גלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של פורטל תולדות עם ישראל

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

2

מצבת ישראל, היא אסטלה המתארת את מסעות הכיבוש של פרעה מצרים מרנפתח באזור המזרח התיכון. היא נוצרה לאחר שובו ממסעותיו בשנים 1208–1209 לפנה"ס. באסטלה ישנו האזכור הקדום ביותר הידוע של השם ישראל

3

מצבות בבית הקברות היהודי בוורשה. נוסד בשנת 1806, והוא בית העלמין היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים בעולם. שטחו כ-336 דונם, ומצויים בו כ-200,000 קברים מסומנים, וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה בתקופת השואה

4

הנפת דגל הדיו על ידי לוחמי חטיבת הנגב בתום מבצע עובדה במלחמת העצמאות. אנשי החטיבה, שהגיעו ראשונים אל העיירה אום-רשרש, תלו דגל ישראל מאולתר, צבוע בדיו, על תורן במרכזה של תחנת המשטרה הנטושה

6

אסירים במחנה הריכוז דכאו מריעים חיילי הצבא האמריקאי ביום שחרורם, 29 באפריל 1945; הצילום נוצר על ידי אחד החיילים ונשמר בארכיון צבא ארצות הברית

10

דגם של בנייני בית כנסת בסגנון פגודה, בקאיפנג במחוז חנאן בסין, מהמאה ה-11. מוצג בתערוכה בבית התפוצות בתל אביב

תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה. צולמה על ידי פרנץ קונרד, צלמו האישי של הקצין הנאצי יירגן שטרופ, בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943. הצילום בוצע במסגרת הכנת דו"ח שטרופ למפקדו היינריך הימלר לקראת חיסול הגטו ושילוח אוכלוסייתו היהודית אל מחנה השמדה. במשך השנים היא נעשתה אחת התמונות המייצגות והנודעות של שואת יהודי אירופה

12

יהודי העיר תוניס מובלים אל עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה, דצמבר 1942

13

מצבה בבית הקברות היהודי בכותאיסי (2007). בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה שנוסדה כבר בתחילת שנות ה'ת"ר. בגל העלייה הראשון של שנות ה'תש"ל, שבו נטלה הקהילה חלק מכריע במכתב ח"י המשפחות, עזבו רבים את המקום, ובעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות, עזבו את המקום מרבית היהודים, והקהילה מונה כיום עשרות משפחות בלבד. הרכוש היהודי הציבורי מתוחזק כיום על ידי השלטונות המקומיים, גם בהיעדר קהילה מאורגנת.

14

גֵקֶה, אחת מאוניותיו של כמאל ראיס העות'מאנית, נשלחה להציל יהודים מספרד בשנת 1495

15

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/15

16

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/16

17

גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול, תבליט על שער טיטוס - פרט

18

גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול מובלטים בעמוד שער טיטוס

19

החרבת בית המקדש בירושלים ציור המתאר את חורבן בית המקדש השני בידי חיילים רומאים

20

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/20

21

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/21

22

לוח זיכרון ב"גן תשי"ב" בשכונת רסקו בירושלים, לזכרם של הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)

23

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/23

24

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט, הונגריה

25

מחצית השקל. הוטבע בשנות המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומאית בשנים 66-70

26

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/26

27

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. במרכז הוא התלמוד וסביבו דברי הפרשנים השונים; בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות

28

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/28

29

פרט מתוך ציורו של אלתר קציזנה, "פורטרטים של פינסק", (Portraits of Pinsk", Poland"), שני יהודים באים בימים קוראים במשנה בית הכנסת, פורסמה 1924

30

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/30

31

מטבעות יהוד מדינתא מראשית תקופת שיבת ציון במאה ה-6 לפנה"ס

32

דגם אפשרי של בית המקדש השני, אשר הורחב בידי המלך הורדוס במבט מערבה, מוצג בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני

33

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/33

34

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/34

35

יהודים וסידורי תפילה בידיהם עומדים לצד קבר הנביא יחזקאל בצ'יפיל, עיראק, 1932

36

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/36

37

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/37

38

האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו, הינה יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא מכוסה ב-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין מודרני. קוביות הבטון הינן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגובה משתנה, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות באופן זה, תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול

39

אבן משקוף ייחודית בכפר דבורה. מעוטרת בשני עופות דורסים אשר אוחזים זר במקוריהם, ולרגליהם דג, ועליו הכתובת:

”זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר”

הכתובת מתייחסת לרבי אליעזר הקפר, תנא בדור החמישי, שפעל בקצרין וסביבותיה

40

מראה כללי של מצדה, מצפון לדרום. בפינה הימנית: שרידיהם של שניים ממחנות הצבא הרומי, חומת המצור והסוללה שבנו הרומאים לשם כיבוש ההר. בצד שמאל הארמון הצפוני של הורדוס

41

מבט מן האוויר על ההרודיון, מבצר דמוי גבעה ועיר מלכותית שנבנו על ידי המלך הורדוס כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בתקופת בית שני. בשנת 2006 הכריז הארכאולוג אהוד נצר כי מצא באתר את קברו של הורדוס. אך טרם נמצאו באתר ממצאים אפיגרפים (כתובת חרוטה) שיוכיח זאת באופן חד משמעי

בול "דאר עברי", בעיצובו של אוטה וליש, היה חלק מסדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות. מאחר שבזמן הדפסת הבולים טרם נקבע שמה של המדינה, הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דאר עברי". הבול, בערך נקוב של 50 מיל, הציג מטבע בר כוכבא, ובו דימוי ארבעת המינים (על פי שיטת רבי עקיבא). בבול שבתמונה נעשה שימוש ב-16 במאי 1948, ז' באייר ה'תש"ח (על פי חותמת הדואר שעליו), זמן קצר לאחר קום המדינה

65

תבליט המנורה משורטט על אבן מבית הכנסת באשתמוע, בתקופת בית שני

66

רב ותלמידים בבוכרה, בשנים 1915-1905

67

פורטל:תולדות עם ישראל/תמונה נבחרת/67

68

בניין גימנסיה הרצליה ברחוב הרצל, נבנה בשכונת אחוזת בית היא תל אביב, בשנת 1910

69

דגם בית כנסת החורבה במוזיאון חצר היישוב הישן, שהוא מוזיאון אתנוגרפי ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המשקף את אורח החיים המסורתי של אנשי "היישוב הישן" במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות.

70

בית בכרם בן שמן, נבנה למגורי פועלים ובעלי מלאכה יהודים מתימן, לפי תוכניתו של בוריס שץ, בשנת 1911, בתקופת העלייה השנייה

71

בחצר תל-חי התחוללו מאורעות תל חי אשר שיאם היה בי"א באדר תר"ף 1920

72

פסיפס, ובו דימויי מנורות ומבנה ציבורי מרשים בבית הכנסת ביישוב סוסיא מהתקופה רומית-ביזנטית

73

פסיפס רצפת בית הכנסת בבית אלפא, הכולל דימויים מגלגל המזלות, הוא שריד ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל

74

הבית הראשון והפזמון של המנון מדינת ישראל: התקווה בכתב ידו ועם חתימתו של מחברו נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908

75

תקנות ביל"ו בכתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882

76

דגם בית הכנסת בפירנצה, מוצג בבית התפוצות בתל אביב

77

מטבח בית הראשונים בבינימינה, ששירת את קבוצת החלוצים הראשונה באזור. הבית נוסד ב-1926.

78

בול דואר של השירות הבולאי, משנת 1963, לזכר יישובי חומה ומגדל.

79

הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, חוגג עם מתפללי בית הכנסת ישורון, ברחביה, ירושלים, את יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל.