גן לאומי אשקלון
הגן הלאומי אשקלון הוא גן לאומי השוכן על רכס הכורכר שלחופו של הים התיכון בדרום-מערבה של העיר אשקלון. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים - כנענים, פלשתים, פיניקים, הממלכות ההלניסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים - וכולם הותירו את חותמם באתר.
היסטוריה
ערך מורחב – אשקלון (עיר עתיקה)
אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל, ושמה הקדום היה "שקל". היא שכנה על דרך הים באזור פורה ושופע במקורות מים (בשטח הגן כשישים בארות). הערכות החוקרים הם שעיר של ממש קמה במקום בתקופה הכנענית התיכונה (2200 עד 1550 לפנה"ס), אך ראשית היישוב במקום עוד לפני כן. העיר ששימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית, מנתה כ-15,000 תושבים ונחשבה לאחת הערים הגדולות בארץ ישראל. בתקופת הברזל התיכונה גדל שטח העיר לכ-600 דונם. חומת העיר עובתה אך היא לא הקיפה את כל העיר, אלא יצרה חצי מעגל שהגן עליה מצפון, ממזרח ומדרום, ואילו בצידה המערבי, הסתמכו תושביה על המצוק הטבעי שלאורך הים. בתקופה הכנענית המאוחרת, הייתה אשקלון עיר מבוצרת תחת שלטון מצרים.
בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים, ושטחה הצטמצם. תחת שליטת הפלשתים הפך מלך העיר לאחד מחמשת סרני פלשתים, שביניהן ובין הישראלים שרר מתח צבאי ומדיני מתמיד. עם זאת, העיר הצטרפה למרד חזקיהו באשור בשנת 701 לפנה"ס, ובתגובה עלה עליה סנחריב והחליף את מלכה. בשנת 604 לפנה"ס בא עידן הפלשתים לסיומו, ואשקלון נכבשה על ידי הבבלים אשר החריבו והעלו אותה באש והגלו את תושביה. במהלך התקופה הפרסית עמדה אשקלון בחסותה של העיר צור וישבו בה גם פיניקים.
אשקלון שגשגה בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בשנת 104 לפנה"ס זכתה באוטונומיה, ובימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, שמרה על עצמאותה והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית. הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה. העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית והגיעה לשיא פריחתה. שטחה השתרע שוב על-פני 600 דונם, חומותיה חוזקו לפי התוואי הכנעני הקדום, והיא הייתה למרכז עירוני שלו עורף חקלאי. העיר המשיכה ושגשגה בתקופה הביזנטית, וחלק ממנה אף נראה במפת מידבא.
בשנת 640 נכבשה העיר בידי הערבים, אשר ייחסו לה מעמד מיוחד החל בסוף המאה ה-11, בשל מסורת לפיה ראשו של חוסין בן עלי שמור במבנה זיכרון בשטחה. בשנת 1099, עם הגעת הצלבנים לארץ ישראל, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות ניצחון הצלבנים בקרב אשקלון שנערך בסמוך לה, העיר לא נפלה בידיהם. בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלי שמירה, אך למרות זאת נכבשה על ידי בלדווין השלישי מלך ירושלים בשנת 1153, לאחר מצור שנמשך חודש. העיר נכללה ברוזנות יפו ואשקלון הצלבנית, והייתה לחשובות שבעריה הפאודליות. בשנת 1187 גירש צלאח א-דין את הצלבנים מהעיר לאחר מצור בן שבועיים. הוא הרס והעלה אותה באש וסתם את נמלה.
העיר זכתה לתחייה קצרה בשנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים, אך נטשוה שוב בשל האיום המוסלמי. הצלבנים שבו לאשקלון ב-1241 ושוב ביצרו אותה, אך סופה המוחלט של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 כאשר הסולטאן הממלוכי בייברס, הרס אותה וסתם את נמלה. האתר ננטש ולא יושב עוד.
