שועייב, המקודש לדרוזים, נמצא בסמוך לקרני חיטין.
שמה של קרני חיטין מוכר וידוע דווקא מן התקופה שבה לא הייתה מיושבת כלל. בתקופה הצלבנית לא נודעה לאתר חשיבות מיוחדת, והוא היה שומם. ב-4 ביולי 1187 התחולל למרגלות ההר הקרב בין צבאות הצלבנים, שהגיעו מכיוון ציפורי, ובין צבאו של צלאח א-דין, שבא מכיוון מעברות הירדן, מדרום לצמח. בקרב זה נחלו הצלבנים מפלה ניצחת, ושרידי לוחמיהם נמלטו אל פסגת ההר ושם נכנעו. קרב קרני חיטין, או "קרב חטין", מסמל את ראשית חורבנה של ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.
במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העות'מאנית הכפר חיטין, אשר שימר את שמה של העיירה היהודית הגדולה מתקופת התלמוד כפר חיטיא ששכנה במקום, ואשר נזכרת רבות במקורות חז"ל[2]. במהלך מלחמת העצמאות נמלטו ממנו תושביו, והכפר חרב.
גלריה
|
קישורים חיצוניים
- גן לאומי קרני חיטים - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- מסלול טיול מפורט בקרני חיטין באתר "נלך".
- מסע אל צפונותיו של הר הגעש קרני חיטין, בשביל הארץ, גיליון 35, מרץ 2010 (ארכיון האינטרנט).
הערות שוליים
- ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 293, מסת"ב 965-06-0872-9
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'; תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה' עמוד ב', ויקרא רבה, צו, ז, בראשית רבה, תולדות, ס"ה, ועוד.
31898943קרני חיטין