רלב"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי לוי בן גרשם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רלב"ג
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
לידה 1288
ה'מ"ח
פטירה 1344 (בגיל 56 בערך)
ה'ק"ד
מקום פעילות צרפת
השתייכות ראשונים, אשכנז
חיבוריו מחוקק ספון, שערי צדק, מעשה חושב, חכמת התשבורת, מלחמות ה', פירוש על התנ"ך

רבינו לוי ב"ר גרשום[1] בר"ת: רלב"ג, (ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (ה'מ"ח – ה'ק"ד) היה מגדולי מפרשי התורה, והוגה פילוסופיה יהודית. חי בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

מלבד גדלותו התורנית, מעמדו וחיבורו על התנ"ך, התפרסם גם כמדען, רופא, מהנדס ומתמטיקאי.

מתוך בקיאותו במתמטיקה ובאסטרונומיה, הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, בשלהם ובשל מחקריו באסטרונומיה זכה לפרסום רב בקהילת המדענים זכו להערכה עולמית, ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי. השפעתו נמשכה לאורך שנים עד שהביאה לכך שהמכתש Rabbi Levi בירח - נקרא על שמו.

בספרו "מעשה חושב" , הוא מוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה מאוחר יותר השערת קטלן.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי לוי נולד לרבי גרשום (או גרשון[2]), בעיר בניולס (Bagnols-sur-Cèze) אשר בלנגדוק, בצרפת ולאחר מכן התגורר בערים שונות בפרובאנס (אביניון, אורנג' ופרפינין). יש אומרים שסבו הוא רבי לוי בן אברהם בן חיים מווילפראנש (Villefranche de-Conflent).[3] מקובל כי הוא היה גם נכדו של הרמב"ן (בכך שאביו של הרלב"ג, רבי גרשון בן רבי שלמה, היה חתנו של הרמב"ן).[4] אך היו שערערו על כך.[5]

הרלב"ג נפטר בו' באייר ה'ק"ד (1344),[6] ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ.

הפילוסופיה של רלב"ג

"מלחמות השם" מהדורה משנת 1480. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 4

בשאלת קדמות העולם נוקט רלב"ג עמדה חד משמעית לטובת התפיסה שהעולם נברא, כלומר היקום במתכונתו הפיזית נברא על ידי הבורא. הוא סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) שאינו מושפע מתכונות הזמן, היה קיים תמיד, והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו", בניגוד לדעת הרמב"ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. אפשר לראות בדעתו של הרלב"ג, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, דעה חדשה ביהדות בדבר קדמות (ולו קדמות החומר) ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. גישה זו של הרלב"ג כי החומר קדמון ואילו הצורה חדשה, מיוחסת על ידי הרמב"ם לאפלטון. הרלב"ג הקים עליו מתנגדים, בין היתר בשל דעה זו. ובהקדמתו לספר זה הוא מתנגד לדעת הרמב"ם שלפיה אין השכל מסוגל להכריע בשאלת קדמות העולם.

רלב"ג היה מאמין נלהב באסטרולוגיה. הוא סבר שהעולם מתנהל על פי דטרמיניזם אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו. מצד שני סבר הרלב"ג שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף לדטרמיניזם אסטרולוגי. לא רק זאת, אלא שלא ייחס לידיעה האלוקית את ידיעת הפרטים, שהרי ידיעה כזו תפגום ביכולת הבחירה החופשית של הפרט. דעה זו של הרלב"ג נראית כחריגה ביהדות, אף שהיו הוגים נוספים, כרבי רפאל בירדוגו, שסברו כך ואף מצאו לדעה זו סימוכין בתלמוד מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד א' "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא: "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". מאי קאמר? אילימא הכי קאמר, דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי, והא קא חזינן דלאו הכי הוא. אלא לאו הכי קאמר: היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם". וניתן להתאימם עם השיטות של בעלי תורת הקבלה[7]. הרב קוק בספרו "אורות הקודש", מלמד זכות על שיטת הרלב"ג באותו הכיוון, ומצמצם את ההבדלים בין שיטתו לשיטה היהודית המסורתית.[8]

ההשגחה, בעיני רלב"ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב"ג בפרשנותו את מושג הנס המקראי באירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" של ספר יהושע, כך שלדעתו לא חל שינוי במהלך השמש. אלא הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה.