האתר
חומת העיר הנוכחית היא מהתקופה המוסלמית והיא הוקמה באמצע המאה ה-12 על ידי הפאטימים. מהחומה שהוקמה על סוללה גדולה באורך של 2,200 מטר, ברוחב של כ-50 מטר ובגובה של 15 מטר, שרד הקטע שבצידו המזרחי והדרומי של הגן הלאומי. החומה המוסלמית נבנתה על התוואי הכנעני הקדום, ובתוואי זה עברה גם החומה בתקופה הרומית והביזאנטית. גם מקורם של ארבעת שעריה של העיר הוא בתקופה הביזנטית, והם כונו על פי כיווניהם - שער הים, שער עזה, שער ירושלים ושער יפו. בצידו הצפוני של האתר התגלה שער שנבנה על ידי הכנענים בסביבות שנת 1850 לפנה"ס, והוא נחשב לשער הקשת הקדום ביותר בעולם. ליד השער, מחוץ לחומה, נחשפו שרידיו של מקדש כנעני שהוקדש ככל הנראה לבעל אל הסערה ובו נמצא פסלון שור מברונזה ומצופה כסף בגובה 10 ס"מ ולצידו כלי חרס שככל הנראה שימש לו לבית. הכנענים לא הקימו חומה בצד הפונה אל הים, אך המוסלמים והצלבנים עשו כן, וחלקים מחומה זו באורך של 1,200 מטר השתמרו. למרות היותה עיר נמל חשובה בחלק מתולדותיה, לאשקלון לא היה נמל בנוי, והספינות עגנו בים הפתוח. הסחורות ובני האדם הגיעו אל החוף בסירות קטנות.
הבזיליקה הרומית מהמאה ה-3 שימשה כמבנה ציבורי לתושבי אשקלון בתקופה הרומית. אורכה 110 מטר, רוחבה כ-35 מטרים ורצפתה וקירותיה כוסו בשיש. מדרום לבזיליקה היה אולם עגול למחצה שייתכן ושימש כמקום התכנסות. ליד הבזיליקה מוצגים ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו, בהם כותרות, ועמודי שיש וגרניט. עוד ניצבים במקום פסל אלת הניצחון היוונית ניקה (ויקטוריה), הניצבת על כדור הארץ הנישא על ידי אטלס ופסל האלה איזיס בדמותה של טיכה - אלת המזל של אשקלון.
בצידו המזרחי של הגן נמצאים שרידיה של כנסיית מרייה הקדושה וירידיס מהמאה ה-5 שנבנתה בצורת בזיליקה. היא נהרסה על ידי המון זועם של מוסלמים ויהודים בשנת 938, אך שוקמה על ידי הצלבנים כאשר כבשו את העיר בשנת 1153. על קירות המבנה נראים שרידי פרסקאות של ארבעה קדושים האוחזים בידיהם במגילות כתובות ביוונית.
בשטח הגן מתקני שעשועים ושולחנות פיקניק והוא גובל בשפת הים התיכון, הפתוחה לרחצה בעונה. בסופי שבוע ובחגים פועל בגן חניון לילה.
המחקר באתר
בשנת 1815 נערכה באשקלון מעין "חפירה ארכאולוגית" ראשונה על ידי משלחת חופרים בראשות ליידי הסטר לוסי סטנהופ, שחיפשה אחר אוצר קדום. משלא מצאה את מבוקשה הפסיקה את החפירות לאחר שבועיים בלבד. פסל רומי שמצאה נופץ לרסיסים על ידי איכרי הסביבה בתקווה (שנכזבה) למצוא את האוצר.
חפירות של ממש נערכו במקום לראשונה בשנים 1921– 1922, וחשפו את הבזיליקה הרומית. המחקר במקום התחדש בשנת 1985 בחפירות משלחת המוזיאון השמי של אוניברסיטת הרווארד בראשות הארכאולוג לורנס סטייגר ובתמיכת הנדבן האמריקאי ליאון לוי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
26107841גן לאומי אשקלון