חרסי שומרון

חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת. התאריך המקובל לתעודות הוא ימי ממלכת ישראל, אך יש הסבורים כי הם מן התקופה הפרסית, כאשר שומרון שימשה בירת פחווה (מחוז).

הקבוצה הראשונה

קבוצה ראשונה מונה 102 אוסטרקונים שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשומרון בשנת 1910 על ידי אוניברסיטת הרוורד. החרסים נימצאו בשכבת הרס של בית המחסנים. מתוך 102 אוסטרקונים של הקבוצה הראשונה רק כ-76 ניתנים לקריאה חלקית, ו-63 מהם מכילים טקסט בעל משמעות. התיארוך המקובל של החרסים הוא בין 850 ועד 750 לפנה"ס, הזמן בו נחרב בית המחסנים בו נמצאו. גם התיארוך על פי סגנון הכתב הוא לאמצע המאה השמינית לפני הספירה.

רוב החרסים שימשו תעודות משלוח של שמן ויין מנחלת שבט מנשה לעיר שומרון. נוסח התעודות כמעט קבוע והוא מכיל את שנת המשלוח, התוצרת, כמות התוצרת, שם מקום ושם אדם. החוקר אריה בורנשטיין סידר את החרסים על פי השנה בה נשלחו, מוצא המשלוח, שם המקבל וסוג המשלוח. מסקנותיו הן שבכל שנה היה צריך יישוב מסוים לספק תוצרת לשר הממונה על המחוזות בשומרון. בכל שנה כל יישוב מספק תוצרת רק לפקיד אחד. לדוגמה - בשנה התשיעית אלו היו המשלוחים: גת פארן לשמריו, קצה לגדיו, גבע ויצת לאדניעם, ושפתן לבעל-זמר. מסקנה נוספת היא שהיו כרמים שהיו מחוץ לחשבון המחוזות, אולי כרמים סמוכים לארמון המלך. ברנשטיין מציין גם כי כמות היין היא פי שלושה מכמות השמן.

החרסים מלמדים גם על שמות נפוצים בממלכת ישראל, שכמו בממלכת יהודה כללו שמות תאופוריים לרוב, אולם בעוד ביהודה הסיומת הנפוצה היא "יהו", בחרסי שומרון נפוצות הסיומות "בעל" ו"יו".

• בשנת - "בשת" - שנת המשלוח היא 9, 10, 15, ו-17 שנה למלכות המלך, והפרשנות הרווחת היא שמדובר במלך אחאב. ישנם חוקרים שמפרשים שהכוונה היא לירבעם השני, כדי להתאים עם התיארוך ע"פ סגנון הכתב.

• התוצרת היא יין או שמן, וישנן אף הגדרות איכות - נבל יין ישן (משובח), נבל שמן רחץ (מזוקק, או מיועד לסיכה). יין מופיע עם "י" אחת, כמו במילה "קץ" - כלומר קיץ, המופיעה בלוח גזר.

• כמות התוצרת היא לרוב "נבל", נאד עור או כלי חרס ששימש לנוזלים.

• שם היישוב או בית האב מופיע כ: "מ (שם מקום/בית אב ידוע) ל (שם נמען)". שמות המקומות הם מנחלת מנשה באזור השומרון, וחלקם ידועים מן המקרא וממקורות אחרים. ממקומות אלו יצאה התוצרת:

• אביעזר - מקום משפחתו של גדעון וממשפחות מנשה
• אזה - שם יישוב
• אלמתן - ייתכן הכפר אימאתין שבשומרון
• באריים - ייתכן הכפר בורין שבשומרון
• גבע - כנראה הכפר ג'בע שבשומרון, מצפון לחורבות חומש
• גת פראן - כנראה הכפר ג'ית ליד קדומים
• חגלה - מבנות צלפחד שבשבט מנשה
• חלק - ממשפחות מנשה
• חצרות - ייתכן הכפר עצירת אל-חטב בשומרון
• יצת - כנראה הכפר יאציד בשומרון, אשר נזכר גם בפסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד כעיירה יהודית בתחום סבסטיה
• נעה - גם היא מבנות צלפחד שבשבט מנשה
• ספר - ייתכן הכפר ספארין שבמערב השומרון (בכתובת רחוב נזכרת בתחום סבסטיה העיירה שפירין, אשר מזוהה בח'רבת א-שיח' ספירין שבצפון השומרון)
• קצה - ייתכן הכפר קוצין מדרום לשומרון
• שמידע - ממשפחות מנשה
• שׂפתן - ייתכן הכפר שופה שבשומרון
• שׂראל - כנראה אשׂריאל, ממשפחות מנשה
• תול וכרם התול - כנראה הכפר תל שבשומרון

• הנמענים היו ראשי מחוזות שישבו בסמוך לארמון המלך, והיו ממונים על גביית המסים וקבלת המשלוחים. חלק מן השמות המופיעים כנמענים הם:

• שמריו, גדיו, אדניעם, בעל זמר, אשא אחימלך, ידעיו, חלץ אחמא, אחמא אסא, אפער, חנן בערא, גמר, נמשי, בדיו.