בספרו "מלחמות השם" מבטא הרלב"ג בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא "השכל הפועל" ואילו הא-ל אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. תפישה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה (בעוד שהרמב"ם טוען שאדם צריך תנאים מסוימים כדי שתחול עליו הנבואה, בנוסף לרצון האלוקי להשפיע על אדם זה את השפע, טוען הרלב"ג שמספיקים התנאים הנזכרים בלבד, ללא שום רצון אלוקי - פעולות מסוימות יגררו בהכרח תוצאות מסוימות).

בשאלת הישארות הנפש נוקט רלב"ג עמדה אריסטוטלית שכלתנית אופיינית. רק המרכיב השכלי שבנפש האדם נותר, ואילו מרכיביו האחרים נעלמים. עם זאת, הוא טוען שמכיוון שהתפיסה השכלית היא אינדיבידואלית, הישארות כזו של הנפש היא הישארות פרטית.

היחס לרלב"ג

שלא כהוגים נועזים אחרים, כמו רבי יוסף אבן כספי ויצחק אלבלג, לא נתפס רלב"ג בדרך כלל בעיניים אורתודוקסיות כפסול לבא בקהל המאמינים. תרמה לכך הפופולריות של פירושו על התנ"ך. פירושו לנביאים ראשונים, וכן לספר איוב, זכה להיכלל במהדורה רבת ההשפעה של מקראות גדולות (בדפוס ראשון של דניאל בומברג).

אומנם ספרו "מלחמות השם" זכה לכינוי "מלחמות בהשם", בידי מתנגדו הגדול ר' שם טוב אבן שם טוב (הראשון) (ספר האמונות ב, ד), אבל בסופו של דבר הוא זכה להערכה רבה. פרשנותו על התנ"ך מצוטטת עד עצם היום הזה בספרות הלכה ומחשבה (כך למשל, מצטטים מפירושו למשלי כ"ט י"ח, המתפרש כהתקפה על אפשרות הצלחתו החברתית של מוסר טבעי שאינו מוסר התורה). כמו כן רבי יהודה מוסקאטו מביא מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו[9]), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, כי "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (הכוזרי) כולם אמת".[10] אבל הריב"ש, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, הביע כלפיו הערכה גדולה, אך התנגד בחריפות לחלק מדבריו: "והחכם רבי לוי ז"ל ... גם הוא היטו את לבבו אותן החכמות הרבה מדרך האמת, והפך דעת הרב רבינו משה ז"ל בקצת עניינים ... כתב דברים שאסור לשומעם ...ומעתה ישא אדם קל וחומר בעצמו אם שני מלכים האלו לא עמדו על רגליהם במישור בקצת דבריהם כבודם במקומם מונח, ואם היו גדולי העולם איך אנו אשר לא ראינו מאורות לערכם".[11] וכן מסופר שהגאון מווילנה אמר פעם: "הלוואי ואשב במחיצתו של הרלב"ג בגן עדן".[12]

ספריו ומחקריו

מלחמות השם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירושו למקרא

בפירושו למקרא משלב הרלב"ג את הידע הנרחב שלו בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, אולם במיוחד בולט העיסוק הנרחב בתחום ההלכתי. בפירושו מנסה רלב"ג לחבר בין מדרשי ההלכה ומסורת התורה שבעל פה לבין פשוטם של הפסוקים, וכן מקדיש מקום רב לפסיקת ההלכה. רלב"ג מחלק את פירושו לשלושה חלקים: ביאור המילים, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רלב"ג פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'". פירושו של הרלב"ג לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולריים לתורה, ועדות לכך היא הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל"ו). לאחר הדפסה ראשונה זו, ביקש אחד מרבני מנטובה, יהודה מסר לאון, להטיל חרם על פירוש הרלב"ג לתורה בשל דעות שנראו לו כפירה, ושלח מכתבי חרם לקהילות שונות ביהדות איטליה. למרות הפופולריות הרבה לה זכה פירוש הרלב"ג לתורה, לא הוכנס פירושו למהדורת מקראות גדולות בבית הדפוס של דניאל בומברגי בוונציה, אך נדפס שם כספר נפרד בשנת ש"ז. פירושיו לחלק מספרי המקרא נכללו במהדורת "מקראות גדולות" של שלמה נטר ובמהדורות המבוססות עליו. בדורנו הודפס הספר במספר מהדורות מחודשות:

פירושו לשיר השירים

פירושו של רלב"ג לשיר השירים ייחודי אף הוא. רוב רובם של חכמי ישראל פרשו את שיר השירים כשיר אהבה בין עם ישראל לה', ואילו רלב"ג מפרש את שיר השירים כטקסט שמטרתו היא אפיסטמולוגית; לדעתו, שיר השירים מסביר כיצד יש לגשת למציאות ובאילו כלים עלינו לחקור אותה. לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו-שיח אחד הוא בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו-שיח שני הוא בין השכל ההיולי לשכל הפועל. יש חוקרים הרואים את פירושו לשיר השירים כחלק מן הפולמוס בשאלת לימוד הפילוסופיה - האם ראוי ללמוד פילוסופיה, מי ראוי ללמוד אותה, ובאיזה גיל.

חבקבוק הנביא ומגילת סתרים

ספר חבקבוק הנביא הוא ספר פרודי לפורים, שיש המייחסים אותו לרלב"ג. הוא מנוסח כפרודיה למקרא, ושמו הוא 'חבקבוק הנביא' כחיקוי לנביא חבקוק המקראי, תוך רמיזה לבקבוק היין. בדף השער נכתב: "ספר חבקבוק הנביא על שגיונות. לקרוא בו בעת רצון ביומי פורים". הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי", המייצג את המים, ל"כרמי", המייצג את היין. האלקים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו.

מגילת סתרים היא הגרסה הראשונה ל"מסכת פורים". בפרק הראשון עוסקת המסכת בביאור לספר "חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית היין בצורה היתולית.

בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע קולופון המרמז ככל הנראה על זהות המחבר:

"מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקשות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים"

חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום, אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. אך יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי אליהו בחור, אך גם השערה זו התבררה כטעות מאחר שקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולופון. השערה נוספת היא שהמחבר הוא ליאון די בלנטיש ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה אריה - ליאון בלועזית.

מעשה חושב - עבודות במתמטיקה ואסטרונומיה

איור המבאר את השימוש במטה יעקב ב-1672

בשנת 1321 כתב הרלב"ג ספר בשם "מעשה חושב" בהקשר לפעולות חשבון, כולל שורש ריבועי ושורש שלישי, זהויות אלגבריות, סכומי סדרות חשבוניות, מקדמים בינומיים וזהויות קומבינטוריות שונות. בשנת 1341 הוא כתב ספר בשם "חכמת התשבורת" (על סינוסים, מיתרים וקשתות) בנושא טריגונומטריה כולל הוכחת משפט הסינוסים וטבלאות סינוסים בדיוק של 5 ספרות. שנה מאוחר יותר הוא כתב ספר פרושים על ספרי אוקלידס.

הרב פרופסור נחום רבינוביץ' טען שהרלב"ג היה "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד". הרלב"ג כתב גם כמה ספרי הערות על "יסודות" של אוקלידס; בספר "מעשה חושב" (1321) הוא באר את הספרים השביעי, השמיני והתשיעי של אוקלידס, והוכיח תוצאות קומבינטוריות משל עצמו. לשיטה של עלייה צעד אחר צעד ששימשה אותו בהוכחות הוא העניק את השם העברי "הדְרגה". רבינוביץ' הציע שהרלב"ג יכול היה לשאוב את רעיונותיו מפירושו של שבתאי בן אברהם דונולו (913-970) לספר יצירה, שמנה תמורות והסביר כיצד לחשב (רקורסיבית) את מספר התמורות של 3 עצמים מזה של 2 עצמים, של 4 מזה של 3, של 5 מזה של 4, וכן הלאה, עד לתמורות של 7 עצמים (אותן הוא מנה אחת לאחת).[13]

הרלב"ג הוכיח את השלב הראשון בהוכחה, של מה שנקרא לימים השערת קטלן (ההשערה (שהוכחה בינתיים) אומרת שלא קיימים עוד זוג מספרים כמו 8 ו9 - שני מספרים עוקבים ששניהם חזקות)[14]

לרלב"ג מיוחסת המצאתו של מכשיר המדידה מטה יעקב, ששימש נווטים בלב ים כארבע מאות שנים.[15]

הוא ביצע תצפיות של ליקוי ירח בשנת 1337 וליקוי חמה בשנת 1335.

