אורות הקודש

אורות הקודש

מידע כללי
מאת	הראי"ה קוק
שפת המקור	עברית
סוגה	עיון, מחשבת ישראל
הוצאה
הוצאה	מוסד הרב קוק
מספר עמודים	1,600
עורך	הרב הנזיר
מהדורות נוספות
מספר כרכים	4
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	אורות הקודש א'
היברובוקס	חלק א', מהדורת תרצ"ח חלק ב', מהדורת תרצ"ח

אורות הקודש הוא כותר אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה. המהדורה הראשונה של "חכמת הקודש" - השערים והמאמרים, הודפסה לראשונה בשנת ה'תרצ"ח. השערים לחלק השני שנקרא "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה בשנת תש"י 1950. המאמרים של "מוסר הקודש" הודפסו לראשונה 18 שנה לאחר פטירת הנזיר בשנת 1990. בשנת 1963 יצאה מהדורה שנייה של חכמת הקודש והשערים של מוסר הקודש.

עריכת הספר

מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ושמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (חבש פאר, עין אי"ה ועוד).

גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.

המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. וכך מתאר הרב הנזיר את הדברים:

ויהי היום ואעל אליו בשאלה: רבנו, קדושה יש כאן אצלו, רוח, השפעה סגולית. האם יש גם תורת הרב, תוכן לימודי מסוים, מה, שיטה? והתשובה: כן, ודאי. מאז גמלה החלטתי, לברר תורת הרב, כשיטה אלוקית שלמה, יסודותיה, ויסודי היסודות, ועל פיהם לבחור כתביו ולסדרם, במאמרות. הרב מסר לידי כתבי קדשו, ועודד אותי בדבריו, כי הוא סומך עלי בסידורי...

— אורות הקודש, מבוא, הוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 18

מבנה הספר

הספר פורש את הגותו של הראי"ה בשני מישורים: הגותי ("חכמת הקודש") ומוסרי ("מוסר הקודש"). נראה שהחלק השלישי, שאת עריכתו לא הספיק הרב הנזיר לסיים בחייו, התעתד לעסוק במישור הכלל ישראלי (ראו להלן). כל חלק נפתח במבואות ("שערים"), ולאחריהם מופיעים עיקרי השיטה ("מאמרים").

מבנה הספר:

חכמת הקודש:

כרך ראשון - שני שערים: חכמת הקודש, הגיון הקודש.

כרך שני - חמישה מאמרים: הקודש הכללי, החיות העולמית, האחדות הכוללת, הטוב הכללי, התעלות העולם.

מוסר הקודש:

כרך שלישי - שני שערים: מוסר הקודש, דרך הקודש.

כרך רביעי - חמישה מאמרים: האהבה הכוללת, הדבקות הכללית, הענווה האצילית, השלום, העלאת העולם.

הכרך החמישי, שעריכתו לא הושלמה על ידי הרב הנזיר, אמור היה לכלול שלושה שערים, שעניינם, כדבריו: ”חלק שלישי, נעילת שערים, מיוחד ליסוד היסודות, אור תורה, אור ישראל, וארץ ישראל. וגולת הכותרת, אורו של משיח.”

תוכן הספר

סידור תוכני הספר נעשה, על פי תיאורו של העורך, מתוך התייחסות לשלושה ממדים שונים בהם הוא עוסק:

א. הצגת השיטה המחשבתית הכללית של הרב קוק.

ב. בירור כל תת־נושא הנידון בספר, כשלעצמו, מכל צדדיו, ביחס לגישות השונות המובאות בחוכמה העברית (התלמוד והמדרשים, חכמת הקבלה וספרות המחקר).

ג. בירור כל תת־נושא ביחס לחוכמה הכללית, למן הפילוסופים המוקדמים ועד לדורו של הרב קוק - אך לא באופן מפורש בדרך כלל.

חכמת הקודש

החלק הראשון, העוסק בשיטה הפילוסופית־מחשבתית של הרב, נפתח בשני מבואות.