חרס מס' 1

בַּשָת הָעֲשִרִת לִשְמַרְיָו מִבְּאֵרַיִם נֵבֶל (יֵן) יָשָן רָגַע אֱלִישָע 2
עֻזָא ק[..]בש 1
אֱלִבָּא נ[..] 1
בַּעֲלָא אֱלִישָ[ע] 1
יְדַעְיָו [1]

חרס מס' 6

בַּשָת הָתְשִעִת מִקֹצֹה לְגַדִיָו
נֵבֶל יֵן יָשָן

חרס מס' 19

בַּשָת הָעֲשִרִת מִיָצִת נֵבֶל שֶמֶן רחץ לַאֲדֹנִעָם

לא ידוע מה פירוש המונח 'רחץ' או אף כיצד יש לנקד מילה זו. במחקר שפרסם זהר עמר הוא הציע לקרוא למונח בשם "שמן רָחֻץ" (כשם סביל), והראה ששם זה השתמר בכמה מקורות שנכתבו בערבית בספרי רפואה ורוקחות (מאות 10 – 12 לסה"נ), ויש בהם להעניק פרשנות חדשה ופתרון לביאור כתובות שומרון. מקורות אלה מציינים לשבח את שמן הזית האיכותי שיוצר בארץ-ישראל, בשמו הערבי "זית אלמע'סול", דהיינו שמן השטוף, הרחוץ. על פי הכתובים העתיקים, שמן הזית עבר תהליך שטיפה במים בתוך כלים עם פתחי ניקוז בתחתיתם, על מנת להסיר את ריחו וטעמו על מנת להפכו לשמן בסיס, כשמן נושא ניטראלי, לצורך ערבובו בבשמים או בשמנים ארומטיים אחרים. במסגרת המחקר נערכו אף ניסיונות שיחזור על פי ההנחיות המפורטות שבטקסטים הקדומים, ובסופם התקבל בתהליך האמולסיה "שמן רחוץ", בעל צמיגות משחתית, לבנבנה וחסרת ריח לוואי.

בעקבות המחקר של זהר עמר נמצא הסבר לתעלומת כלי חרס גדולים מנוקבים בתחתיתם שנמצאו באתרים שונים בארץ ישראל בתקופת הברזל, כמו למשל במגידו, תל בית שמש, בתל חצור, בתל לכיש, בתל מקנה ובתל גורן (עין גדי) – שם נמצא כלי כזה כחלק ממכלול תעשייתי ששימש להפקת בשמים.

הקבוצה השנייה

אוסטרקון השעורים (c1011)

אוסטרקון עם רשימת שמות, (מסומן: c2101)

הקבוצה השנייה מונה שבעה אוסטרקונים נמצאה בחפירות שנערכו במקום בשנים 1931–1935 על ידי משלחת חפירות מאוחדת, המורכבת מאוניברסיטת הרוורד, הקרן האנגלית לחפירות בארץ ישראל, האקדמיה הבריטית, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים, והאוניברסיטה העברית. ניהל את החפירות ג'ון וינטר קרופוט. בקבוצה השנייה של החרסים בולט אוסטרקון השעורים, וגם הוא מתוארך למאה השמינית לפני הספירה.

אוסטרקון השעורים (מסומן: c1011)

• •••••• I I I

• ברכ•שלמ•ברכ•הרעמ•הקשבו•ימנה•שערמ I I I

בָּרֻך שָלֹם, בָּרֻך הָרֹעִם, הַקְשִבוּ, יִמְנֶה שְעֹרִם III‏ (=3)

אוסטרקון נוסף (מסומן: c2101) מכיל רשימת שמות, בשבר האוסטרקון שנמצא רשומים 5 שמות ב-5 שורות, כל השמות מוכרים לנו בצורתם מהמקרא, והם מתאפיינים בכתיבה הישראלית המקוצרת (בה שם ה' נהגה ונכתב יהו , והתוספת התאופורית יהו לשמות אנשים נהגת ונכתבת "יו" ). זמנו של האוסטרקון הוא המחצית השנייה של המאה השמינית לפני הספירה (750 - 700 לפנה"ס).

השמות המופיעים באוסטרקון הם:

מחס[...] קליו סמכ[...] ארי[...] מנ[...]

מַחְסֵ[יָו] קֹלָיָו סְמַכְ[יָו] אֻרִיָ[וּ] מְנַ[חֵם]

לקריאה נוספת

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

• אריה בורנשטיין, מנהל וכלכלה של ארץ מנשה בשלהי ממלכת ישראל - לאור ניתוח מחודש של חרסי שומרון, בתוך זאב ארליך ויעקב אשל, מחקרי יהודה ושומרון, הוצאת ראובן מס, 1992.
• שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992. עמ' 162 - 204

• I.T. Kaufman, The Samaria Ostraca: An Early Witness to Hebrew Writing, The Biblical Archaeologist 1982
• W.H. Shea, The Date and Significance of the Samaria Ostraca, Israel Exploration Journal 1977
• M. Suriano, A Fresh Reading for'Aged Wine'in the Samaria Ostraca, Palestine Exploration Quarterly 2007
• H. M. Niemann, A New Look at the Samaria Ostraca: The King-Clan Relationship, 2008 Tel Aviv. Vol.35/2. Pp. 249-266.

קישורים חיצוניים

• פקסימיליות חרסים Reisner, George Andrew. Harvard excavations at Samaria, 1908-1910. Cambridge : Harvard University Press, 1924.