ביאורים לאבן רושד ואריסטו

בספרייה הלאומית נמצאים עשרות כתבי יד של רלב"ג ובהם ביאורים שונים לכתבי אריסטו ולכתבי אבן רושד כתבים אלו לא נדפסו.

שערי צדק

ספר המיוחס לרלב"ג, והוא ביאור על י"ג מידות של רבי ישמעאל, יש הטוענים שאינו לרלב"ג משום שלא נכתב בסגנונו הפלוסופי,[16] בשנת תש"ס הוציא אבירם רביצקי מהדורה ביקורתית של הספר כולל ביבליוגרפיה.

ספרים נוספים שלא נדפסו

מחוקק ספון - פרוש על האגדות התמוהות בפרק חלק, הרשב"ש כותב בספרו מלחמת מצווה[17] ש'החכם הכולל הפילוסוף האלוקי לוי בן גרשום קרובנו' חיבר חיבור ארוך על פרק זה שתוכן דבריו לא כנגלה, אך יש שיחסוהו לחכם אחר. כמו כן הרלב"ג בעצמו מספר שחיבר מבוא למשנה בשם יסוד המשנה, וכן פרוש למסכת ברכות, וביאור על סדר המצוות. בנוסף מיוחסים לרלב"ג מספר שירים, וידוי ותשובות, כתבים אלו לא נמצאו.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • אברהם בן עזרא, עיונים בחכמת הרלב"ג, מבוא ופרקי פרשנות וביאורים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, תוך הסתמכות על כתבי הרלב"ג, הוצאת "קרטוב" תשס"ז.
  • ר' לוי בן גרשום, פירוש לשיר השירים, ההדיר מנחם קלנר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  • אסתי אייזנמן, "עקרונות חברתיים ומדיניים במשנתו של הרלב"ג", בתוך: בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 319–347.
  • אברהם גרוסמן, ״והוא ימשול בך? האשה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים״, בהוצאת מכון מנדל והאוניברסיטה העברית בירושלים, 2011. עמ׳ 439-462
  • ר' לוי בן גרשום, מלחמות השם, מהדורה מדעית מוערת של מאמרים א–ד. מאמרים א–ב בעריכת עפר אליאור; מאמרים ג–ד בעריכת שארל (שלום) טואטי ז"ל ועפר אליאור, תל אביב תשע"ח.
  • ר' לוי בן גרשום, מלחמות השם, המאמר החמישי, החלק השני והחלק השלישי, המאמר השישי[22]; בעריכת עפר אליאור. באר שבע: הוצאת ספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשפ"א 2021.
  • ביאור הרלב"ג לתורה - פרקי מבוא ברוך ברנר וכרמיאל כהן, הוצאת מעליות תש"פ.
  • כרמיאל כהן, פילוסוף, איש הלכה, ופרשן מקרא – ר' לוי בן גרשום וביאורו לתורה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ 2010.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: פירוש הרלב"ג על המקרא (חלקי)
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מלחמות ה' (רלב"ג)