המבוא הראשון, חכמת הקודש, עוסק במהותה וסגולתה של חכמת התורה. התורה היא החוכמה העליונה שמוצאה מן הקב"ה, והיא כוללת את כל החוכמות כולן, ומתוך ראייתה הכוללת מלמדת כיצד בכל חוכמה יש גרעין של אמת. מתוך כלל יסודי זה, נובעות סגולותיה הייחודיות של חכמת התורה: איחוד מחשבתי של התכנים הנגלים עם תכנים נסתרים, איחוד מחשבתי של תכנים פרטיים עם תכנים כלליים, איחוד של תוכני קודש עם תוכני חול, ומתוך אלו הבנת הרבדים הנסתרים של המציאות. חכמת התורה מתגלמת באופן השלם ביותר על ידי הופעת רוח הקודש ונבואה בארץ ישראל, אז מתאחדים חוכמת הקודש והגיון הקודש: מכאן המעבר למבוא השני.

המבוא השני, הגיון הקודש, עוסק בהשראה האלוקית המופיעה באדם, לדרגותיה השונות. היצירה הרוחנית האנושית היא שריד, הד קלוש, של הנבואה. הוודאות באמיתות התוכן המופיע על ידי השראה פנימית לאדם, מתבררת שלב אחרי שלב במדרגות רבות ושונות, החל מסינתזה של התוכן ההשראתי עם בירור ומחקר שכלי, ועד לכדי הכרת וודאות עליונה בדבר תכנים שהם ממעל לאפשרות בירור שכלי, על ידי 'השערה ודמיון עליון', שמקורם הכמוס בנבואה. ועל ידי השתלמות כוחות הדמיון, השכל, הרגש והרצון, כשכל אחד מהם מזוקק מטעויות ועסוק כולו בקודש, יכול האדם לעלות במעלות קדושה עד לכדי השראת רוח הקודש, ולעתיד לבוא אף נבואה למדרגותיה השונות.

לאחר שני מבואות אלו, עוסק הספר בשיטתו המחשבתית של הרב קוק, המורכבת מחמישה יסודות:

א. הקודש הכללי: ביסוד המציאות מצויה הוויה של קודש, שאי אפשר להגדירה במונחים הלקוחים מהעולם הזה כיוון שהיא ממעל לו. הקדושה הנובעת מקודש זה מופיעה באדם ובעולם, בצורה של אידיאלים, ומרוממת אותם לתכליתם.

ב. החיות העולמית: כל החיים המצויים בעולם הם הופעה של כח חיים אלוקי אחדותי המתפרט לפרטי החיים כולם. החיים שואפים לעליה מתמדת.

ג. האחדות הכוללת: המציאות כולה היא אחדות שלמה ומושלמת. עניין זה יכול להיות מובן לאשורו רק על ידי העמקה בחכמת הקבלה.

ד. הטוב הכללי: מתוך הבנת האחדות הכוללת, מתברר שהכל טוב במציאות לגמרי, ואין שום רע כלל. לשם השלמת ההבנה של יסוד זה, נדרש היסוד החמישי:

ה. התעלות העולם: העולם מצוי בתהליך תמידי של התעלות, התקנות, באופן שכל מציאות הרע בעולם מטרתה הבאת טוב עליון יותר לעולם. העולם עתיד להגיע לכדי שלמות גמורה.

מוסר הקודש

גם החלק השני של אורות הקודש, העוסק בהשקפתו של הרב קוק על תורת המוסר, נפתח בשני מבואות.

המבוא הראשון, מוסר הקודש, עוסק בלימוד עיוני של תורת המוסר. מקור המוסר בציווי האלוקי, ולא הבנה אנושית כלשהי כשיטתם של רוב הפילוסופים. המוסר האנושי הטבוע באדם הוא הכנה בלבד למוסר השלם, שמקורו אלוקי. על כן, חיים על פי מצוות התורה הם החיים השלמים והמאושרים, וככלל לא ייתכנו חיי מוסר שלמים ללא קיום מצוות התורה. התכונה של האדם עליה פועלת העבודה המוסרית היא הרצון, כשם שטיעונים הגיוניים פועלים על השכל. חופש הבחירה של האדם, הוא ניצוץ מהחופש האלוקי. מכאן שמטרת העבודה המוסרית היא לעשות את הרצון חופשי, והחופש האמיתי של הרצון הוא הדבקות במקורו האלוקי, והאהבה לכלל המציאות, שכן היא הופעה של החיות האלוקית. תכליתו של המוסר היא הטוב העליון, שהוא תענוג הדבקות האלוקית, והוא יושג לכלל האנושות לעתיד לבוא עם תיקון העולם, אולם יחידים יכולים להגיע אליו גם כעת.

