ברתולד פייבל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה . ד"ר ברוך ברתולד פַיְיבֶל (בכתיב לועזי: Berthold Feiwel; 15 באוגוסט 1875, מוראביה – 28 בדצמבר 1937, ירושלים) היה סופר, משורר, מתרגם, עורך, פובליציסט ועסקן ציוני, מראשוני הציונים. משפטן בהכשרתו, מילא תפקידי ניהול בכירים במוסדות הציוניים, בהם מנהל קרן היסוד ואוצר התיישבות היהודים.
קורות חיים
ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת 1875 בעיירה פוגוז'ליצה (פורליץ; בצ'כית: Pohořelice) שבמוראביה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, במשפחה יהודית מתבוללת. בשנת 1893 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה, שם התקרב לתאודור הרצל, והיה מעוזריו הקרובים. ב-1894 ייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" (לטינית: אמת). בעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של ההסתדרות הציונית.[1] ב-1896 שירת בצבא האוסטרי-הונגרי, וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת 1897 סייע בארגון הקונגרס הציוני הראשון, שבו אף נכח כציר מברנו. עם תום הקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם רוברט שטריקר ומקס היקל את ה-Jüdische Volksstimme ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם הציונות המדינית – והיה עורכו הראשי.
בין השנים 1900–1901 עבר לווינה ושם הוביל את הביטאון המרכזי של התנועה הציונית, "די ולט", ואולם בקונגרס הציוני החמישי (1901) היה ממייסדי וממנהיגי הפרקציה הדמוקרטית – סיעת האופוזיציה הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל בברלין בשיתוף עם אפרים משה ליליין ומרטין בובר את הוצאה הספרים Jüdischer Verlag ("יודישער פערלאג"), שאותהּ ניהל בין השנים 1902–1907. משנת 1902 הוציאו בהוצאתם את ה-Jüdischer Almanach (ה"אלמנך היהודי"): פייבל היה עורך החלק הספרותי, וליליין עורך החלק האמנותי. בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, תרגם מיצירתו של מוריס רוזנפלד מיידיש לגרמנית: בשנת 1902 הופיע תרגומו ל"שירים מהגטו" של רוזנפלד, וזכה לביקורות טובות. בשנת 1937 הופיע תרגומו ל"חיים גראָבִיצֶר" מאת פישל שניאורסון.
בהמשך להרמן שפירא, שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי לחינוך גבוה, פרסמו בשנת 1902 ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.
עם פטירתו של הרצל בשנת 1904 עבר פייבל עם מערכת ה"די ולט" לקלן. בשנת 1905 נישא לד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובביץ', שאותה הכיר באוניברסיטת ברלין.
בשנת 1909 פרש מפעילות פוליטית, עבר לשטרסבורג ונכנס לעסקי הבנקאות אצל יוליוס סימון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 עבר עם משפחתו לציריך, ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה. עם הצהרת בלפור בסוף שנת 1917 עזב את עסקיו וחזר לשורות המערכה למען הבית הלאומי בארץ ישראל.
בשנת 1920 עבר ללונדון, שבה נוסדה אז קרן היסוד, והוא התמנה למנהלהּ הראשון.[2] כיהן בתפקיד זה במשך שנים רבות. בלונדון נמנה עם חוגו של חיים ויצמן.
משנת 1920 ועד 1933 היה חבר הוועד הפועל הגדול, ולמשך תקופה מסוימת גם חבר ההנהלה הציונית. בין השנים 1926–1933 ניהל את חברת האחזקות הבנקאית "אוצר התיישבות היהודים". משנת 1929 היה חבר הוועד המנהל של הסוכנות היהודית.
בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בשנת 1936 חלה במחלה קשה, ונאלץ לעזוב את עבודתו ולעבור לטבריה. משם אושפז בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, וב-1937 נפטר, בגיל 62. נטמן בבית-העלמין הישן בהר הזיתים.
