קרן היסוד
 | |
 | |
| אגף קרן היסוד בבית המוסדות הלאומיים | |
| מטה הארגון | ירושלים |
|---|---|
| יושב ראש | סאם (שמואל) גרונדוורג |
| מנכ"ל | סאם (שמואל) גרונדוורג (מנכ"ל בפועל)[1] |
| תקופת הפעילות | 1920–הווה (כ־104 שנים) |
| https://www.kh-uia.org.il/en/Pages/default.aspx | |
קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
היסטוריה
הקמת הקרן
קרן היסוד נוסדה בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית שנערכה בלונדון ביולי 1920 במטרה להוות את הזרוע לגיוס הכספים של התנועה הציונית. מניפסט קרן היסוד מ-1920 שיקף את נחישותו והחלטיותו של הארגון הציוני החדש: ”הגיעה העת לריכוז המאמץ היהודי למען ייסוד הבית היהודי הלאומי”. קרן היסוד אחראית למימון העלייה וההתיישבות בארץ ישראל.
לפני הקמת קרן היסוד, איסוף הכספים למען פעילות ההסתדרות הציונית נעשה על ידי "קרן הגאולה", שהתאפיינה בפעולות גבייה נקודתיות וזמניות. בשונה מהנהוג עד הופעתה ביססה קרן היסוד את מערך הגבייה על הטלת מס-חובה שנתי קבוע, על בסיס רעיון המס התנכ"י (מעשר). רעיון זה השתנה בהמשך למגבית שנתית לגיוס הכספים לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, שהפכה לגוף הכלכלי המרכזי שפעל להקמת תשתית המדינה שבדרך ופיתוחה.
ב-23 במרץ 1921 נרשמה קרן היסוד באנגליה, כחברה שמטרותיה העיקריות הן לפעול לקידום הגשמת רעיון הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, כפי שנוסח בהצהרת בלפור (1917). מעבר למגביות המבוססות הרחיבה קרן היסוד כל העת את פעילותה בגיוס כספים גם דרך תרומות, הלוואות, מתנות, הכל למימון הקמת היישוב בארץ ישראל, בניינו וחיזוקו.
בשנת 1926 עבר המשרד הראשי של קרן היסוד מלונדון לירושלים, ובשנת 1929 הוקמה הסוכנות היהודית - הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. שני הארגונים החלו שותפות היסטורית, שממשיכה עד היום.
שנות השלושים
קרן היסוד נחלצה לעזרתם של אלפי יהודים, אשר נמלטו מרדיפות באירופה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933), ועזרה להם להתיישב בארץ ישראל. היא הקימה מעל 900 יישובים עירוניים וכפריים, וסיפקה בכך דיור ותעסוקה למתיישבים החדשים.
קרן היסוד סייעה גם במימון צעדיהם הראשונים של רבים ממוסדות המדינה העכשוויים, כגון האוניברסיטה העברית בירושלים, אל על, חברת החשמל, סולל בונה ומפעלי ים המלח. היא תרמה תרומה חשובה לפיתוח מוסדות ותיקים יותר, כמו בנק לאומי ובית הספר לאמנות בצלאל. היא תמכה בהקמת התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתיאטרון הלאומי "הבימה" ומוסדות תרבותיים אחרים.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר סוף מלחמת העולם השנייה מימנה קרן היסוד את העלייה ההמונית של ניצולי השואה ולאחר מכן של יהודי ארצות האסלאם. הוקמה התיישבות חקלאית ענפה, ופותחה תשתית חינוכית, תעשייתית ותרבותית רחבה, שתרמה להקמת מדינת ישראל ב-1948
במרץ 1948 נפגעו משרדי קרן היסוד בפיגוע טרור נגד בית המוסדות הלאומיים. 11 איש נהרגו בפיצוץ מכונית תופת, ובהם מנהל קרן היסוד, לייב יפה.
בשנת 1956 נחקק בכנסת חוק קרן היסוד, תשט״ז–1956, שהכיר בקרן היסוד כזרוע הרשמית לגיוס כספים למען מדינת ישראל. קרן היסוד נותרה ארגון גיוס הכספים היחיד הפועל על פי חוק של הכנסת.
מאז נטלה קרן היסוד על עצמה את האחריות לקידום שורה של נושאים לאומיים רבי חשיבות. תורמי קרן היסוד הושיטו יד במימון כל פעולות ההצלה החשאיות של המדינה. בנוסף מילאה קרן היסוד תפקיד מרכזי בפיתוח החברתי של הארץ, תמכה בקליטתם של מעל 3 מיליון עולים חדשים, עמדה לצידם של 300,000 נערים בכפרי נוער, שיקמה קרוב ל-100 שכונות חלשות באמצעות פרויקט שיקום שכונות, והקימה מעל ל-1400 פרויקטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים בכל הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה בנגב ובגליל.