המבוא השני, דרך הקודש, עוסק ביסודות העבודה המוסרית המעשית של האדם מישראל, שתכליתה להגיע לידי נבואה, שזהו המצב הנפשי־הרוחני השלם ביותר. ישנם חמישה יסודות, המסודרים לפי סדר עולה:

א. הקדשת חיי האדם לעבודת הקב"ה. משמעות הדבר היא שכל דרכיו יהיו שווים לדרכי הקב"ה.

ב. תיקון המידות, על ידי שימוש בכל מידה לטובה.

ג. פרישות מדרכי העולם הזה (ליחידי סגולה).

ד. חסידות - אהבה לכל, עשיית חסד לכל וסבלנות.

ה. תודעה קבועה של ציפיה לישועה.

לאחר שני מבואות אלו, עוסק חלק זה במידות הנפש העיקריות המגלמות באופן מעשי את העקרונות המוסריים שהובאו לעיל. גם מידות אלו מסודרות לפי סדר עולה:

א. האהבה הכוללת: אהבת העולם כולו, מתוך דבקות באלקים שהוא מקור העולם.

ב. הדבקות הכללית: קישור נפשי עמוק ותדירי לאלקים, המתבטא בכל רובדי החיים.

ג. הענווה האצילית: הענווה היא הטובה שבמידות ויסוד כל המידות הטובות, ועניינה הוא הכרת ערכו האמיתי של האדם.

ד. השלום: הבאת שלום, לאומה הישראלית ולעולם כולו, שיתממש במלואו באחרית הימים.

ה. העלאת העולם: עבודתם המשיחית של יחידי סגולה, לתיקונו השלם של העולם כולו.

'נעילת שערים'

אף על פי שהחלק השלישי של הספר לא הושלם על ידי הרב הנזיר, כאמור, יש לציין את הנושאים בהם הוא התעתד לעסוק, לצורך השלמת סקירת תורתו ההגותית של הרב (נושאים אלו מופיעים בהרחבה בספרו של הרב קוק "אורות", שנערך בחייו על ידי בנו הרב צבי יהודה קוק):

אור תורה, אור ישראל וארץ ישראל: עם ישראל הוא העם שנבחר להופיע לעולם את אותם האידיאלים שהוצגו בשני החלקים הראשונים של הספר. הדרך של עם ישראל לקיים את ייעודו היא על ידי ישיבתו בארץ ישראל, שסגולתה הרוחנית מיוחדת לעם ישראל, וקיומו את התורה.

אורו של משיח: המטרה הכללית של עם ישראל, גאולת העולם כולו, יוצאת אל הפועל על ידי תהליך ביאת המשיח, שהחל באופן גלוי בתקופה שמאז קום התנועה הציונית (המכונה "עקבתא דמשיחא").

עריכה, הוצאה לאור, מהדורות

עבודת העריכה של הרב הנזיר נמשכה יותר משלושים שנה וכללה סידור שיטתי של יסודות שיטת הרב קוק, וקיבוץ פסקאות נבחרות מכתבי הרב על פי יסודות אלו. במהלך העריכה התייעץ הנזיר עם הרב קוק לעיתים רחוקות. בסוף העבודה על 'חכמת הקודש' הנזיר הראה לרב קוק את הגליונות המוכנים לדפוס והרב קוק העיר כמה הערות בכתב ידו, למשל הוא הוסיף פסקאות בסוף פרקים מ"ה וק"א - בכך ראה הנזיר את הסכמתו המלאה של הרב קוק לפעולת העריכה. בנוסף לכך הנזיר התייעץ גם עם הרב חרל"פ.

הרב הנזיר הוסיף מבואות לספר, המודפסים בתחילת הכרך הראשון ובסוף הכרך הרביעי, ובהם התוויית קווים כלליים לשיטתו של הרב כפי שהיא מופיעה בספר.

המהדורה הראשונה של אורות הקודש הודפסה בפעם הראשונה בשנת תרצ"ח 1938. מהדורה זו כללה את שני כרכים בהם שני החלקים של "חכמת הקודש", השערים והמאמרים. על חלק זה עבד הנזיר 12 שנה. בשנת תש"י 1950 ראה אור הכרך השלישי הכולל את השערים ל"מוסר הקודש".

בשנת תש"ן הוציא הרב יוחנן פריד את הכרך הרביעי, שנערך עוד בימי הנזיר, ונשאר בכתב יד, הכולל את המאמרים של מוסר הקודש.

