חוף פלמחים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוף פלמחים, חורף 2018. צילום: משה שטרן
צדפים בחוף פלמחים, חורף 2018. צילום: משה שטרן
צמחייה לאורך החוף. באופק, תל יבנה ים
האתר הארכאולוגי בחוף

חוף פלמחים הוא חוף ים השוכן במישור החוף הדרומי, מדרום לראשון לציון ולנחל שורק, ליד קיבוץ פלמחים. אזור החוף הוכרז כגן לאומי.

גן לאומי פלמחים

הגן הלאומי פלמחים (או חולות פלמחים) משתרע משפך נחל שורק עד גבול קיבוץ פלמחים על פני 221 דונם, ושייך להוד השרון. אורך החוף הוא 8.8 קילומטר, וכולל בתי גידול ייחודיים. אזור הטלה של צבי ים, וצמחיה ובעלי חיים מסוגים שונים.

חוף פלמחים הוא אחת מרצועות החוף הטבעיות והפראיות הבודדות שנותרו במרכז הארץ, ומשמר חלק מאזור החולות הנודדים והמיוצבים למחצה של מישור החוף הדרומי. החוף מושך רוחצים ומבקרים מכל האזור ובכל עונות השנה. החוף הוא חולי ברובו, עשיר בצדפים וחול גס ומעל חלקו מתרוממים מצוקי כורכר. בחלקו הצפוני שוכנות מערות החצובות במצוקי הכורכר ובחלקו הדרומי נמצאת חורבת העתיקות "יבנה ים", ששימשה כעיר נמל החל מתקופת הברונזה (אמצע האלף השני לפנה"ס) ועד לימי הביניים. כמו כן נמצאו באזור מספר מערות קבורה.

הצמחים הנפוצים בשמורה הם של נר הלילה, לענה חד זרעית, רותם המדבר, ובין הדיונות מצויים גם קנה סוכר מצרי וקנה מצוי. מספר אתרי הטלה של צבי ים נמצאו בשמורה ועופות מים כמו אגמית מצויה וברכיה מוצאות בעונת החורף שקעים עם מים המהווים להן בית גידול מימי. כמו כן ניתן למצוא באזור חזירי בר, שועלים ותנים[1]. בחלק מהחוף הוכשרה חנייה בתשלום. חלקו משמש כשטח אש של צה"ל.

זו רצועת החוף היחידה הפתוחה לציבור מראשון לציון ועד אשדוד, חוף חולי ומצוקי כורכר המשלבת בית גידול חולי ואתר היסטורי ארכאולוגי.

באזור ניתן לראות 3 רכסי כורכר (כמודל כל מישור החוף של ישראל), מצפון לדרום., בין רכסי הכורכר ניתן להבחין במילוי של חולות. רכס הכורכר המערבי ביותר במגעו עם קו המים יוצר חוף של מצוקים ומפרצונים, אשר שימשו מעגנים בתקופות קדומות[2]

תכנון כפר הנופש והמאבק נגדו

המועצה המקומית גן רווה, שבשטחה ממוקם החוף, יזמה הקמת כפר נופש בו. התוכנית אושרה בשנת 2000, עוד בטרם נכנס לתוקפו חוק שמירת הסביבה החופית, האוסר בנייה במרחק של 300 מטר מחופי הארץ. היזמים שזכו במכרז תכננו את כפר הנופש על שטח של 70 דונם במרחק 30 מטר מהחוף עם 350 חדרים. תמורת השטח שילמו ב-2004 שמונה מיליון שקלים[3]. היזמים קיבלו אישור גם מרשות העתיקות, כשהבטיחו לממן פעולות להגנת האתר הארכאולוגי בסמוך לכפר הנופש[4].

מספר צעירים, שנתקלו בגדרות שהוצבו על החוף, החלו בחורף 2008 בפעילות מחאה נגד בניית כפר הנופש, ואליהם הצטרפו אזרחים רבים. הם הקימו במקום מאהל מחאה במטרה לסכל את המשך העבודות, ארגנו ועד והצליחו לעורר דיון תקשורתי ולגרום לוועדת הפנים של הכנסת לעסוק בנושא. מבקר המדינה נענה לבקשתם והורה לעצור זמנית את הבניה, לצורך בדיקת הליכי התכנון ומכירת הקרקע ליזמים בסכום שנראה נמוך מדי לקרקע.[5] לאחר בדיקה פרסם המבקר דוח המותח ביקורת חריפה על הליך התכנון, והעביר את מסקנותיו ליועץ המשפטי לממשלה.[6]

בעקבות עתירה שהגישו ארגונים ירוקים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב באפריל 2009, כי כפר הנופש יורחק 100 מטר מקו המים ולא 30 מטר כפי שביקשו היזמים. השופטים פסקו כי "תכלית זו על פני תכליות פרטיות אחריות" והוסיפו כי תוכנית הבניה מנוגדת לתוכנית המתאר הארצית לחופי הים התיכון (תמ"א 13).[7]

בעקבות הלחץ הציבורי, פעילות הארגונים הסביבתיים ובהתערבות המשרד להגנת הסביבה, החליטה ממשלת ישראל ביולי 2010 להמליץ לוועדות התכנון והבנייה לבטל את בניית כפר הנופש.[8] הוועדה אכן ביטלה את הכפר והחליטה כי החוף ינוצל לטובת מסלול ארכאולוגי שיחשוף את המבקרים לאתרים הארכאולוגיים הרבים המצויים בו.[9] החל מאביב 2011, עבר ניהול החוף לידי רשות הטבע והגנים.[10]

בחודש נובמבר 2011 הוועדה המחוזית מרכז הורתה על ביטול התוכנית הקיימת לכפר הנופש וקבעה כי יימצא שטח חלופי להקמתו מחוץ לשטח החוף, ובכך נסתם הגולל על תוכנית כפר הנופש.

בדצמבר 2014, הוועדה המחוזית מרכז קבעה שהחוף יוכרז כגן לאומי וכל התוכניות להקמת חדרי אירוח או לינת קמפינג באזור יבוטלו.[11]

הזנחת החוף

בשנים האחרונות סובל החוף, מדרום לגן הלאומי, בקטע שבאחריות המועצה האזורית גן רווה, מפסולת רבה שהיא תוצאה של שני גורמים: ציבור המשאיר אחריו פסולת, אך גם הזנחה מצד המועצה האזורית המתנערת מאחריותה לחוף ואינה מנקה אותו. חוף זה זכה לא אחת בתואר המפוקפק "החוף המזוהם במדינה", וזאת במדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה[דרוש מקור].

אם לא די בכך, בעלי עסקים החלו להציב על החוף אוהלים ולהשכיר לציבור לאירועים פרטיים רבי משתתפים. בתום האירועים משאירים אחריהם המשתתפים כמויות אדירות של פסולת המתפזרת על החוף ונישאת עם הרוח אל תוך הים. במהלך 2015, ובעקבות תלונות רבות מצד הציבור על הלכלוך הרב וההזנחה המתמשכת, נערכו בחוף מספר מבצעי ניקיון. הגדול שבהם נערך על ידי עמותת "צלול", ב-9 בספטמבר 2015, במסגרתו עשרות תלמידי בתי ספר ומתנדבים מכל רחבי הארץ, אספו למעלה מטון פסולת, שהכילה בעיקר שאריות פלסטיק ושקיות פלסטיק המזהמות את הים ומסכנות את החי והצומח שבו.

בעקבות הלחץ הציבורי ודרישת עמותת "צלול", פתח המשרד להגנת הסביבה בחקירה, שבסופה הגיש במהלך אוקטובר 2015 כתב אישום כנגד המועצה האזורית וכנגד ראש המועצה האזורית, בעקבות אחריותה לזיהום החוף והתנערותה מחובתה החוקית לנקותו. בנוסף להזנחת החוף, מאשים המשרד להגנת הסביבה את המועצה בהזרמת שפכים לים בין השנים 2012–2013. ההזרמה בוצעה באמצעות צינור שהזרים לים ביוב גולמי מתחנת שאיבה מצפון לחוף פלמחים. הביוב הגולמי זיהם את מי התהום וזיהם את מי הים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוף פלמחים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לאומי חוף פלמחים/ palmachim, באתר רשות הטבע והגנים; גן לאומי פלמחים באתר המשרד להגנת הסביבה, ועוד.
  2. ^ מ' אסף, "המבנה הגיאומורפולוגי של מישור החוף המרכזי", מתוך מדריך ישראל, 1979, עמ' 83-81
  3. ^ יעל עברי דראל, " המפגינים בחוף פלמחים: המדינה בגדה באזרחים", קישור למאמר
  4. ^ צפריר רינת, מאבק היסטורי, באתר הארץ, 20/03/08
  5. ^ צפריר רינת, מבקר המדינה: להקפיא את כפר הנופש המתוכנן בחוף פלמחים, באתר הארץ, 11.6.08
  6. ^ צפריר רינת, מדו"ח מבקר המדינה: ליקויים חמורים במינהל המקרקעין בתכנון כפר הנופש בחוף פלמחים, באתר הארץ, 18.11.09
  7. ^ יעל עברי-דראל, "כפר הנופש בפלמחים יורחק 100 מטר מהחוף", ynet, 16.04.09.
  8. ^ צפריר רינת, הממשלה תמליץ לבטל את תוכנית כפר הנופש בפלמחים, אתר הארץ, 11.07.10
  9. ^ יעל דראל, הפור נפל: כפר הנופש בחוף פלמחים בוטל באתר ynet
  10. ^ עמית מנדלסון, גן לאומי חוף פלמחים, באתר inature.info
  11. ^ יאיר קראוס, ניצחון לירוקים: תבוטל הקמת כפר נופש בפלמחים, באתר nrg מעריב, 1 בדצמבר 2014



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0