ארתור מנחם הנטקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור הנטקה 1940

ד"ר ארתור (מנחם) הַנְטְקֶהגרמנית: Arthur Hantke;‏ 5 במרץ 18749 באוקטובר 1955, כ"ג בתשרי תשט"ז, ירושלים) היה משפטן, עורך דין וכלכלן, מראשי הציונות בגרמניה, מראשי "קרן היסוד".

קורות חייו

ארתור מנחם הנטקה נולד בברלין, תחת השם ארתור הנטקה, וקיבל חינוך מסורתי. הוא למד באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת פרייבורג, והוסמך כדוקטור למשפטים. עם תום לימודיו הוא התמחה בעריכת דין, ובשנת 1900 פתח משרד לעריכת דין משלו.

כסטודנט הוא התקרב לרעיון הציוני, ובשנת 1893 היה בין מייסדי "החברה היהודית ההומאניטרית", ארגון יהודי לאומי בברלין. בהמשך הוא הצטרף להסתדרות הציונית והחל משנת 1901 היה ציר לכל הקונגרסים הציוניים. בשנת 1903 הוא נבחר לחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת תפקיד בו נשא עד שנת 1928. בשנת 1910 הוא נתמנה ליושב ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה, תפקיד אותו החזיק עד 1920. בשנת 1911 נבחר לחבר ההנהלה הציונית בברלין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה העביר יחד עם אוטו ורבורג את ההנהלה הציונית לקופנהגן, שהייתה נייטרלית, ובמקביל לעבודתו הציונית עסק בעזרה ליהודי מזרח אירופה שהיו תחת כיבוש גרמני ובהשתדלות אצל הגרמנים להשפיע על הטורקים שלא להחריב את היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התנגד להקמת הגדוד העברי בגלל פגיעתה בנייטרליות. הוא קיבל בשמחה את הצהרת בלפור ופעל לקבלת הצהרות מקבילות מידי מעצמות המרכז.

בשנת 1919 יזם את הקמת הארכיון הציוני המרכזי. עם הקמת קרן היסוד נתמנה לראש מחלקת הקרן במרכז אירופה. בשנת 1926 נתמנה לדירקטור בקרן היסוד ועלה לארץ ישראל בה התמקמה הלשכה המרכזית של הקרן. בשנת 1933 נתמנה לעמוד בראש קרן היסוד. במסגרת תפקידו זה נדרש להתמודד עם סוגיית העלאת יהודי גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

הנטקה נפטר בשנת 1955 בירושלים.

על שמו קרוי המושב אבן מנחם, וכן רחובות בערים תל אביב, ירושלים, חיפה, קריית מוצקין וקריית ביאליק.

משנת 1909 היה נשוי לאדית לבית היימן (נפטרה בירושלים ב-1949), והיה אב לבן, יונתן (תאודור) הנטקה (נישא לעליזה (ליזה) ידבנציקי), וסב לנכדה, תהילה (הנטקה) גבאי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור מנחם הנטקה בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0