הערות שוליים

  1. ^ אמנם, בתשובות רבי יצחק לאטיש נמצא תשובה יחידה החתומה "לוי ב"ר צבי גרשון ג' שבט ה"א ק"ג" אולם ביתר המקומות פתח או חתם את דבריו במילים "אמר לוי בן גרשום".
  2. ^ ראה בקישורים כל אחד מכנהו אחרת
  3. ^ פירוש רלב"ג עה"ת, כי תשא, שו"ת תשב"ץ ח"א, סי' קל"ד.
  4. ^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, ורשה, תרל"ד, עמ' 150 סוף הטור השמאלי; רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, פרק ג, עמ' 34 (סוף הטור הימני), 44 (תחילת הטור השמאלי) ו-48 (תחילת הטור הימני), במהדורת פיוטרקוב, תרנ"ה; רבי יחיאל היילפרין, האלף השישי, ה"א צ"ח, ורשה, תרל"ז, עמ' 228; סדר הדורות, החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג [טו]; מערכת ספרים אות ש [קט], בשם ספר סדר הדורות.
  5. ^ ראו מאמרו של קלמן שולמן, הודפס בהקדמה לספר "שערי צדק" שהודפס בירושלים, תרמ"ד, בהסכמת רבני ירושלים, עמ' 3 מעמודי ההקדמה; סיני, גיליון מז, עמוד עד. ראו גם: הרב נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר גרשון ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד פ, באתר HebrewBooks, אות לז
  6. ^ ראו סיני, גיליון מז, עמוד עד.
  7. ^ ראו רמ"ע מפאנו, מאמר הנפש ח"ב פרק ו
  8. ^ אורות הקודש ח"ב תקמט: "הפילוסופיא הייתה מעולם נוטה להכרתה של ההשגחה הכללית, והיא רחוקה ביסודה מנטייה אל ההכרה של ההשגחה הפרטית, שבה מתגדרת בייחוד הדת. אבל בשרשם של דברים מתרכזות הנטיות הללו, הנראות מתנגדות זו לזו, למרכז אחד. ההשקפה החודרת תדין, שכל עיקר המושג של הפרטיות אין לו מעמד אמיתי מצד עצמו. האמת העליונה היא מתארת לנו את הכלל, בחטיבה אחת, כל מה שנראה לנו פרטי, איננו באמת כי אם הופעה אחת מהכלל המאוחד. וזה הוא דבר ברור, שההשגחה האלהית מתקשרת היא עם האמת העליונה, וביסודה אין לנו כלל מושג של פרטיות. אבל ההשגחה הכללית הזאת הרי היא יותר חודרת אל כל הפרטים כולם, שהם מצד חשכנו מיתארים לפרטיותם, מכל מין השגחה פרטית שאפשר להעלות על הדעת. הצד החלוש שהתערב בהסברתה של הפילוסופיא ביחושה אל תיאור ההשגחה, הוא רק מה שחשבה, שבמקום שהיא מדברת מהשגחה כללית, יש מקום לפרטים במציאות, אלא שהם יוצאים מחוץ לשטתה של ההשגחה. וזהו דבר בדוי ומוכחש מעיקר היסוד של עומק הטהרה הפילוסופית. וזאת הנטייה בעומק אמתתה הייתה נטיתו של הרלב"ג, בצדדו כל כך להסביר את התוכן של ההשגחה לצד הכללות, ומוצל הוא אותו צדיק מעון, של סילוק השגחה מפרטים. ההבנה של השגחה כללית וידיעה כללית שבפילוסופיה, כלפי מעלה, מיוסדה היא על עומק הדעת, שעצמיות הפירוד לפרטים היא הכרה מוטעית, מצד הכהות שבהכרת הברואים, גם העליונים שבעליונים. אבל האמת הוא, שהמצוי כולו הוא כלל גדול, ואם כן כלפי מעלה, שמוארה שם האמת הבהירה, ההשגחה והידיעה היא באמת כללית"
  9. ^ רבי חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.
  10. ^ רבי יהודה מוסקאטו, ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה, וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.
  11. ^ שו"ת הריב"ש, סוף סי' מה.
  12. ^ מתוך מכתב רבי צבי הירש קצנלנבוגן, קריה נאמנה מאת ר' שמואל יוסף פין, עמ' 160
  13. ^ ראו [Nachum L. Rabinovitch, "Rabbi Levi Ben Gershon and the Origins of Mathematical Induction, Archive for the History of Exact Sciences, Vol. 6(3), (1970)]
  14. ^ "תורת המספרים האלמנטרית" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003
  15. ^ ראו Jacob's Staff
  16. ^ ד"ר כרמיאל כהן
  17. ^ בתוך אוצר וויכוחים [אייזינשטיין] 142
  18. ^ ראו לעיל בפרק ביוגרפיה.
  19. ^ רלב"ג על התורה, פרשת כי תשא, שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.
  20. ^ ראו לעיל בפרק ביוגרפיה.
  21. ^ ראו בשו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד ובהגהה שם (בטור הימני, בתחתיתו). וראו עוד בהגהה שם פרטים נוספים על המשפחה. ראו גם בספר התורה והחכמה עמוד 200, בטור הימני.
  22. ^ החלק הראשון מהמאמר החמישי עוסק באסטרונומיה מתימטית ולא הוהדר מחדש


תקופת חייו של רלב"ג על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

‏


פרשני המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי
פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם
פרשני ספרד רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל
פרשני צרפת רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני
פרשני פרובאנס רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג
פרשני אשכנז רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש
פרשני איטליה הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו
פרשני תימן רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
פרשני המגרב רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34058032רלב"ג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רלב%22ג&oldid=2674432"