הקמת החטיבה לדור המשך
בשנת 1971 הקים צבי רביב את החטיבה לדור ההמשך בקרן היסוד שמטרתה הייתה גיבושו של דור צעיר של מנהיגים (בגילאי 25–40) כדי לשמר ולהבטיח את הישרדותה של קרן היסוד לאורך זמן. החטיבה יזמה קיומן של תוכניות לפיתוח מנהיגות באוסטרליה, באירופה, בדרום אמריקה ובדרום אפריקה. בשנת 1972 קיימה החטיבה את המפגש האירופי הראשון של דור ההמשך במינכן, בו השתתפו נציגים מכל רחבי אירופה. מפגשים אזוריים קוימו בשנים שלאחר מכן בלימה, בסאו פאולו, בבריסל, בלונדון ובאמסטרדם. בשנת 1977 התארגנה משלחת עולמית של דור ההמשך תחת הכותרת "יחדיו 77" בה השתתפו כ-280 משתתפים מ-5 יבשות. משלחת זו נתנה דחיפה עצומה לפעילות דור ההמשך, ומשלחת המשך בשנת 1979 כבר מנתה כ-500 משתתפים. הפעולה החינוכית והמנהיגותית נמשכה והתעצמה באמצעות תוכניות "פיתוח מנהיגות" פרטניות למספר רב של מדינות ובמקרים מסוימים תוכניות אשר עוצבו לפי אופיין של קהילות ממוצא שונה.
בשנת 1981 ארגן דור ההמשך בציריך בראשותו של ארתור מאייר סומר וד"ר דוד פדר כינוס אירופאי בדאבוס, תחת הכותרת "הפסטיבל האירופאי הראשון של דור ההמשך" בפסטיבל נטלו חלק כ-650 משתתפים. במאי 1982 אורגן המפגש השני בדאבוס ובו השתתפו כבר כ-950 משתתפים. בשנת 1982 סיים צבי רביב את תפקידו והעבירו לרב עדי סולטאניק. תוכניות לפיתוח מנהיגות, כינוסים אזוריים, משלחות ארציות ומקומיות, חילופי מרצים ומשלחות "יחדיו" המשיכו להגיע לישראל.
הנהגת קרן היסוד
בשנת 1920 חבר ליאו הרמן לברתולד פייבל בייסודה של קרן היסוד, והפך למזכירה הכללי, תחילה בלונדון ומאז שנת 1926 בירושלים המנדטורית. בשנת 1926 מונו לעמוד בראש הלשכה המרכזית של קרן היסוד אריה לייב יפה וארתור מנחם הנטקה. בשנת 1935 הצטרף אליהם קורט בלומנפלד[2]. בשנת 1937 כיהנו בדירקטוריון של קרן היסוד אריה לייב יפה, ארתור מנחם הנטקה, יוסף שפרינצק, ג'ורג' הלפרין, שלמה קפלנסקי וד"ר אהרן ברט[3].
בשנת 1951 הוצע מבנה חדש להנהגת קרן היסוד. על פי ההצעה, תקום מועצה כללית של נציגים מארצות שונות, דירקטוריון של 13–15 חברים ושני יושבי ראש הסוכנות היהודית יכהנו בנשיאות הקרן[4].
