גן המלך

גן המלך הוא אזור ששטחו כ-45 דונם המכונה על ידי התושבים הפלסטינים החיים בו אל-בוסתאן, הנמצא באגן הקדוש, דרומית לעיר העתיקה, דרומית מזרחית לעיר דוד בפתח הדרומי של נחל קדרון ובפתח המזרחי של נחל גיא בן הינום. לכל הדעות במקום היה גן מלך ועל פי מרבית החוקרים מזוהה המקום עם גן המלך המקראי. השטח צמוד לגן לאומי מוכרז אך איננו כלול בו ועיריית ירושלים מקדמת בו מיזם בשם "גן המלך". במקום ישנם 88 בתי מגורים של פלסטינים בני סילוואן, שמתוכם שבעה היו קיימים לפני 1967 והיתר נבנו מאוחר יותר, בעיקר החל משנות ה-1990 המוקדמות.

גן המלך המקראי

מקום בשם "גן המלך" מוזכר לראשונה בספר מלכים, וכן בתיאור בריחת צבא יהודה מירושלים בעת שנכבשה על ידי הבבלים:

"בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה."

— ספר ירמיה, פרק נ"ב, פסוקים ז'-ח'

זיהוי "גן המלך" המקראי עם המקום הקרוי היום "גן המלך" מבוסס, מלבד מסורות רצופות^{[דרוש מקור]}, על ספר נחמיה בו ישנם תיאורים מאוד מפורטים של האזור ובהם גם "גן המלך":

"וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן-כָּל-חֹזֶה, שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה--הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ, ויעמידו (וְיַעֲמִיד) דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו; וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח, לְגַן-הַמֶּלֶךְ, וְעַד-הַמַּעֲלוֹת, הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד...

— ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ט"ו

על פי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, המקום המתואר לעיל, תואם למקום הקרוי כיום גן המלך יוספוס אף מכנה את אתר עין רוגל הסמוך בשם "המעיין שבפרדס המלך".

מנשה הראל כותב שגן המלך היה גן הבשמים של ירושלים בזכות אדמת הסחף הפוריה - מימי הגיחון ועין רוגל שהשקוהו.

האנציקלופדיה המקראית ופירוש דעת מקרא סבורים שגן זה הוא "גן המלך עוזיהו" המוזכר בספר מלכים כמקום קבורתם של המלכים מנשה ואמון מבית דוד.

בפולקלור העממי מקובל לייחס את גן המלך שהיה באזור זה לשלמה המלך, מפני שבנוסף להתאמת המקום לאתרים המוכרים הסמוכים אליו מימי תקופתו של שלמה, התיאורים המקראיים והאגדתיים על תפארת מלכותו ואופי חייו - בהם גם תיאוריו של שלמה עצמו בחיבוריו שיר השירים וקהלת - נתנו השראה רבה לייחוס הגן הזה אליו:

"בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים".

— מגילת קהלת, פרק ב', פסוקים ד'-ו'

"שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, עִם פְּרִי מְגָדִים: כְּפָרִים, עִם-נְרָדִים. נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

— מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוקים י"ג-י"ד

המשנה מציינת שהייתה בירושלים גינת וורדים שהייתה במעמד מיוחד, עוד מימי נביאים ראשונים בוני ירושלים. מהוורדים שבגינה זו הביאו את כיפת הירדן ששימש כאחד ממרכיבי קטורת הסמים בבית המקדש. בתקופת המשנה גדלו בה עצי תאנה רבים. יש הסבורים שגינה זו הייתה בגן המלך, אחרים סברו שהייתה במקום אחר.

זיהויים של גן מלך במקום אחר

אף שאין חולק על כך שבאזור המדובר היה קיים לפחות בתקופת המקרא גן מלך, ישנן דעות שונות על מיקומם של גני מלך נוספים, כאשר יש המזהים בהם את גן המלך העיקרי או אתרים נוספים שנקשרו בסמוך אליו. למשל יוסף בן מתתיהו מכנה מקום דרומי יותר בשם "גן המלך שלמה" אליו היה מגיע שלמה המלך: "היה מקום אחד במרחק 7 מילים מירושלים ושמו עיטם, נחמד ועשיר בפרדסים ונחלי מים כאחד, אליו היה המלך עורך את טיולי הטיסה שלו כשהוא נישא במרכבתו".