מהדורה שנייה של חכמת הקודש והשערים של מוסר הקודש ראתה אור בשנת ה'תשכ"ג (1963), כמעט שלושה עשורים אחרי פטירתו של הרב קוק, נעשו בה שינויים בין שני הדפוסים, שינויים טכניים: נפתחו ראשי תיבות, הוסרה הנקודה שהייתה בסוף כל כותרת במהדורה הראשונה, וגם שינויים קלים בתוכן שיסודם כנראה בטעויות דפוס.

מלבד ארבעת הכרכים המוכרים בהוצאת "מוסד הרב קוק", הודפסה על ידי הרב הראל כהן ראש מכון "נזר דוד" טיוטה ראשונית מהחלק החמישי 'אור תורה בישראל' שתוכנן על ידי הרב הנזיר אך לא יצא אל הפועל, שמודפסת בספר "נשמה של שבת".

פירושים לספר

החלק הראשון של אורות הקודש מלווה במקורות אותם ליקט הרב הנזיר, והביאם בסוף הכרך השני, שחותם את החלק הראשון של אורות הקודש: "חכמת הקודש". מדובר ברשימת הפניות בלבד, ללא גוף המקורות. חלק גדול מן המקורות מפנים ישירות לספרות הקבלה על ספריה השונים.

הרבנים שלמה ואהרון טולדאנו הוציאו על ספר "אורות הקודש" פירוש דיבור ומחשבה (2 כרכים). שני הכרכים מכילים פירוש על השער הראשון "חכמת הקודש" בספר הראשון מתוך ארבעת כרכי אורות הקודש. פירוש דיבור ומחשבה מפענח את השפה המיוחדת לרב קוק ואת מושגיו, תקציר כל פרק והסברו בשפה המותאמת למושגים של דורנו, והערות "חוויות הקודש" המפענחות את מקורותיו הפילוסופיים והקבליים של הרב קוק.

בשנת תשע"א (2011) יצא לאור "אורות הקודש המבואר", ובו פירושו של הרב יששכר היימן על חלק ב' של אורות הקודש, זהו פירוש על מספר פיסקאות מתוך הספר והחומר בו אינו רב.

בשנת תשע"ג (2013) יצא לאור "אורות הקודש עם פירוש רז תורה" מאת הרב שלמה גילת. פירוש זה הוא בעצם הרחבה של המקורות שציין הרב הנזיר עצמו בסוף הכרך השני של אורות הקודש. הפירוש תמציתי מאד, ומכוון להשמת אורות הקודש בהקשר של המקורות אותן ציין הרב הנזיר, ולהבהרה קצרה של הקשר בין הפרקים למקורות. הפירוש מקיף כל החלק הראשון של אורות הקודש על שני שעריו וחמשת מאמריו, המתפרשים על פני הכרך הראשון והשני. לחלק השני של אורות הקודש הרב הנזיר עצמו לא הספיק להכין מקורות.

בשנת תשע"ד (2014) יצא לאור פירוש וביאור מקיף ושיטתי לשער חכמת הקודש, פרק אחר פרק, מתוך עיון במקורותיו בקבלה ובפילוסופיה מאת הרב זאב סולטנוביץ'.

לקריאה נוספת

• דוד כהן ("הנזיר"), חוג הראי"ה : מתוך קובץ שיעורים ב"אורות הקודש" למרן הראי"ה קוק, ירושלים : הוצאת נזר דוד, תשמ"ח־1988.
• גרשם שלום, דברים בגו, א, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן־1990, עמודים 76–77.
• הרב ד"ר יהודה ביטי, "בין פילוסופיה לקבלה בהגותו של הרב דוד כהן (תרמ"ז-תשל"ב): עיון בספר "קול הנבואה", עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה ע"ש בן-גוריון בבאר שבע, 2007.
• הרב ד"ר מאיר מוניץ, "חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק", עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת בר־אילן, תשס"ט
• הרב אוריאל עיטם, 'סקירת כתבי ההגות של הראי"ה', צוהר, י"ח (תשס"ד), עמודים 19–38

קישורים חיצוניים

• אורות הקודש באתר ויקיטקסט
• החלק הראשון של אורות הקודש באתר HebrewBooks כרך ראשון, כרך שני
• מהדורה בלתי מוגהת באתר דעת
• הקודש - המושג הראשון בקבלת הרב קוק - הרב עודד דוד באתר "דעת".
• סדרת מאמרי ביאור על אורות הקודש:חיים עד העולם החיות האלוקית העולמית נשמת העולם
• הראי"ה קוק- אורות, הרב יהושע שפירא, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25259313אורות הקודש