בנו מיכאל היה רופא צבאי באנגליה. בנו רפאל יוסף פייבל (1907–1985) היה סופר ועיתונאי, שמ-1938 חזר לבריטניה, וכתב בשם העט טוסקו פייבל (Tosco Fyvel) או ט"ר פייבל (T.R. Fyvel).
על שמו של ברתולד פייבל נקראו רחובות בתל אביב ובגדרה.
ספריו
- מארטין בובר, ברטולד פייבל, חיים ויצמן, בית־ספר־גבוה יהודי (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: ש"ה ברגמן), ירושלים: מאגנס, 1958.
- Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, Eine jüdische Hochschule, Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
- Die Judenmassacres in Kischinew / von Told [pseud.] Mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien und Illustrationen, Berlin: Jüdischer Verlag, 1903. (על פוגרום קישינב)
- Junge Harfen: eine Sammlung jungjüdischer Gedichte / herausgegeben von Berthold Feiwel, Berlin: Jüdischer Verlag, 1903. (קובץ שירים של משוררים יהודים צעירים, בגרמנית, לרבות תרגומי שירים מעברית ומיידיש)
בתרגומו
- Lieder des Ghetto / von Morris Rosenfeld, Autor. (Übertragung aus dem Jüdischen von Berthold Feiwel ;mit Zeichnungen von E.M. Lilien), Berlin 1902.
- Die Geschichte von Chajim Grawiter dem Gefallenen / Fischel Schneersohn; aus dem Jiddischen übertragen von Berthold Feiwel, Berlin Schocken Verlag, 1937.
בעריכתו
- Feiwel Berthold (ed.), Junge Harfen: eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
- "Jüdische Renaissance": Press-Stimmen über den Jüdischen Almanach / Redaktion Berthold Feiwel und E. M. Lilien, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
לקריאה נוספת
- ברתולד פייבל, האיש ופעלו, ירושלים: הספרייה הציונית, 1959 – מאמרים ומסות על פייבל.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ברתולד (ברוך) פייבל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 584
- בא ברתולד פייבל, דואר היום, 23 באוקטובר 1933 (עם עלייתו)
- נ. מ. גלבר, על דרכו, דבר, 11 בספטמבר 1935
- ברתולד פייבל, דבר, 28 בדצמבר 1937 (על פטירתו)
- ז. ר., ד"ר ברתולד פייבל, דבר, 29 בדצמבר 1937 (נקרולוג)
- תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", ובהם פייבל, באתר אבות המייסדים
- ברתולד פייבל: ביוגרפיה, באתר haGalil (בגרמנית)
- כרטיס הקבר של ברתולד ברוך פייבל, באתר הר הזיתים
פרי עטו:
- Berthold Feiwel, Stroemungen im Zionismus, in: Ost und West, Jg 2 (1902) Nr 10, pp. 687–694, באתר haGalil (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ ראו גם הקונטרס Modernes Judenthum: Tendenzrede, gehalten anlässlich des Gründungs-Commerses der jüdisch-akademischen Vereine ’Veritas’ und ’Zephirah’ in Brünn [19.December 1896] / von Berthold Feiwel, Brünn: B. Epstein, 1897 (בגרמנית).
- ^ Keren Hayesod History (באנגלית).
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ברתולד פייבל27079588
- ילידי 1875
- סופרים יהודים גרמנים
- סופרים יהודים אוסטרים
- סופרים יהודים צ'כים
- ראשוני הציונות
- משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון
- עובדי קרן היסוד
- פובליציסטים יהודים
- עורכי עיתונים יהודים אוסטרים
- עורכי עיתונים יהודים גרמנים
- עורכים ספרותיים יהודים
- מו"לים יהודים
- מו"לים גרמנים
- בנקאים יהודים
- מתרגמים יהודים גרמנים
- מתרגמים מיידיש
- מתרגמים לגרמנית
- אנשי העלייה החמישית
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים
- נפטרים ב-1937