עודד ליפשיץ החופר מדרום לירושלים באזור רמת רחל מציע על סמך הממצאים במקום הכוללים ארמון ומבנים מפוארים, לצידם גן מלך משמעותי מתקופת המלך חזקיהו והממשיכים אחריו, גרסה האומרת שבאזור זה היו עמק המלך ו"עמק רפאים" המקראיים.

ישנן דעות נוספות לגבי זיהוי מיקומו של עמק המלך המקראי; מכאן שהסוברים כי גן המלך המקראי היה בסמוך לעמק המלך, מזהים את מיקומו השונה בהתאם.

בעת החדשה

מפה עתיקה של ירושלים משנת 1587, בה מופיע האזור כיחידה מובחנת

באזור המכונה כיום "גן המלך" היו נטועים במאות השנים האחרונות ^{[דרוש מקור]} עצים רבים, מהם עתיקים מאוד ובו גם שני מעיינות. ידוע על מפות של ירושלים, החל מהמאה ה-16, בהן מופיע ומוזכר "גן המלך".

המעמד המשפטי

בתקופת השלטון העות'מאני נשמר המקום היטב כשטח ללא בניה. בתקופת המנדט הבריטי היה האתר במעמד של שטח ירוק האסור בבניה. דבר זה נשמר גם בתקופת השלטון הירדני ומעמדו החוקי של המקום עומד בעינו עד היום.

מתחם "גן המלך" נכלל בשטח שנוסף לתחום השיפוט של עיריית ירושלים ביוני 1967, וחלות עליו הוראות תוכנית המתאר המקומית עמ/9 לעיר העתיקה ולסביבתה. על פי התוכנית, יועד המתחם להיות שטח ציבורי פתוח שהבנייה בו אסורה. נוסף על כך המתחם הוא חלק מאתר עתיקות מוכרז, ולכן חלות על הבנייה בו מגבלות נוספות על אלה שמפורטות בחוק התכנון והבנייה.

מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, תיאר את חשיבות המקום כך: גן המלך "הוא אחד המרכיבים החשובים בנחל קדרון, המהווה יחד עם תל עיר דוד יחידה ארכאולוגית שלמה שבה כל האתרים מקושרים יחדיו, ומשמשים מרכיב חשוב להבנת המכלול השלם המורכב".

• 
  מפה עתיקה של ירושלים בה מוזכר "גן המלך".
• 
  תצלום אוויר של "גן המלך" מ-1918

הבנייה באתר וניסיונות הפינוי

ב-1992 החלה בנייה בלתי חוקית נרחבת באתר. לאחר שנת 1994 ננקטו הליכים משפטיים כנגד 23 בתים וכ-7 נהרסו. בשנת 2005 התכוונה עיריית ירושלים להרוס 88 בתים בשכונה אולם התוכנית עדיין לא בוצעה. לבקשת ועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לחקור "היעדר אכיפת חוקי תכנון ובנייה בגן המלך" בדק מבקר המדינה את העניין ומתח ביקורת חריפה על עיריית ירושלים בדו"ח לשנת 2009 משום ש"לא פעלה כנדרש לאכיפת חוק התכנון והבנייה במתחם גן המלך". במרץ 2010 קיימה מליאת הכנסת דיון מיוחד בנושא "הרס הארכאולוגיה בגן המלך". בתחילת 2010 היו צווי הריסה בתוקף ל-43 מבנים בשטח גן המלך ויתרת המבנים נמצאים בהליכים משפטיים. ביוני 2010 הועברה לאישור הוועדה המחוזית תוכנית חדשה שיזמה העירייה, החלה על רוב שטח המתחם. לפי תוכנית זו יהרסו הבתים בחלק המערבי, בו יוקם הגן הלאומי והבתים בצד המזרחי יוכשרו. ארגונים פלסטינים וארגוני שמאל מתנגדים לתוכנית. בתחילת מאי 2012 הדביקו פקחים צווי הריסה על 7 בתים.