| CHAIRS BOARD OF TRUSTEES | ||
| פיל גרנובסקי | Phil Granovsky | 1979-1983 |
| מנדל קפלן | Mendel Kaplan | 1983-1987 |
| פיל גרנובסקי | Phil Granovsky | 1987-1992 |
| ג'וליה קושיצקי | Julia Koschitzky | 1992-1997 |
| דניאל ליוורנט | Daniel Liwerant | 1997-2001 |
| הארווי וולף | Harvey Wolfe | 2001-2005 |
| מארק ליבלר | Mark Leibler AC | 2005-2009 |
| יוהאנה ארביב-פרוג'יה | Johanna Arbib - Perugia | 2009-2014 |
| דויד קושיצקי | David Koschitzky | 2014-2019 |
| סטיבן לואי | Steven Lowy AM | 2019- |
| DIRECTORS KEREN HAYESOD | ||
| ברטהולד פייבל | Berthold Feiwel | 1920-1926 |
| ארתור הנטקה | Arthur Hantke | 1926-1955 |
| לייב יפה | Leib Yaffe | 1926-1948 |
| קורט בלומנפלד | Kurt Blumenfeld | 1936-1951 |
| CHAIRS KEREN HAYESOD | ||
| אליהו דובקין | Eliyahu Dobkin | 1951-1961 |
| ארתור הנטקה | Arthur Hantke | 1951-1956 |
| צבי הרמן | Zvi Herman | 1951-1956 |
| ד"ר ישראל גולדשטיין | Dr. Israel Goldstein | 1961-1971 |
| עזרא שפירא | Ezra Shapiro | 1971-1977 |
| פיל גרנובסקי | Phil Granovsky | 1977-1978 |
| פיי שנק | Faye Schenk | 1977-1978 |
| ד"ר אברהם אביחי | Dr. Avraham Avi-hai | 1978-1988 |
| שלמה הלל | Shlomo Hillel | 1988-1998 |
| אבי פזנר | Avi Pazner | 1998-2010 |
| אליעזר (מודי) זנדברג | Eliezer (Moodi) Sandberg | 2010-2018 |
| סאם (שמואל) גרונדוורג | Sam Grundwerg | 2018- |
תפוצה עולמית ודרכי פעילות
קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל מפעילה כיום 60 מגביות (מפעלי התרמות) ב-47 מדינות המחולקות לפי ארבעה אזורים: אירופה, אמריקה הלטינית, המדינות הדוברות אנגלית והמזרח. נציגי קרן היסוד, מנהיגיה המקומיים ומתנדביה, הם הכוח המניע של ארגון גיוס הכספים העיקרי מחוץ לגבולות ארצות הברית. במסגרת רבות ממגביות אלו פועלות גם חטיבות נשים וחטיבות לפיתוח מנהיגות צעירה. בנוסף לגיוס כספים באמצעות תרומה שנתית, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל מציעה לתורמיה אפשרות ל"נתינה מתוכננת" באמצעות צוואות ועיזבונות המשמשים ליצירת קרנות.
משימות קרן היסוד
משימותיה ההיסטוריות הבסיסיות של קרן היסוד - הצלה, עלייה, העצמת עולים, פיתוח התשתית החברתית של מדינת ישראל והבטחת העתיד הקולקטיבי של העם היהודי ממשיכות. עם זאת, קרן היסוד מתאימה את פעילותה לצרכים החדשים שהופיעו בשנים האחרונות, ובראשם צמצום פערים חברתיים בישראל, סיוע לקורבנות טרור ועזרה לנוער בסיכון. בין הפעילויות והפרויקטים הנתמכים:
- סיוע לעלייה, לקליטה ולהצלה: מרכזי קליטה, מלגות לסטודנטים, טיסות עולים.
- תמיכה באזורי הפריפריה של ישראל בעיקר בגליל ובנגב, בשכונות מצוקה, עיירות פיתוח וקהילות חלשות: פותחים עתיד, קהילות צעירות, סיוע במיגון מקלטים, עמיגור, קדמה, ניצנה.
- חיזוק הקשר בין התפוצות וישראל: פרויקט מסע, פרויקט תגלית, מחנות קיץ, שליחים צעירים.
לקריאה נוספת
- אברהם אוליצור, ההון הלאומי ובניין הארץ: עובדות ומספרים: תרע"ח - תרצ"ז, 1937 - 1918, ירושלים: הלשכה הראשית של קרן היסוד, ת"ש 1939.
- מרדכי נאור, הבניין שבו נולדה המדינה, בית המוסדות הלאומיים, ספריית יהודה דקל,2020.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרן היסוד |
אתר האינטרנט הרשמי של קרן היסוד
חוק קרן היסוד, תשט"ז-1956, בספר החוקים הפתוח- עמוד הפייסבוק של קרן היסוד
- בצלאל ע. "המוסדות הלאומיים"
- תערוכת כרזות קרן היסוד בנמל התעופה בן-גוריון
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן קרן היסוד
סיור עיתונאים בגליל מטעם קרן היסוד, יומני כרמל דצמבר 1951 (התחלה 3:58)- 'השיבה הביתה 1949', סרטון של קרן היסוד, גנזך המדינה (באנגלית)
- יצחק רבין מברך את קרן היסוד במלאת לה 75 שנים, ארכיון שפילברג, 1995 (באנגלית) ו(בספרדית)
- קרן היסוד, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
קרן היסוד, ברשת החברתית פייסבוק
קרן היסוד, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ דני זקן, יו"ר קרן היסוד סם גרונדוורג אישר: פולי ברונשטיין לא תכהן כמנכ"לית, באתר גלובס, 4 ביוני 2020
- ^ ליאו הרמן, ליובלו של ד"ר ארתור הנטקה, דבר, 5 במרץ 1944
- ^ במגבית קרן היסוד, דבר, 22 בפברואר 1937
- ^ הוגדרו תקציבי המחלקות של הסוכנות היהודית, דבר, 4 בספטמבר 1951
34991866קרן היסוד