גן לאומי גן המלך

הדמיה של הגן הלאומי "גן המלך"

ביוני 2010 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את תוכנית ראש עיריית ירושלים, להפוך את שטח גן המלך "גן לאומי גן המלך". ועדת הכספים של עיריית ירושלים אישרה תקציב של 600 אלף שקל לקידום תוכנית לאגן הדרומי של העיר העתיקה, הכולל בתוכו את עיר דוד ועמק המלך. על פי התוכנית יחולו שינויים בייעודי הקרקע והיא תוקצה בחלקה למגורים ובחלקה לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים. שטחה הכולל של התוכנית כ-560 דונם ובין היתר אמורה לקום במקום טיילת שתשתרע מהר ציון ועד שער האשפות.

התוכנית כוללת:

1. שחזור הגן. במיזם ישוחזר החלק המערבי ההיסטורי של מתחם גן המלך וייהפך לאתר בעל חשיבות עולמית ולאומית. מימיו של נחל הגיחון ישובו לזרום בנחל קדרון, ישוחזרו הבוסתנים ויפותח גן פורח ופתוח למבקרים.
2. פיתוח תיירות, מסעדנות ומסחר. בחלק המזרחי יבנו מסעדות, סדנות אומנים, חנויות למזכרות ואמנות מקומית בהיקפים של כ-3,000 מ"ר.
3. פיתוח תשתיות. יצירת תשתיות ביוב וסלילת כבישים תקינים, שלא בוצעה במקום מעולם.

בהקדמה להשקת תוכנית גן המלך של הרשות לפיתוח ירושלים כתב ראש העיר ניר ברקת אודות התוכנית כך

"היוזמה לשחזר ולהשיב לקדמותו את אזור גן המלך קשורה לחובה היסודית שלנו לשמר את ירושלים, נופיה, אתריה ההיסטוריים ופינות החמדה בה למען הדורות הבאים. במשך אלפי שנים היה גן המלך ריאה ירוקה של חקלאות ומים כחלק ממערכת העמקים והוואדיות העוטפת את העיר העתיקה - את ירושלים הקדומה. שחזור הגן והבוסתן מהווה שדרוג סביבתי הכרחי וחיוני. התוכנית מטפלת בקושי העצום שיצרה הבנייה הבלתי חוקית, היא מתמודדת עם שיקום השכונה הגובלת בגן, מרחיבה בה את זכויות הבניה, יוצרת מוקדי תרבות, תעסוקה ומסחר והיא מקצה שטח מסוים מתוך הגן הקדום על מנת ליצור סביבה של קיום משותף בין האדם לנכסי הטבע והנוף שבצידו. האזור כולו עומד בפני מהפכה אדריכלית וסביבתית מעוררת התפעלות שתהפוך אותו לעוגן תיירותי איכותי. ירושלים בשלה לאתגר הזה."

ראו גם

• עיר דוד
• גן לאומי מורדות הר הצופים

לקריאה נוספת

• יוסי לוי, שאלו שלום ירושלים - מסלולי טיולים, ירושלים בימי הבית הראשון והשני, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו, ירושלים.
• סדרת עידן: דוד עמית, רבקה גונן, ירושלים בימי בית ראשון: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי, 1990, ירושלים.
• ריכב רובין, "ירושלים וסביבותיה - השפעת התנאים הפיזיים על יישובה של ירושלים", בתוך: שמואל אחיטוב ועמיחי מזר (עורכים), ספר ירושלים, כרך א, יד יצחק בן-צבי, 2000, ירושלים, עמ' 1–12.
• ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
• הלל גבע, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, "עיר דוד".
• איג וינסאן ורוני רייך (מתרגם), ירושלים של מטה, מכון מגלי"ם, ירושלים, 2008
• אהרון הורביץ, מגלים את עיר דוד, מסע אל הראשית, הוצאת מגלי"ם, המכון הגבוה ללימודי ירושלים, 2009

קישורים חיצוניים

• תוכנית גן המלך של הרשות לפיתוח ירושלים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31925487גן המלך